ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פאוזי מחאמיד נגד עיריית אום אל פחם :

לפני: כבוד השופטת סאוסן אלקאסם
נציג ציבור (עובדים): מר שלמה ליב
נציג ציבור (מעסיקים): מר ליאור לוין

המבקש:
פאוזי מחאמיד
ע"י ב"כ: עו"ד חוסיין אבו חוסיין

-
המשיבות:

1. עיריית אום אל פחם
ע"י ב"כ: עו"ד ומיד מחאמיד
2. זהידה עבד אלפתאח אג'באריה

החלטה

מונחת לפנינו בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בתיק העיקרי המורה למשיבה 1 שלא לשבץ את המשיבה 2 או כל מורה אחר בשעות לימוד בהן נהג המבקש ללמד; להימנע מנקיטת הליכי פיטורי המבקש וכן להורות על המשך תשלום שכר המבקש, כמורה קבוע, עד למתן החלטה אחרת. (להלן: " הבקשה").
היות ומדובר בהליך לסעד זמני, כל העובדות המוצגות להלן הן לכאוריות בלבד:
המבקש הוא בעל תאר ראשון במתמטיקה ומדעי מחשב, בעל תואר שני בהוראת המדעים התמחות בהוראת מתמטיקה בבתי ספר על יסודיים וכן הוא בעל תעודת הוראה במתמטיקה לבתי ספר על יסודיים.
המבקש שימש כעובד הוראה קבוע בעירית אום אל פחם – המשיבה 1 – (להלן: "העירייה"). המבקש לימד מתמטיקה בבית ספר "אלח'דיג'ה" (להלן: "בית הספר") החל מיום 01.09.1993. בית הספר נמצא בבעלות העיריה ומנוהל על ידה.
ביום 10.05.2020, ביקש המבקש לצאת לשנת השתלמות תש"פ (2020/21). ביום 19.05.2020, אישרה העירייה את יציאת המבקש לחופשה ללא תשלום (להלן – חל"ת) בשנת הלימודים תשפ"א (ראו נספח 5 לבקשה). בטופס האישור נרשמה הסכמת העירייה ואישורה ליציאת המבקש לחופשה ללא תשלום בשנה"ל תשפ"א מבלי לציין פרטים נוספים לגבי חובות המבקש בנוגע לחזרתו לעבודה.
המבקש שהה בחל"ת באישור העירייה מיום 01.09.2020 ועד ליום 31.08.2021.
המשיבה 2, עובדת הוראה זמנית למתמטיקה. החלה ללמד בבית הספר בשנת הלימודים 2020/2021. ביום 15.08.2021, מינתה העירייה את המשיבה 2 כמורה זמנית למתמטיקה, במשרה חלקית, החל מיום 01.09.2021 ועד ליום 31.08.2022 (ראו נספח ו' לתגובת העירייה).
בחודש מאי 2021, התקשר מר נאיל מחאג'נה – סגן מנהל בית הספר – אל המבקש, כדי לברר עניין חזרתו מחל"ת בתחילת שנת הלימודים תשפ"ב (ראו סעיף 5 לנספח ז' לבקשה וסעיף 3 למכתב התובע לעירייה מיום 1.9.2021 – נספח י' לבקשה).
ביום 08.08.2021, התקיימה שיחת טלפון בין המבקש ומר יאסין אבו רעד – פקיד מחלקת חינוך בעירייה – בנושא חזרת המבקש ללמד בשנת הלימודים הקר ובה.
בעקבות השיחה הזו ובאותו היום, כתב המבקש מכתב לראש העירייה והודיע לו כי בכוונתו לשוב ללמד במשרתו הקודמת בשנת הלימודים שתחל ביום 1.9.2021 (ראו נספח ז' לבקשה). במכתב הפנה המבקש לשיחותיו עם סגן מנהל בית הספר ומנהל בית הספר והודעתו כל כוונתו לחזור לבית הספר.
ביום 19.08.2021, בעקבות הודעת המבקש, שלח מר אחמד מחמוד ג'בארין – מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה – למבקש מכתב (נספח ח' לבקשה) ובו הודיע לו כלהלן :
"1. מאשר קבלת בקשתך מיום 8.08.21.
2. סעיף 9.1.7-39 לאוגדן תנאי שירות קובע כדלהלן:
" עובד הוראה הנמצא בחופשה ללא שכר, יודיע לרשות המקומית על רצונו לשוב לעבודה עד 31 במרץ של אותה שנת חופשה. עובד הוראה אשר לא יודיע כנ"ל, ייחשב כמתפטר ויאבד על ידי כך את זכויותיו הסוציאליות".
3. את ההודעה בדבר חזרתך מחל"ת הגשת רק ביום 8.08.21, ז"א חמישה חודשים מעבר למועד הקבוע.
4. המורים בבית הספר כבר שובצו, התקנים כבר נמסרו, על כן העירייה רואה בך כמתפטר מעבודתך.
5. הנך מוזמן לאגף משאבי אנוש על מנת להסדיר את עניינך." [ההדגשה במקור]
ביום 22.08.2021, השיב המבקש למכתב זה ועמד על זכותו לשוב לעבודה (נספח ט' לבקשה).
ביום 29.08.2021, התקיימה ישיבה בעירייה בהשתתפות מנכ"ל העירייה, מנהל משאבי אנוש, ב"כ העירייה והמבקש בליווי מייצג מטעם ארגון המורים העל יסודיים מר גאזי איוב.
ביום 01.09.2021, התייצב המבקש בבית הספר ולטענתו "הופתע" לשמוע ממר מוחמד ג'בארין – מנהל בית הספר – כי לא שובץ לעבודה.
ביום 02.09.2021, פנה המבקש לעירייה באמצעות בא כוחו. המבקש הודיע כי לא הייתה לו כוונה להתפטר. כמו כן, נוכח העובדה כי מחליפתו בשנת החל"ת היא מורה זמנית, ביקש המבקש את עמדת העירייה להשבתו לעבודה באופן מידי (נספח י' לבקשה).
ביום 05.09.2021, הגיש המבקש בקשה דנן וכן את כתב תביעתו העיקרית. בראשית התביעה עותר המבקש לקבלת צו מניעה קבוע המורה לעירייה להימנע מהקצאת השעות בהן נהג ללמד למשיבה 2 או לכל מורה אחר ולהכריז על בטלות ההחלטה לראות בו כמתפטר שאיבד את זכויותיו. בסוף כתב התביעה עותר המבקש למתן צו האוסר על המשיבה למנוע את השבתו לעבודה ולהורות על זכאותו לשוב לעבודתו כמורה קבוע עם כל הזכויות שצבר וכן תביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש.
עוד הגיש המבקש בקשה נפרדת לצירוף עמדת ארגון המורים חתומה על ידי מר גאזי איוב.
ביום 13.09.2021, הגישה העירייה את תגובתה בה טענה, בין היתר, כי בהעדר הודעה על חזרה מעבודה במועד, היא רואה במבקש כמי שהתפטר מעבודתו. העירייה התנגדה להגשת עמדת ארגון המורים שלא על ידי עורכה וביקשה את התייצבותו לדיון לחקירה נגדית.
באותו היום הגיש המבקש בקשה לצירוף מסמכים נוספים – מכרזים לקליטת עובדי הוראה בעירייה. אין במכרזים אלו משרות לקליטת מורים במקצוע מתמטיקה.
המשיבה 2 לא הגישה תגובה מטעמה.
ביום 19.09.2021, קיימו הצדדים דיון בבקשה והמצהירים נחקרו על תצהיריהם, למעט מר נאיל מחאג'נה שלא הגיע לדיון ותצהירו נמשך מהבקשה. נציג ארגון המורים לא התייצב לדיון, לפיכך, עמדת הארגון הוצאה מהתיק.
הצדדים סיכמו בעל-פה בתום הדיון בבקשה.
טענות הצדדים בתמצית:
המבקש טוען, כי על יחסי הצדדים חל תקנון השירות של עובדי ההוראה. לגופו של עניין, טוען כי ה עירייה התנהלה בחוסר תום לב וכוחניות כשפיטרה אותה דה-פקטו, מבלי קיום הליכי פיטורים כדין; כי אין ה עירייה יכולה לשנות באופן חד-צדדי את חוזה העבודה בינו לבינה; כי החלטת פיטוריו לא הייתה מנומקת ולפיכך יש לבטל ה ולהשיבו לעבודה.
העירייה טוענת , כי ה חלטתה מבוססת על הוראות הדין וההסכמים הקיבוציים שיש להן תוקף משפטי מחייב; הודיע השתהה בהגשת הבקשה; כי הסעד הזמני זהה לסעד העיקרי ; כי המבקש פעל בחוסר תום לב כשצירף הוראות חלקיות לבקשתו וכי במאזן הנזקים ידה על העליונה.
דיון והכרעה
רקע משפטי
תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי החלות על בית הדין לעבודה לעניין הסעד הזמני מכוח תקנה 129(ד) ל תקנות בית הדין לעבודה, (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כדלקמן –
(ב) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.
..
(ד) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:
(1) הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;
(2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;
(3) תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני.
כלומר, כאשר מוגשת בקשה למתן סעד זמני עלינו לבחון את קיומם של שני תנאים מצטברים עיקריים: האחד – קיומה של זכות לכאורה, הנבחנת באמצעות בדיקתם של סיכויי התביעה העיקרית. השני – הצדקה למתן סעד טרם בירור התביעה לגופה, הנבחנת באמצעות מאזן הנוחות. בין שני התנאים "מתקיים יחס המוכר כ'מקבילית כוחות'. היינו, ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות; כך גם להיפך... יחד עם זאת, ברי כי הן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי, שאם לא כן לא יהיה מקום למתן סעד זמני" (רע"א 706/09 קופת חולים מאוחדת נ' המרכז הכירורגי ירושלים [פורסם בנבו] (10.3.09); כן ראו את ע"ע (ארצי) 30914-04-10 שמחה בוסי - רשת הגנים של אגודת ישראל [פורסם בנבו] (12.9.10) (להלן: עניין בוסי)
שאלות משנה המסייעות להכרעה בהליך הזמני נוגעות להתנהגותם של בעלי הדין, תום ליבם, האם הבקשה לוקה בשיהוי, ניקיון כפיים של המבקש והאם מתן סעד זמני הינו צודק ומידתי בהתחשב במכלול נסיבות העניין.
הינה כי כן, השאלה הטעונה הכרעה בבקשה בשלב זה, על סמך הראיות לכאורה היא, האם המבקש הוכיח זכות לכאורית לחזור לשבצו בשעות לימוד בשנת הלימודים הנוכחית תשפ" ב והאם הוא זכאי להמשך תשלום שכרו?
ככל שתימצא זכות לכאורית לסעד, יהיה מקום לבחון האם התקיימו יתר התנאים המצדיקים היענות לסעד זמני זה, בטרם ההכרעה לגופו של עניין בתביעה העיקרית.
למותר לציין כי העיריה היא גוף ציבורי ובחינת בית הדין את החלטתה היא בחינה מינהלית. כבר נאמר ביחס לכך כי " דבר אחד נעלה מכל ספק והוא שביהמ"ש לא ינסה לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המוסמכת ולא יכפה את דעתו על אלה שהמחוקק נתכוון לסמוך על תבונתם והגיונם, על ידיעתם ועל ניסיונם בחיי המעשה; בקיצור – על שיקול דעתם הם המבוסס על ידיעת המצב לאשרו מכל הבחינות והתנאים... " (ע"א 311/57 י"מ נ' מ. דיזנגוף ושות' (שיט) בע"מ, פד"ע יג' (2) 1026, 1029 (1959)).
קרי – בית הדין לא יתערב בהחלטה אלא אם מצא כי היא ניתנה בחריגה מסמכות או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. (ראו עוד ע"ע 1123/01 ביה"ס כי"ח בת"א – צויזנר, [פורסם בנבו] פד"ע לו 457 (2001)).
מן הכלל אל הפרט:
נקדים ונאמר כבר עתה, לאחר שבחנו את כתבי הטענות ו הראיות שהובאו לפנינו, הגענו לכלל החלטה בהתבסס על תשתית עובדתית לכאורית בלבד, כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על השבת המבקש לעבודה. וזאנימוקים שלהלן:
סיכויי התביעה הלכאוריים
נראה לכאורה כי על יחסי הצדדים כעובד ומעסיק בשלטון המקומי חל אוגדן תנאי השירות חובות וזכויות של העובדים בשלטון המקומי (להלן: "אוגדן תנאי שירות"), כאשר הפנייה אל אוגדן תנאי שירות עובדי ההוראה (להלן: "תקנון עובדי ההוראה") נעשית רק אם אין הוראה מתאימה באוגדן תנאי שירות.
יש לציין כי שני מקורות הזכויות האמורים מתייחסים לחופשה ללא תשלום וגם לחזרה של עובד הוראה ממנה כשההוראות בסוגיה המונחת לפנינו כמעט זהות. סעיף 9.1.7-39 לאוגדן תנאי השירות (נספח ד' לתגובה) קובע כי – " עובד הוראה הנמצא בחופשה ללא שכר, יודיע לרשות המקומית על רצונו לשוב לעבודה עד 31 במרץ של אותה שנת חופשה. עובד הוראה שלא יודיע כנ"ל, ייחשב כמפוטר ויאבד על ידי כך את זכויותיו הסוציאליות."
בתקנון עובדי ההוראה (נספח ג' לתגובה) נרשם – " מורים הנמצאים בשנת חופשה ללא שכר, אשר לא יודיעו עד ה – 15 באפריל להנהלת בית-הספר על שובם לעבודה לקראת שנת הלימודים הקרובה – ייחשבו כמתפטרים מעבודתם."
כפי שעולה משתי ההוראות ברירת המחדל – יציאה ל שנת חל"ת אחת כשבמהלכה ועד למועד הנקוב בהוראה קיימת חובה להודיע על חזרה לעבודה . אחרת , ייחשב העובד כמי שזנח את עבודתו ולמעשה התפטר. לפיכך, אין לקבל לעניין זה את טענת המבקש כי הואיל ומדובר באישור יציאת לחל"ת לתקופה מוגדרת וקצובה בזמן לא חלה עליו חובה להודיע על חזרתו מחל"ת.
הודעה במועד תאפשר היערכות מיטבית של משרד החינוך או רשויות מקומיות לפתיחת שנת הלימודים, ובתוך כך סיום מלאכת שיבוץ המורים עד תחילת שנת הלימודים.
אין חולק כי לא הודיע המבקש בשנת החל"ת, עד יום 31. 03.2021 לפי אוגדן תנאי שירות או 15.04.2021 לפי תקנון עובדי הוראה , על כוונתו לשוב לעבודתו כמורה. כמו כן, לא יצר המבקש קשר יזום עם העירייה או עם הנהלת בית הספר. השיחות הראשונות בעניין זה התקיימו בחודש מאי 2021, עת התקשר סגן מנהל בית הספר למבקש ובירר מה תכניותיו בתום החל"ת.
כאן מצאנו להפנות לסתירה הלכאורית בגרסאות הצדדים לגבי השיחות שהתקיימו בחודש מאי 2021. בסעיף 9 לבקשה טען המבקש כי סגן מנהל בית הספר התקשר אליו וביקש לדעת מה תכניותיו והמבקש הודיע לו כי בכוונתו לחזור לביה"ס. בהמשך לאמור , טען המבקש בסעיף 24 לבקשה כי ביוזמתו שלו, התקשר לסגן מנהל ביה"ס בחודש מאי 2021 והודיע לו על רצונו לחזור לעבודה. בתצהיר מטעם המבקש אין התייחסות לשיחה יזומה מטעמו. במכתבו לראש העירייה מיום 08.08.2021, רשם המבקש כי הודיע על כוונתו לחזור לעבודה לסגן המנהל על פי בקשת הסגן גם הודיע למנהל בית הספר אישית.
אנו סבורים, כי היוזמה בשיחה הטלפונית הייתה לכאורה של סגן המנהל. אחרת , היה מצרף המבקש צילום שיחות טלפון כדי להוכיח שיחה יזומה מטעמו, כפי שטרח להמציא בנוגע לשיחתו עם מר יאסין אבו רעד מיום 08.08.2021.
מנגד, טענה העירייה בסעיף 10 לתגובתה כי המבקש אכן הודיע בחודש מאי 2021 למנהל בית הספר כי הוא עדיין לא החליט אם הוא מתכוון לחזור והמנהל מסר לו שאת בקשתו הוא חייב להעביר למעסיקה. מנהל בית הספר הצהיר כי בשיחה עם המבקש בסוף חודש מאי הבהיר האחרון שעדין לא החליט אם לחזור מחל"ת אם לאו, והמנהל הודיע למבקש כי עליו לפנות לעירייה. לטענת המנהל סגנו היה עד לשיחה. המנהל העיד לפנינו שהמבקש –
"התקשר אליי ולא עניתי והתקשר לנאיל [סגן המנהל ס.א.] והודיע לו. כשנאיל הודיע לי, אמרתי לו שיודיע לעירייה. לאחר כמה זמן, נפגשתי עם המבקש בחתונה ודיברנו על זה והוא סיפר שהוא נהנה בעבודה בירושלים. אחרי זה התקשר אליי ואמר לי שהוא חוזר ואמרתי לו שאיני המעסיק ואיני יכול לקבוע אם חוזר או לא ושהוא יגש לעירייה." (עמ' 12 לפרוט' ש' 4-1) .
כלומר, לגרסת המנהל, גם אם הייתה התלבטות אצל המבקש, בסופו של דבר המבקש יזם שיחה למנהל בה הוא הודיע שהוא מתכוון לחזור לעבודתו.
בשלב מוקדם זה ולצורך הדיון בבקשה לסעד זמני, נסתפק בהסכמת הצדדים כי המבקש שוחח עם הנהלת בית הספר על הכוונה לשוב לעבודה, ואישור המנהל כי באחת השיחות הודיע המבקש על כוונתו לחזור לעבודה. אין מחלוקת כי בעקבות שיחותיו אלו לא פנה המבקש לעירייה ולא הודיע לה ישירות על כוונתו לשוב לעבודה עד ליום 08.08.2021.
שתי ההודעות להנהלת בית הספר ולעירייה נעשו לאחר המועד הקובע למתן הודעה על חזרה מחל"ת באוגדן תנאי שירות ובתקנון עובדי ההוראה. לפיכך, חלה לכאורה ההוראה לפיה בהעדר הודעה כאמור על חזרה מחל"ת ייחשב עובד ההוראה כמתפטר מעבודתו.
עם זאת, האם בנסיבות העניין הודעת העירייה מיום 19.08.2021 עומדת במבחן הסבירות והמידתיות ומקיימת את חובות תום הלב וההגינות של מעסיק כלפי עובדיו כשבנסיבות המקרה דנן מדובר במעסיק ציבורי עם חובות מוגברות של תום לב והגינות?
בהתאם למייל ששלחה רו"ח שני בן חמו – מנהלת תחום מ.א. מחוז דרום והוראה במינהל שכר והסכמי עבודה בשלטון המקומי – ( נספח ד' לתגובת העירייה) ככל ואין מענה באוגדן תנאי שירות לסוגיה הנוגעת לתנאי שירות עובדי הוראה, פונים לתקנון שירות עובדי הוראה. לעניין חל"ת הפנתה גב' בן חמו את מר אחמד ג'בארין – מנהל משאבי אנוש בעירייה – לאוגדן תנאי שירות בו מוסדרת יציאת עובד לחל"ת.
בהתאם לאוגדן תנאי שירות, אישור חל"ת אמנם מבטיח לעובד הוראה, בתום החופשה, החזרה לעבודה. אולם, אין התחייבות להחזרת העובד לתפקיד או למוסד שבו עבד לפני החופשה. ז את ועוד חזרה לעבודה מותנית במתן הודעה על כך עד 31 במרץ של אותה שנת חופשה. כאמור עובד הוראה שלא יודיע כנ"ל, ייחשב כמתפטר.
בהוראות שצירפה גב' בן חמו אין התייחסות לאופן הגשת הבקשה לחל"ת , מועדה ופרטים נוספים כעולה מפרק חופשות והיעדרויות מעבודה בתקנון עובדי הוראה (נספח ג' לתגובה). על מנת לאפשר למוסדות החינוך לקיים את ההוראה להחזרת עובד הוראה לעבודה נקבע בסעיף 3 בפרק 1.25.7 לתקנון עובדי הוראה כי –
"על עובד ההוראה לדאוג אפוא בעוד מועד לסידורים הדרושים , כדי להבטיח שיחזור לעבודה בתפקיד שיוצע לו, מיד עם סיום החופשה." [ההדגשה שלי ס.א.]
כמו כן, "מתן הודעה – בתאריך שנקבע באישור החופשה – על רצון העובד לשוב לעבודה וכניסתו למקום העבודה שיוצע לו מיד עם תום החופשה, הם תנאי להבטחת הזכויות . אם לא הודיע העובד על שובו לעבודה במועד שנקבע באישור, או לא חזר לעבודה שהוצעה לו בתום החופשה, ייראה כמי שפרש מן העבודה וויתר על כל הזכויות שרכש לו כעובד הוראה במוסד חינוך רשמי." (ראו סעיף 4 לאותו פרק בתקנון) [ ההדגשה שלי ס.א.]
כלומר, בתקנון קיימת הוראה המחייבת את המעסיק לציין בגוף אישור החופשה את תאריך מתן ההודעה על רצון העובד לשוב לעבודה, ובהתאם מחייבת את העובד לדאוג לפעול בעוד מועד כדי להבטיח חזרה לעבודה בתפקיד שיוצע לו. הוראה כזו לא נמצא ת בסעיף 39- 9.1.7 באוגדן תנאי שירות. כמו כן, עיון באישור העירייה (נספח ה' לבקשה) מראה כי לא צוינה באישור , חובת העובד ליתן הודעה על חזרה מחל"ת גם לא נקבע תאריך למתן הודעה כאמור.
נוכח הנוסח הלקוני באישור החופשה ללא תשלום, והעדר תשתית עובדתית לגבי ידיעתו של המבקש לעניין זה, קשה לקבוע האם העירייה אכן הבהירה למבקש את זכויותיו כמצופה ממעסיק ציבורי . נראה לנו כי , לכאורה, היה על העירייה, במסגרת חובותיה כמעסיק ציבורי אשר מוטלות עליו חובות מוגברות של הגינות ותום לב, לפעול ליידע את המבקש את חובתו ליתן הודעה, כהוראת תקנון עובדי הוראה , במיוחד והסנקציה הכרוכה בהפרת חובת היידוע על חזרה לעבודה היא חמורה ביותר ועשויה לגרום לעובד הוראה נזק משמעותי ובלתי הפיך של אובדן משרתו וזכויותיו הסוציאליות.
זאת ועוד, מעיון בהוראות התקנון עולה כי עובד הוראה בחינוך העל יסודי המעונין לצאת לחל"ת חייב להודיע על כך לכל המאוחר עד ה – 15 באפריל, החופשה תינתן לשנה אחת בלבד (ראו בתקנון פרק חופשה ללא שכר בחינוך העל יסודי, עמ' 5 לנספח ג'). במקרה דנן, בקשת המבקש לצאת לחל"ת הוגשה ביום 10.05.2020 ואושרה ביום 19.05.2020 (ראו נספח ה' לבקשה). יוצא אפוא, כי העירייה הקלה עם המבקש ולא הקפידה על המועד בו הוגשה בקשתו לחל"ת, הסכימה לדון בה על אף האיחור בהגשתה ואף אישרה אותה. מנגד עומדת העירייה על הוראת הידוע על חזרה מעבודה בדקדקנות. התנהלות העירייה בקבלת הבקשה, בין היתר, סלחנותה לגבי האיחור בהגשתה מעלים תהיות לגבי עמידתה על קיום מועדי ההודעה על חזרה כלשונם.
עוד נוסיף, כי לאחר שמיעת עדויות המצהירים עולה לכאורה כי שיחת הטלפון שהתקיימה ביום 08.08.2021 בין המבקש ומר יאסין אבו רעד – פקיד מחלקת חינוך בעירייה –הייתה ביוזמת מר אבו רעד. לא ניתן שום הסבר מדוע יזם אבו רעד שיחה זו במועד בו התקיימה ומה המשמעות לגבי מעמד המבקש באותה נקודת זמן בשים לב לעובדה שהמבקש הודיע קודם להנהלת בית הספר על כוונתו לשוב לעבודה . מנכ"ל העירייה מר עופר תודר העיד כי לא בירר זאת מול מר אבו רעד מאחר ואין רלוונטיות לדעתו לנושא זה משהמבקש לא הגיש הודעה במועד וכבר נחשב בעיניו כמתפטר. תשובת מר תודר תמוהה בעינינו נוכח טענות המבקש.
נשאלת השאלה – האם היה על העירייה ל פנות למבקש סמוך לתום המועד להגשת ההודעה על חזרה לעבודה בתום החל"ת, היינו 31.3.2021, כדי להודיע לו כי אי מתן ההודעה נחשב למעשה התפטרות מצידו ובפועל לאפשר לו להשמיע את טענותיו בנוגע לרצונו להמשך בעבודתו והצגת כוונותיו בצורה מפורשת שאינה משתמעת לשני פנים. וזאת על מנת למנוע אובדן עבודה עקב טעויות בתום לב או העדר ידיעה על קיומה של חובה זו או מועדה בשים לב כי אלו לא צוינו כאמור באישור היציאה לחל"ת. כלומר , האם זכאי עובד הוראה בנסיבות אלו לזכות טיעון מול מעסיקתו גם אם לא מדובר לכאורה במעשה פיטורים? במיוחד שהבקשה ליציאה לחופשה היא על טופס של משרד החינוך (נספח ה' לבקשה) , היה מצופה שאישור הבקשה יהיה על טופס בו תצוין חובת מתן ההודעה כפי שקיים בתקנו ן עובדי הוראה לגבי אישורי בקשות חל"ת.
לדעתנו נוכח העדר מתן זכות טיעון למבקש כשברקע מתן הודעה להנהלת בית הספר על הכוונה לחזור לעבודה (להשוואה, בתקנון עובדי הוראה – ההודעה תימסר לבית הספר) טרם סיום מלאכת שיבוץ המורים (עד סוף חודש יוני) ומינוי משיבה 2 לאחר מסירת ההודעה לעירייה ובעיקר אי ציון חובת המבקש למסור הודעה עד למועד קבוע באישור הבקשה, ניתן לראות לכאורה בהתנהלות העירייה כחסרת תום לב כלפי המבקש המקימה זכות לכאורית לסעד של השבה לעבודה ומצדיקה את התערבותנו בשלב מוקדם זה של ההליך טרם שמיעת ראיות בתביעה העיקרית .
סעד זמני זהה לסעד עיקרי
בחינת הבקשה למתן סעד זמני "לעולם אינה פורמאלית, ואינה יכולה להיות תלויה כל כולה בשאלות טכניות דוגמת השאלה האם מדובר בסעד הסופי המבוקש בתביעה" (עניין בוסי ).
ככלל בית הדין יימנע מלתת סעד זמני שעה שהסעד המבוקש זהה לסעד הסופי – זהות בפועל, ולאו דווקא בניסוח (דב"ע לא/ 9-9 תבור - אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ פד"ע ב 130 (1971)). עם זאת, בפיטורי עובד אין בית הדין מקפיד על כלל זה ובמקומו משמש הכלל של "איזון אינטרסים", דהיינו מניעת מצב בו מצד אחד ירוקנו מתוכן את ההליך העיקרי, כך אם יזכה התובע לא תהיה משמעות לזכייה ומצד שני- מניעת מצב שבו הרשות הציבורית כמעבידה לא תוכל לפעול באופן סדיר. (דב"ע מה/ 3-71 מדינת ישראל - בנימין גור אריה פד"ע טז 264 (1985)).
'זהות הסעד' אינה עוד אלא אחת הנסיבות שעל בית-המשפט להביאן בחשבון במתן צו-מניעה זמני; ואם שוכנע, כי מבחינת הדין המהותי עומדת למבקש עילה שהיא לכאורה מבוססת, ושמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, אין בזהות הסעד הזמני לסעד המבוקש בתובענה בלבד כדי להצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני.
משקבענו כי קיימת לדעתנו זכות לכאורית לסעד הנתבע, אין בזהות הסעד הזמני לסעד המבוקש בתובענה בלבד כדי להצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני. עוד נוסיף, כי בבקשה לסעד זמני עתר המבקש למתן צו המורה לעירייה להימנע מהקצאת שעות הלימוד, בהן נהג המבקש ללמד, למשיבה 2 ו/או לכל מורה אחר בביה"ס עד למתן החלטה אחרת ולהימנע מנקיטת הליכים למימוש פיטוריו ולהמשיך לשלם את שכרו בתור מורה קבוע. בכתב התביעה עתר התובע להשבתו לעבודה וסעדים כספיים שונים.
משכך, הסעדים בין ההליך הזמני לעיקרי אינם זהים במלואם .
שיהוי
שיהוי נבחן לפי אמות מידה סובייקטיביות ואובייקטיביות. במבחן הסובייקטיבי נבחן את התנהגות המבקש, האם פעל בזריזות המתבקשת בנסיבות הענין. היינו, האם בקשתו הוגשה באיחור מחמת אשמתו הוא, ומכאן יש ללמוד כי לא עמד על זכותו הנטענת. לעניין המבחן האובייקטיבי, נבחן באם נגרם, אף שלא באשמת המבקש, שינוי המצב, כך שאם תתקבל הבקשה ייגרם נזק שהיה יכול להימנע אילו הוגשה הבקשה במועד הראוי לכך. דוגמא לכך כאשר צד שלישי מסתמך על החלטה מינהלית ופועל לשינוי מצבו עד להגשת העתירה כנגד אותה החלטה.
טענת העירייה, כי המבקש ידע כבר ביום 19. 08.2021 על עמדת העירייה, אולם הגיש את הבקשה דנן רק ביום 05.09.2021.
הודעת העירייה למבקש כי היא רואה בו כמתפטר נושאת תאריך 19.08.2021. לגרסת המבקש הוא מצא את ההודעה בדואר האלקטרוני ביום 22.08.2021.
עוד באותו יום שלח המבקש מכתב למנהל משאבי אנוש והתרה כי שככל והעירייה לא תחזור בה מעמדתה ינקוט בהליכים משפטיים.
ביום 29.08.2021, התקיימה ישיבת גישור וכשזו לא הובילה לפתרון מוסכם, גם לא פניית המבקש לעירייה באמצעות בא כוחו הגיש המבקש בחלוף מספר ימים את בקשתו לסעד זמני.
איננו סבורים כי יש בהתנהלות המבקש שיהוי, שהרי נעשו מצידו מאמצים לפתור את המחלוקות עם העירייה טרם נקיטת הליכים משפטיים לרבות ישיבת גישור. המבקש פעל בזריזות המתבקשת בנסיבות העניין.
גם אין לראות כאן שינוי מצב אשר ישפיע לכאורה על מערך הזכויות והחובות של הצדדים. הרי המבקש הודיע לעירייה בכתב על כוונתו לחזור ביום 08.08.2021. כתב המינוי למשיבה 2 מיום 15.08.2021 נחתם כשבוע לאחר קבלת הודעת המבקש, כשהעירייה כבר ידעה על בקשתו לחזור לעבודה, וקודם לשליחת הודעת ה למבקש כי היא רואה בו כמתפטר . כלומר, העירייה חתמה על כתב המינוי טרם מתן הודעה למבקש ומועד הגשת הבקשה לבית הדין לא שינה כהוא זה את מערך הזכויות .
יש לציין כי מדובר בתקופה של כשבועיים ולא בשיהוי ניכר המצדיק דחיית הבקשה מטעם זה.
מכאן אנו דוחים את הטענה לשיהוי.
תום לב המבקש וניקיון כפיים
אין לקבל את טענת העירייה כי פעל המבקש בחוסר ניקיון כפיים, בחו סר תום לב ומתוך ניסיון להטעות את בית הדין כשה פנה בבקשתו להוראות תקנון עובדי הוראה. הרי המבקש טוען כי אלו ההוראות החלות עליו והן גוברות על הוראות אוגדן תנאי שירות. עם זאת צדקה העירייה לגבי הגשת הוראות חלקיות והתעלמות מהמשך ההוראות הקובעות מפורשות גם בתקנון עובדי הוראה את חובת מסירת ההודעה לחזרה לעבודה.
כמו כן, לא ברור מדוע בחר המבקש לציין את הצעתו לפתרון המחלוקת בישיבת הגישור אך נמנע מציון הצעת העירייה להארכת החופשה ללא תשלום בשנה נוספת .
לגבי טענת העירייה להחסרת שם נציג ארגון המורים ברשימת המשתתפים בישיבת הגישור העיד המבקש כי הדבר נעשה בטעות.
לא מצאנו כי טענות אלו יש בהן כדי להצדיק קביעה של חוסר ניקיון כפיים במידה שיש בה כדי לדחות את הבקשה מנימוק זה .
מאזן הנוחות
לאחר ששקלנו בעניין אנו קובעים כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. המבקש מורה קבוע עם ותק של 27 שנים, אבא לחמישה ילדים עם שתי בנות סטודנטיות, אשר יפסיד כתוצאה מסיום עבודתו את מקור הכנסתו העיקרי, הקביעות בתפקידו כעובד הוראה וזכויותיו הסוציאליות שצבר משך שנות עבודתו, בעוד שנזקה של העירייה הוא בהקצאת שעות הלימוד של המבקש למורים אחרים.
נדגיש כי הטענה בדבר פגיעה במשיבה 2 שכבר מונתה אינה משנה את מאזן הנוחיות. משיבה 2 מורה זמנית אשר צורפה להליך וניתנה לה האפשרות להגיש תגובה מטעמה אולם היא בחרה לוותר על זכותה ולא הגישה תגובה במועד שנקבע.
עוד נוסיף כי ממסמכי מינוי המשיבה 2 עולה לכאורה כי היא מונתה למשרה חלקית בבית ספר תיכון מקיף (ראו נספח ו'). מנכ"ל העירייה אישר בעדותו כי קיימים באום אל פחם 9 בתי ספר תיכוניים 7 מהם בבעלות העירייה, אחד מהם הוא בית ספר תיכון מקיף.
המנכ"ל לא ידע להשיב על השאלה מדוע בניגוד לכתב המינוי למשרה חלקית בבי"ס מקיף, לימדה המשיבה 2 בבית ספר בו לימד המבקש "אלח'דיג'ה" ובמשרה מלאה. המנכ"ל העיד שאינו קורא ערבית (המסמכים הוגשו בשפה הערבית) אך ציין כי " כתב המינוי אמור להשתייך למקום העבודה שלה (המשיבה 2- ס.א.)" ( ראו עמ' 10 לפרוט' ש' 7 ו- 17).
מעבר לכך, בהתאם לעדות המנכ"ל מינוי משיבה 2 או מספר היחידות שהיא מלמדת אינו רלוונטי למבקש. אילו היה מגיש את ההודעה לשובו לעבודת עד יום 31.3.2021 היו פותרים את העניין בבית ספר זה או בבית ספר אחר. נזכיר כי העירייה אינה מחויבת להחזיר את המבקש לאותו מוסד שבו עבד לפני החופשה, גם הצבע שניתן לשעות התקן שלו שלוש או חמש יחידות אינו רלוונטי כל עוד מדובר בשעות תקן למקצוע מתמטיקה.
יוצא אפוא כי הנזק האפשרי למשיבות, בשים לב לעקרו ן מקבילית הכוחות, אינו עולה על הנזק האפשרי שיגרם למבקש אם לא יינתן הצו הזמני.

לסיכום:
לאור האמור לעיל, שוכנענו לכאורה, כי סיכויי התביעה מצדיקים מתן סעד זמני וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ועל כן החלטנו לקבל את בקשתו, ולאסור על העירייה לראות בו כמתפטר מעבודתו.
קביעותינו כאמור הן לכאוריות בלבד ולשלב ההתחלתי בו נמצא ההליך.
העירייה תישא בהוצאות המבקש בסך 3,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד מועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"ב, (23 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

שלמה ליב
נציג עובדים

סאוסן אלקאסם
שופטת

ליאור לוין
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: פאוזי מחאמיד
נתבע: עיריית אום אל פחם
שופט :
עורכי דין: