ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בניה מתקדמת נגד צילה סטודניק :

לפני: כבוד ה שופט אינאס סלאמה

המבקשים:

  1. בניה מתקדמת - ש.ק.ד. מילניום בע"מ
  2. עודד המאירי
  3. גלית אבוטבול

ע"י ב"כ עוה"ד משה חנייא ו/או חיים חנייא

נגד

המשיבה:
צילה סטודניק
ע"י ב"כ עוה"ד אבי אברהם ו/או שרה אדוני אברהם ואח'

החלטה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה, כבוד השופטת ה' שכטר ישראלי, בת"א 74439-06-20, מיום 3.5.2021, במסגרתה נדחתה עתירת המבקשים "למחיקת חוות הדעת" שהוגשה מטעם המשיבה.

רקע ועיקרי השתלשלות ההליך בבית המשפט קמא

2. בבית המשפט קמא מתבררת תביעה כספית על סך של 246,000 ₪, בעילות חוזיות ונזיקיות בגין נזקים ישירים ועקיפים, ממוניים ואשר אינם ממוניים, שהגישה המשיבה כנגד המבקשים. על פי הנטען בכתב התביעה, המבקשת מס' 1 התקשרה בהסכם עם המשיבה, לבנייה קלה של יחידת דיור על גבי קומת גג בבית משותף, בעיר נהריה. זאת, כך נטען בכתב התביעה, לאחר שהמבקשת מס' 1 הציגה לפני המשיבה מצג שווא, לפיו שיטת הבנייה הינה כדין, ואינה מהווה סטייה מהוראות היתר הבניה אשר ניתן מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה נהריה (להלן: "הוועדה"). אשר למבקש מס' 2 (הבעלים והמנהל של המבקשת מס' 1), נטען כלפיו בכתב התביעה, כי הוא הפר התחייבותו למשיבה לטפל בכל בעיה (ככל שתתעורר) מול הועדה בנוגע לשיטת הבניה והתאמתה להיתר הבניה. בכל הנוגע למבקשת מס' 3, נטען כלפיה בכתב התביעה, כי היא התחייבה, בין היתר, לפעול להסדרת החריגה מהיתר הבניה (שבוצעה על ידי המבקשת מס' 1), לרבות הגשת תכנית שינויים לוועדה לשם קבלת טופס אכלוס, וכן הגשת בקשה לתיקון צו בית משותף. חרף זאת, בחלוף שנים, נודע למשיבה כי המבקשת מס' 3 אינה אדריכלית, וכי היא הפרה התחייבויותיה כלפי המשיבה, על אף ששולמה לה מלוא התמורה המוסכמת.

3. בכתב הגנתם, הכחישו המבקשים בעיקרו של דבר את המיוחס להם, וטענו כי עמדו במלוא התחייבויותיהם שניתנו למשיבה. עוד טענו המבקשים, כל אחד וטענותיו הוא, כי יש לדחות את התביעה כנגדם.

להשלמת התמונה יצוין, כי המבקשים הגישו תביעות שכנגד נגד המשיבה. המבקשים מס' 1 ו-2, הגישו תביעה שכנגד בעילה חוזית כספית, על סך של כ- 150,000 ₪, בטענה כי המשיבה לא שילמה למבקשת מס' 1 את מלוא התמורה בגין עבודות נוספות שנתבקשו על ידי המשיבה. המבקשת מס' 3, הגישה אף היא תביעה שכנגד בעילה חוזית כספית, על סך של כ- 27,000 ₪, בטענה כי המשיבה לא שילמה את מלוא השכר עליו הוסכם.

4. בהמשך, ולאחר שבין היתר, בית המשפט קמא התיר עדותה המוקדמת של המשיבה, וזו ניתנה, הגישה המשיבה ביום 5.4.2021 חוות דעת מומחית מטעמה מאת האדריכלית זלטקה עוז (להלן: "המומחית").

5. ביום 12.4.2021 הודיעו המבקשים כי אין בדעתם להגיש חוות דעת מטעמם, ועתרו הם "למחיקת חוות הדעת" שהוגשה מטעם המשיבה. לטענתם, לכל היותר מדובר בתצהיר עדות ראשית, שכן חוות הדעת מכילה ברובה סיפור עובדות והתרחשויות. כמו כן, חוות הדעת רוויית ליקויים וחסרים - היא אינה כוללת את מספר תיק בית המשפט, אינה מפרטת את רשימת המסמכים שעמדו לפני המומחית, אינה כוללת הצהרה כי למומחית אין עניין אישי, ועוד. בנוסף, המומחית "עובדת מטעם" המשיבה, הסכומים ששולמו לה גבוהים לאין שיעור מהסכומים הנהוגים עבור חוות דעת, "וקיים חשש להטיית הידע המקצועי לטובת הנאמנות" למשיבה.

6. המשיבה סברה בתשובתה כי דין הבקשה להידחות. לטענתה, עמדת המבקשים בדבר הטיית וסיכול הידע המקצועי של המומחית נטענו בעלמא. חוות הדעת, כך הדגישה המשיבה, נוגעת לעניינים תכנוניים מקצועיים, דוגמת הפעולות הנדרשות לקבלת היתר בנייה מחודש בעבר לעומת אלו הנדרשות כיום; סדר הפעולות לצורך "ביצוע תיקון בית משותף"; הגורם הרשאי לבצע פעולות תכנוניות לדירת הגג; עלויות נדרשות כיום, ועוד.

עוד מציינת המשיבה, כי עבור חוות הדעת שולם למומחית סכום נפרד מן הסכומים ששולמו לה והמפורטים בחוות הדעת, ואשר יש בהם ללמד על הסכומים הנדרשים כיום עבור ביצוע הפעולות התכנוניות לצורך קבלת היתר בניה מחודש וטופס אכלוס. בנוסף, טוענת המשיבה כי העובדה שהמומחית מטפלת כיום בעניינים התכנוניים מול הועדה לא הופכת אותה למוטה או פוגמת בידע המקצועי שלה. מוסיפה ומציינת המשיבה, כי ככל שנפלו בחוות הדעת פגמים, הרי שמדובר בפגמים טכניים, הניתנים לריפוי באמצעות תיקון חוות הדעת.

7. לאחר שהמבקשים הגישו תגובתם לתשובת המשיבה, ניתנה החלטתו בפתקית של בית המשפט קמא מיום 3.5.2021, המורה על דחיית הבקשה, תוך חיוב המבקשים בהוצאות המשיבה בסך של 1,200 ₪. בהחלטתו, עמד בית המשפט קמא על כי מדובר בחוות דעת מטעם צד להליך, ולא בחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט. עוד הוסיף וקבע בית המשפט קמא , כי ברי שהמבקשים "יהיו רשאים לחקור את המומחית, לעמתה עם הנתונים שציינה ואחר זאת לטעון באשר לנפקות שיש ליתן, אם לאו, לקביעותיה". בנוסף, ובזיקה לטענת המבקשים כי המומחית לא כללה בחוות דעתה את המסמכים שעמדו לפניה, קבע בית המשפט קמא כי חזקה על המומחית שתביא עמה לדיון את כלל המסמכים שעמדו לרשותה. עוד נקבע כי אם יעתרו המבקשים שמסמכים אלו יוצגו כבר בשלב זה, "אזי אורה כך למומחית ואקצוב את פרק הזמן להגשתם".

המבקשים מאנו להשלים עם החלטתו של בית המשפט קמא, ועתרו לבית משפט זה בבקשת רשות הערעור המונחת לפניי.

תמצית טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור

8. בבקשת רשות הערעור חזרו המבקשים על עיקר טענותיהם מלפני בית המשפט קמא. לטענתם, שגה בית המשפט קמא משלא התייחס לטענתם כי לא הוגש תצהיר לתמוך בעובדות המפורטות בחוות הדעת. עוד טוענים המבקשים כי החלטת בית המשפט קמא נעדרת נימוקים בנוגע לטענה כי חוות הדעת נערכה שלא בהתאם לתקנות. ממשיכים המבקשים וטוענים כי בהחלטת בית המשפט קמא , "אין שום התמודדות מול פסקי הדין" אליהם הפנו המבקשים, ולפיהם "מומחה העובד אצל המשיבה, אינו יכול להתיימר להגיש חוו"ד כמומחה, ואין הוא פסול לעדות". בהמשך בקשתם מפנים המבקשים לשורת פסקי דין התומכים לשיטתם בעמדתם, וטוענים כי "כאן המומחה היה מעורב בהתרחשויות, בפגישות, מעל ומעבר".

9. המשיבה, בתשובתה לבקשת רשות הערעור, חזרה גם היא על עיקר טענותיה שהועלו לפני בית המשפט קמא. עוד מדגישה המשיבה כי המומחית לא מעורבת כלל ועיקר בהשתלשלות האירועים מושא התובענה שלפני בית המשפט קמא, וכי שירותי המומחית נשכרו מטעם המשיבה שנים רבות לאחר מכן. מה גם שהמומחית נכחה בפגישה אחת בעירייה, על מנת להבין את מצב הדברים, כשם שכל מומחה נדרש לעשות. בנוסף, טוענת המשיבה כי חוות הדעת ערוכה כדין ואינה צריכה להיתמך בתצהיר.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על צרופותיה, בתגובת המשיבה, ובתיק המתנהל לפני בית המשפט קמא, ו לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כך הן לגוף טענות המבקשים, והן מחמת ההלכות הידועות בדבר מתן רשות ערעור בנוגע להחלטת ביניים. ובמה דברים אמורים?

11. אמנם קיומו של קשר מסוג מסויים בין צד להליך לבין מומחה, ואף כשמדובר בחוות דעת מטעם צד להליך ולא מטעם בית המשפט, יכול להוביל לעיתים להוצאת חוות דעת המומחה מתיק בית המשפט, כפי שארע לא אחת בפסיקה.

בעניין זה נפסק בע"פ 5582/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 147 (20.10.2010), כי:

"אכן, קשר שיש למומחה עם מי מבעלי הדין לא מונע מבעל הדין להגיש חוות דעת של אותו מומחה, ובית המשפט יתחשב בקשרי המומחה ובעל הדין בבואו לבחון את משקלה של חוות הדעת. אף אין מניעה כי המומחה יעיד על עובדות שקלט אישית כעד ראיה (אליהו הרנון דיני ראיות ב 298 (1977)). לא כך כאשר המומחה מעורב מטעמו של בעל הדין בהתרחשות האירועים מושא חוות הדעת, שאז, מטבע הדברים קשה להפריד בין עדותו כמומחה לעדותו כעד לגבי התנהלותו באותו עניין (ראו החלטתו של כבוד השופט אורנשטיין בת.א. (תל-אביב-יפו) 2334/06 משק כרמי – ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' יעדים לשיווק (1972) בע"מ ([פורסם בנבו], 11.11.2009))."

12. בענייננו, אין לומר כי המומחית מעורבת "בהתרחשות האירועים מושא חוות הדעת". אמנם, המשיבה שכרה את שירותי המומחית על מנת שתבצע שינויים תכנוניים (כפי העולה גם מחוות הדעת עצמה). ואולם, אין בכך די על מנת לקבוע כי לא ניתן לקבל את חוות דעתה של המומחית כראייה.

עיון בכתבי הטענות שהגישו הצדדים אל בית המשפט קמא, מלמד על כי שירותיה של המומחית נתבקשו מאת המשיבה רק לאחר שכבר התהוו עילות התביעה בעיקרן. בכל הנוגע למבקשים מס' 1 ו-2, עיון בנטען בכתב ההגנה מעלה כי ההסכם בו התקשרה המשיבה עם המבקשת מס' 1 הוא משלהי שנת 2012. נוכח חלוף הזמן מאז ועד שהוגשה התביעה כנגדם, נטען מפי מבקשים אלו, כי יש למחוק התובענה על הסף מחמת התיישנותה. עוד עולה מכתב ההגנה, כי המבקשת מס' 1 סיימה התחייבותה מכוח ההסכם בחלוף כחצי שנה מאז נכרת ההסכם. ראו על כך סעיפים 10-7 לכתב ההגנה. בכל הנוגע למבקשת מס' 3, עיון בכתב התביעה שכנגד שהוגש מטעמה, מעלה כי בינה לבין המשיבה נרקמו ארבעה הסכמים (שניים בכתב ושניים בעל פה). התקשרות המשיבה והמבקשת מס' 3, כך עולה מכתב התביעה שכנגד, בוצעה בשנים 2013 ו- 2014. עוד, ועל פי כתב ההגנה שהגישה המבקשת מס' 3, הלה "עשתה מעל ומעבר להתחייבויותיה" (סעיף 61), ומכאן שכבר השלימה את התחייבותה כלפי המשיבה.

אם כן, בעוד מערכת היחסים בין המבקשים לבין המשיבה נוצרה בעיקרה בין השנים 2012 ל- 2014, הרי שאת שירותי המומחית שכרה המשיבה רק שנים לאחר מכן, בשנת 2018 (ראו על כך סעיף 4 לחוות הדעת). בשים לב לפער זמנים זה, ממילא המומחית אינה מעורבת בליבת הסכסוך שבין הצדדים להליך, ואין חוות דעתה נדרשת על מנת להגן על פעולה כזו או אחרת שבוצעה על ידי המומחית עצמה.

13. קריאת חוות הדעת מלמדת שעניינה בעיקרו של דבר בפעולות שביצעו מי מהמבקשים; בטיבן של פעולות אלו; בהכשרה הנדרשת לביצוען, וכן במשמעויות השונות ולרבות הכספיות של ביצוע מי מהפעולות כיום (גם אם על ידי המומחית עצמה), בחלוף שנים (ראו בהרחבה סעיפים 3 - 11 לחוות דעת המומחית).

משכך הם פני הדברים, סבורני כי חוות הדעת, כמות שהיא, אינה יוצרת חשש לעיוות דין. על כן, ואף בראי הקבוע בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "הפקודה"), אין מניעה מלקבלה כראייה. ראו בעניין זה סעיף 20 לפקודה, הקובע כי "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה ...".

14. אדגיש, כי דבריי דלעיל נוגעים אך ורק לבחינת קבילותה של חוות הדעת לשמש כראייה בהליך המשפטי לפני בית המשפט קמא. ואולם, אין בהם לקבוע מסמרות כהוא זה לעניין משקלה של חוות הדעת. בסוגיה זו, שמורה למבקשים הזכות לטעון, ככל שהם סבורים כך, כי אופי וטיב הקשר בין המומחית לבין המשיבה והפעולות המבוצעות על ידי המומחית, יש בהם להשליך על המשקל שיש ליתן, אם בכלל, לחוות הדעת.

15. עוד אציין, כי לא נעלמו מעיני טענות המבקשים לפיהן בית המשפט קמא לא דן במלוא טענותיהם, וכי "אין שום התמודדות מול פסקי הדין" אליהם הפנו המבקשים. ואולם, כבר נפסק כי ההנמקה יכולה להיות תמציתית, וכי חובת ההנמקה אין פירושה שעל בית המשפט "... להידרש לכל טענה וטענה המועלית על ידי הצדדים ולהסביר מדוע וכיצד הגיע למסקנתו לגבי כל אחת ואחת מהן. לבית המשפט שיקול דעת המאפשר לו לברור את הבר מן התבן ולהימנע מלדון במפורש בכל טיעון וטיעון, תוך שהוא מתייחס לטענות הנראות לו ענייניות ורלוונטיות (עניין שיכון עובדים )" (רע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר, פסקה 34 (4.3.2010)).

אף אעיר בהקשר זה, ועל מנת שתנוח דעתם של המבקשים, כי חוות דעתה של המומחית נעשתה בדומה לכללים המתחייבים מסעיף 24 לפקודה.

16. מעבר לדחיית טענתם המרכזית של המבקשים לגופה, בל נשכח כי עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית. כידוע, השגות על החלטות ביניים תישמענה ככלל במסגרת ערעור על פסק הדין כולו, אלא אם ההימנעות מהתערבות בהחלטות הערכאה הדיונית במהלך ותוך כדי ניהול ההליך, תגרור אחריה ניהול הליך שגוי או מיותר, או תגרום נזק בלתי הפיך לצד להליך (רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ' שירת הקרן בע"מ (23.11.2020)).

זאת ועוד, החלטות ביניים בדבר אופן ניהול המשפט ובנוגע לסדרי דין ולדיני ראיות, נתונות לשיקול דעתה הנרחב של הערכאה הדיונית לפניה מתנהל ההליך. משכך, בית המשפט שלערעור יתערב בהחלטות ממין אלו אך במקרים חריגים (רע"א 9181/18 רוקח נ' פרטנר תקשורת בע"מ (16.12.2019); רע"א 4889/18 פלונית נ' איי. אי. ג'י. ישראל חברה לביטוח בע"מ (9.7.2018)).

גם מטעמים אלו דין בקשת רשות הערעור שלפניי להידחות, ואין צורך להרבות על כך במילים.

סוף דבר

17. בהינתן כל האמור לעיל, השורה התחתונה היא, כי בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ₪. סכום זה יחולט מן הפיקדון ויועבר למשיבה באמצעות באת כוחה.

יתרת הפיקדון תוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו לצדדים, כמקובל.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"ב, 23 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בניה מתקדמת
נתבע: צילה סטודניק
שופט :
עורכי דין: