ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נסרין טויל נגד בנק לאומי לישראל בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת לובנה שלאעטה חלאילה

מערערת

נסרין טויל

נגד

משיב
בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק דין

ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל, גב' פ. גלעדי אליהו, שניתנה ביום 15.7.21, בתיק הוצאה לפועל מס' 13-01037-08-5 בגדרה נדחתה בקשתה של המערערת לבטל החלטה קודמת של הרשמת, שניתנה במעמד המשיב ובהעדר התייצבות מטעם המערערת, ביום 30.5.21, בה חויבה בתשלום הוצאות משפט בסכום של 5,000 ₪.

המערערת הינה צד ג' אשר זומנה ע"י כבוד הרשמת ולבקשת המשיב, לחקירה לפי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, לאחר שצו העיקול שהוטל על נכסי החי יב, שהינו בעלה של המערערת, לא זכה לתשובה והתראה שניתנה ע"י כבוד הרשמת אף היא לא קיבלה מענה.

המערערת טענה בערעור כי בבוקר הדיון שהיה קבוע לחקירתה , היא שלחה במייל בקשה לדחיית מועד הדיון, בשל היותה חולה וכי כבוד הרשמת התעלמה מבקשתה וחייבה אותה, בשל היעדרותה מהדיון, בהוצאות משפט בסכום של 5,000 ₪. בקשה שהגישה המערערת ביום 1.7.21 לביטול החיוב בהוצאות, נדחתה ע"י הרשמת בהחלט תה מיום 15.7.21, היא ההחלטה מושא ערעור זה.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה, אני מורה על סילוק הערעור על הסף, אף מבלי להיזקק לתגובה מטעם המשיב, וזאת מכל אחד מהנימוקים הבאים:

הגשת ערעור תחת הגשת בקשת רשות ערעור

בהתאם להוראת סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל "צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו-(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו-74(א), יהא בזכות" (ההדגשה לא במקור).

החלטת כבוד הרשמת מושא הערעור אינה אחת מבין ההחלטות שניתן לערער עליהן בזכות ומכאן שניתן להשיג עליה רק לאחר נטילת רשות מביהמ"ש, כשלצורך זה יש לפנות בבקשה למתן רשות ערעור בהתאם לתקנות; די למעשה באי הגשת בקשה כאמור, והגשת ערעור תחתיה, כדי להביא לסילוק הערעור שהוגש. המערערת לא הצביע ה בערעור שהגיש ה, על מקור הזכות להגשת ערעור ולא נימקה מדוע ה יא סבור ה, חרף הוראת סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, שמוקנית לו זכות כאמור.

הגשת הערעור באיחור

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979, קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו. גם פרק הזמן להגשת ערעור בזכות הינו 20 ימים.

החלטת כבוד הרשמת מושא הערעור ניתנה ביום 15.7.21, ב עוד שהערעור הוגש ביום 1.9.21.

בפתח הערעור נטען ע"י ב"כ המערערת כי טרם חלף המועד להגשת הערעור, שכן ימי הפגרה אינם באים במניין הימים. טענה זו, אין בידי לקבל.

תקנה 179 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, הקובעת כי תקופת פגרה של בתי המשפט לא תבוא במניין הימים, נוגעת למועדים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, בעוד שמניין הימים להגשת בקשת רשות ערעור (וגם ערעור) על החלטת רשם ההוצאה לפועל נקבע בתקנות ההוצאה לפועל.

מנגד, קובעת תקנה 128(ב) ל תקנות ההוצאה לפועל כי :

"תקופת פגרה של לשכת הוצאה לפועל לא תבוא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שקבע בית משפט, רשם ראש ההוצאה לפועל לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, אלא אם כן הורה בית משפט, רשם או ראש ההוצאה לפועל, הוראה אחרת".

קביעת התקנה, כי ימי הפגרה לא יימנו "לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב" מחייבת את ה מסקנה, כי לגבי כל שאר המועדים המנויים בתקנות ההוצאה לפועל, יש למנות את ימי הפגרה. ראו בהקשר זה בר"ע (חיפה) 679/03 - גיתית כפר שיתופי של משקי חירות בית"ר בע"מ נ' אביב מלכה, בר"ע (תל-אביב-יפו) 2444/04 - כיי ברוס בע"מ (בפרוק מרצון) נ' מנהל מס ערך מוסף באר-שבע ובר"ע (נצרת) 1149/05 - מועצה מקומית כפר משהד נ' ד"ר טבעוני אדריכלים ומהנדסים בע"מ ובש"א (מחוזי חי') 16924/07 ירום נ' אוניברסיטת חיפה, (2007)).
המשמעות היא כי הפגרה אינה מעכבת את מניין הימים להגשת בקשת רשות ערעור, וכי היה על המערערת להגיש את בקשתה, תוך 20 ימים מיום 15.7.21, או ממועד קבלת ההחלטה.

אין עילה להתערב בהחלטה

די למעשה בנימוקים לעיל כדי להביא לסילוק הערעור על הסף, ואולם גם לגופו של עניין, אין עילה להתערב בהחלטת כבוד הרשמת, וזאת מ הסיבות להלן :

כפי שעולה מהחלטת כבוד הרשמת מיום 30.5.21, חיוב המערערת בסכום של 5,000 ₪, אין עילתו אך בהיעדרות המערערת מהדיון, אם כי התנהלותה הכללית ומחדליה עד אותו מועד. מהחלטות כבוד הרשמת עולה כי המערערת לא השיבה לצו העיקול שנתקבל אצלה ולא השיבה להתראה שנשלחה אליה ומכאן החיוב נוגע גם למחדלים אלה ובגין בקשות הזוכה בעניין , כפי שנכתב מפורשות בהחלטה. ערעור זו כל כולו מתייחס לסיבת אי התייצבותה של המערערת לדיון וכלל לא הועלו בו טיעונים לעניין מחדליה הקודמים.

המערערת שלחה פחות משעה וחצי לפני הדיון במייל, בקשה לדחיית מועד הדיון ובחרה לעשות דין לעצמה ולא התייצבה לדיון. המערערת לא קיבלה אישור מהמזכירות בדבר קבלת הבקשה והקלדתה, וכבוד הרשמת לא נתנה כל החלטה בדבר דחיית הדיון (שכן הבקשה כלל לא היתה בתיק) ולא היה מקום להיעדר מהדיון לפני מתן החלטה מתאימה. טענותיה של המערערת בדבר מחדלים ותקלות של המזכירות לא ממש ברורות, שכן מניין לה למערערת להניח כי הרשמת היתה נעתרת לבקשה.

טענות המערערת כנגד קביעת כבוד הרשמת לפיה היה עליה (על המערערת) לפנות אל ב"כ המשיב, אין להן מקום, שכן על אף הטענה כי המערערת לא היתה מיוצגת עת הגישה את בקשת הדחייה, לא ניתן להתעל ם מהעובדה כי בקשת הדחייה הודפסה על נייר הלוגו של בא כוחה, המייצגה היום בהליך זה (ומי שמייצג את החייב בתיק ההוצאה לפועל) וכי הבקשה נשלחה למזכירות לשכת ההוצאה לפועל, מהמייל שלו, כך שבהחלט ניתן לצפות כי המערערת, אשר בחרה לא להתייצב לדיון לפני שניתנה החלטה בבקשה, תפנה אל ב"כ המשיב ותקבל את הסכמתו לדחייה, או לפחות תעדכן אותו בדבר הגשת הבקשה.

לערכאה הדיונית, ובמקרה זה לכבוד הרשמת, שיקול דעת רחב בשאלת החיוב בהוצאות ובהיקף החיוב. כבוד הרשמת היא המודעת לדרך התנהלותם של הצדדים וליתר הגורמים המשפיעים על קביעת סכום ההוצאות, ורק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בגובה החיוב.

לאור המקובץ ובשל כל הנימוקים לעיל, אני מורה על סילוק הערעור על הסף.

משלא נדרשה תגובה מטעם המשיב, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לשני הצדדים.

ניתן היום, י"ז תשרי תשפ"ב, 23 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נסרין טויל
נתבע: בנק לאומי לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: