ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אוסאמה גבארה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הנשיאה הדס יהלום

התובע
אוסאמה גבארה
ע"י ב"כ עו"ד יהודית שושני
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירלי וינגרטן צ'רניקר

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעות שונות, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק מכח הלכת מיקרוטראומה.
בישיבת 24/1/21 הובהר כי מדובר בפגיעות באברים אלה: כתפיים, ירכיים, כפות רגליים, גב וברכיים.

2. כך נאמר בתצהיר התובע:
"...
2. עבדתי עבור גולדאור בע"מ (להלן: "המעביד") החל מיום 1.1.07.
3. בקיץ עבדתי משבע בבוקר עד שש בערב, בחורף משבע בבוקר עד חמש אחה"צ.
4. במהלך עבודתי נאלצתי לדחוף את הרכבים למתקן השטיפה באופן ידני, באופן יומיומי, כ- 60 פעם ביום, שיכנס ישר למתקן, על מנת שלא יווצר תקר בגלגל ולא תשבר השרשרת, כי המשטח היה שחוק.
5. סה"כ בכל יום כ- 350 מכוניות בממוצע.
6. היו ימים שלמים שחלק מהמתקן לא עבד ונאלצנו לנקות באופן ידני חלקים אלו של הרכבים בהתאמה.
7. לפני כניסת הרכב למתקן עלי לבצע מספר פעמים זהה של שטיפה ידנית של הגלגלים והג'נטים (אם בגלל שהרכב מלוכלך מאוד או שבעלים שילם תוספת תשלום לצורך כך). שפשוף ידני של הגלגלים והג'נטים נעשה תוך כיפוף הגוף כלפי מטה והתיישרות מספר רב של פעמים ועבודה מאוד מאומצת עם היד הדומיננטית ללא כל הפסקה, במשך כ- 11 שעות ביום, אפילו לאכול נאלצתי תוך כדי עבודה.
8. גם המעבר לניקוי פנימי של הרכב, לפני כשלוש שנים, עקב כאבים ברגל הדומיננטית, אשר שימשה לדחיפת המכוניות למתקן, לא שיפר את מצבי שכן נאלצתי להתכופף ולהתיישר אלפי פעמים ביום, בין היתר, לצורך ניקוי הקנטים עם סמרטוטים.

התובע העיד בישיבת 24/1/21.
לדבריו, במשך 13-12 שנה עבד לבד כקופאי ושוטף מכוניות (הכוונה לעובד שמכניס את המכונית למתקן השטיפה, לשטיפה חיצונית). התובע נשאל לגבי דחיפת המכונית לתוך מתקן השטיפה, כפי שנאמר בתצהירו. בעדות העיד:

"...
ש. ציינת בהודעה שבמקרה שהגלגל היה מתקלקל היית דוחף את המכונית?
ת. נכון.
ש. כמה פעמים זה קרה שגלגל נשבר והתקלקל?
ת. זה קרה בוא נגיד כמה פעמים אבל מה. אם זה היה נשבר בעל הבית לא היה יכול לסגור את המכונה והייתי דוחף את זה. זה קרה 10 פעמים בתוך 16 שנים. חוץ מהגלגל יש עוד המון עבודה שם.
ש. אתה אמרת שצריך ליישר את המכוניות. אין שם מסילה כמו בשטיפת המכוניות שאני מכיר?
ת. זה מקום צפוף. בוא נגיד 500 מכונית יש מבצעים היו חברות של תנובה, סלקום, מנגו כל החברות האלו. זקנות לא היו יכולות להיכנס אז הייתי מזיז את האוטו ומיישר אותו.
ש. יש שם מסילה אבל, לא?
ת. יש מסילה אבל כמה חודשים לא הולך כמו שהיא חדשה. צריך גם לדחוף את זה. כל שנתיים הוא היה מחליף את המסילה.
ש. אתה מתכוון למשטח?
ת. משטח זה מיישר את האוטו.
ש. מה הגלגל עושה?
ת. הגלגל כשאתה נכנס היה ניוטרל ואתה לא עושה כלום והוא מזיז אותך עד שיש רמזור ירוק. כשאני אומר גלגל אני מתכוון למסילה שלוקחת אותך עד הסוף. משטח מישר את המכוניות. גם היה קורה שהיה נכנס רכב טרנזיט גדול ואני אומר לו אסור להיכנס..."

3. התובע זימן לעדות את אחיו מר ראיד ג'בארה. העד סיפר שעבד באותו מקום שבו עבד התובע, במשך 6 שנים ו- 4 חודשים עד שארעה לו תאונת עבודה.
העד סיפר שהתובע עבד גם בניקוי פנימי וגם בהכנסת המכונית למתקן השטיפה.

בנוגע לעבודה בהכנסת הרכב למתקן השטיפה, העיד שמדובר על 10 שעות ביום שבהן התובע עומד ומתהלך. באשר לאופי העבודה העיד:

"...
ת. אני מקבל אוטו, משפשפים אותו עם מטאטא וגם עם לחץ של המים. אחר כך עושים לו לחץ מים ומכוונים אותו למכונה, מיישרים אותו.
ש. איך מיישרים אותו?
ת. יש שם בלטה שאפשר ליישר אותו והאוטו נוסע ככה.
ש. לפני שהאוטו נכנס למכונה אתה לא צריך לעשות כלום?
ת. משפשפים את האוטו עם סבון, יש מטאטא ודלי מים, טובלים את המטאטא ומשפשפים את המכוניות איפה שיש לכלוך. אחר כך נוסע לניקוי פנימי, עושים ניגוב חיצוני, ואחר כך עושים שואב אבק. כשמנקים רכב לעשות שואב אבק קנטים וחלונות זה הכל צריך להתכופף".

לגבי הפעולות לפני כניסת הרכב למכונה העיד:

"ש. כמפעיל מכונה מה אתה עושה?
ת. אני לוקח כסף, רואה זה לכלוך יש על הרכב. לא כל רכב משפשפים.
ש. צינור לחץ אוויר לא בכל רכב?
ת. עם הצינור עושים בכל רכב.
ש. בכל שטיפה?
ת. בכל שטיפה צריך להרטיב את הרכב כדי שלא יהיו שריטות מהמכונה. כל רכב בא עם לכלוך אחר, אחד עם בוץ אחד עם דברים אחרים".

העד נשאל לגבי הכנסת הרכב למכונת השטיפה. כך השיב:

"ת. יש שם בלטה שמיישר את הרכב עצמו. לפעמים זה מתקלקל. כשאנחנו רוצים להזמין טכנאי לפעמים זה לוקח זמן והוא מגיע אחרי שעה שעתיים או שלוש. צריך לכוון את הרכב שייכנס למכונה ישר.
...
ש. אם זה התקלקל מה עושים?
ת. אנחנו מיישרים את זה ידני, אם זה לא עולה על המסלול עצמו אז צריך לדחוף וליישר.
...
ש. איך דוחפים עם היד, עם הרגל?
ת. כל אחד עושה משהו אחר.
ש. אם זה היה נתקע מה אתה עושה?
ת. סוגר את המכונה, מוציא את הרכב ומכניס מחדש.
ש. לא בהרכח היה צריך לדחוף את הרכב.
ת. לכל אחד יש שיטה אחרת".

בעניין ניקוי פנימי העיד:

"...
ת. כמות המכוניות שאנחנו מכניסים זה בין 300 ל- 350 מכוניות ליום.
כשהתובע עבד בניקוי פנימי, מנקים את הרכב, עושים שואב אבק, מתכופפים עולים ויורדים, יש לפעמים במכונה שלא יוצא כל הלכלוך של הרכב אז משלימים בניקוי פנימי. את הניקוי פנימי אי אפשר לעשות בעבודה זה צריך להתכופף. זה הרבה התכופפויות ביום".

4. מעסיקו של התובע מר טוביה הורן, העיד שהתובע עבד אצלו סה"כ 11 שנים. לדבריו, בתחילה התובע עבד בקופה והכניס מכוניות למתקן השטיפה.
באשר לדחיפת המכוניות לתוך המתקן העיד:
"מידי פעם אם הוא היה מכוון לא נכון, אז היה נותן דחיפה למכונית".

לדברי העד, לאחר מספר שנים התובע עבר לעבוד בנקיון פנימי של הרכבים ובמסגרת עבודה זו ניגב את הרכב עם סמרטוט, שאב אבק וביצע פנישים כולל דשבורד וקנטים.
העד אמר שראה את התובע בעבודה אולם לא יכול לומר כמה מכוניות התובע "דחף" לתוך המכונה.
לדבריו, מדובר על נקיון של 600 עד 700 מכוניות ביום, כאשר היקף העבודה רבה יותר מאשר בחורף, ובחורף יש ימים שהמקום סגור. לטענתו, היקף העבודה בחורף הוא 20% או 30% מהעבודה הרגילה.

5. לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטתי.

6. התובע עבד במשך שנים רבות בשטיפת מכוניות, שהיא עבודה פיזית. על כך אין חולק.
ואולם, על מנת שתוכר פגיעה בעבודה, על התובע להוכיח סדרה של פעולות החוזרת על עצמה, שהן דומות או זהות. כאמור, אין די בעבודה פיזית מאומצת.
לאור האמור, אבחן את חומר הראיות כפי שהוצג בפניי.

7. התובע עבד מספר שנים בשטיפה חיצונית של מכוניות ומספר שנים בשטיפה פנימית.
מדובר על מספר רב של מכוניות מידי יום 600-700, כאשר התובע עבד עם עובד נוסף. בחורף, מספר המכוניות פחת באופן משמעותי.

8. שטיפה חיצונית
כאשר עבד בשטיפה חיצונית, התובע נהג להרטיב את הרכב מבחוץ לפני הכנסתו למתקן השטיפה ולאחר מכן לכוון את הרכב לתוך המתקן. התובע לא תיאר את הפעולות שביצע, האם הדבר נעשה תוך הרמת הידיים מעל גובה הכתפיים. לכן לא ניתן לקבוע סדרת פעולות תוך הפעלת הידיים.

התובע טוען שנהג "לדחוף" את הרכבים לתוך המתקן באמצעות הרגל הדומיננטית, אך לא פירט איזו רגל. בנוסף, בעדותו אישר שלא דחף את כל הרכבים אלא רק חלקם, וזאת כאשר המכונה לא פעלה כנדרש.
כך אישר גם אחיו, שעבד באותו מקום עבודה, כי לא תמיד נדרשת דחיפה של הרכב לתוך המסלול. ממילא, האח לא תמך בגירסת התובע לעניין אופן ההכנסה למכונה, אלא העיד שלכל אחד מהעובדים היתה שיטה אחרת.

לא ניתן להבין מהעדויות כמה רכבים התובע נאלץ "לדחוף" למכונה. התובע העיד שהמכונה היתה נשחקת מעת לעת אולם הדבר לא נתמך בעדות המעסיק ולא הובהר בכמה רכבים מדובר והאם בכל יום עבודה או רק בחלק מהימים.

בנוסף, לא הובהר האם דחף את הרכבים עם הידיים או עם הרגליים. על פי עדות אחיו, כל עובד פועל להכנסת הרכבים למכונה בצורה אחרת והעד לא ידע לומר כיצד פעל התובע. המעסיק טען שהדחיפה התבצעה בידיים ולא עם הרגל.

9. נטל ההוכחה להוכיח כי מדובר בסדרת פעולות החוזרת על עצמה ואת תדירות הפעולות , מוטל על כתפי התובע.
לאחר ששמעתי את העדויות אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו לעניין אופן הפעולה ותדירות החזרה על הפעולה, בכל הנוגע לשטיפה החיצונית. כאמור, לא הוכח שביצא שטיפה ידנית לכל המכונית לפני הכניסה למכונה, לא הוכח כיצד בוצעה השטיפה הידנית, לא הוכח כי נדרש לדחוף את כל הרכבים לתוך המכונה, לא הוכח כמה רכבים נדרש לדחוף ביום עבודה ובאיזו תדירות וממילא, לא הוכח כי נעשתה דחיפה תוך שימוש ברגל, ובאיזו רגל מדובר.

10. מהעדויות עולה כי עבודה של בשטיפה החיצונית, הצריכה עמידה ממושכת על הרגליים והליכה מתמדת במהלך מרבית יום העבודה. יחד עם זאת, לא נטען לקיומה של מחלה אשר נובעת מעמידה ממושכת על הרגליים ולכן אין מקום למנות מומחה בסוגיה זו.

11. שטיפה פנימית
בתצהיר התובע נאמר:
"גם המעבר לניקוי פנימי של הרכב, לפני כשלוש שנים, עקב כאבים ברגל הדומיננטית, אשר שימשה לדחיפת המכוניות למתקן, לא שיפר את מצבי שכן נאלצתי להתכופף ולהתיישר אלפי פעמים ביום, בין היתר, לצורך ניקוי הקנטים עם סמרטוטים".

מדובר בתצהיר לקוני שאינו מפרט את אופן העבודה, כמה מכוניות ניקה בכל יום, אילו פעולות חוזרות על עצמן בעל נקיון של מכונית. אין חולק והדבר בבחינת ידיעת דיינים, כי עבודת נקיון פנימי דורשת התכופפויות רבות. ואולם אין בכך כדי להסיר את הנטל המוטל על התובע, להוכיח באילו פעולות בדיוק מדובר, באיזו תדירות ביצע אותן ואילו פעולות חוזרות על עצמן.

אחיו של התובע העיד:
"כשהתובע עבד בניקוי פנימי, מנקים את הרכב, עושים שואב אבק, מתכופפים עולים ויורדים, יש לפעמים במכונה שלא יוצא כל הלכלוך של הרכב אז משלימים בניקוי פנימי. את הניקוי פנימי אי אפשר לעשות בעבודה זה צריך להתכופף. זה הרבה התכופפויות ביום".

בחקירה נגדית העיד שהוא עצמו כמעט ולא ביצע שטיפה פנימית. לגבי העבודה בשטיפה פנימית העיד:
"אני גם רואה אותם איך הם עובדים. קודם מייבשים את הרכב מבחוץ, אחרי זה מוציאים את השטחים של הרכב, אחרי זה עושים שואב אבק, אחר כך מנקים את הקנטים".

מעסיקו של התובע העיד:
ש. איך הוא התכופף?
ת. רגיל. יש מקומות שהוא מתכופף יותר נמוך ויש יותר גבוה. אין כמעט על הברכיים. אבל יש התכופפות בכל מיני גבהים.

12. מסקנת האמור היא כי אין די בראיות כדי לקבוע כי קיימות תנועות זהות או דומות במהותן. מידיעת דיינים כי נקיון פנימי של רכב דורש כיפוף של הגוף באופנים שונים. ניגוב הקנטים דורש (אולי) כיפוף של הברכיים עם גב ישר. מנגד, שאיבת אבק דורשת (אולי) כיפוף או פיתול של עמוד השידרה. ניגוב החלונות (אולי) אינו דורש כיפוף כלל. מדובר בפעולות שונות ומגוונות, אשר אמנם מפעילות את אברי הגוף ובכללם גב וברכיים, אך לא הוכח שמדובר בסידרת פעולות זהה או דומה במהותה.
ממילא אין די בראיות כדי לקבוע כמה מכוניות התובע ניקה בניקוי פנימי בכל יום עבודה, כמה בחורף וכמה בקיץ.

13. סיכום
ב"כ התובע הפנתה בסיכומים לפסיקה בעניין בוחני רכב או צבעי רכב. ואולם, אין די בהשוואה כזו אלא יש לקבוע באופן ספציפי לתובע, קיומן של תנועות כנדרש בפסיקה וכן תדירות של הפעולה.
לאור האמור, אין מנוס אלא לקבוע כי התובע לא הוכיח קיומה של תשתית עובדתית בעילת מקרוטראומה.

14. סוף דבר, התביעה נדחית.
לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, 24/9/21 , בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אוסאמה גבארה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: