ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לני ואן הובה נגד נתיבי ישראל :

בפני כבוד הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובע

לני ואן הובה

נגד

נתבעת
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

פסק דין

1. תביעה זו עניינה נזק לאופנוע, שהיה מעורב בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 27.7.2018 בכביש 4 צפונה, מעט דרומה ממחלף חולות. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 61,900 ₪, בגין שווי אופנוע לאחר ניכוי שרידים (49,300 ₪ ), שכר טרחת שמאי (1,200 ₪), אחסנה במשטרה (1,000 ₪), גרירה (400 ₪), נזקים כלליים (10,000 ₪).

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. הוגשו סיכומים בכתב, וחלף המועד להגשת סיכומי תשובה של התובע.

3. התובע טוען כי רכב על אופנועו בכביש האמור, בשעת בוקר מוקדמת, כשהכביש ריק למדי, במהירות של כ-100-110 קמ"ש, כאשר לפתע התרומם הגלגל הקדמי שלו והוא איבד שליטה וקרס. הוא פונה מהמקום ולא חזר אליו. הוא אינו יודע לתאר במה פגע או על מה עלה, אולם סיפר, כי אחיו נשלח למקום למחרת, ומצא שברים שנפלו מהאופנוע, ותיעד את המקום. הוגשו תמונות של קטע כביש מעל גשר, בק"מ 97 של הכביש, ולמראה עין נראית אי אחידות רבה בגובה פני הכביש, בדמות משטחי בטון חשופים למחצה בתוך האספלט, וכיו"ב אלמנטים הנדמים להיות מהמורות וגבשושיות.

4. האח לא התייצב להעיד. לא הוצגו מדידות כלשהן של פערי הגובה בחלקי הכביש (למראה עין, קיימים הפרשי גובה כאלה בתמונות, כאמור, אולם לא ניתן לאמוד, ולו בקירוב, את מידתם) . התובע גם סיפר, כי לאחרונה עבר מאן דהוא מטעמו במקום, ומצב הכביש היום, 3 שנים אחרי התאונה, נותר כשהיה.

5. בדו"ח המשטרה מתועדת התאונה כמתרחשת בק"מ 95 של הכביש.

6. עד ראיה, שנהג ברכבו במרחק מה מאחורי האופנוע, ידע רק לספר שראה את האופנוע מאבד שליטה וקורס. הוא עצר להושיט עזרה, אולם לא ידע לתאר את קיומו של מפגע כלשהו בכביש, והוא עצמו לא הבחין במשהו חריג כשנסע במקום.

7. מטעם הנתבעת התייצבו האחראי על מבנים וגשרים של הנתבעת, והאחראי על האזור. שניהם אשרו כי מצב הכביש נותר היום כשהיה אז . שניהם טענו שאין הבדלי גובה במקטעים המצולמים השונים החורגים ממספר מילימטרים בודדים, ושניהם הטילו ספק בכך שהתאונה התרחשה אכן במקום המצולם, לאור אי ההתאמה בדיווחים השונים. אין בדו"חות הפעולה של עובדי הנתבע ארוע התואם במדויק את סיפור התאונה, אם כי מדווח על ארוע של "שבר בטיחותי... אופניים זרוקים" באותו בוקר, פחות משעה לאחר שעת התאונה (ויתכן כי מדובר בטעות תיעוד, והשברים אכן היו של אופנוע), אולם מקום הארוע מתועד בטווח ק"מ (96-98), התואם אמנם את הגשר המצולם, אך אינו מוגבל לנקודה זו בלבד.

8. לא התייצב אדם אחר להעיד מטעם הנתבעות, ולא הוצגו כל מדידות או בדיקות שנעשו בשטח.

9. איש לא הציג ראיות על תאונות אחרות שהיו באותו מקום, או דיווחי מפגעים הנוגעים לפילוס הכביש ומרווחי גובה.

10. אני סבור שאין מנוס אלא לקבוע, כי התובע לא הרים את נטל הראיה, להראות שהיתה התרשלות כלשהי מצד הנתבעת.

11. כאמור: לא הוכח בוודאות מה היה מקום הארוע; גם אם נקבל שמסתבר שהארוע היה במקום הימצא שברי האופנוע, לאמור, בק"מ 97, לא הוכח כי מצב הכביש הוא כזה האמור לגרום לאופנוע, המו סע עליו ברמת מיומנות סבירה ובמהירות סבירה, ליפול; לא הוכח כי יש הפרשי גובה בפועל, ומה מידתם, וכאמור, גם לא הוכח כי נקודת הנפילה היתה במקום בו מצולמת אותה אי-אחידות לכאורה במפלס האספלט; ממילא לא הוכח מה היה המפגע שגרם לנפילה, ושמא היה זה חפץ שהיה על הכביש (כגון ענף, אבן, שבר של רכב או פיסת צמיג, וכיו"ב), ושנפל אליו מרכב חולף; לא ידוע על תאונות דומות נוספות (ומצב הכביש הרי נותר כשהיה זה 3 שנים, ויש להניח כי אלפי אופנועים חלפו עליו בקטע זה במשך השנים המדוברות).

12. אני סבור, שבנסיבות אלה, גם לא הונחה תשתית מספקת לשם קביעה כי מדובר במקרה בו "הדבר מעיד בעדו", שאז היה הנטל עובר אל כתפי הנתבעת. הכביש אמנם בשליטת הנתבעת, והתובע אמנם אינו יודע מה בדיוק גרם לנזק, אולם הרכיב המרכזי של התנאים לקביעה כזו – הסתברות א-פריורית שהיתה התרשלות מצד הנתבעת – לא הוכח ולו בקירוב, כאמור.

13. משכך, אין מנוס אלא לדחות את התביעה, מפאת אי-הוכחתה, והיא נדחית בזה.

14. בנסיבות, ומשחל עיכוב רב בהגשת סיכומי טענות הנתבעת, ואף הוגשו בקשות המשך מיותרות מצדה, ונוכח ההפסד הרב שספג התובע, אינני עושה צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ז תשרי תשפ"ב, 23 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לני ואן הובה
נתבע: נתיבי ישראל
שופט :
עורכי דין: