ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד דוד דדיה בן יצחק :

בפני כבוד השופט י. גריל, שופט עמית

המערערת:

מדינת ישראל
ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה
לשכת היועץ המשפטי, בית דגן
ע"י ב"כ עו"ד אורי סירוטה

נגד

המשיב:
דוד דדיה בן יצחק
ע"י ב"כ עו"ד גב' תמי אולמן

החלטה

א. בפניי בקשת המדינה – המערערת, להאריך ב- 30 יום את המועד להגשת נימוקי ערעור מורחבים מטעמה לפי סעיף 203 של חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982.

ענייננו בהודעת ערעור שהגישה המערערת ביום 12.9.21 על החלטת בית-משפט השלום בחיפה (כבוד השופט זיו אריאלי) מיום 27.7.21 ב-ת" פ 32101-08-19, לפיה ביטל בית משפט קמא את כתב-האישום שהיא הגישה כנגד המשיב בעבירה של ניסיון להשליך פגר בעל חיים לפח אשפה בניגוד לתקנה 14(א) לתקנות מחלות בלי חיים (פסדים) תשמ"ב- 1982, בשילוב עם סעיף 28 בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח משולב], התשמ"ה- 1985, וסעיף 25 של חוק העונשין, התשל"ז-1977 .

ב. הודעת הערעור מחזיקה שני עמודים, ובסעיף האחרון, סעיף 7, נטען, כי נוכח העובדה שהחלטת בית משפט קמא ניתנה במהלך פגרת בתי המשפט והמועד להגשת הערעור חל בימים שבין כסה לעשור, ובשים לב למגבלות כוח האדם במחלקת התביעה של משרד החקלאות, והיעדרו של ב"כ המערערת ממשרדו "בימים אלו", עותרת המערערת לאפשר לה הגשת נימוקי ערעור מורחבים בתוך 30 יום לפי סעיף 203 של חוק סדר הדין הפלילי.

עד כאן בתמצית טענת ב"כ המערערת באשר לבקשתו להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור מורחבים.

ג. ב"כ המשיב מתנגדת לבקשה זו וטוענת, שאין להיעתר לבקשת ההארכה, ו אף יש לדחות את הערעור. מציינת ב"כ המשיב, שהערעור הוגש ביום האחרון (12.9.21) שבו ניתן היה להגיש ערעור על החלטת בית משפט קמא לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ"ג- 1983.

עוד נטען, שלא ייתכן שב"כ המערערת יגיש הודעה מטעמו ובקשה להארכת מועד ביום האחרון ובכך יציב את בית-המשפט בפני "עובדה מוגמרת". כמו-כן נטען, שאין די בנימוקים שהעלה ב"כ המערערת בסעיף 7 של הודעת הערעור, הואיל ולצורך קבלת ארכה בפלילים, היה על המערערת לבסס קיומו של "טעם ממשי המניח את הדעת" כשעל בית-המשפט יהא לשקול את משך האיחור ואת ההצדקה הנטענת לאיחור, והארכת המועד לא תינתן כדבר שבשגרה.

בנוסף מציינת ב"כ המשיב, שבקשות ארכה המוגשות מטעם המדינה נבחנות ביתר קפידה לעומת בקשות ארכה דומות המוגשות מטעם הנאשם, ובשים לב לאמות המידה הנוהגות בדרך כלל, ובבקשות ארכה המוגשות מטעם המדינה בפרט, נוטה הכף במקרה זה לעבר דחיית הבקשה לארכה.

מוסיפה ב"כ המשיב, שהעובדה שהחלטת בית משפט קמא ניתנה במהלך פגרת בתי המשפט אינה יכולה לשמש "טעם ממשי מניח את הדעת" לצורך קבלת ארכה להגשת נימוקי ערעור, שהרי קבלת טענה זו משמעה שמתן החלטה או פסק דין על ידי בית-המשפט במהלך ימי הפגרה, ישמש "הרשאה אוטומטית" שלא להקפיד על קיום המועדים הנקובים בדין וזאת בניגוד להוראת החוק והפסיקה הנוהגת.

כמו-כן נטען, שאין בטענות בדבר "מגבלות כוח אדם" והעדר ב"כ המערערת ממשרדו "בימים אלו" כדי להצדיק היענות לבקשה, בוודאי הוא כך משמוגשת בקשה כזו מטעם המדינה, ומה גם, שאין מדובר בתיק בעל היקף רחב או מורכב במיוחד והיה למערערת זמן די והותר להגיש הודעת ערעור מנומקת במועד שנקבע.

מוסיפה ב"כ המשיב, שמשהגישה המערערת הודעה ללא נימוקי ערעור, אין היא עומדת בתנאי סעיף 198 לחוק סדר הדין הפלילי. ב"כ המשיב מפנה ל-ע"פ (מחוזי חיפה) 846/06 אבו דולה מוחמד נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי (29.6.06) (להלן: "עניין אבו דולה").

ב"כ המשיב מוסיפה, שיש לדחות את הבקשה להארכת המועד לצורך הגשת נימוקי ערעור ו אף יש למחוק את הודעת הערעור הואיל וקיימת חשיבות מיוחדת לכך שבעלי הדין בהליך פלילי, ובמיוחד המאשימה, ימלאו במועד אחר התנאים הפרוצדורליים שנקבעו בחוק ועל ידי בית-המשפט, שהרי "על הכף השנייה של המאזניים נמצא הנאשם החרד לגורלו ומעניין לדעת במהרה מה יהא בסופו" (בג"ץ 6396/19 אלון כהן נ' כבוד השופט שכיב סרחאן ואח' (10.8.09) , (להלן: "עניין כהן") ובש"פ 822/99 עודד שכטר נ' מדינת ישראל (3.1.00) , (להלן: "עניין שכטר").

עוד טוענת ב"כ המשיב, שהמדינה לא עמדה בנטל המשמעותי הרובץ עליה על-מנת להצדיק את הבקשה למתן ארכה, וב"כ המערערת לא הצביע על שקידה סבירה של המדינה במועדים הקבועים בדין , ואין בבקשה טעמים סבירים בעלי משקל על-מנת להסביר את בקשת הארכת המועד להגשת נימוקי הערעור . כמו-כן ציינה ב"כ המשיב, שיש להביא בחשבון את האינטרס של המשיב לסופיות הדיון בעניינו והסתמכותו על סיום ההליכים בתיק, ובוודאי שלא עלה בידי המערערת להצביע על נסיבות המניחות את הדעת שיש בהן כדי להצדיק את הארכה המבוקשת.

עד כאן תמצית טענות ב"כ המשיב בתגובתה.

ד. בתשובתו לתגובת ב"כ המשיב, טוען ב"כ המערערת, שאין עילה למחיקת הערעור שהרי הודעת הערעור הוגשה בתוך המועד להגשתה והמשיב לא הצביע על נימוקים שיצדיקו את מחיקת הודעת הערעור.

מוסיף ב"כ המערערת, שהודעת הערעור, שהוגשה בתוך המועד החוקי , כוללת נימוקים ואין עילה משפטית למחוק את הודעת הערעור.

לעניין הבקשה להרחבת הנימוקים, מפנה בא כוח המערערת להוראת סעיף 203 של חוק סדר הדין הפלילי. עוד מדגיש ב"כ המערערת, שאין מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, אלא בבקשה להגשת נימוקי ערעור מפורטים בתוך תקופה קצרה נוספת, לפי סעיף 203 של חוק סדר הדין הפלילי.
ב"כ המערערת מוסיף וטוען, שכוח האדם במחלקת התביעה של משרד החקלאות מצומצם עד מאוד, ועל כוח אדם זה לטפל באלפי תיקי חקירה בשנה במשאבים מצומצמים, ולכן אין הצדקה להחיל על המדינה אמת מידה מחמירה מזו שחלה על ההגנה.

מציין ב"כ המערערת, שבהודעת הערעור שהוגשה נטענו טענות הערעור העיקריות, לרבות הפניה לפסיקה רלוונטית, והבקשה שהוגשה נועדה לאפשר הגשת נימוקים מפורטים בתוך תקופה קצרה נוספת .
לטענת ב"כ המערערת, הפסיקה שאליה הפנתה ב"כ המשיב עניינה בהודעת ערעור שהוגשה ללא כל נימוק, ומצב זה אינו מתקיים בענייננו. לטעמו של ב"כ המערערת, אף ניתן היה לקיים את הדיון בערעור על בסיס הודעת הערעור כפי שהוגשה, אך כדי לרדת לחקר האמת, ולפרט את הטענות כנדרש, ולתרום ליעילות הדיון, מבקשת המערערת לאפשר לה הגשת נימוקים מפורטים, בשים לב להוראת סעיף 203 של חוק סדר הדין הפלילי.

באשר לטענת ב"כ המשיב בדבר הסתמכות הנאשם על אינטרס סופיות הדיון, טוען ב"כ המערערת, שאין רלוונטיות לטענה זו מקום בו הוגשה הודעת הערעור במועד, ו הגשת נימוקים מפורטים עד למועד הדיון בערעור, אין בה כדי לפגוע בעיקרון סופיות הדיון.

עד כאן תמצית טענות ב"כ המערערת בתשובתו.

ה. לאחר שנתתי דעתי לטיעוניהם של ב"כ הצדדים מסקנתי היא שיש לדחות את בקשת ב"כ המשיב למחיקת הודעת הערעור, ולהיעתר לבקשת ב"כ המערערת לאפשר לו הגשת נימוקי ערעור מורחבים בתוך פרק זמן שאקבע להלן.

ו. איני רואה הצדקה לבקשה למחיקת הודעת הערעור, הואיל והודעת הערעור שהוגשה היא מנומקת, גם אם בקצרה בלבד.

סעיף 198 של חוק סדר הדין הפלילי קובע ש"ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים...". (ההדגשה שלי – י.ג.).

בד בבד, עלינו לעיין גם בסעיף 203 של חוק סדר הדין הפלילי שזו לשונו:

"הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, אם לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת רשאי רשם בית-המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית-המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד". (ההדגשה שלי – י.ג.).

ז. לפיכך, מקום בו הודעת הערעור אינה מנומקת או מנומקת בחסר, יורה בית-המשפט למערער להוסיף נימוקים להודעתו או לפרטם (הכל לפי העניין) ורק אם המערער לא י עשה כן, מוסמך בית-המשפט לדחות את הערעור.
עיינו: ע"פ 4946/07 עלי מקלדה נ' מדינת ישראל, פיסקה 3 (19.2.09):

"3. סעיפים 198 ו-203 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "חסד"פ") קובעים בצוותא את אופן הגשתו של ערעור על פסק דין פלילי. מסעיפים אלה עולים שני רכיביה של הודעת הערעור שהגשתה היא הפעולה הראשונה שעל המערער לבצע לשם "התנעת" ההליך: רכ יב ההודעה, משמע עצם הבאת המידע בדבר הגשת הערעור לבית המשפט ולצדדים האחרים; ורכיב ההנמקה, שבמסגרתו פורס המערער באופן תמציתי את טענותיו נגד פסק הדין ואת הטעמים להגשת הערעור.
עם זאת, חרף החובה לכלול את שני הרכיבים במסגרת הודעת הערעור, אין בהעדרם של נימוקים כדי להביא לפסילה אוטומטית של הודעת הערעור, כי אם אך להסמיך את בית-המשפט להורות למערער לצרף נימוקים להודעתו, ורק אם יימנע המערער מלעשות כן, מוסמך בית-המשפט לדחות את הערעור. (על"ע 17/88 בר-חן נ' הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין ירושלים, פד מ"ב (4) 658 (1989)... ; עע"מ 11236/054 מסאלמה נ' משרד הפנים (לא פורסם, 13.12.04)).
הודעת ערעור נטולת נימוקים – הודעת ערעור היא אפוא, גם אם פגומה , והמערער המגיש הודעה מעין זו בתוך התקופה הנתונה לו בחוק מקיים בכך את זכותו לערער...". (ההדגשה שלי – י.ג.).

כך גם ע"פ 5676/10 יוסף שונים נ' מדינת ישראל , פסקה 22 (23.8.12):

"22. ראשית אציין, כי צדקה המשיבה כאשר הצביעה על-כך שהודעת הערעור שהוגשה מטעמו של המערער היא לקונית ביותר וכללה שלושה עמודים בלבד, ולמרות זאת בא-כוחו של המערער טען בהרחבה רבה בדיון שהתקיים לפנינו, תוך שהעלה טענות שבכלל לא נטענו בהודעת הערעור. בהתנהלות זו יש טעם לפגם שכן היא לא אפשרה למשיבה להתכונן מבעוד מועד לטיעוניו המפורטים של המערער ולהשיב להם. יצוין כי הודעת ערעור חייבת לכלול פירוט של נימוקיה, ובמקרה שההודעה אינה מפורטת דיה, יכול בית-המשפט להורות על דחיית הערעור מטעם זה בלבד, לאחר שהורה למערער להגיש נימוקים מפורטים יותר [ראו: סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982]..." ( ההדגשה שלי – י.ג.).

ח. ב"כ המשיב הפנתה לפסק דינו של כבוד הנשיא (כתוארו היום) השופט ר. שפירא בעניין אבו דולה, בו נקבע, הגשת הודעת ערעור ללא כל נימוק, עשויה להוביל להחלטה שעניינה דחיית ערעור על הסף ללא צורך בדיון, בהתאם להוראת סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי, ואולם במובחן מן האמור בעניין אבו דולה, הרי בענייננו, הנימוקים שבהודעת הערעור קצרים, אך לא ניתן לומר שהערעור אינו מנומק כלל, ובקשת ב"כ המערערת, היא כאמור כבר לעיל, ליתן לו פרק זמן של 30 יום להגשת נימוקים מורחבים, כפי שקובע סעיף 203 הנ"ל של חוק סדר הדין הפלילי.

ט. ב"כ המשיב הפנתה בטיעוניה גם לעניין כהן (שאוזכר לעיל) בציינה, שקיימת חשיבות מיוחדת לכך שבעלי הדין בהליך הפלילי, ולא כל שכן המאשימה, ימלאו את התנאים הפרוצדורליים ויעמדו במועדים שנקבעו בחוק ועל ידי בית-המשפט, והדגישה שיש להביא בחשבון שעל הכף השנייה של המאזניים נמצא הנאשם החרד לגורלו ומעוניין לדעת מה יהא בסופו. עוד עמדה ב"כ המשיב על עיקרון סופיות הדיון ואינטרס הנאשם בסופיות הדיון שבעניינו.

י'. כמו-כן הפנתה ב"כ המשיב, באותו עניין גם להחלטה, שאוזכרה לעיל, בעניין שכטר.

ואולם, ההחלטה בעניין שכטר ניתנה במסגרת בקשה להארכת המועד להגשת ערעור, ולא זה המקרה שבפנינו, שהרי ערעורה של המדינה הוגש ביום 12.9.21 שהיה אמנם המועד האחרון להגשת הערעור, אך הוא הוגש בזמן ללא צורך בבקשה להארכת מועד.
עסקינן במקרה שבפנינו בבקשה להגשת נימוקי ערעור מורחבים יותר, ולא בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
אוסיף לעצם העניין, שבעניין שכטר הנ"ל, הוגשה הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור קרוב לחודש ימים לאחר שחלף המועד שבו ניתן היה להגיש את כתב הערעור, וכבוד רשמת בית-המשפט העליון, נענתה לבקשה בציינה, בין יתר הדברים, שהתקופה שחלפה מאז המועד להגשת הערעור איננה ארוכה, הואיל ומדובר בשבועות מספר, ואין מדובר בהתנהגות בלתי סבירה באופן קיצוני.

גם בעניין כהן הנ"ל, אין מדובר בבקשה להוספת נימוקים לפי סעיף 203 של חוק סדר הדין הפלילי, אלא מדובר היה בכך שבית המשפט המחוזי לא נעתר לבקשתו של הנאשם להתעלם מסיכומי התביעה שהוגשו באיחור של כחמישה חודשים. העתירה נדחתה. בית-המשפט העליון ציין אמנם, שנימוקיה של המאשימה לחריגתה ממגבלות המועד שנקבעו, אינם משביעי רצון, מה גם שנמנעה מלפנות לבית המשפט בבקשה להארכת מועד, ואולם מנגד, הציב בית-המשפט את האינטרס הציבורי בבירור האמת והשאיפה שבפני בית-המשפט תונח התמונה בכללותה, על-מנת שניתן יהא לקבל החלטה מושכלת , ולפיכך נדחתה העתירה.

י"א. כאמור, הן ההחלטה בעניין שכטר והן פסק הדין בעניין כהן, עניינם בבקשה להארכת מועד וכפי שהדגשתי לא זה המקרה שבפנינו, הואיל ועסקינן בבקשה לאפשר הגשת נימוקי ערעור מורחבים לפי סעיף 203 של חוק סדר הדין הפלילי, כשהערעור הוגש במועד (גם אם ביום האחרון), ולכן אף אין לקבל את הטענה שנפגע אינטרס ההסתמכות של המשיב או שנפגע עיקרון סופיות הדיון,

י"ב. אני מפנה ל-רע"פ 346/14 יעקב מרדינגר נ' מדינת ישראל, (18.10.15). באותו מקרה, הגישה המדינה הודעת ערעור מטעמה ביום האחרון להגשת הערעור, מבלי שזו כללה את נימוקי הערעור. (שם, פסקה 13).

כבוד השופט (בדימוס) ח. מלצר ציין, שם, בפסקה 30:

"באשר לטענת הסף שהעלו המבקשים בנוגע להודעת הערעור מטעם המשיבה, שלא כללה את נימוקי הערעור, אומר כי על אף שהתנהלות המשיבה בהקשר זה אכן לא הייתה ראויה ומיטבית... הרי שבפסיקה כבר נקבע כי פגם זה איננו מביא לפסילה אוטומטית של הודעת הערעור (ראו: ע"פ 4946/07 מקלדה נ' מדינת ישראל בפסיקה 3 (19.2.09))...". (ההדגשה שלי – י.ג.).

י"ג. על-יסוד כל האמור לעיל, הן בחוק והן בפסיקה, דומה שאין מקום להיעתר לבקשת המשיב למחיקת הודעת הערעור, ויש מקום לאפשר למערערת להגיש נימוקי ערעור מורחבים, בקשה המתבססת על הוראת סעיף 203 של חוק סדר הדין הפלילי.

אוסיף, שבקשת המערערת להגשת נימוקי ערעור מורחבים הוגשה במסגרת הודעת הערעור עצמה שהוגשה ביום 12.9.21, כשמ ועד הדיון בערעור קבוע ליום 18.11.21.

הגשת הנימוקים המורחבים בתוך פרק הזמן שאקצוב להלן למטרה זו, תותיר זמן סביר בידי המשיב להיערך כדבעי לקראת הדיון בערעור.

י"ד. התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן:

(1) אני דוחה את בקשת המשיב למחיקת הודעת הערעור.

(2) אני נעתר לבקשת ב"כ המערערת ומאפשר למערערת להגיש נימוקי ערעור מורחבים, בהתאם לסעיף 203 של חוק סדר הדין הפלילי, ובלבד שנימוקי הערעור המורחבים יוגשו לבית המשפט, לא יאוחר מיום ראשון 10.10.21 , ויומצאו במקביל לב"כ המשיב.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשפ"ב, 24 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: דוד דדיה בן יצחק
שופט :
עורכי דין: