ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סער אלול נגד אבינועם אמור :

בקשה מס' 20

בפני כבוד ה שופט אפרים צ'יזיק

מבקש

סער אלול
ע"י ב"כ עוה"ד אלמוג דהאן

נגד

משיבים

  1. אבינועם אמור (נושה), ת"ז XXXXXX057
  2. מיכל טויטו (ת.ז. XXXXXX001)

בעצמם
3. הממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון, משרדי ממשלה 570001773
4. תומר בנתורה
ע"י ב"כ עוה"ד בש"כ עוה"ד משה קרייצברג
5. עו"ד יצחק טסלר (נאמן)
6. בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד דורון זר ואח'

החלטה

בפניי בקשה מטעם היחיד מיום 3.6.2021 לאישור הצעת הסדר חוב על פי היתר/אישור בית המשפט בהיעדר רוב לפי הוראת סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 בשיעור של 8% מסך גובה תביעות החוב שאושרו עם תום בדיקתן .
רקע עובדתי :
היחיד, יליד שנת 1981 , הינו קצין לשעבר בצה"ל ואיש עסקים עצמאי החל משנת 2013 .
היחיד טען בבקשה שאותה הגיש לבית המשפט בתאריך 22.7.2020 כי הוא צבר חובות כספיים בסכום כולל של כ–3,912,571 ₪ כלפי 28 נושים, וכי נכון ליום הגשת הבקשה (22.7.2020) 24 נושים נקטו כנגדו בהליכים משפטיים בעוד שיתר הנושים לא נקטו כנגדו בהליכים משפטיים .
היחיד טוען כי אחת מהחברות אשר נמצאות בשליטתו (חברת "בריינקום בע"מ"), אשר מתמחה במתן ייעוץ בתחום התעשיות הביטחוניות , נקלעה לקשיים כלכליים לאחר שנדרשה לשלם לאחד ממנהליה סכום כספי בשיעור של כ – 400,000 ₪.
לטענת החייב, בתחילת שנת 2015 הוא רכש את השליטה בחנות מינימרקט (חברת אפק סמארטדיל (2014) בע"מ) לאחר שנטל הלוואה בנקאית בסכום של כ – 350,000 ₪ .
במהלך שנת 2015 הקים היחיד את חברת היחיד "סער קום בע"מ" אשר התמקדה במתן ייעוץ לחברות מתחום התעשייה הביטחונית והתעשייה האווירית ובשנת 2016 הקים חברה פרטית נוספת אשר התמחתה בתחום מוצרי ההיגיינה והניקיון (חברת היגייניק סיטס בע"מ").
היחיד טוען כי בעקבות ייעוץ כלכלי ומשפטי כושל שאותו קיבל לאורך תקופה ממושכת ובשל הליך פירוק אשר ננקט כנגד חברת "היגיינק סיטס בע"מ" הוא נקלע להפסד כספי בסכום של כ – 959,000 ₪ וכי גם המינימרקט נמכר לידי צד ג' במהלך שנת 2018 בהפסד כספי שנע בין 600,000 ₪ ל – 700,000 ₪.
על פי הנטען בבקשה, עד לחודש אוגוסט 2019 הוא המשיך לנהל פעילות עסקית מצומצמת ואף ניסה להחזיר את הפסדיו באמצעות מיזמים חדשים בתחום התיירות , אולם בשל התפשטות מגיפת הקורונה תוכניותיו לא צלחו .
בשנת 2015 היחיד ורעייתו רכשו דירת מגורים ברחוב שפרינצק 52 קרית-אתא (גוש 11040 חלקה 27) כאשר נכון ליום 23.3.2020 יתרת הלוואה מובטחת במשכנתא על הדירה עמדה על סך של 1,411,376 ₪.
בנוסף לכך, טוען היחיד כי בבעלות רעייתו כלי רכב מסוג "ניסאן" (שנת ייצור 2013) שמספרו 71-750-12 , וכי לא מצויים בחזקתו כספים בלתי מוגנים אשר ניתנים למימוש ובשל כך יש מקום למנות מנהל הסדר לצורך זימון אסיפת נושים .
לאחר קבלת עמדת הממונה מינה בית המשפט בהחלטתו מיום 30.7.2020 את עוה"ד יצחק טסלר כמנהל ההסדר לפי הוראת סעיף 326 לחוק חדלות פירעון.
בתאריך 25.8.2020 הודיע אחד מהנושים, מר שחר רז (באמצעות עוה"ד גלעד שקד) , לבית המשפט כי הינו מתנגד להצעת היחיד להסדר נושים בנימוק שסך חובותיו של היחיד כלפיו הינו 202,384 ₪ .
בתאריך 13.12.2020 הודיע מנהל ההסדר, עו"ד טסלר , לבית המשפט כי בתאריך 15.11.2020 התקיימה במשרדו אסיפת נושים שאליה התייצבו הנושים אבינועם אמור ומיכל טויטו (באמצעות עוה"ד אבי טל) וכן גם נושה נוסף ששמו תומר בנתורה (באמצעות עוה"ד משה קרייצברג).
מפרוטוקול הדיון אשר צורף להודעה עלה כי נכון ליום זה (15.11.2020) הוגשו תשע תביעות בסך של 3,650,466 ₪ שמתוכן הוכרעו שבע תביעות חוב בסך של 1,963,268 ₪ וכי שישה נושים נוספים התנגדו להסדר שאותו מציע היחיד ולפיו היקף התשלום לנושיו יעמוד על 8% מהשיעור הכולל של תביעות החוב לאחר סיום בדיקתן.
במהלך הדיון באסיפת הנושים נטען על ידי ב"כ הנושה, גב' טויטו , כי היחיד מחזיק חשבונות בנקאיים בחו"ל וכי הינו מחזיק בבעלותו מספר רכבים , בעוד שהיחיד טען להגנתו כי מאז תחילת מגיפת הקורונה הינו נמצא בקשיים כלכליים ולכן הפסיק לשלם את תשלומי המשכנתא וכן גם שהוא ורעייתו אינם עובדים לפרנסתם .
בתאריך 13.12.2020 הגיש מנהל ההסדר לבית המשפט בקשה נוספת למינויו של שמאי מקרקעין מטעם בית המשפט אשר שכרו ישולם מהכספים אשר הופקדו בקופת ההסדר. בנוסף לכך, הבהיר הממונה כי היחיד העביר לידיו חוות דעת מטעמו של שמאי המקרקעין , מר אלי בוכריס , ולפיה שווי דירת מגוריו בשוק החופשי הינו 1,790,000 ₪ .
בתאריך 3.2.2021 הוגשה על ידי היחיד בקשה להחרגת שתי תביעות חוב מהליך ההסדר בהתאם להוראת סעיפים 121(3), 29(א) ו – 279(א) לחוק חדלות פירעון – תביעה אחת ע"ס של 902,274 ₪ בגין הלוואה ע"ס 500,000 ₪ המתייחסת לחוב מובטח בשעבוד דירת מגוריו ותביעה נוספת בסך של 503,734 ₪ אשר נוגעת להלוואה כספית בסכום של 300,000 ₪ .
בתאריך 5.2.2021 הוגש דו"ח מטעם מנהל ההסדר שממנו עולה כי מחוות דעת אשר נערכה בתאריך 4.1.2021 על ידי המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, שמאי המקרקעין מר דניאל דהאן , מתברר ששווי השוק של זכויות הבעלות בנכס הינו 1,805,000 ₪ וכי שווי הנכס במימוש מהיר (15%) הינו 1,534,000 ₪ כאשר חלקו היחסי של היחיד (מחצית) הינו 902,500 ₪ ובמימוש מהיר 767,000 ₪ .
כמו כן, צורף לדו"ח מנהל ההסדר פרוטוקול נוסף של דיון אסיפת נושים אשר התקיים בתאריך 27.1.2021 שממנו עולה כי נכון למועד זה הוגשו כנגד היחיד 15 תביעות חוב על ידי 12 נושים בסכום כולל של 4,597,447 ₪ שמתוכן הוכרעו 12 תביעות חוב בסכום כולל של 2,899,070 ₪ .
עוד עולה למקרא פרוטוקול האסיפה כי מנהל ההסדר ציין בפני היחיד ובפני הנושים אשר התייצבו לאסיפה, מר אמור וגב' טוויטו ומר תומר בנתורה (באמצעות עוה"ד קרייצברג) , כי 11 נושים הודיעו לו שהינם מתנגדים להצעת היחיד ולפיה הוא ישלם 8% מגובה תביעות החוב לאחר בדיקתן למעט נושה אחד אשר הסכים להצעה (חברת מירסני בע"מ) .
במהלך אסיפת הנושים נטען על ידי הנושים שיש מקום לחקור האם היחיד הבריח נכסים באמצעות "אנשי קש", וכן גם את מצבת נכסיו בארץ ובחו"ל ואף להתחקות אחר תנועות הכסף של בחשבון הבנק של רעייתו .
מנגד, היחיד טען במהלך הישיבה כי שווי דירת מגוריו (1,800,000 ₪) וכי שווי יתרת המשכנתא אשר נלקחה מ"בנק לאומי" הינה של 1,456,949 ₪ ולכן גם אם לשיטת הנושים הפתרון הנדרש הינו מכירת הדירה הרי שבקיזוז עלויות מיסוי וכינוס (150,000 ₪) ודיור חלוף (300,000 ₪) ובקיזוז יתרת המשכנתא (1,456,949ש"ח) תיוותר לכל היותר יתרה כספית בסכום של 193,000 ₪ שאינה מספקת את החזר החוב כלפי הבנק המלווה .
בנוסף לכך, הוגש לבית המשפט דו"ח נוסף מטעם מנהל ההסדר שבו צוין כי השווי של הסכום שבו נקב היחיד (8% מגובה תביעות החוב) הינו 300,000 ₪ וכי לאחר משלוח ההודעות אל הנושים הוגשו 15 תביעות חוב בסך של 4,459,447 ₪ שמתוכן אושרו 12 תביעות בסך של 2,889,070 ₪ .
מנהל ההסדר ציין כי הצעת היחיד לא זכתה לרוב הנדרש, לאחר ש – 11 נושים התנגדו להצעה ולאחר שכלל הנושים אשר התייצבו לשתי אס יפות הנושים התנגדו אף הם להצעה, למעט נושה אחד אשר הסכים להצעה , ולכן על פי עמדתו של מנהל ההסדר אין מקום להיעתר להצעה קל וחומר לאחר שלא הובאו לידיעתו ראיות בנוגע לנכסים נוספים .
בתאריך 15.3.2021 הודיע הנושה, מר תומר בנתורה לבית המשפט , כי תביעת החוב בעניינו אושרה על סך של 304,783 ₪ , וכי לאור דברי הגב' טויטו במהלך הישיבה מיום 15.11.2020 הרי שיש מקום לנהל חקירה מקיפה בנוגע לנכסים רבים שאותם העלים היחיד ובמיוחד בנוגע לחשבונות בנק אשר מוחזקים בבנקים זרים בחו"ל .
בתאריך 27.4.2021 הוגש לבית המשפט דו"ח נוסף מטעמו של מנהל ההסדר שבו צוין כי נכון למועד הגשת הדו"ח הקודם, אשר בעת עריכתו הוגשו 15 תביעות חוב בסכום כולל של 4,597,447 ₪ , כי 12 נושים התנגדו להצעה וכי נושה אחד הסכים להצעה .
עוד נטען בדו"ח חרף התחייבות היחיד במהלך הדיון בבית המשפט מיום 7.2.2021 לשפר את ההצעה הרי שבפועל הוא לא עשה כן, ולא הציג בפני מנהל ההסדר הצעה משופרת אשר מצדיקה כינוס של אסיפה נוספת.
עוד נטען בדו"ח כי ב"כ החייב פנה אל מנהל ההסדר בתאריך 7.4.2021 בבקשה לאשר לו ארכה בת 60 יום לצורך ניהול מו"מ עם הנושים וכי מהצעת הסדר נוספת שהובאה לעיונו עם נושה נוסף (חברת "בי.טי.ווי הלוואות בע"מ") עולה כי הצעת היחיד עומדת על סך של 300,000 ₪ לכלל הנושים בפריסת חוב של 36 תשלומים.
אשר למידע בנוגע לנכסים המוחזקים בחו"ל ציין מנהל ההסדר כי על הנושים לחשב את צעדיהם בנוגע להסכמה או ההתנגדות להסדר, וכי יש לקבל את עמדתה של הגב' טוויטו בכל הנוגע למידע המצוי ברשותה בנוגע למצבת נכסי החייב בחו"ל .
טענות הצדדים :
החייב טוען בבקשתו לאישור הצעת ההסדר מטעמו בהיעדר רוב כי הינו נכון לשלם לכלל נושיו בתוך חודש ימים ממועד אישור ההצעה סך של 350,000 ₪ כאשר התשלום יתבצע באמצעות בני משפחתה של רעייתו וכי הדיבידנד הכולל של 13 הנושים, אשר היקף חובותיו כלפיהם מסתכם בסכום של 2,930,346 ₪ (לאחר אישור) , הינו 350,000 ₪ .
עוד מצוין בבקשה שמתוך 13 הנושים שני נושים מסכימים להצעה (חברת מירסני וחברת בי.טי.בי) וכי שני נושים (כרטיסי אשראי לישראל בע"מ וישראכרט מימון) נמנעו מהצגת עמדה מפורשת, בעוד שיתר תשעת הנושים התנגדו להצעה .
החייב טוען כי ההצעה מטיבה עם הנושים אשר מתנגדים להצעה משום שככל שהיחיד ימצא לנכון לנקוט בהליכי חדלות פירעון "שגרתיים" הרי שגובה הדיבידנד יעמוד על 160,000 ₪ בלבד בעוד שבמסגרת הליך זה ייהנו מדיבידנד בשיעור של 192,000 ₪ ולכן על פניו מדובר בהתנגדות בלתי סבירה בנסיבות העניין, אשר מצדיקה את התערבות ביהמ"ש ואת קבלת בקשתו להסדר חוב .
החייב אף הפנה את בית המשפט להחלטת בית משפט השלום בת"א (כבוד השופט דר' דן סעדון) בעניין חדל"פ 20584-12-19 עידו זקן נ' הממונה על חדלות פירעון – מחוז תל-אביב ואח' מיום 20.12.2020 ובעניין חדל"פ 39866-05-20 אייל נ' הממונה על חדלות פירעון – מחוז ת"א ואח' מיום 11.4.2021 שבמסגרתם אושר הסדר חרף התנגדותם של מרבית הנושים .
בנוסף לכך, מפנה היחיד להחלטה נוספת אשר ניתן על ידי בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופטת אפרת הלר) בעניין חדל"פ 41010-05-20 רוית מויאל יהל נ' ממונה על חדלות פירעון - מחוז חיפה והצפון ואח' מיום 13.2.2021 בהתאם להמלצת מנהל ההסדר אשר הגיע למסקנה כי הצעתה המשופרת ממקסמת את הסכומים אשר ניתן לגבות ממנה במסגרת הליך חדלות פירעון "ש יגרתי".
החייב אף מוסיף וטוען בבקשתו כי על בית המשפט לזמן את הנושים לדיון בבית המשפט ולבחון באופן בלתי אמצעי האם התנגדותם נובעת ממניעים ענייניים או לחילופין כתוצאה מהיעדר מדיניות מצד הנושים המוסדיים.
במענה לטענות הללו טוען מנהל ההסדר כי נכון ליום הגשת התגובה (12.7.2021) מתוך 17 תביעות חוב שהוגשו לאישור שני נושים הביעו את הסכמתם להסדר אולם תשעה נושים אחרים התנגדו להסדר וכי נכון למועד הגשת התגובה היחיד מוכן להעביר לנושיו באופן חד פעמי בתוך חודש ימים את הסך של 350,000 ₪.
באשר להיקף נכסיו של היחיד טוען מנהל ההסדר כי על פי הערכת השמאי אשר מונה על ידי ביהמ"ש שווי הנכס מסתכם ב – 1,805,000 ₪ ו – 1,534,000 ₪ במימוש מהיר, כי הינו מחזיק בקרנות פנסיה וגמל כ – 100,000 ₪ שאינם כוללים מרכיבי פיצויים או מרכיבים המוקנים לנושים וכי על שם החייב רשום רכב מסוג "ניסאן" משנת יצור 2013 שמספרו 7175012 אשר משועבד לטובת בנק "הפועלים" .
באשר ליכולת ההשתכרות של החייב טוען מנהל ההסדר כי לפי הערכתו פוטנציאל ההשתכרות של היחיד כעובד שכיר הינו כ – 15,000 ₪ לחודש בעוד שרעייתו מנהלת עסק פרטי בתחום התיאטרון שבמסגרתו ניתנים חוגי העשרה לילדים ולבתי ספר ולכן לפי הערכתו גובה צו התשלומים אשר ייקבע לחייב יהא בשיעור של בין 5000 ₪ ל - 6000 ₪ לחודש.
לפי הערכת מנהל ההסדר במידה ויינתן צו לשיקום כלכלי גובה החוב יעמוד על סך של 344,000 ₪ לאחר גילום זכויותיו בדירת המגורים כך שהתמורה בגין מכירתה לא תעלה על 80,000 ₪ או לחלופין 264,000 ₪ במידה ויינתן צו תשלומים אשר מתבסס על יכולת השתכרות לפי 48 תשלומים במכפלת 5500 ₪ לחודש (264,000 ₪ בסה"כ) ולכן לפי הערכתו הסכום המוערך במידה ויינתן צו לשיקום כלכלי הינו כ – 344,000 ₪ (לאחר גילום זכויות היחיד בדירת המגורים).
מנהל ההסדר אמנם הסכים הן בתגובתו והן במהלך הדיון בביהמ"ש מיום 13.7.2021 עם טענת היחיד ולפיה הצעתו מטיבה עם נושיו, אולם לשיטתו לא ניתן לומר כי התמורה אשר תתקבל כתוצאה מאישור ההסדר תהא גבוהה באופן מובהק מהתמורה אשר תתקבל ככל שיינתן צו לשיקום כלכלי .
משכך, לפי עמדת מנהל ההסדר ניתן יהיה לקבל את עמדת היחיד חרף התנגדות הנושים במידה וההצעה תועלה לסכום של 400,000 ₪ , ובפרט בשל העלויות הגבוהות אשר נובעות מקום חקירות מקיפות בנוגע לנכסי היחיד בחו"ל .
במהלך הדיון בביהמ"ש מיום 13.7.2021 הבהירו ב"כ הממונה, ב"כ הנושה מר בנתורה וב"כ הנושים בנק לאומי ובנק הפועלים כי העובדה שתשעה נושים התנגדו להסדר אינה מצדיקה במקרה דנן את הפעלת הוראת סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, ומשום שאין זה סביר מבחינה משפטית שנטל ההוכחה בנוגע למצבת נכסיו, ובמיוחד בנוגע לנכסיו בחו"ל , יוטל על הנושים .
הנושים המובטחים, אבינועם אמור ומיכל טויטו , טוענים בתגובתם כי היחיד מתנהל בחוסר תום לב קיצוני וכי הסיבה האמיתית לקריסת עסקיו הינה הפעלת אתר אינטרנט בתחום ההימורים אשר מותאם לשימוש במדינות ערב וכי בין השנים 2016 ועד 2019 הכניס מיליוני שקלים אל תוך שטח שיפוטה של מדינת ישראל באמצעות חברת "בריינקום" אשר נמצאת בבעלותו .
מר אמור וגב' טוויטו אף צירפו העתק מכתב תביעה שאותו הגיש היחיד בתיק מספר 34376-09-18 כנגד מר ניר שמשון ושממנו עולה לכאורה כי היחיד העביר במזומן כספים לגרמניה וכן גם תדפיס בנקאי שממנו עולה כי היחיד החזיק בחשבון בנק בהונגריה.
מר אמור וגב' טוויטו מוסיפים ומציינים כי היחיד הצהיר הן במהלך הישיבה אשר התקיימה במשרד מנהל ההסדר בתאריך 27.1.2021 וכן גם במהלך הדיון אשר התקיים בביהמ"ש בתאריך 13.7.2021 כי היקף הסיוע הכספי שאותו הינו מקבל מחמו מוערך בסכום של 100,000 ₪ לחודש וכי היקף נכסיה של רעייתו מצביע על כך שבין החודשים דצמבר 2019 ועד ינואר 2020 הופקד בחשבונותיה סך של 113,323 ₪ ושהיחיד התנהל באופן דומה בין התאריכים 23.10.2018 ועד דצמבר 2019 כך שאין מדובר בפעילות נקודתית.
בנוסף לכך, טוענים השניים כי היחיד מחזיק ברשותו שני רכבים שאינם רשומים על שמו (רכבים מספר 21-978-51 ו – 31-422-75) וכי עד לתחילת שנת 2021 הוא גם שכר רכב שמספרו 736-17-101 בעלות של 3500 ₪ לחודש ואף השתמש באופנוע שלא דווח במסגרת בקשתו הראשונה מיום 22.7.2020 .
עוד טוענים השניים כי קיימים כשלים של ממש בהערכת שווי חוות הדעת השמאיות וכי על מנהל ההסדר לקיים חקירה ממצה ומקיפה בנוגע לנתוני השתכרותם של היחיד ורעייתו, ובנוגע למידע מתוך הסדר פשרה שנערך בתביעתו של היחיד כנגד מר ניר שמשון , ואף לחקור את מצבת נכסי החייב בחו"ל , לקבל מידע בנוגע לחשבנות הבנק של רעיית היחיד ואף לבחון את היקף הסיוע הכספי שאותו מקבל היחיד מחמו .
דיון והכרעה :
ככלל, בית המשפט רשאי על פי הוראת סעיף 87 לחוק חדלות פירעון לאשר הסדר גם אם לא הושג הרוב הדרוש ובאם שוכנע על יסוד הערכת שווי כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה וכי מתקיימים התנאים הבאים : האחד , התמורה לכל מתנגד אינה נמוכה מזו שהייתה מתקבלת בידו ממתן צו לשיקום כלכלי ; השני , אם ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי ליחיד ואינה מותירה בידיו נכס שיש לו זכות בו בלי שהובטחה לכל נושה באסיפה תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה ; והשלישי , כי לכל אחד מהנושים המובטחים הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד או מהחוב הכולל שלפירעונו שועבד הנכס (לפי הנמוך).
על פי הוראת סעיף 87(3) לחוק חדלות פירעון שווי הנכס המשועבד הוא שווי השוק של הנכס לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו.
בית המשפט מוסמך לפסול הצבעה של נושה אשר לא עשה שימוש בכח הצבעתו בתום לב ובדרך מקובלת, ברם , סמכות זו שמורה למקרי קיצון בלבד שבהם הנושה פעל בחוסר תום לב קיצוני ועל מנת שלא לפגוע בזכות הקניין של הנושה .
הנושה רשאי להתנגד להסדר מבלי לתרץ ומבלי לנמק את סיבת התנגדותו, ולכן שיקולים אינטרסנטיים רגילים הינם לגיטימיים ואינם מהווים סיבה להתערבותו של בית המשפט בהסדר . לפיכך ההתערבות בהסדר הנושים, בין אם על דרך פסילת קולו ושיקול דעתו של נושה מסוים (תומך או מתנגד ), עשויה להתרחש אך ורק במצבים חריגים וקיצוניים ובעיקר במקרים שבהם בעל אינטרס שוקל אך ורק את שיקוליו האנוכיים, ואת היתרון שיפיק מההסדר תוך התעלמות ממצבם של יתר הנושים, וכן גם במקרים שבהם נושה מונע משיקולים פסולים בעליל אשר חורגים במובהק מהשאלה הלגיטימית של כדאיותו הכלכלית של ההסדר (ראה : עודד מאור ואסף דגני, הפטר (כרך א') ,2019, עמ' 442-445) .
ודוק, בשונה מההחלטות אשר ניתנו על ידי בית משפט השלום בת"א שבמסגרתן מצא כבוד השופט דר' סעדון להתערב בסבירות שיקול דעתם של רוב בעלי העניין רק לאחר שהונח בפניו תסקיר מטעם מנהל ההסדר ולפיו התמורה לכל כל אחד ואחד מהנושים -מתנגדים אינה נמוכה מזו שתתקבל לאחר מתן צו פתיחת הליכים , וכי מנהל ההסדר עשה מאמץ של ממש על מנת שכלל המידע הרלוונטי בנוגע לזכויות וחובות החייב יעמדו לנגד עיני הנושים בכדי לקבל החלטה מושכלת בעניינו של היחיד .
זאת ועוד, בשונה מפסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופטת הלר) שבו מדובר בעו"ד אשר רישיונה עלול היה במידה וההסדר לא היה מאושר למרות ש - 60.93% מהנושים הסכימו להסדר ו – 13.7% מהנושים הותירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט הרי שבמקרה זה לא זו אף זו שקיימת התנגדות גורפת של מרביתם המכריע של הנושים להסדר אלא שהנושים אשר השתתפו באס יפות, ובמיוחד הנושים אמור וטוויטו , ביססו על פניו חשד של ממש ביותר לכך שהיחיד העלים ממצבת נכסיו סכומי כסף גבוהים ביותר , בין היתר באמצעות חשבונות בנק זרים , בדרכי מרמה מתוחכמות ביותר .
בשולי הדברים, אציין כי יש להשתמש בכלי המצוי בס' 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בזהירות יתרה, על מנת שלא לרוקן מתוכן את ההוראה המורה על היקף ההסכמה הנדרש – רוב מניין ורוב ערך (שהינו רוב מיוחס), וגם אם בתי משפט אחרים מצאו להקל הקלה מינורית, קשה מאוד להעלות על הדעת הסדר נושים אשר יאשר הסכמה של פחות מ – 10% מהנושים; יכול והדברים נכונים הרבה יותר כאשר מדובר בתאגיד – אשר מעצם פירוקו חדל מלהתקיים, אולם כאשר מדובר בחייב אשר אינו חדל מקיום אלא רק הסטטוס המשפטי שלו משתנה – ישנו צורך בנסיבות מאוד חריגות ומאוד מיוחדות, שאינן מתקיימות כאן.
באשר לעמדת מנהל ההסדר במהלך הדיון בביהמ"ש מיום 13.7.2021 ולפיה נכון ליום הדיון לא היו בידיו מלוא הכלים המשפטיים לבדוק את מצבת נכסי החייב בחו"ל ולכן ניתן להסתפק בהסדר בסכום של 400,000 ₪ (ראה : עמוד 7 שורות 20-27 לפרוטוקול) יצוין כי בעניין ע"א 7876/17 ‏ הכונסת הרשמית נ' עו"ד שאול קוטלר, נאמן לנכסי החייב ואח' מיום 18.2.2018 הכיר ביהמ"ש העליון בסמכות החקירה הנרחבות של בעל התפקיד בהליכי חדלות פירעון על מנת לאפשר בידי בעל התפקיד הן בארץ והן בחו"ל כאשר סמכות בעל התפקיד אף משתרעת גם בנוגע לצדדים שלישיים שאין להם כל קשר לחייב או לחברה בפירוק .
נכסי קופת הנשייה מנויים בסעיף 216 לחוק חדלות פירעון ולכן מבחינת הדין הכולל צו לפתיחת הליכים חל גם על כלל נכסי היחיד בחו"ל. בנוסף לכך , נקבע בפסיקה כי בית המשפט רשאי לחייב את היחיד לחתום על גבי ייפוי כח לטובת הנאמן אשר יקנה לנאמן רשות לפעול בנכסיו הן בארץ והן בחו"ל ובכך לאפשר בידי הנאמן לברר , לחקור ואף לממש נכסים מבלי שיהיה צורך לפנות לבית המשפט הזר בכדי לקבל הכרה או אכיפה של הצו לפתיחת הליכים על פי דיני חדלות הפירעון הבינלאומיים אשר נוהגים באותה מדינה (ראה : מאור ודגני , שם, עמ' 216) .
סוף דבר :
לאור האמור לעיל הנני דוחה בשלב זה את בקשת היחיד לאחר שלא שוכנעתי כי לנגד עיני הנושים עומד נכון להיום מלוא המידע הנדרש בנוגע למצבת נכסיו של היחיד בארץ ובחו"ל ובנוגע לזכויותיו וחובותיו.
בכדי לקבל את התמונה המלאה ביחס לנכסי היחיד, מנהל ההסדר יגיש לבית המשפט בתוך 120 יום דו"ח משלים שבמסגרתו יתייחס באופן מפורט לכלל הנקודות אשר מפורטות במסגרת סעיף 36 לתגובתם של הנושים המובטחים טויטו ואמור מיום 5.8.2021 .
מנהל ההסדר יחתים את היחיד בתוך שבוע ימים מהיום על גבי ייפוי כח מתאים בשפה האנגלית לצורך השלמת החקירות בחשבונות הבנק של היחיד ושל החברות שבשליטתו בחו"ל.
לתזכורת פנימית בתאריך 30.1.2022.

ניתנה היום, כ' תשרי תשפ"ב, 26 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סער אלול
נתבע: אבינועם אמור
שופט :
עורכי דין: