ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרכז הרהיטים נגד דפנה גליה ניסנוב :

בפני כבוד ה שופט איתי רגב

תובעת

מרכז הרהיטים - בשארה בע"מ

נגד

נתבעת
דפנה גליה ניסנוב

בית המשפט קובע, לפיכך, מבחן לפיו יש להכיר בטענת כשלון תמורה מוחלט כאשר מדובר במוצר שונה באורח מהותי מהמוצר שהוזמן גם אם לאותו "מוצר" שונה יש שווי כלכלי. בהתאם לכך נקבע על ידו שבסיטואציה שבפניו מדובר היה בכישלון תמורה מלא.

פסק דין

לפני תביעה על סך 44 אלף ₪, שראשיתה בשיקים שהגישה התובעת לביצוע ואשר ביחס אליהם הגישה הנתבעת התנגדות.

מכתבי הטענות של הצדדים עולות הטענות כדלקמן:
לגרסת התובעת, המחזיקה ומפעילה חנות רהיטים, הזמינה ממנה הנתבעת ביוני 2019 פרטי ריהוט בעלות כוללת בסך כ-56 אלף ₪ (ההזמנה כללה סלון, ארונות, מזנון ושולחנות – כמפורט בס' 6 לתצהיר העדות הראשית של מר רשאד בשארה (להלן: בשארה) , הבעלים של התובעת). בהפחתת הנחה שניתנה לנתבעת הועמד סכום ההזמנה על סך 44 אלף ₪.
בהתאם להזמנה, וכעבור מספר ימים, נערכו מדידות בבית הנתבעת ונעשו תשריטים, ובאותה הזדמנות עודכנה ההזמנה לבקשת הנתבעת, נוספה מיטה (בצירוף מזרונים ושידות) וסכום ההזמנה הועמד על סך 54 אלף ₪.
הנתבעת שילמה על חשבון ההזמנה סך 10,000 ₪ במזומן ומסרה שני שיקים נוספים (השיקים נשוא ההתנגדות). הנתבעת ביקשה להחליף את השיקים בתשלום במזומן, אך בפועל זאת לא נעשה.
על פי דרישת הנתבעת החלה התובעת בייצור הפריטים הדחופים ביותר (ארונות וסלון) וסיפקו לנתבעת ריהוט שהורכב בביתה בשווי 31,000 ₪.
התובעת ביקשה מהנתבעת שתעביר את התשלום על חשבון הסחורה שסופקה והנתבעת השיבה כי תשלם כשתסופק הסחורה כולה.
כעבור כשבועיים הוזמנה הנתבעת לחנות התובעת ושם הוצגה לה הסחורה המוכנה, והנתבעת הביעה שביעות רצון מהפריטים שהוצגו לה. למרות זאת, לא השלימה הנתבעת את התשלום בגין הסחורה והפסיקה לענות לטלפונים מהתובעת ובלית ברירה – הופקדו השיקים , ש לא כובדו מחמת העדר כיסוי.

לגרסת הנתבעת, רק חלק מהסחורה שהוזמנה סופקה לה בפועל – סלון ושני ארונות בלבד (ואף אלו היו פגומים ולא תואמים להזמנה). הנתבעת טוענת כי כשהוזמנה לחנות התובעת הוצג לה מזנון בלבד (ואף הוא היה פגום), ויתר הפריטים לא סופקו – למרות שתואם מועד להספקתם ובאותו יום חיכתה הנתבעת בביתה, לשווא.
הנתבעת טוענת כי גרסתה נתמכת בשיחת טלפון בינה ובין בשארה, שתמלולה צורף לכתבי הטענות. כן ציינה כי ביחס למיטה שהזמינה ביקשה התובעת לשנות את ההזמנה, בדיעבד, ודרשה תוספת תשלום (לה סירבה הנתבעת). הנתבעת מדגישה כי בטופס ההזמנה ובחשבונית שהציגה התובעת אין פירוט ביחס לסכום של כל פריט ופריט.
לטענת הנתבעת, נוכח הפרת ההסכם על ידי התובעת היא זכאית לבטל את ההסכם (גם על פי תנאי ההסכם), ואז אין לחייבה אלא ב-20% משווי העסקה – אותם שילמה (ואף יותר).

בדיון ההוכחות העידו הנתבעת, בשארה ועובד של התובעת.
הנתבעת ציינה כי כאשר כתבה בהתנגדות כי היא מוכנה לשלם לתובעת את המוסכם אם יסופקו לה הרהיטים – הרי שמדובר היה בטעות; בשארה הסביר כי המסמך שצורף כנספח 1 הוא טיוטה להצעת המחיר, וכי הצעת מחיר מסודרת נערכה רק לאחר שבוטאה ההנחה שניתנה לנתבעת, והשיב כי תעודת המשלוח נערכה לשלושה ארונות אך כשהתברר חסרונה של זכוכית סופקו בפועל רק שניים מהארונות; העובד של התובעת לא תרם בעדותו לבירור המחלוקת בין הצדדים.
ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם – כשב"כ התובעת הדגיש כי הסחורה כולה היתה מוכנה ל הספקה לנתבעת וב"כ הנתבעת טען כי רק חלקה סופק ועל כן יש לקבל את ההתנגדות ולדחות את התביעה ביחס לפריטים שלא סופקו ועל פי תמחור שיש לעשות לחלק זה מההזמנה.

למעלה מן הנדרש יוזכר כי עסקינן בתביעה שטרית, וכי הנטל הוא על הנתבעת. בדיני שטרות פטרו את התובע מנטל השכנוע המוטל בדרך כלל על בעל דין המוציא מחברו. כך נעשה באמצעות יצירת חזקות שונות (חזקת תמורה, חזקת אחיזה כשורה ועוד). הכלל בתביעה על פי שטר הוא כי הנתבע נחשב מוציא מחברו ועליו מוטל נטל השכנוע.
עוד יוזכר כי בדיני שטרות תהווה טענת כשלון תמורה מלא טענת הגנה טובה, וכך גם טענת כשלון תמורה חלקי וקצוב – אולם הלכה היא כי טענה של כשלון תמורה חלקי לא קצוב לא מהווה טענת הגנה שטרית טובה, אף לא בין צדדים קרובים, ואין מקום לתת למבקש רשות להגן בפני טענה זו (ור' ע"א 82/81 דו עץ בע"מ וייסנברג; ע"א 366/89 פיין אלומיניום נ' די מטל חברה זרה; ועוד).
נקבע כי כשלון תמורה חלקי מתרחש כאשר המוכר מספק רק חלק מכמות הסחורה המוסכמת או שהוא מוסר סחורה שאינה מתאימה באיכותה למה שהוסכם בין הצדדים. במקרה מעין זה יזכה התובע-המוכר בפסק דין בעילה השטרית, ולאחר מכן הקונה יהיה רשאי להגיש נגד המוכר תביעה בגין אי ההתאמה הנטענת.

כך למשל בפרשת פיין אלומיניום שאוזכרה לעיל, בדונו בטענה של אספקת לוחות אלומיניום שלא תאמו מבחינת טיבם את לוחות האלומיניום שהוזמנו, קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בטענות בדבר טיבה של סחורה שסופקה, להבדיל מהכחשת קבלתה, אזי מדובר בכישלון תמורה חלקי:

"..המערערת הרי אינה מכחישה שהסחורה סופקה לה, ותלונתה היא לגבי טיבה. לא ניראה לי שהתהווה כאן מצב של כשלון תמורה מלא. תמורה מסוימת ישנה, אף אם לטענת המערערת אין לה שימוש בסחורה, שכן לא נטען ולא הוכח, שלא יכלה לנסות ולמכור סחורה זו לגורם אחר."
(שם, בעמ' 854)

ובת"א 72816/94 (ת"א) הללי מנשה נ' י.ע.ז. חברה לבניה ולפיתוח בע"מ (פורסם במאגרים), שדן במקרה של אספקת יריעות פגומות באופן שמנע את השימוש ביריעות, נקבע שאין המדובר בכישלון תמורה מוחלט אלא בכישלון תמורה חלקי:

"נזק מעין זה , דורש שומה או הערכה לקביעת היקפו ולא ניתן לראותו כתוצאה של חישוב אריתמטי גרידא. אשר על כן, טענת הנתבעת בדבר פגמים במוצר אינה יכולה להוות טענת הגנה מפני תביעה שיטרית."

ואולם, במהלך השנים האחרונות ניכר טשטוש בפסיקה בבואה ליישם בפועל את האבחנות בין כשלון תמורה מלא לכישלון תמורה חלקי בלבד.

בית המשפט קובע, לפיכך, מבחן לפיו יש להכיר בטענת כשלון תמורה מוחלט כאשר מדובר במוצר שונה באורח מהותי מהמוצר שהוזמן גם אם לאותו "מוצר" שונה יש שווי כלכלי. בהתאם לכך נקבע על ידו שבסיטואציה שבפניו מדובר היה בכישלון תמורה מלא.

ור' גם ת"א(י-ם) 12492/01 ג'י.אל מחשבים אינטרנשיונל בע"מ ( בפירוק) נגד א.נ. העתקות בע"מ. בעניין זה נדון מקרה שבו סופקה מערכת מחשוב שכללה חומרה ותוכנה ואולם חלק מהשירותים שנדרשו מהמערכת לא סופקו. נטען כי הגם שלא עבדו כל הפונקציות במערכת שסופקה, הרי משסופקה מערכת שפעלה ותפקדה, מדובר לכל היותר בכישלון תמורה חלקי. הטענה נדחתה ונקבע כי עבודת הפונקציות הנוספות היתה תנאי יסודי בהסכם בין הצדדים, שכן היתה לב ליבה של העסקה מבחינת הרוכשת, עובדה שהובהרה לספקית התוכנה. משכך, נקבע כי בנסיבות הללו מדובר בכישלון תמורה מלא. לשם השוואה, ר' גם ע"א 3090/03 (מחוזי ת"א) יונתן אריזה ושווק נגד יבולי גליל שעניינו איכותם הראויה לשיווק של פירות שסופקו.

אין זה המקרה שלפנינו וטענתה של הנתבעת היא טענה ברורה של כשלון תמורה חלקי.
ככל שיימצא שמדובר בכשלון תמורה חלקי ובלתי קצוב, אין לנתבעת הגנה ודין ההתנגדות להדחות. אם יימצא, לעומת זאת, כי מדובר בכשלון תמורה חלקי וקצוב – תידחה התביעה ביחס לחלק הקצוב שהתמורה ביחס אליו נכשלה. שאלת הקיצוב תלויה בתשובה לשאלה – האם נ יתן לברר, ללא חשבון או חקירה מסובכים ומורכבים, מהו החלק של התמורה שלא ניתן? (ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' ישעיהו וייסנברג בפשיטת רגל באמצעות הנאמן גד נשיץ, לז(2) 355 (1983)).
מקרה של הספקה חלקית של הממכר עשוי להחשב לכשלון תמורה חלקי קצוב, כאשר ההסכם התייחס, למשל, ליחידות זהות במחיר אחיד לכל יחידה. במקרה כזה קל לקבוע כי מסירת חלק מן היחידות המוסכמות תהווה כשלון תמורה חלקי קצוב. מדובר בפעולה חשבונית פשוטה יחסית, ללא צורך בדרישה וחקירה של עדים, לעמוד על היחס שבו פחת שווי הממכר שנמסר בפועל מן הממכר המוסכם. במקרה זה, יגבר האינטרס למנוע ריבוי הליכים משפטיים, ולכן יתיר בית המשפט להתגונן נגד השטר בטענת הכישלון החלקי (ור' גם, למשל, ש' לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה, 2007) ).

כנזכר לעיל, בפקודת השטרות קיימת חזקת תמורה (ס' 29) והנטל הוא על הנתבעת להוכיח את כשלון התמורה.

לא מצאתי כי עלה בידי הנתבעת להרים הנטלים המוטלים עליה, ומשכך – דין ההתנגדות להדחות ודין התביעה להתקבל.

הנתבעת טוענת כי סופקו לה רק חלק מהפריטים שהזמינה והתקשתה לסתור את העדויות שהובאו מטעם התובעת באשר לכך שהכנת הפריטים הושלמה וכי הוצגו לה כשהם ממתינים למסירה לידיה. מדובר בפריטים מסוגים שונים, בעלויות שונות ולא קבועות. את הטענות בדבר הפגמים שנפלו בפריטים שסופקו הציגה הנתבעת באופן כללי בלבד, ולא הציגה חוות דעת או ראיה כלשהי מהן ניתן יהיה ללמוד האם אכן מדובר בפגמים היורדים לשורשם של הפריטים ומונעים את היכולת לעשות בהם שימוש. העובדה כי השיקים לא כובדו מחמת העד ר כיסוי ולא לאחר שהנתבעת העבירה לתובעת הודעה כתובה בדבר ביטול העסקה ולא הודיעה על ביטולם – מחזקת אף היא את האמור לעיל. בהעדר חוות דעת מומחה (ואין די בהפניה לפרסום כפי שנעשה) לא ניתן לקצוב את שווים היחסי של הפריטים שמוסכם כי נמסרו לנתבעת ומכאן כי מדובר בטענה לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב.

התביעה, לפיכך, מתקבלת באופן שיראו את ההתנגדות כאילו נדחתה.
ההליכים בתיק הוצאה לפועל 513622-07-19 ישופעלו, ככל שעוכבו, וככל שלא ייפרע החוב בתוך 30 ימים מהמצאת פסק הדין לידי הנתבעת. לסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל יצורף סך 5,043 ₪ בגין שכר טרחת התובעת. כן יצורף סך 300 ₪ בו תישא הנתבעת לכיסוי הוצאות עדותו של עד התובעת, מר גונדיה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ' תשרי תשפ"ב, 26 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרכז הרהיטים
נתבע: דפנה גליה ניסנוב
שופט :
עורכי דין: