ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מורן מארין נגד עופר גלזר :

בפני כבוד ה שופט איתי רגב

תובע

מורן מארין

נגד

נתבע
עופר גלזר

פסק דין

לפני תביעה על סך 8,520 ₪.

בכתב התביעה נטען, בתמצית, כדלקמן:
הנתבע שכר את שירותיו של התובע לאיתור דירה להשכרה, ובהסכם בין הצדדים נקבע כי ישלם לתובע שכר בשווי חודש אחד של דמי שכירות (בצירוף מע"מ).
על אף ההסכם בין הצדדים חתם הנתבע על הסכם שכירות "מאחורי גבו" של התובע ונמנע מלשלם לו את דמי התיווך המגיעים לו – וזאת על אף שהתובע היה זה שמצא את הדירה ותיווך בין הצדדים.
התובע פנה לנתבע בנסיון להסדיר המחלוקת ביניהם וזה השיב כי התברר לו שהמשכיר השכיר "בטעות" את הדירה בה היה מעוניין, בקומה השישית בבניין, ולכן נאלץ הנתבע לשכור דירה בקומה החמישית והתובע לא זכאי לתשלום בקשר לעסקה זו.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, ובדיון, אליו התייצב, הציג טענותיו בעל פה.
לגרסתו, התעניין בשכירות בקשר לדירה מספר 24 בקומה השישית בבניין בקשר אליו פנה לתובע. התובע התחייב כי כך ייעשה, ובפועל – התמהמה ההודעה על החתימה על חוזה השכירות ועל הכניסה לדירה (כשהתובע הסביר שמדובר בעיכוב הקשור לקבלת טופס 4).
הנתבע טען כי בידיו התכתבויות התומכות בתיאור זה.
לאחר זמן מה, כשכבר היה צריך לפנות את הדירה בה התגורר באותה עת, פנה הנתבע לקבלן בבניין וזה עדכן אותו כי הדירה האמור הושכרה זה מכבר, והשכיר לו דירה אחרת במקומה.

התובע, בדיון, השיב כי הציג לנתבע שלוש דירות דומות – כולן באותו אגף של הבניין, כולן זהות זו לזו מלבד הקומה בה הן בנויות. התובע אישר כי הנתבע העדיף את הקומה הגבוהה יותר, וצירף התכתבויות מהן ניתן ללמוד כי הקבלן שמר לנתבע את הדירה האמורה.
לטענת התובע, הדירה ששכר הנתבע היא אחת הדירות שהראה לנתבע וכי אין בכך שמדובר בדירה בקומה החמישית כדי לשלול את זכותו לשכר בגין עמלו.

לאחר הדיון, וכמוסכם, הגיש הנתבע העתק מההתכתבות בינו ובין התובע.
התובע השיב כי הנתבע הגיש צילומי מסך חלקיים ולא רצופים, והפנה להתכתבות (המלאה, לדבריו) שצורפה על ידו לתיק בית המשפט.

המסגרת החוקית בקשר למחלוקת בין הצדדים מוסדרת בהוראות חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו – 1996 (להלן: החוק). הוראות חוק זה נדונו בפסיקה לא אחת, והדין וההלכות מוכרים ואין צורך לפרטם גם בהליך שלפני.
בתמצית יוזכר כי הוראות ס' 14 לחוק קובעות:
"(א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:
הוא היה בעל רשיון בתוקף לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20;
הוא מילא אחר הוראות סעיף 9 [נערך הסכם בכתב הכולל את הפרטים שנקבעו] ;
הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
(ב) מתווך במקרקעין שביצע בתקופת הבלעדיות את פעולות השיווק שנקבעו לפי סעיף 9(ד) – חזקה שהיה הגורם היעיל כאמור בסעיף קטן (א)(3) לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות."

הנתבע לא כופר בקיומם של התנאים שבס' 14 (לא הועלתה על ידו כל טענה באשר לרשיונו של התובע או להסכם שנכרת בין הצדדים), וטענתו מתמצה בכך שהדירה ששכר לא היתה הדירה שהתובע הציג לו והתחייב כי יוכל לשכור מהקבלן-היזם.

מנספחי כתב התביעה ומהמסמכים שהציג הנתבע לאחר הדיון עולה כדלקמן:
בהסכם שנכרת בין הצדדים (נספח ב' לכתב התביעה) מזמין הנתבע מהתובע שירותי תיווך בקשר לנכס ברח' משאבים 12 בהוד השרון. מצוין כי דמי השכירות המבוקשים הם בסך 6,000 ₪. אין התייחסות בהסכם לזהותה של דירה זו או אחרת ולמעט דמי השכירות אין פירוט בדבר דרישה כלשהי ביחס לדירה (גודל, קומה, כיוון וכיו"ב).
ההסכם נחתם ביום 17.1.21.
בהתכתבות (הרלוונטית) בין הצדדים מצוין כי באותו מועד מציין הנתבע שהוא מעוניין בדירה 24 בקומה 6 (ביחס לדירה זו הוא מבקש מהתובע שישלח לו תוכניות של המטבח ומתעניין במספר החניה, והתובע משיב כי אין אפשרות להפחית בדמי השכירות נוכח הביקוש "לבניינים").
כעבור מספר ימים מתעניין הנתבע אם יש חדש והתובע משיב "לא אמורה להיות בעיה". בתחילת פברואר הוא מוסיף "הדירה שלך, תהיה רגוע".
בהתכתבות במהלך פברואר מעדכן הנתבע כי נפגש עם הקבלן וכי הצפי הוא לאפריל, והתובע מאשר מצדו את לוח הזמנים האמור. במהלך מרץ מעדכן הנתבע כי האריך את חוזה השכירות בדירתו עד לסוף חודש אפריל ומאיים, בבדיחות הדעת, כי יעבור לגור אצל התובע אם לא יקבל את הדירה. התובע, בתגובה, מפנה אותו לשוחח עם הקבלן ונותן לו את מספר הטלפון של הקבלן.
גם במהלך אפריל ממשיך הנתבע להפציר בתובע לקדם את החתימה על ההסכם ("המשיח יגיע קודם" – הודעה מיום 26.4.21) והתובע מבטיח כי "מחר יהיה לך הסכם".
רק אז, לקראת סוף אפריל, וכאשר התובע מציין כי ההסכם יישלח לנתבע, משיב הנתבע לתובע כי סמך עליו שהדירה בקומה השישית "סגורה", כי הקבלן עדכן אותו שהדירה כבר הושכרה ומודיע לתובע שעליו לחדול מלצור איתו קשר שוב. התובע מגיב בהודעות מופתעות ("מה??? אתה רציני??") ומציין כי הקבלן "יודע בדיוק איזו דירה סיכם [עם הנתבע]".

מההתכתבות בין התובע לקבלן (אבי גבאי) עולה כי התובע מפציר בקבלן לזרז העברת ההסכם לנתבע ("הבחור רוצה וודאות") ומציין (בהודעה מיום 26.4.21) כי "הדירה שסיכמנו איתו משאבים 12 דירה 24"). הקבלן משיב: "מטפל. מחר אצלו".

לא הוצגו לבית המשפט ראיות מטעמו של הקבלן (מר גבאי לא הגיש תצהיר לתיק ולא זומן לעדות על ידי מי מהצדדים), וגם הסכם השכירות שנחתם בפועל לא הוגש לתיק.
עוד יצוין כי חלק לא מבוטל מההודעות בין הצדדים, כעולה מצילומי המסך שהוגשו לתיק, הועברו במתכונת של הודעות מוקלטות ותוכנן של אלו לא הובא לידיעת בית המשפט.

מן המקובץ עולה כי השתלשלות הדברים היתה כפי שתואר על ידי הנתבע בדיון – הוא ציפה לחתום על הסכם ביחס לדירה 24 (התובע תומך בכך בהודעה ששלח למר גבאי ביום 26.4.21, כאמור), וברגע האמת הוצג לו הסכם ביחס לדירה אחרת. יחד עם זאת, בהסכם התיווך לא נכתב דבר אודות הדירה המסוימת אליה מתייחס ההסכם והנתבע לא סתר את הטענה כי הוצגו לו, על ידי התובע, מספר דירות דומות באותו בניין (בו שכר בסופו של דבר דירה בתנאים דומים).
במצב דברים זה עולה כי אין לנתבע הגנה מפני התביעה.
משהתקיימו הדרישות הקבועות בחוק המתווכים, וכאשר הוכח כי הדירה ששכר הנתבע היא אחת מאלו שהציג לו התובע (שגם קישר בינו ובין הקבלן מולו נחתם ההסכם), הרי שהתובע זכאי לדמי התיווך שהוסכמו.
כעולה גם מהדיון, דמי השכירות החודשיים היו בסך 6,000 ₪.
אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום זה בצירוף מע"מ כחוק, ובסה"כ 7,020 ₪.
כן יישא הנתבע בהוצאות המשפט בסך 380 ₪ נוספים, כך שבסה"כ ישלם לתובע סך 7,400 ₪. פסק הדין ישולם בתוך 30 ימים מהמצאתו לנתבע, ולא – יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ' תשרי תשפ"ב, 26 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מורן מארין
נתבע: עופר גלזר
שופט :
עורכי דין: