ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמעון זגורי נגד פסח טוטמה :

בפני כבוד ה שופטת לובנה שלאעטה חלאילה

מבקשים

  1. שמעון זגורי
  2. מרים זגורי

נגד

משיבים

  1. פסח טוטמה
  2. רותלי טוטמה

פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל, מר שאדי ג'ובראן, שניתנה ביום 11.7.21, בתיק הוצאה לפועל מספר 523886-06-21, בה הורה על דחיית הבקשה של המבקשים כאן, החייבים בתיק ההוצאה לפועל, לסגירת תיק ההוצאה לפועל, תוך קביעת מגבלות על אופן ניהול ההליך.

על אף שהמבקשים פנו אל בית המשפט בבקשת רשות ערעור, דומה כי נתונה להם זכות לערער על החלטת כבוד הרשם, שכן ניתן לראות את בקשתם לסגירת התיק כבקשה בטענת 'פרעתי' המוגשת לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 , אשר כידוע אינה מוגבלת לטענה בדבר פרעון החוב, ויכולה להכיל גם טענות לפיהן המבקש אינו חייב לקיים אחר פסק הדין נשוא בקשת הביצוע . אם נסווג את הבקשה כבקשה בטענת פרעתי, הרי שניתן לערער על ההחלטה שניתנה בזכות, מכוח הוראת סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל.

מכאן אבחן את הבקשה, כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור עפ"י הרשות שניתנה.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ו לאחר בחנתי את החלטת כבוד הרשם, שוכנעתי כי דין הבקשה להי דחות אף ללא תגובה מטעם המשיבים, וזאת הן נוכח האיחור בהגשת ה והן מפני שהפ כה לתיאורטי ת. אנמק בתמצית;

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979, קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו. גם פרק הזמן להגשת ערעור בזכות הינו 20 ימים מיום מתן ההחלטה .

החלטת כבוד הרשם מושא הערעור ניתנה כאמור ביום 11.7.21, בעוד שהערעור הוגש ביום 31.8.21.

תקנה 179 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, הקובעת כי תקופת פגרה של בתי המשפט לא תבוא במניין הימים, נוגעת למועדים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, בעוד שמניין הימים להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל נקבע בתקנות ההוצאה לפועל.

תקנה 128(ב) ל תקנות ההוצאה לפועל קובעת כי :

"תקופת פגרה של לשכת הוצאה לפועל לא תבוא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שקבע בית משפט, רשם ראש ההוצאה לפועל לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, אלא אם כן הורה בית משפט, רשם או ראש ההוצאה לפועל, הוראה אחרת".

קביעת התקנה, כי ימי הפגרה לא יימנו "לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב" מחייבת את המסקנה, כי לגבי כל שאר המועדים המנויים בתקנות ההוצאה לפועל, יש למנות את ימי הפגרה. ראו בהקשר זה בר"ע (חיפה) 679/03 - גיתית כפר שיתופי של משקי חירות בית"ר בע"מ נ' אביב מלכה, בר"ע (תל-אביב-יפו) 2444/04 - כיי ברוס בע"מ (בפרוק מרצון) נ' מנהל מס ערך מוסף באר-שבע ובר"ע (נצרת) 1149/05 - מועצה מקומית כפר משהד נ' ד"ר טבעוני אדריכלים ומהנדסים בע"מ ובש"א (מחוזי חי') 16924/07 ירום נ' אוניברסיטת חיפה, (2007)).

המשמעות היא כי הפגרה אינה מעכבת את מניין הימים לצורך הגשת ערעור/בקשת רשות ערעור, וכי היה על המערערים להגיש את בקשתם, תוך 20 ימים מיום 11.7.21, או ממועד קבלת ההחלטה. בקשה זו מוגשת אפוא באיחור מבלי שהוגשה בצידה בקשה להארכת מועד, ודי בכך כדי לדחותה.

למעלה מן הנדרש ולגופם של דברים אומר כי, צודק ב"כ המערערים בכך שהבקשה לביצוע פסק הדין כפי שזו הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל , התבסס ה על פסק דינו של בימ"ש השלום בת .א. 19138-01-10, למרות שפסק הדין לא היה רלוונטי, נוכח פסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים בבית המשפט המחוזי, במסגרת ערעור שהוגש (ע"א 46610-03-21), וברי כי לא היה מקום להפנות בבקשה לביצוע פסק הדין למועד שנקבע לביצוע החיוב בפסק דינו של בית המשפט השלום (18.2.21).

עוד צודק ב"כ המערערים בכך שעל פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, מיום 3.6.21, ניתנה למערערים אפשרות לשלם את סכום ההוצאות בסכום של 15,000 ₪, אשר לגבייתם נפתח תיק ההוצאה לפועל נשוא ענייננו, עד יום 1.9.21, ואולם מנגד לא ניתן להתעלם מהחלטת בית המשפט המחוזי המאוחרת מיום 13.6.21 בה אפשר בית המשפט עיקול העירבון שהופקד בקופת בית המשפט המחוזי, בהליכי הוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי הורה למעשה על עיקול העירבון עד יום 24.6.21, כדי למנוע את שחרורו לידי המערערים, ואפשר למשיבים לפעול לעיקולו (או המשך עיקולו) בהליכי הוצאה לפועל, לאחר מועד זה.

החלטה זו של בית המשפט המחוזי ניתנה לאחר שנשמעו טיעוניהם של שני הצדדים ואין לצפות מרשם ההוצאה לפועל להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל, אשר נפתח בזיקה ובהמשך להחלטתו המאוחרת של בית המשפט המחוזי בדבר עיקול העירבון.

על סמך החלטה זו של בית המשפט, קבע כבוד הרשם כי ניתן לנקוט בהליכי גבייה, עם זאת הוא צמצם אותם לערבון שהופקד בבית המשפט המחוזי.

לשיטתי, כדי ליישב בין שתי ההחלטות של בית המשפט המחוזי, פסק הדין מיום 3.6.21, והחלטתו המאוחרת מיום 13.6.21, היה מקום לאפשר הליך גבייה יחיד של עיקול העירבון, להבדיל ממימושו, וזאת עד יום 1.9.21. אם עד אותו מועד, לא היו משלמים המבקשים את סכום החיוב בהתאם לפסק הדין, ניתן להורות על מימוש העיקול.

מכאן, אילו בקשת רשות ערעור זו היתה מוגשת לפני יום 31.8. 21, ייתכן וניתן היה לשקול את טענותיהם של המבקשים ולהורות, לאחר מתן זכות טיעון למשיבים ולאחר שכבוד הרשם הורה על עיקול כספי העירבון, עוד לפני מסירת האזהרה, על עיכוב הליכי הגבייה עד יום 1.9.21, היום שנקבע לביצוע החיוב עפ"י פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

ואולם, משפנו המבקשים אל בית משפט זה, ערב היום שנקבע לביצוע פסק הדין, והחלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל עליה מלינים, צורפה לתיק ביום 1.9.21, אין עוד מקום להיזקק לטיעוניהם.
מאחר ובבקשתם לא טענו המבקשים כי מילאו אחר פסק הדין, אין לי אלא להניח כי הם לא שילמו את סכום ההוצאות בו חויבו, ואם כך הם פני הדברים, אין כל הצדקה לעיכוב הליכי גביית העירבון, וודאי לא לסגירת תיק ההוצאה לפועל.

במלים אחרות, לאחר חלוף המועד לביצוע פסק הדין, אין עוד תכלית לבקשת רשות ערעור זו. פשיטא, מרגע שהחיוב עפ"י פסק דינו של בית המשפט המחוזי נכנס לתוקף, אין מקום לסגירת תיק ההוצאה לפועל. כאמור, אילו המבקשים שילמו את החיוב לפני הגשת בקשת רשות הערעור, ב"כ המבקשים ודאי היה מציין זאת בגוף הבקשה. משלא עשה כן, ובינתיים חלף המועד לביצוע החיוב, רשאים המשיבים לנקוט בהליכים למימוש העירבון, עד גובה החיוב הכספי.

אי לכך, נוכח הגשת בקשת רשות הערעור באיחור ונוכח העובדה כי זו הפכה לתיאורטי ת, אני מורה על דחייתה.

משלא נדרשה תגובה מטעם המשיבים, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים

ניתן היום, י"ח תשרי תשפ"ב, 24 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שמעון זגורי
נתבע: פסח טוטמה
שופט :
עורכי דין: