ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מורן בן ארויה נגד המוסד לביטוח לאומי :

26 ספטמבר 2021
לפני: כבוד השופטת כרמית פלד

התובעת:
מורן בן ארויה
ע"י ב"כ: עו"ד איתן ליברמן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד דנה קוסקאס כהן

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת התובעת למינוי מומחה נוסף ובהתנגדות הנתבע לבקשה וכן עיינתי בכל המסמכים אשר בתיק, להלן החלטתי:
סעיפים 16-19 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, מיום 10.9.19 בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (להלן – ההנחיות), מתייחסים לנסיבות בהן קמה הצדקה למינוי מומחה אחר או מומחה נוסף, כדלקמן:
"16.ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך.
18. בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון.
19. אין למנות מומחה שלישי, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן."
ברע"א 337/02 רונית מזרחי נגד כלל חברה לביטוח בע"מ, פד"י נו (4) 673, נקבע ע"י בית המשפט העליון, כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה על דרך השגרה, אלא במקרים חריגים בהם השופט חש כי לא יהא בידו, או כי אין זה ראוי, להכריע בענין בהסתמך רק על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה על ידו, מהטעם שנותרו בו ספקות או סימני שאלה גם לאחר מתן חוות הדעת ומענה לשאלות הבהרה. בנסיבות בלתי שגרתיות אלה ימונה מומחה נוסף ולכשתתקבל חוות דעתו יעמדו שתי חוות הדעת זו בצד זו ובפסק הדין יוכרע המשקל שיש לייחס לכל אחת מהן. ביחס למינוי מומחה אחר, נפסק כי זה ייעשה במקרים נדירים עוד יותר "שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב (ראו גם א' ריבלין תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים [3], בעמ' 583-577)".
לענין מינוי מומחה- אחר או נוסף ר' עוד עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי נגד בן סימון (8/3/10); עב"ל (ארצי) 12826-06-12 סילביה שמעון נגד המוסד לביטוח לאומי (15/5/14); עב"ל (ארצי) 16361-02-14 משה קמחזי נגד המוסד לביטוח לאומי (9/9/15); בר"ע (ארצי) 5805-04-16 ציון גרשי נגד המוסד לביטוח לאומי (16/5/17).
לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום למנות מומחה נוסף. אנמק עיקר טעמיי.
בהסכמת הצדדים מונה המומחה, ד"ר זילברמן, על מנת ליתן חוות דעתו בשאלה האם היתה קיימת הצדקה לאשר גמלת שמירת הריון לתובעת בתקופה שבין 11.9.19 ל 29.11.19 (מועד הלידה).
ביום 1.9.20 נתן המומחה חוות דעתו בה נקבע כי לא קמה הצדקה לאשר גמלת שמירת הריון לתובעת (חוו"ד נסרקה למערכת הממוחשבת ביום 16.9.20).
חוות דעת המומחה הינה מפורטת ומנומקת היטב ומבואר בה מדוע אין לשיטת המומחה הצדקה לאשר גמלת שמירת היריון לתובעת.
בית הדין נעתר פעמיים לבקשות התובעת להעברת שאלות הבהרה למומחה. המומחה השיב לשאלות ההבהרה הרבות שהועברו אליו באריכות (התשובות לשאלות הבהרה נסרקו במערכת הממוחשבת ביום 23.2.21 וביום 9.6.21).
המומחה ציין בחוות הדעת ובמענה לשאלות ההבהרה כי "הרושם העולה מהרשומות הינו לתלונות וממצאים שאינם חורגים בעוצמתם ותדירותם מאלה המופיעים תדיר גם בהיריונות שאינם קשורים במאמץ גופני מוגבר". עוד מציין המומחה כי "לא היה בחומרת הסימפיזיולויזיס מיום 11.9.19 (שבוע 29 להיריון) ועד הלידה ב 29.11.19 אנדיקציה להפסקת עבודה ושמירת הריון". המומחה מסביר בחוו"ד כי ביחס לאישה הסובלת מסימפיזיולויזיס אין הנחיה למנוחה מוחלטת והפסקת עבודה וכי ממילא לא מוצו בהקשר זה אפשרויות טיפוליות נוספות שקיימות. עוד הבהיר המומחה בחוו"ד כי המשך העבודה וכאבי הגב לא סיכנו את העובר וכי משך העבודה וכאבי האגן גם לא סיכנו את התובעת במשמעות של סכנת חיים וסיכון לתמותה. המומחה ציין כי אכן קיימים מקרים של החמרה סימפטומטית של כאבים עקב עבודה בהיריון, קרי עליית הסיכון לתחלואה אמהית, אולם הבהיר כי בעניינה של התובעת שבפנינו "התמונה העולה הינה של סימפטומים וממצאים שאינם חורגים בעוצמתם ובתדירותם מאלה המופיעים לעיתים קרובות בהיריון".
במענה לשאלות הבהרה ציין המומחה כי בבדיקת התובעת ביום 7.11.19 עולים ממצאים שכיחים ולא חריגים וכי המלצת האורטופד למנוחה אף היא שגרתית, אולם לא ניתנה הנחיה מפורשת לשמירת היריון "שהאורטופדים מכירים היטב" (תשובה 1(ד) לשאלות הבהרה מ 2.21). בתשובות לשאלות הבהרה נוספות (מחודש יוני 2021) ציין המומחה כי "מוזר ותמוה הינו מצב שבו אורטופד אינו מתייחס ל'שמירת היריון' , כאשר בקשת 'שמירת הריון' התבססה בחילקה העיקרי על מצבה האורטופדי של האישה, אלא אם חשב כאמור כי מצבה אינו מצדיק את 'שמירת ההיריון'" (שאלה 4) .
סבורני כי חוות הדעת המנומקת והמפורטת בצירוף התשובות לשאלות הבהרה הרבות מספקות תמונה בהירה וברורה של חוות דעת המומחה לפיה אין מקום לאשר גמלת שמירת הריון לתובעת, על יסוד המבחינם המנויים בדין.
התובעת תולה בקשתה למינוי מומחה נוסף בכך שהמומחה לא השיב לגוף שאלה 5 לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו ביום 18.5.21. המומחה נשאל:
"ביום 29.12.19, חודש לאחר הלידה, וגם ביום 15.1.20, מגיעה התובעת לביקור חוזר אצל אורטופד כשהיא מדווחת על הגבלה בחיי היום יום עקב כאבים בגב תחתון ואזור הפוביס. הטיפול שניתן כעולה מהביקורים, הרצ"ב כנספח ב', הינה הזרקה (כך גם ציינת בעמ' 4 למטה לחוו"ד ה- 1).
האם תלונותיה לאחר הלידה והטיפול שניתן לה ע"י האורטופד ביום 29.12.19 ו- 15.1.19 קשור לסימפיזיוליזיס פוביס שבעטיו, בין יתר הסיבות לשמירה עפ"י האישור הרפואי, היתה בפועל מצויה בשמירת היריון עפ"י הוראת רופאה?
האם טיב והמשך תלונותיה כמו גם הטיפול שקיבלה בהזרקת אלחוש וסטרואידים לאזור הכאבים, עד כחודשיים לאחר הלידה, לא מעיד ומעלה את הסבירות לכך שאלמלא שמירת בה היתה מצויה בפועל עפ"י הוראת רפואה, היה סיכון לעלייה בתחלואה (MORBIDITY) אמהית לתובעת?
במידה ולא – מדוע. "
והשיב ביחס לשאלה זו:
"השאלות הנוגעות למצב האישה לאחר לידה הינן בתחום האורטופדי ממש ולא בתחום המיילדתי ויש להפנותן לרופא אורטופד".
סבורני שאין הצדקה למינוי מומחה נוסף ובוודאי שלא מומחה אחר מהטעם הנטען.
השאלה האמורה (הופיעה כשאלה מספר 5 בהחלטה שנשלחה למומחה ביום 18.5.21 ובמקור סומנה כשאלה 6 לבקשת התובעת להעברת שאלות הבהרה מיום 24.2.21) הועברה למומחה מאחר והנתבע לא התנגד להעברתה. בנסיבות אלה אין בהעברת השאלה למומחה משום אנדיקציה לרלבנטיות של השאלה.
יחד עם זאת, עיון מעמיק בשאלה מעלה כי תשובה לה ממילא אינה בעלת רלבנטיות ממשית לסוגיה שבמחלוקת. מדובר בשאלה שהזיקה בינה לבין המחלוקת האם היתה הצדקה לשמירת הריון אם לאו הינה קלושה ועקיפה בלבד.
העדר התשובה לגופה אינו מעלה ואינו מוריד מכך שמדובר בחוות דעת סדורה, מקיפה, יסודית וברורה המבהירה באופן בהיר מדוע אין לשיטת המומחה הצדקה לאשר שמירת הריון. השאלה מתייחסת ברובה לתלונות לאחר הלידה ומבקשת לעשות היקש מהטיפול שניתן לאחר הלידה לסיבה הנטענת להצדקה לשמירת היריון – הצדקה אותה לא מצא המומחה, אשר נימק כדבעי את מסקנתו.
העובדה שהמומחה מאזכר בחוות דעתו ממצאים מתיקה הרפואי של התובעת ממועד שמאוחר ללידה אינה מלמדת על כך שיש לממצאים אלה קשר ישיר לסוגיה שבמחלוקת או כי הם לרבנטיים לצורך בחינתה.
מהנימוקים המפורטים לעיל - אין לטעמי הצדקה להעתר לבקשה למינוי מומחה נוסף ומשכך הבקשה נדחית.
התובעת תגיש סיכומים מטעמה בתוך 30 ימים.
הנתבע יגיש סיכומים מטעמו בתוך 30 ימים לאחר מכן.
העתקי הסיכומים יועברו במישרין לב"כ הצד שכנגד.
התיק יובא לעיון ביום 30.11.21.

ניתנה היום, כ' תשרי תשפ"ב, (26 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: מורן בן ארויה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: