ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכאל הרץ נגד תאגיד השידור הישראלי :

24 ספטמבר 2021
לפני: כבוד השופט אלעד שביון

התובע:
מיכאל הרץ
ע"י ב"כ עו"ד ענאן עבד
-
הנתבע:
תאגיד השידור הישראלי
ע"י ב"כ עו"ד טל מאירסון

החלטה

בפניי בקשת הנתבע למחיקת סעיפים ונספחים מכתב התביעה ובקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים.

מחיקת סעיפים ונספחים מכתב התביעה:
לכתב התביעה צרף התובע את דו"ח מבקר המדינה 70ב' בעניין הליכי גיוס יוצאי הרשות לתאגיד השידור הישראלי (נספח ו') ובמסגרת תביעתו התייחס לנתונים שעלו ממנו ואף ציטט חלקים ממנו (סעיפים 19-20 לכתב התביעה). בנוסף צרף התובע לכתב התביעה כתבה שפורסמה בעיתון 'הארץ' (נספח ה') והתייחס לכך בכתב התביעה.

דו"ח מבקר המדינה:

סעיף 30 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] קובע כדלקמן:

דו"חות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי.
הודעה שנתקבלה אגב מילוי תפקידיו של המבקר לא תשמש ראיה בהליך משפטי או משמעתי, חוץ ממשפט פלילי בשל מסירת עדות בשבועה או בהן צדק, שהושגה מכוח הסמכויות האמורות בסעיף 26.

על פי הדין לא ניתן להגיש את הדו"ח כראיה לאמיתות תוכנו וזאת על מנת לאפשר למבקר לאסוף מידע באופן חופשי ולאפשר למוסר המידע למסור אותו ללא חשש שהדבר ישמש כראיה משפטית (ראו בנדון ברע (ארצי) 37196-11-17‏ ‏ טלי צרפתי נ' מעיינות זיו בע"מ (7.1.18) : "לצד איסור השימוש בדו"חות הביקורת כראיה לאמיתות תוכנם והממצאים האמורים בהם, ניתן להתיר קבלתם ושימוש בהם כראיה לעצם עריכתם, היוזמה לעריכתם, מועד עריכתם והתייחסותם של הגורמים השונים הקשורים לביקורת").

עוד נפסק, כי ציטוט מדו"ח מבקר המדינה אינו קביל ויש להורות על מחיקת ו ( רעא (חי') 63438-03-19 המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה נ' אורט ישראל, 30.4.19).

מעיון בכתב התביעה עולה, כי התובע צרף את דו"ח המבקר כנספח ו' וציטט ממנו ממצאים ומסקנות כמפורט בסעיפים 19-20 לכתב התביעה.

צירוף הדו"ח כראיה לאמיתות תוכנו, כפי שעשה התובע, וציטוט חלקים ממנו כאמור, אינם קבילים ועל כן יש להוציא את נספח ו' מתיק ביה"ד, כמו גם למחוק את סעיפים 19 ו-20 לכתב התביעה. העובדה שהתובע קשר בין שאלת קבילות המסמכים להיקף גילוי המסמכים מעידה, כי תכלית צירוף דו"ח מבקר המדינה הינה לשמש כראיה לצורך הוכחת טענותיו.

לעניין טענת התובע כי הבקשה אינה מבוססת על אף אחת מהעילות המפורטות בתקנה 40 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הרי שמצאתי כי דו"ח מבקר המדינה והציטוטים ממנו נועדו על מנת לבסס את הטענות שהעלה התובע בכתב התביעה בדבר התנהלותו הנטענת של התאגיד ואי תקינות הליכי המכרז . צירופו של דו"ח מבקר המדינה כראיה לביסוס טענות התובע בדבר התנהלות התאגיד הוא בגדר שימוש ראייתי ישיר במסמך ולכן אסור. מדובר במסמך ובציטוט במסגרת כתבי הטענת שאין בהם צורך כאמור בתקנה.

לעניין טענת התובע בדבר הפרדה בין שלב הגשת כתבי הטענות לשלב הבאת הראיות הרי שלנוכח אי הקבילות אין מקום להותרת המסמכים בתיק ביה"ד אף אם טרם הוגשו תצהירי הצדדים.

הידיעה העיתונאית:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות השונות ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה ככל שהיא מתייחסת לצירוף הכתבה העיתונאית וההתייחסות אליה במסגרת כתב התביעה.

אכן ביה"ד לא ישתית ממצאים עובדתיים על בסיס כתבה עיתונאית, ברם אין מניעה מצירוף כתבה עיתונאית לראיה כי דברים מסוימים נכתבו בכתבה כאמור.

זאת ועוד, סעיף 12 לכתב התביעה מציין רקע עובדתי שהינו חלק מהתשתית העובדתית של התביעה וסעיף 13 מתייחס לעניין ה'רשימות', כך שממילא אין מקום למחיקת הסעיפים האמורים מכתב התביעה.

הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים:

המסגרת הנורמטיבית:

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כי: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (14.5.08)]. גם ביה"ד הארצי לעבודה עמד על כך וציין: "ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [עע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.05)] ואף ציין: "חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי 'להוציא כאור משפט'" [עע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר (24.3.05)].

פרשנותה של התקנה נסמכת על לשונה ועל רוחה ובכללם הצורך לאפשר "דיון יעיל". עוד כפופה פרשנותה של התקנה למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת [עע (ארצי) 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח' (7.5.06)].

בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב. ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו.

כאמור, חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז). לעניין הזכות לפרטיות נפסק בעע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י "בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש לה עדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'; בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות ...; אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי במסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות ...; לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך; על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים".

העתק הרשימות ובפרט כל הרשום על התובע במסגרת הרשימות – הרשימות כאמור מתייחסות לתובע וכן לצדדים שלישיים רבים שאינם צד להליך זה. כעולה מהבהרת הנתבע, הרשימות הכוללות התייחסות לתובע הועברו אליו. לא מצאתי להתיר את גילוי הרשימות בכללותן מעבר לחלקים הכוללים התייחסות לתובע , שכן נתונים כאמור אינם רלבנטיים לתביעת התובע וחשיפתם לא תייעל את ההליך. תביעת התובע היא תביעה אישית שלו ועל כן אמירות נטענות של הנתבע שלטענת התובע מצויות ברשימות אינן רלבנטיות להליך זה. מעבר לאמור, גילוי נתונים כאמור עלול לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים.
הנתבע יגיש עד ליום 7.10.21 תצהיר ובו יאשר, כי הוא גילה לתובע את מלוא ההתייחסויות לגביו שהופיעו ברשימות.

כל תכתובות המייל והווטסאפ בין עובדי התאגיד ובינם לבין עצמם אשר התייחסו לרשימות – מדובר בבקשה גורפת ומכבידה שאינה רלבנטית להליך. לא ברור גם כיצד יכול הנתבע לגלות מסמכים שהועברו בין עובדיו . הבקשה נדחית.

כל תכתובות המייל והווטסאפ וכל מסמך בין נציגי התאגיד לבין שני העובדים שמונו ע"י מר קובלנץ להכין את הרשימות – מדובר בבקשה גורפת לגילוי מסמכים שאינה רלבנטית לתביעתו האישית של התובע ושעלולה לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים. לא ברור מהבקשה מי הם אותם שני עובדים נטענים ואף מטעם זה יש לדחות את הבקשה .

כל תכתובות המייל והווטסאפ וכל מסמך בין נציגי התאגיד לבין משרד מבקר המדינה בנוגע לרשימות ולדו"ח המבקר שבא בעקבותיה; לרבות השאלות שהופנו ע"י משרד מבקר המדינה והתשובות שהועברו לפני טיוטת הדו"ח וגם לאחריה – מדובר בדרישה גורפת ומכבידה שברובה כלל אינה רלבנטית שכן נראה, כי ברובה היא אינה עוסקת בתובע. מעבר לאמור, גילוי מסמכים כאמור עומד בניגוד להוראות סעיף 30 לחוק מבקר המדינה.

כל מסמכי המכרזים אליהם ניגש התובע לרבות פרוטוקולים, ציונים, החלטות והליכי ערר / תובענה ככל שהיו – לנוכח הבהרת הנתבע לפיה הוא כלל בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו את מלוא המסמכים המצויים ברשותו הנוגעים להליכי המיון בהם השתתף התובע, הבקשה התייתרה.

יצוין, כי במסגרת תשובת התובע הוא עתר לגילוי שלושה מסמכים נוספים (סעיף 13 לתשובה). מעבר לכך שלא ניתן להיעתר לבקשה לנוכח הגשתה במסגרת התשובה לתגובה, הרי שלא ברורה רלבנטיות המסמכים להליך.

סוף דבר:

הבקשות התקבלו בחלקן.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

הצדדים יודיעו עד ליום 7.10.21 מה מספר העדים שיעידו מטעמם במסגרת הליך ההוכחות.

עיון – 8 .10.21.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשפ"ב, (24 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: מיכאל הרץ
נתבע: תאגיד השידור הישראלי
שופט :
עורכי דין: