ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לאוניד אוסטרומוכוב נגד חברת דואר ישראל בע"מ :

לפני: כבוד ה שופט אינאס סלאמה

המבקש:

לאוניד אוסטרומוכוב

נגד

המשיבה:
חברת דואר ישראל בע"מ

החלטה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, כבוד השופטת ק' מרגולין-פלדמן, בת"ק 18966-06-20, מיום 23.6.2021, במסגרתו התקבלה תביעת המבקש באופן חלקי.

רקע והשתלשלות ההליך בבית המשפט קמא

2. בבית המשפט קמא התנהלה תביעה קטנה שהגיש המבקש כנגד המשיבה. בתביעתו עתר המבקש לחייב את המשיבה בסך של 5,000 ₪. זאת עקב הפרת התחייבות המשיבה להעברת כספים לנמען בחוץ לארץ תוך ארבעה ימים, אשר נבעה מחמת טעות שנעשתה על ידי הפקידה בהזנת פרטי הנמען. עוד עולה מכתב התביעה, כי לשם בדיקת העיכוב בהעברת הכסף, המבקש נדרש ליצור קשר עם מוקד המשיבה ולפקוד את סניף המשיבה. אף נטען , כי לצורך בחינת סטטוס ההעברה, נתבקש הוא לשלם סך של 150 ₪ (יוער כי עיון בעדות המבקש שניתנה במהלך הדיון בבית המשפט קמא, מעלה כי הבדיקה לא נערכה מאחר וסכום כסף זה לא היה בידו של המבקש). בנוסף, הלין המבקש על שערי המרת המט"ח אצל המשיבה.

3. בכתב הגנתה, טענה המשיבה, בין היתר, כי המבקש הוא זה שהציג את פרטי ההעברה, וכי טרם השלמת הפעולה אישר המבקש את פרטי העסקה. עוד נטען , כי במערכות הבנק התקבלה פניה מבנק המוטב כי פרטי המוטב שגויים, ונשלח שינוי של מספר חשבון לבנק המוטב. ביום 26.5.2020 התקבל אישור מבנק המוטב כי הכספים הופקדו, ונשלח על כך אישור הפקדה למבקש.

4. בהמשך, עתר המבקש לתיקון כתב התביעה על ידי שינוי הסכום המבוקש על ידו ל- 20,000 ₪, בטענה להטעיה מצד המשיבה בנוגע לשער המרת מט"ח. עוד נטען ל"סחיטה", מחמת שהמשיבה סרבה לקבל מטבע דולר מאת המבקש, והוא נאלץ לשלם במטבע שקלי ולהמיר הכסף אצל המשיבה. בהחלטתו מיום 7.5.2021 ציין בית המשפט קמא כי בקשתו של המבקש אינה ברורה ולא הובנו נימוקיו, וכי הוא מוזמן לחדש בקשתו. גם על גבי בקשתו המתוקנת, ניתנה החלטת בית המשפט קמא מיום 18.5.2021 כי "חוששני כי עדיין לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש בבקשתו זו", וכי הבקשה תיבחן במועד הקבוע לדיון.

5. ביום 14.6.2021 נערך דיון, במהלכו העידו המבקש ומנהלת מחלקת שירות לקוחות של המשיבה. בתום הדיון ניתנה החלטתו של בית המשפט קמא, כי פסק הדין יינתן ויישלח לצדדים בדואר.

6. ביום 23.6.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא. בית המשפט קמא לא שוכנע שהמבקש נאלץ לשאת בעלויות המרת הכספים, כטענתו. בכלל זה, ולאור עדות נציגת המשיבה כי ניתן לשלם את סכום הקרן במטבע זר, ובהינתן קשיי השפה של המבקש, ציין בית המשפט קמא כי ספק בעיניו אם קיבל המבקש הנחיה שלא לשלם את סכום הקרן בדולרים. המשיך בית המשפט קמא וקבע , כי אף אם יש ממש בטענת המבקש לפיה ניתנה הנחיה כזו מאת המשיבה, הרי שאין בכך לחייב את המבקש לבצע את המרת המטבע הזר לשקלים אצל המשיבה. משכך, לא שוכנע בית המשפט קמא כי מדובר ב"סחיטה", כטענת המבקש.

עוד מצא בית המשפט קמא לדחות את עתירת המבקש להגדלת סכום התביעה, בטענה לפסיקת פיצוי עונשי בגין הטעיה בפרסום שער ההמרה על ידי המשיבה. נקבע כי בית המשפט לתביעות קטנות לא דן בסוגיות מעין פליליות, וממילא לא מצא בית המשפט קמא שהונחה תשתית מספקת לפסיקת פיצוי עונשי. זאת, בין היתר, מחמת שהמבקש לא הוכיח טענתו כי פרסום שער הדולר אצל המשיבה כלל עד שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית, בניגוד לשער ההמרה שנדרש לשלם.

בצד קביעותיו דלעיל, מצא בית המשפט קמא להיעתר באופן חלקי לתביעת המבקש. נקבע, כי אין חולק שבוצעה הזנה שגויה של הנתונים על ידי עובדת המשיבה. עוד נקבע , כי הגם שאין מחלוקת כי למבקש ניתנה ההזדמנות לבחון את פרטי ההעברה, והגם שהוא אישר לכאורה בחתימתו את ביצוע ההעברה, אין בכך כדי לאיין את אחריות המשיבה בעלת המומחיות לעניין , זה מביצוע הפעולה השגויה. בשים לב לקביעותיו אלו ועוד, ובין היתר לאור הטרחה, המטרד ואי הנוחות שנגרמו למבקש, חייב בית המשפט קמא את המשיבה לשלם למבקש סך של 350 ₪, וכן את הוצאות המשפט בסך של 150 ₪.

על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות מונחת בקשת רשות הערעור שלפניי.

תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור

7. בבקשת רשות הערעור חזר המבקש על עיקרי טענותיו מלפני בית המשפט קמא. בכלל זה, הדגיש המבקש כי הוא ביקש לבצע העברת הכספים ביום 23.4.2020, וכי הכספים התקבלו בבנק של הספק רק ביום 26.5.2020. בכך, הפרה המשיבה התחייבותה להעברת הכספים תוך ארבעה ימי עסקים. עוד מתאר המבקש את טרחתו עד אשר גילה כי נפלה שגגה אצל הפקידה מטעם המשיבה בהזנת הנתונים. גם לפניי טען המבקש, כי פקידת המשיבה סרבה לקבל את המטבע הזר שהיה בידיו, וכי "סחיטה היא ברווח בין קניה ומחירה$ בהמרת כסף בבנק. שער$ בקופה 3.6130 ו3.61 במסך שך הסניף ..." (כך נכתב במקור - א' ס').

עוד נטען, "גם כן מוזר הנתבע אינו משיב בכתב הגנה. כאילו בית המשפט זו מחלקה שלו?", וכן כי בדיון שהתקיים לפני בית המשפט קמא, רק המבקש הוזהר כחוק. לבסוף, עותר המבקש כי ייפסק לזכותו סכום כולל של 381,200 ₪.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור; בתיק שהתנהל לפני בית המשפט לתביעות קטנות ובפסק דינו של בית המשפט, וכן נתתי דעתי לטענות המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא קבלת תגובת המשיבה.

9. הלכה נודעת היא, כי רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות תינתן במשורה, במקרים חריגים שבחריגים, בהתקיים פגם מהותי הדורש התערבות ערכאת הערעור (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח (20.5.2015) (להלן: " פרשת משיח"). הרשות תינתן כל אימת שנגרם עוול קשה לאחד מן הצדדים או כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות מרובה (רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' מור (9.8.2018)). ודוק, אף אם המקרה המונח לפתחו של בית המשפט שלערעור חורג מעניינם של הצדדים להליך, אין הכרח כי אך בשל כך תינתן הרשות לערער על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (פרשת משיח).
10. המקרה שלפניי אינו בא בקהלם של אותם מקרים חריגים ונדירים, המצדיקים מתן רשות ערעור. כך מכיוון שהוא נטוע רובו ככולו בעניינם של הצדדים להליך, ואינו מעורר כל שאלה בעלת חשיבות ציבורית מיוחדת. כך גם מכיוון שלא מצאתי כי נגרם למבקש עוול, וודאי לא כזה המצדיק את מתן הרשות. די בכך על מנת לדחות את בקשת רשות הערעור.

11. למעלה מן הצורך, אציין כי קביעותיו של בית המשפט קמא אשר הובילו לדחיית התובענה, ואשר עליהן מלין המבקש, הן בחלקן קביעות שבעובדה. ממצאיו וקביעותיו אלו של בית המשפט קמא הן תולדה של שמיעת עדויות הצדדים ובחינת הראיות שהונחו לפניו. כך למשל, למסקנה כי לא שוכנע שהמבקש נאלץ לשאת בעלויות המרת הכספים, הגיע בית המשפט קמא בין היתר בהסתמך על עדות נציגת המשיבה. עוד נקבע כי המבקש לא הציג אסמכתאות בדבר המרת כספים מבעוד מועד ובנוגע לשער ההמרה. בנוסף, לא הציג המבקש אסמכתאות להמרת דולרים לשקלים אצל המשיבה.

בממצאי עובדה ומהימנות מעין אלו, ייטה בית המשפט שלערעור שלא להתערב, אלא במקרים נדירים. זאת מחמת היתרון המוקנה לערכאה הראשונה בשמיעת העדים ובהתרשמותה הבלתי אמצעית הימנם, וכן ביכולתה לצלול אל נבכי הראיות (ע"א 8191/16 דיאליט בע"מ נ' הרר (17.6. 2019)).

12. עוד אציין, כי בניגוד לטענת המבקש כי רק הוא הוזהר כדין בדיון שהתקיים לפני בית המשפט קמא, עיון בפרוקוטול הדיון מלמד כי גם נציגת המשיבה הוזהרה. בנוסף, וככל שהמבקש טוען לפניי כי המשיבה לא הגישה כתב הגנה, הרי שגם בכך אין ממש, שכן הוגש אל בית המשפט קמא כתב הגנה מאת המשיבה.

עוד ייאמר, כי ברי שאין המבקש יכול לעתור במסגרת בקשת רשות ערעור, כי ייפסק לזכותו סכום העולה לאין שיעור על זה הנתבע על ידו בבית המשפט קמא. מה גם שהסכום לו עותר המבקש כעת גבוה בעשרות מונים מזה היכול להיתבע במסגרת הסמכות הנתונה לבית המשפט לתביעות קטנות.

סוף דבר

13. השורה התחתונה היא, כי בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.

הפיקדון, ככל שהופקד, יוחזר למבקש.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו לצדדים, כמקובל.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"ב, 23 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לאוניד אוסטרומוכוב
נתבע: חברת דואר ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: