ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם אביטן נגד גדי בן שימול :

בפני כבוד השופטת אביגיל זכריה, סגנית הנשיאה

התובע:

אברהם אביטן
ע"י ב"כ עו"ד לנגר

נגד

הנתבע:

גדי בן שימול
ע"י ב"כ עו"ד ברבארה

פסק-דין

מבוא והרקע להגשת התביעה
לפניי תביעה כספית שהוגשה במקור על סך 346,060 ₪ על ידי התובע נגד הנתבע בגין חובות נטענים שנוצרו על רקע שותפות לממכר מזון בשם "ברכת דוד קומי", שהוקמה בחודש אפריל שנת 2015 (להלן - השותפות).

בין הצדדים התנהל הליך קודם בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת ת.א 4846-12-16 בו עתרו התובע ואשתו למתן סעד הצהרתי כנגד הנתבע בדבר עצם קיומה של השותפות. הנתבע כפר בעצם קיומה של שותפות כאמור וטען כי הוא עצמו לא היה שותף. לאחר שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין. בפסק הדין מיום 7.11.18, שניתן ע"י כבוד השופטת אלון נקבע, בין היתר, כי:
"נוכח הסכמת הצדדים ולאחר ששמעתי את הצדדים ועדיהם, מתקבלת התביעה בחלקה באופן שמוצהר בזאת כי התובע 1- מר אברהם אביטן והנתבע 1- מר גדי בן שימול, היו שותפים בחלקים שווים (50% לכל אחד מהם) בשותפות שכונתה ו/או הייתה ידועה בשם "ברכת דוד קומי". הצדדים נותרו במחלוקת באשר להיקף ועומק גירעון השותפות וכן באשר לעריכת ההתחשבנות הסופית ביניהם. בעניין זה רשאי כל צד, ככל שימצא לנכון, להגיש תביעה כספית לבית המשפט המוסמך" (להלן - פסק הדין בבית המשפט המחוזי).

התביעה הכספית האמורה היא התביעה המתבררת בפניי.
תמצית טענות הצדדים ושרטוט גדר המחלוקת והסכומים הרלבנטיים להכרעה התובע טוען שבין הצדדים נוסדה שותפות להקמת עסק לממכר מזון, שעקב מעשי הנתבע ומחדליו - כשלה ונותרה בחובות כבדים, בהם נשאו התובע ובני משפחתו בלבד. התובע עתר לחלק את נזקי השותפות באופן שווה בין הצדדים ולחייב את הנתבע לפצותו בסך כולל של 346,060 ₪ על פי הרכיבים השונים שפורטו בסעיף 75 לכתב התביעה.
זה המקום לציין כי כימות הנזק בסיכומי התובע נעשה בצורה שונה לעומת הרשום בכתב התביעה. מדובר בהרחבה או שינוי חזית לה התנגד הנתבע, לרבות בסיכומיו. משכך, כל רכיב שהוגדר בכתב התביעה והתובע ויתר עליו בסיכומיו ייחשב כרכיב שנזנח שאין להידרש אליו. כל רכיב שהופחת ביחס לנטען בכתב התביעה יתברר על פי שיעורו המופחת, אם ננקב כזה. כל רכיב שהוגדר באופן שונה או חדש ייחשב הרחבת חזית.
נוכח התנגדותם הכללית של הצדדים להרחבה או שינוי חזית, לא ניתן יהיה לדון ברכיבים ששיעורם בסיכומים עלה על שיעורם הנקוב בכתב התביעה או רכיבים חדשים שכומתו בסיכומים כנזקים שונים מכפי שהוגדרו מלכתחילה (לדוגמא: "הפרת התחייבות לשותפות" ו"מעילת גדי") וההלכות בעניין זה ברורות. נקיבת סכומים זהים, דומים או מופחתים ביחס לרכיבי נזק המתוארים עובדתית ו/ או משפטית באופן שונה מכתב שתוארו בכתב התביעה (באופן שלכאורה סכום התביעה לא עלה אלא אפשר שאף פחת) אינה מייתרת את התיקון שהיה נדרש לבצע בכתב התביעה ביחס לכימות הנזק ברכיבים השונים שפורטו בו ומפניהם התגונן הנתבע. הגם שהדברים אמורים להיות ברורים, הרי שמטעמי זהירות הם שבו ונרשמו.
על מנת למקד את הדיון בפסק הדין ולמנוע אי בהירות ביחס לסוגיות שנותרו לדיון, ההבדלים בין הנטען בכתב התביעה ובסיכומים פורטו בטבלה שלהלן המפרטת את "ראשי הנזק" שיידונו בפסק הדין ושיעורם המקסימלי לשיטת התובע בעצמו:
מס'
סוג הנזק
סכום הנזק בכתב התביעה
הסכום שנתבע בסיכומים
הסכום המירבי שניתן יהיה לפסוק על פי כתבי הטענות ושיעור האגרה ששולמה ו ככל שלא נזנח.
1.1
תשלומים אישיים בהקמה
2,451 ₪
2,451 ₪
2,451 ₪
1.2
מוניטין
20,000 ₪
ללא אזכור בטבלה המסכמת והתובע ויתר עליו.
רכיב שנזנח על ידי התובע בסיכומיו
2.
הזרמת הון אישי לחשבון הבנק
55,825 ₪
59,892 ₪ (סכום מוגדל ביחס לכתב התביעה)

55,825 ₪ (על פי כתב התביעה)
3.
תשלומים אישיים בסגירה
45,995 ₪
36,560 ₪
36,560 ₪
4.
דמי שימוש רכב ומטבח
20,000 ₪
20,000 ₪
20,000 ₪
5.
נזיקין – רשלנות
50,000 ₪
ללא אזכור בטבלה המסכמת
רכיב שנזנח
6.
הפסד עסק חי/נכסי
99,790 ₪
95,464 ₪
95,464 ₪
7.
שכירות מחסן
2,000 ₪
ללא אזכור בטבלה המסכמת
פריט שנזנח
8.
עוגמת נפש
50,000 ₪
לא כומת (סעיף 35 לסיכומים) אלא נותר לשיקול דעת נותר לשיקול דעת עד 50,000 ₪
9.
מעילת גדי
ללא אזכור של פריט זה בנוסחו זה
2,000 ₪
הרחבת חזית
10.
הפרת התחייבות לשותפות
ללא אזכור של פריט בנוסחו זה
52,200 ₪
הרחבת חזית

סך הכול
346,060 ₪
268,566 ₪ (לא כולל רכיב עוגמת הנפש שלכל היותר יכול לעמוד על 50,000 ₪)
210,300 ₪ + עוגמת נפש עד לסך של 50,000 ₪ = 260,300 ₪

הנתבע כפר בכתב הגנתו בתביעה הכספית מכל וכל, כמו גם במידת מעורבותו בשותפות.
זה המקום לציין כי אין בכוונתי להידרש לשום טענה של הנתבע ביחס לעצם היותו שותף במידה שווה בשותפות האמורה וזאת נוכח קביעת בית המשפט המחוזי בפסק דינו ונדרשתי לדברים כבר במידת מה בהחלטתי מיום 13.1.21.
התביעה שבפניי מתייחסת אך ורק לטענה בדבר החיוב הכספי שהתובע עותר להטיל על הנתבע עם הפסקת השותפות ונסיבות הפסקתה.
הנתבע כאמור כפר בסכומים הנטענים על ידי התובע וטען, בין היתר, שלא נפתח תיק בשלטונות המס תחת השם "ברכת דוד קומי", לא הונפקו תעודות משלוח ו/או חשבוניות מס, ולא נפתח חשבון בנק בשם השותפות. לטענתו, התובע ואשתו ניהלו את העסק נשוא התביעה יחד עם שאר עסקיהם האחרים ותחת מערכת הנהלת חשבונות אחת ללא כל מעורבות מצד הנתבע. נטען כי התובע הוא זה שפתח וניהל את העסק, וכי ההחלטות בקשר לאותו עסק התקבלו ע"י התובע ואשתו בלבד. הנתבע טען עוד כי העסק נכנס לגירעון, אם בכלל, בשל ניהול כושל של התובע ואשתו ועקב רשלנותם. לחילופין נטען שהשותפות לא נקלעה לחובות כלל ולפיכך אין לתביעה זו כל בסיס.
תיאור ההליכים בתיק
משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה דיונית או אחרת, התיק נקבע להגשת תצהירים ושמיעת ראיות.
מטעם התובע הגישו תצהיר והעידו: התובע, רעייתו ובנו.
העדים מטעם התובע לא צירפו לתצהיריהם את מלוא הראיות שהתכוונו להסתמך עליהן אלא ביחס לחלק מהמסמכים הפנו בתצהירם לכתב התביעה ונספחיו. הגם שמדובר במתווה דיוני שאינו מקובל, אקבל את הדברים במקרה זה על מנת שלא לפגוע בתובע שלא לצורך.

מטעם הנתבע הגישו תצהיר והעידו: הנתבע ורעייתו.
לאחר סיום שמיעת ראיות הצדדים בתיק הגיש התובע בקשה להגשת מה שהוגדר על ידו ראיות מפריכות, שנדחתה בהחלטתי מיום 13.1.21.
לאחר מכן הוגשו סיכומי הצדדים בכתב, לרבות סיכומי תשובה, והתיק בשל למתן פסק דין.

תמצית ההכרעה
לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, בתצהירי הצדדים וסיכומיהם, בחינת הראיות שהובאו מטעמם בהתחשב בגורם עליו מוטל הנטל ומכלול נסיבות העניין - דין התביעה להידחות בחלקה הארי.
להלן הנימוקים.
בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 ההכרעה תובא באופן תמציתי ככל הניתן. כאמור, אין בכוונתי לדון בשום היבט שעניינו הרחבת חזית והדיון יתמקד רק ברכיבים שנותרו במחלוקת על פי הסיכומים מטעם התובע כמפורט בטבלה שהובאה לעיל.

הראיות שהובאו מטעם התובע
כאמור לעיל מטעם התובע הגישו תצהיר והעידו התובע, רעייתו ובנו.
על פי פקודת הראיות יש להתייחס לעדויותיהם של שלושת הגורמים האלה, בשים לב לקרבה המשפחתית ביניהם, כעדות המהווה "קול אחד" במישור של תמיכת עדות התובע כבעל דין. ככל שלא הובאו ראיות אחרות הרי שעל בית המשפט להזהיר את עצמו היטב מפני הסתמכות על עדויות אלה. ככל שבית המשפט מוצא כי יש בידו להסתמך רק עליהן, הגם שלכאורה הן מהוות מארג של עדות יחידה, הרי שעליו לנמק קביעתו בהתאם.
לאחר שמיעת העדויות מטעם התובע לא מצאתי כי זה המקרה החריג המצדיק הסתמכות על מארג ראייתי זה, ככל שהעדויות לא נתמכו בראיות אחרות או בטענות הנתבע ואסביר.

עדותו של בנו של התובע, מר דור אביטן:
לאחר שמיעת עדותו אקבע כי לא מצאתי להסתמך כלל על עדות בנו של התובע ואין בידי לקבוע על פיה ממצאים כלשהם.
האמור בתצהירו של הבן היה בעיקרו עדות מפי השמועה וככזה אינו קביל וחסר משקל. ביחס לרכיבים שהיו לכאורה בידיעתו האישית הרי שהם נטענו באופן סתמי וכללי שאינו מאפשר קביעת ממצאים של ממש. יוער כי אפשר והיה מוטב לנקוט במונחים מתונים יותר בתצהיר במיוחד בשים לב לכך שאין מדובר בנושאים שהיו בידיעתו האישית של העד.

עדותו בפניי ניתנה באופן תוקפני, מתחכם ומתחמק כאחד. בזהירות המתבקשת יוער שהתנהלותו בבית המשפט, ככל שהתקדמה החקירה , נראתה כלא מותאמת למעמד ונדרשתי להעיר לעד בעניין.
העד התקשה להשיב כמעט לכל שאלה ושאלה שנשאל ועדותו לא עוררה אמון. התרשמתי שהעד מבקש להשיב רק על שאלות הנוחות לעניינו של התובע ואשר להבנתו היו "קשורות" לעניין ויכולתו להשיב על שאלות אחרות, בסיסיות ככל שהיו, הייתה מוגבלת מאוד.

מעדותו עלה כי הוא עבד בחנות המתוארת כחודשיים לכל היותר ולא זכר את המועדים, את השכר שקיבל, אם קיבל, לא זכר מי היו העובדים האחרים או הספקים, לא ידע לפרט את התקופה בה עבד או פרטים בסיסיים אחרים שהיה מצופה שיזכור. עוד עלה מעדותו כי התובע ניהל מספר עסקים הנושאים אותו שם, שגם לגביהם לא ידע לפרט דבר וחצי דבר, לרבות המשך פעילות עסק הקייטרינג. לדוגמא:
"ש. תספר לי על הקייטרינג שהיה בחצר הבית שלכם. מתי הוא נפתח?
ת. לא זוכר.
ש. האם הקייטרינג נסגר אי פעם?
ת. אני עבדתי על כמה עסקים עם אבא שלי שהם על אותו שם. זה לא מחייב שסגרתי או פתחתי. היה לי אוכל, היה קייטרינג, בדיוק מתי נסגר או נפתח זה עניינים של ניירת. לא התעסקתי בזה.
ש. האם עסק הקייטרינג שאבא ניהל נסגר אי פעם או לא?
ת. אני יודע שהיו תקופות שלא היה עבודה. אם הוא סגר את זה בניירת אין לי מושג.
ש. בפועל?
ת. לא יודע. יכול להיות שבניירת הוא לא סגר. אולי זה רשום עד היום. אני לא יודע.
ש. בשנת 2015 אבא ניהל קייטרינג בתוך הבית. האם גם בשנת 2016 המשיך לנהל?
ת. לא זוכר. אני זוכר שסגרנו את הקומי כבר לא עבדנו.
ש. מתי נסגר הקייטרינג?
ת. אני לא יודע אם נסגר הקייטרינג".

בפועל לא ידע להשיב דבר על סוגיית ההוצאות של השותפות, משך קיומה, אופן ניהול הנהלת החשבונות שלה ומי הגורם שניהל את החשבונות. כל שידע לתאר היה כי הנתבע היה מגיע לקחת כספים וזאת מבלי שידועה לו כלל אופן ההתחשבנות. ידיעותיו ביחס להשקעות הכספיות וכן להפסדים הנטענים היו מפי השמועה בלבד ולא מידיעה אישית וככזו חסרת משקל.
זה המקום להעיר כי התובע טען בכתב התביעה כי הוא והנתבע פעלו יחד בתקופה הראשונית של השותפות על מנת להוציא דיווחי שכר פיקטיביים ביחס לעבודתו של עד זה (סעיף 16 לכתב התביעה). העד לא מצא כלל להתייחס לטענה זו והדברים אומרים "דרשני" באשר למידת המהימנות שניתן לייחס לרישומים הנוגעים לעד זה, ככל שהוצגו, ולעדות ו ביחס לתקופת העסקתו בכללותה.
בהתחשב במכלול הנתונים לא נתתי אמון בעדותו, לא מצאתי כי יש לתת משקל כלשהוא לאמור בה ואני דוחה אותה.

לעניין עדותה של אשתו של התובע:
אשתו של התובע הגישה תצהיר מטעמו ובו פרשה את הידוע לה ביחס להתנהלות היחסים שבין הצדדים. אזכיר כי אין אני נדרשת עוד לרכיבים שונים אשר ביחס אליהם זנח התובע את תביעתו או לעצם קיום השותפות שכבר נקבעה על ידי כבוד בית המשפט המחוזי ויש להצטער על הרחבת היריעה שלא לצורך.
עדותה בפניי ניתנה באופן מסויג, זהיר ומתחמק לפרקים ונעדרה את הספונטניות והשטף המצופים בעת מתן עדות בנושאים שלכאורה ידועים לה היטב. בית המשפט, כגורם מקצועי, יודע להבחין בין התרגשות או לחץ מעצם המעמד ובין מקרים בהם הדברים יורדים לשורשם של דברים כפי שהיה במקרה זה. גם התערבותו של בנה במהלך חקירתה הנגדית (שצוינה בפרוטוקול הדיון) גרעה ממהימנות העדות.
עדותה ניתנה באופן כללי ומתחמק באופן גלוי לעין בכל השאלות המהותיות, וניכרה השתהות ניכרת במתן התשובות, לרבות בנושאים פשוטים, שגם היא גרעה ממהימנות העדות. העדה התקשתה ליישב סתירות שונות שהוצגו לה בין טענותיה בהליך זה ובין טענותיה בהליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי באופן שגם הוא גרע ממהימנותה.
בסופו של יום העדה התקשתה להשיב על מרבית הנושאים אודותיהם נשאלה, הגם שלכאורה הציגה עצמה כמי שבקיאה בנתונים השונים, וכך הוצגה גם על ידי עדים אחרים, לרבות התובע בעצמו.
לדוגמא:
"ש. איך היית מפצלת בין הוצאות החשמל בין כל העסקים האלה?
ת. המשפחתון זה בבית שלי. אז הם היו לוקחים בהנה"ח חלק כמו שמונהל בית ומשפחתון, יש עשרות אלפי אנשים שעושים את זה ככה היו מחלקים את זה בהנה"ח.
ש. לאן החשמל במטבח בחצר היה מחובר?
ת. גם לבית. היה מגיע חשבון אחד.
ש. מי היה משלם את זה את או השותפות?
ת. היינו לוקחים כסף מהשותפות לתשלום חלק.
ש. תפני אותי בדפים שלכם לרישום בדבר החלק היחסי של החשמל שנלקח על ידכם.
ת. תציג לי את הניירת.
ש. אני מציג לך את כתב התביעה מביהמ"ש המחוזי. האם יש תיעוד לכספים שמשכתם מהשותפות לעניין החלק היחסי בחשבון החשמל?
ת. עניין החשמל סוכם עם הנתבע.
ש. כמה כסף הוקצה לחשמל?
ת. לא זוכרת. זה היה לפני כמה שנים.
ש. כולם אומרים שאת עסקת בהנהלת חשבונות.
ת. אבל אני לא זוכרת.
ש. עשיתם הפרדה בין העסקים השונים?
ת. החנות משולם לבד כי חנות זה חנות. בבית זה חלק מהבית, חלק משפחתון וחלק למטבח. עשינו כביכול ממוצע, גם הנה"ח עזרו לי. אם סתם לדוגמא בעבר ראו את ההוצאות של החשמל לפני זה עם הגן ואחרי זה שיערנו.
ש. הקייטרינג שהיה לכם בחצר מתי התחיל לעבוד?
ת. לפני השותפות אתה מתכוון?
ש. בכלל, מתי התחיל לעבוד?
ת. כשבעלי פתח את המטבח הוא עבד בין חודש וחצי לחודשיים. הוא עבד נקודתי מי שהזמין למשל עשר מנות.
ש. את ניהלת את החשבוניות קבלות הכל?
ת. זה היה לחודשיים. זה לא משהו שעובד כל יום. זה עובד נקודתי. חודש וחצי חודשיים.
ש. ואיך זה הלך?
ת. רק התחלנו. רק קנינו את המטבח ורק התחלנו וזה היה בכמות מועטה. בין חושד וחצי לחודשיים אי אפשר לראות.
ש. מה היה המחזור?
ת. חודש וחצי חודשיים אתה רוצה שאני יעריך? זה עבד רק בימי שישי שהוא היה עושה פה ושם איזה עשר פה, חמש פה, הזמנות. זה היה ממש מעט.
ש. כמה רווח חודשי?
ת. אי אפשר, אני לא זוכרת ושנית אי אפשר להעריך בחודש וחצי חודשיים מטבח שלא עובד כל יום. זה לא שיש מאה או מאתיים מנות שיוצאות כל יום. זה רק התחיל וכעסק מתחיל הוא לאט לאט הולך.
ש. הבנתי שאין לבעלך שום ידע בניירות.
ת. נכון. אני הייתי מיידעת אותו. עזר כנגדו".

התשובות שניתנו על ידה היו מעורפלות וכלליות ולא רק שלא נתמכו במסמכים שהוגשו מטעם התובע אלא לעיתים אף נסתרו מתוכם, לדוגמא נושא ההפרדה בסוגיית החשמל באופן שגרע ממהימנות העדות ולא ביסס פרטים נדרשים להוכחת רכיבי התביעה. בשים לב לכך שלעמדת התובע מדובר בעדה שהייתה אמורה להיות בקיאה ביותר בנתונים המספריים השונים הרי שעדותה בעניין מרכזי זה - הייתה סתמית ולא שפכה אור על הדברים.
ניכר היה כי העדה חשה אי נוחות רבה על דוכן העדים כאשר נשאלה אודות עירוב ההוצאות המתואר בין העסקים השונים ברישומי הנהלת החשבונות (הגם שטענה כי מדובר בהתנהלות מקובלת בעסקים מסוג זה) והסתייגותה הלכה וגברה ככל שחקירתה התמשכה. בפועל לא עלה בידה להסביר איזה מבין הנתונים שהוצגו במסמכי הנהלת החשבונות שהוגשו מטעם התובע בהליך שבפניי, מה שיעור ההוצאות המדויק הרלבנטי לשותפות בלבד, פרקי הזמן הרלבנטיים לכך, כיצד כומתו הרכיבים השונים לאחר ההפרדה הנטענת וכיו"ב.
זה המקום להעיר שנספחי הנהלת החשבונות שצורפו לכתב התביעה אינם זהים באופן מלא למסמכי הנהלת החשבונות שצורפו לתצהירים. מעיון במסמכים השונים מעלה כי המסמכים שצורפו לתצהיר נערכו תחת הכותרת "טיוטה" בעוד שהמסמכים שצורפו לכתב התביעה לא נשאו כותרת זו ולא הוצג שום הסבר לעניין זה.
ככל שהתובע, שעליו הנטל, והעדים מטעמו, אינם יודעים להסביר את ההוצאות השונות של השותפות ואת הנזקים שלטענת התובע נגרמו לאותה שותפות - הרי שלא ברור מי הגורם שלכאורה אמור לדעת להסביר נתונים אלה. התובע והעדה מטעמו אישרו כי נתוני הבנק והנהלת החשבונות היו בידיעתם כל העת ועל כן לא ברורה התקשות התובע להציג את הנתונים באופן סדור ובהיר. הסברי העדה במכלול הנושאים לא הניחו את דעתי ולא פרשו את התמונה הנדרשת לעריכת החישובים השונים או העדר תימוכם בראיות של ממש. מבלי לפגוע בעדה שלא לצורך אציין שעצם הנתון כי העדה "מאמינה" כי פני הדברים הם כך או אחרת כפי שציינה מספר פעמים בעדותה - אינה מהווה ראייה שבית המשפט יכול להסתמך עליה.
מהראיות שהוצגו ומהעדויות שנשמעו מטעם התובע עולה לכאורה כי יש טעם בעמדת הנתבע לפיה היה עירוב מתמשך בין פעילויות העסקים השונים שנוהלו תחת העוסק הרשום על שם אשתו של התובע. הדבר נכונים גם ביחס לתקופה שלפני הקמת השותפות וגם לאחריה. "ההפרדה" שנעשתה לכאורה באמצע שנת 2015, שביחס אליה אשתו של התובע ציינה כי נעשו הערכות בהשוואה לפעילות התקופה הקודמת לפיצול, לא בוססה כהלכה בנתונים הכספיים שהוצגו. אשתו של התובע התקשתה להסביר את ההפרדה הנטענת בעדותה לדוגמא לעניין מנות מזון שהועברו לצהרון, סוגיית החשמל, הפרדת ההכנסות וההוצאות וכיו"ב.
עם כל הכבוד לרישומים השונים בכתב יד לגבי הזמנות כאלה ואחרות של מנות מזון כאלה ואחרות בתאריכים אקראיים (כעולה מצילומי המסך השונים בטלפון הנייד שצורפו) הרי שאין זו מלאכתו של בית המשפט לייצר את הקישור בין רישומים אלה ובין העלויות השונות המוצגות בכרטסת הנהלת החשבונות. ככל שאין בידי התובע להציג תיעוד מסודר, ממוסמך וחד חד ערכי לגבי ההוצאות שהוצאו לכאורה על ידי השותפות על מנת לבסס תביעתו הכספית הרי שאין לו להלין אלא על עצמו.
משכך, לאחר בחינת מכלול הנתונים שהועלו בעדות, אל מול הנתונים שהועלו בתצהיר, הרי שלא מצאתי כי יש בידי לקבוע ממצאים עובדתיים של ממש ביחס להיבטים הכספיים הכלולים בתביעה על בסיס עדות זו. לסיכום, לא היה בעדות העדה (שממילא על פי מוגדרת כחלק מאותה עדות יחידה של בעל דין) כדי לסייע בהוכחת התביעה בפרט כאשר מדובר בגורם שלכאורה הוא הבקיא ביותר בנושא ההתחשבנות.
עדות התובע:
סוגיית עצם קיומה של השותפות אינו שנוי במחלוקת ועל כן אין בכוונתי להידרש כלל להיבט זה בתצהיר או בעדות וחבל שהתצהיר לא הותאם להליך שבפניי.
לאחר שמיעת עדותו מצאתי כי זו ניתנה באופן מתגונן ותוקפני כאחד. התובע היה עצבני מאוד מהלך כל עדותו והתקשה להשיב על השאלות הבסיסיות ביותר כבר מתחילת חקירתו הנגדית עת נשאל על סוגיית אספקת האוכל בימי שישי. התרשמתי כי התובע עושה מאמצים להתחמק מחלק ניכר מהשאלות שהופנו אליו, לרבות לעניין אופי ניהול הנהלת החשבונות בשנת 2015 והצהרון המנוהל על ידי אשתו, ומנסה להסיט את התשובות למישורים אחרים, הנוחים לו יותר, דבר שפגם במהימנות עדותו. עדותו במעמד חקירתו הנגדית ניתנה לפרקים באופן רגשי וסוער, וגם היבט זה פגם במידת מה בעדותו וביכולתו להסביר נתונים בסיסיים. התקשיתי מאוד לתת אמון בעדותו ולא מצאתי כי יש בידה לקבוע על בסיסה ממצאים עובדתיים ככל שאלה לא נתמכו בטענות הנתבע או המסמכים שהוצגו מטעמו.
טענות התובע אף לא נתמכו במסמכים שצורפו על ידו לתצהירו, שהוא בעצמו ממילא לא ידע להסביר הרשום בהם במעמד עדותו ואדגים.
לדוגמא, לעניין תדפיסי חשבון הבנק - התובע צירף לתצהירו תדפיסי חשבון בנק של חשבון הבנק שלו ושל רעייתו מבנק דיסקונט כאשר לכאורה טענתו היא שחשבון השותפות נוהל לכאורה בבנק מזרחי טפחות. מתדפיסי החשבון בבנק דיסקונט שצורפו לתצהיר התובע לא ניתן היה ללמוד דבר לגבי ההיבטים הכספיים של השותפות מאחר ומדובר בחשבון פרטי של התובע ורעייתו. לא הונחה תשתית ראייתית מתאימה על מנת להצליב באופן ברור בין אותם נתונים שהוצגו כקשורים לשותפות ובין נתונים אחרים שהוצגו על ידי התובע ומי מטעמו (לדוגמא הטענה להעברת כספים בתאריכים מסוימים לטובת חשבון השותפות וכו') וגם מלאכה זו אינה אמורה להתבצע על ידי בית המשפט.
לא הוברר מדוע היה צורך להציג שורה של פעולות ותקופות הנפרשות על פרק זמן ארוך פי כמה מזה שמיוחס לשותפות ולפניה, וזאת ביחס לפעילות השותפות שנמשכה לעמדת הצדדים בעצמם חודשים בודדים בלבד. אין לי אלא לשוב ולציין שבית המשפט אינו אמור לעשות את מלאכת התובע ולברור לעצמו את הנתונים הרלבנטיים מתוך תדפיסי הבנק או להצליב בעצמו את הנתונים השונים בנספחים השונים, שהתובע בעצמו לא ידע להסבירם.
לעניין מסמכי הנהלת החשבונות – התובע לא ידע להסביר את מסמכי הנהלת החשבונות ואף לא התיימר לנסות להסבירם אלא ציין שוב ושוב כי אשתו היא הגורם המתאים להסבירם. כפי שצוין לעיל, אשתו של התובע במסגרת עדותה לא פעלה להסביר את מסמכי הנהלת החשבונות – הגם שהיא העוסק המצוין בהם - וטענה כי אינה יכולה לזכור בשלב בו ניתנה עדותה את אופן ההתחשבנות בפריטים שונים שהוצגו באותם מסמכים וכו'. משכך מסמכי הנהלת החשבונות – לרבות הערות שונות שנכתבו בכתב יד על גביהם - נותרו לא מוסברים ואין בהם כשלעצמם כדי לבסס הסכומים הנטענים בכתב התביעה או בסיכומים ובעניין זה מצאתי טעם בטענות הנתבע.
בהתייחס למכלול עדותו מצאתי את תשובותיו של התובע בנושאים השונים כמתחמקות, ולעיתים מתחכמות, באופן שהיה בו כדי לכרסם במהימנותו מהלך כל החקירה. הגם שהתובע טען בחקירתו כי הוא בטוח בעצמו ובנתונים המוצגים על ידו, הרי שבזהירות המתחייבת אציין שהתרשמתי שעדותו הייתה מבולבלת ולא ניתן היה לקבוע על בסיסה שום ממצא שהוא.
התובע, שעליו הנטל, לא ידע להסביר שום נתון כספי רלבנטי מאלה שנכללו במסמכים שהוא עצמו צירף לתצהיר, לא ידע להסביר את כל רישומי הנהלת החשבונות הרשומים על שם אשתו והחלוקה בהם , לא זכר שום פרט כספי רלבנטי למועדי התביעה, ועדותו בכללותה לא היה בה כדי לתמוך בתביעה שבפניי שהיא - אזכיר שוב - תביעה כספית בלבד.
אפשר והתובע לא הבחין בין התביעה שהתבררה בבית המשפט המחוזי (שעסקה בעצם קיום השותפות) ובין התביעה המתבררת כאן (שהיא תביעה כספית ביחס לנזקיה הנטענים של השותפות) וברי מדובר בשני דברים שונים בתכלית. התובע שב וטען כי הנתבע כפר בעצם קיומה של השותפות, הגם שנתון זה כבר אינו שנוי במחלוקת, ואילו ביחס להיבטים הכספיים הקונקרטיים - לא ידע להסביר הסכומים הנטענים על ידו, מקורם, אופיים וכיו"ב.
מידת האמינות שניתן היה לייחס לעדותו הלכה ונגרעה עם התקדמותה של החקירה הנגדית עד איונה כמעט כליל. משלא עלה בידי התובע להסביר שום נתון כספי מאלה המוצגים על ידו, ובשים לב לכך שאין מחלוקת ש מסמכי הנהלת החשבונות מערבים מספר עסקים שונים, הן שלו והן של רעייתו , לרבות קייטרינג בשם "ברכת דוד" ואינם רק חשבונות השותפות ("ברכת דוד קומי") - הרי שקיים קושי לקבוע ממצאים עובדתיים על בסיס עדות התובע והעדים מטעמו.
הדברים נכונים, בין היתר , לעניין התשלום הנטען בדבר "מוניטין" בסך 20,000 ₪ ששולם למר אליעזר תורג'מן על פי הטענה – תשלום שלא הובאה כל ראייה בעניינו ואף העד לא זומן להעיד מטעם התובע בהליך שבפניי. מדובר בסכום שאינו עניין של מה בכך שהיה מצופה כי תוצג קבלה מתאימה בעניינו ואניח כי לא בכדי זנח התובע רכיב זה בסיכומיו.
לעניין רכישת ציוד וחומר גלם - אין מחלוקת כי התובע ניהל קייטרינג בהיקף כזה או אחר מחצר ביתו עובר להקמת השותפות וכי רכישת הציוד נעשתה בשלב מוקדם להקמת השותפות ובטרם זו אף באה לעולם. התובע טען בכתב התביעה כי במועד תחילת השותפות העריך הוא עצמו את חומרי הגלם וכו' בשיעור של 15,000 ₪ ועל כן הנתבע התבקש לשלם חצי מסכום זה שהוא 7,500 ₪. העלאת שיעור הסכומים השונים בגין אותו רכיב נעשתה לכאורה בשלב הגשת התביעה או לאחר פירוק השותפות ואינה משתקפת מרישום ההוצאות שנערך בכתב יד על ידי אשתו של התובע.
לעניין מכירת הציוד בסוף תקופת השותפות - לא הוצגו מסמכים אותנטיים, קבלות או עדויות ביחס לתשלום שהתקבל בעבור אותו ציוד שנמכר כטענת התובע ב"נזיד עדשים" והטענות בעניין זה נותרו טענות בעלמא שלא נמצא להן כל בסיס.
אזכיר כי ככל שהתובע מפנה למסמכי הנהלת החשבונות של רעייתו לעניין עיגון סכומים אלה הרי שאותם מסמכים הציגו נתונים כלליים בלבד ללא המסמכים האותנטיים שעל בסיסם נערכו אותם רישומים, כאשר התובע ורעייתו (שהיא העוסק הרשום בהם) לא ידעו להסביר דבר אודות הנתונים. אשתו של התובע אישרה שחלק ניכר מהרכיבים מדובר בהערכות בלבד שנערכו על בסיס ניכוי חלקו של הצהרון לדוגמא מעלויות האחזקה השוטפות או הוצאות אחרות. עם כל הכבוד, הערכה זו – שאינה נתמכת במסמכים – אינה עומדת בנטל ההוכחה.
על מכלול הנתונים מרחף נתון נוסף והוא סוגיית שם השותפות והביטוי שניתן לכך ברישומים השונים. אין מחלוקת לכאורה (בוודאי לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי) שהשותפות בין התובע והנתבע כונתה "ברכת דוד קומי" להבדיל משמות אחרים לרבות "ברכת דוד", שהינו שם שהתובע עשה בו שימוש עובר להקמת השותפות, ואפשר שביותר מעסק אחד כעולה מעדותו של בנו בחקירתו בפניי ועדותו של התובע בעצמו.
הדמיון בין השמות ועצם הודאת התובע כי במקביל או בצמוד לשותפות נוהל על ידו גם שירות קייטרינג אחר מחצר ביתו, מקשה גם הוא על האבחנה הנדרשת בין ההוצאות והעלויות השונות של כל אחד מהעסקים. היה על התובע לפרוש את הנתונים המלאים ולבסס את האבחנה הנדרשת ביניהם על מנת שבפני בית המשפט יעמדו מלוא הנתונים הנדרשים להכרעה. ככל שהתובע בחר שלא לעשות כן וסבר כי יעלה בידו ובידי העדים שהובאו מטעמו לעשות כן – הרי שאין לו להלין אלא על עצמו. פרוטוקול הדיון מיום 9.11.20 וההתנגדויות שהועלו במסגרתו ביחס לנתונים או מסמכים שלא הוגשו כראיות או טענות שלא נטענו בכתב התביעה – מדבר בעד עצמו. מפאת כבודו של ב"כ התובע אסתפק בכך.
ייתכן שעצם הבקשה שהוגשה מטעם התובע לאחר תום שמיעת הראיות, בה עתר להתיר לו להביא ראיות חדשות - שהוגדרו על ידו "מפריכות" הגם שקבעתי כי אינן כאלה - אפשר ומלמדת על כך שהתובע עצמו סבור כי אין די בראיות שהובאו על ידו.
ההחלטה מיום 13.1.21 מדברת בעניין זה בעד עצמה והאמור בה לעניין התנהלותו הדיונית של התובע יפה גם לשלב זה.

התנהלות דיונית זו יורדת לשורשה של תביעה ומלמדת על קושי לקבוע שהתובע עמד בנטל ההוכחה למעט ביחס לרכיבים שהיו מוסכמים על הנתבע, אם היו כאלה, או שניתן ללמוד עליהם מראיות חיצוניות וכיו"ב. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח סיכומי התובע במסגרתם חזר בו התובע מחלק מהרכיבים הכספיים ותיאר או כימת מחדש רכיבים כספיים אחרים, באופן העולה כדי הרחבת חזית שאין בדעתי לדון בה. מכלול הדברים פוגם במהימנות התביעה ובאופן ביסוסה.
לסיכום, מראיות התובע לא ניתן לקבוע כי עלה בידיו לעמוד בנטל להראות מה היו הרכיבים הכספיים הרלבנטיים מכל אלה שהוצגו לעניין השותפות ולגזור מכך סעד כספי קונקרטי. משכך, יש לבחון את ראיות הנתבע על מנת ללמוד האם ישנם רכיבים כספיים שונים בהם הודה הנתבע.
ראיות הנתבע
מטעם הנתבע כאמור הגישו תצהירים והעידו הנתבע ואשתו.
אשוב ואציין כי תביעה זו אינה עוסקת בעצם קיומה של השותפות בין התובע והנתבע שכן זו כבר נקבעה, בהסכמת הצדדים, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי והיא קביעה חלוטה. הסוגיה היחידה העומדת בפניי היא סוגיית ההתחשבנות הכוללת. הכחשות הנתבע לעניין עצם השותפות שהועלו באופן כזה או אחר בהליך שבפניי לא היה להן מקום והן הביאו לבזבוז זמן שיפוטי והטילו צל מסוים על תום לבו ותו לא. דומה כי הנתבע נתפס לכלל טעות ביחס להבנתו את הביטוי "מבלי להודות בטענות כלשהן" (סעיף 7 לתצהירו) שנקבע באותה הסכמה.
כמו כן מצאתי טעם לפגם בטענותיו של הנתבע במעמד עדותו לפיהן כבוד בית המשפט המחוזי "אילץ" אותו להסכים לקביעה בדבר השותפות. היה מוטב אילו טענות מסוג כזה לא היו מועלות. אזכיר כי היה מדובר בהליך ארוך בו הנתבע היה מיוצג על ידי ב"כ ותקיפת ההסכמה שהתקבלה באותה ערכאה במסגרת הדיון שבפניי, עולה לטעמי כדי חוסר תום לב ואפשר שגם שימוש לרעה בהליכי משפט.
עם זאת, אין מחלוקת כי שיעורי הנזק הנטענים עקב סיום אותה שותפות, אם היו כאלה, נותרו שנויים במחלוקת גם בתום ההליך בבית המשפט המחוזי והתבררו בהליך שבפניי.
תצהירה ועדותה של אשתו של הנתבע -
תצהירה של אשתו של הנתבע היה רובו ככולו מפי השמועה ועל כן אין בכוונתי להידרש לטענות שנרשמו או הועלו מפיה ככאלה שנמסרו לה על ידי בעלה וזאת מבלי להידרש לכל סעיף בנפרד. העדה אישרה בתצהירה ובעדותה כי מספר פעמים הפקידה את ההכנסות בסניף הבנק הרלבנטי וכי אף הייתה נוכחת בפגישה שנערכה בין הצדדים לקראת תום תקופת פעילות השותפות, עת היה ברור כי העסק מצוי בקשיים.
הגם שעדותה ניתנה באופן מסויג במידה מסוימת הרי שבאופן כללי התרשמתי כי אכן מידת מעורבותה בשותפות הייתה דלה, לרבות לעניין סוגיית ניהול החשבונות – שלא הייתה מחלוקת כי היא לא הייתה מעורבת בה או בניהול העסק עצמו למעט הפקדת הכספים האמורה - ובהיבטים אלה נתתי אמון בעדותה.
לא התרשמתי כי העדה ניסתה להתחמק ממתן תשובות לשאלות שהוצגו לה אלא כי מידת מעורבותה הייתה מצומצמת. ממילא לא מצאתי להידרש לתשובותיה לעניין עצם קיומה של השותפות שכבר הוכרעה. גרסתה בחקירה הנגדית באשר למידת המעורבות או הידיעה לא נסתרה ולא הופרכה.
עדותו של הנתבע -
לאחר שמיעת עדותו בפניי אציין כי התרשמתי שמדובר בעד ממולח ומתוחכם. העד חזר כל העת על המנטרה כי לא היה שותף וכי לא ראה עצמו כשותף, הגם שהדבר לא נדרש להליך שבפניי ואך גרע ממהימנות עדותו. מצאתי כי טענותיו של הנתבע בתצהירו ובחקירתו הנגדית כלפי בית המשפט המחוזי וכ נגד עצם קיומה של השותפות, מטילות צל על תום ליבו במסגרת ההליך ועל מידת האמינות שניתן היה לייחס לעדותו בכללותה .
לאחר שמיעת עדותו אציין כי מצאתי לתת בה אמון מופחת, לכל היותר, הגם שאין בקביעה זו כדי לגרוע מחובת התובע לעמוד בנטל ההוכחה . הנתבע השיב ביחס לנתונים רבים שאינו יודע או אינו זוכר והגם שביחס לחלק מהנתונים אפשר והדברים מתקבלים על הדעת הרי שהחזרה המוכנית על תשובה זו לאורך כל חקירתו הנגדית, לרבות בנושאים שהיה מצופה כי יזכור, פגמה במהימנות עדותו.
הנתבע בתצהירו ובחקירתו ביקש להרחיק את עצמו מכל קשר או פעילות לשותפות, לרבות ביחס לכספים שלשיטת התובע בעצמו שולמו על ידי הנתבע ואמורים להוות חלק מההתחשבנות בין הצדדים. פרט לסך של 26,000 ₪, הכחיש הנתבע כל השקעה כספית מצדו בעסק המדובר והדברים עוררו תמיהה מסוימת ועוררו אמון מופחת . העד טען כי הנספחים לכתב התביעה - שנרשמו בכתב ידה של אשתו של התובע (נספחים ה, ט לכתב התביעה) - אינם מוכרים לו, לא נחתמו על ידו ולא ידוע לו מתי נערכו ועל בסיס איזה נתונים נוכח עירוב הפעילות בין העסקים השונים המנוהלים על ידי התובע ואשתו תחת אותה הנהלת חשבונות .
גם ביחס לסוגיה זו חזר הנתבע פעם אחר פעם על כך שהתובע לא היה בקיא במתרחש בבית העסק, ניהול החשבונות נעשה בצורה כושלת וכי התמחור מלכתחילה של מנות האוכל (10 ₪ למנה) היה כזה שלא איפשר רווחים, לא כל שכן בניהול מהסוג המתואר. משכך לעמדת הנתבע, לו עצמו כשותף עתידי לכל היותר וכזה שאין לו שליטה על ההיבטים הכספיים של העסק – לא הייתה כל יכולת להשפיע על התנהלות העסק. לעניין הרשימות שהוצגו לו והסכומים הנטענים כאמור כפר הנתבע בכל הנ"ל.
עיון בנספחים ה, ט לכתב התביעה (אליהם הפנתה אשת התובע בתצהירה) מעלה כי לא צוינו על גביהם המועדים ב הם נערכו על ידי אשתו של התובע וברי לפחות ביחס לאחד מהם כי הוא נערך בשלב מאוחר של השותפות בשים לב לנתונים הכספיים הכלולים בו דוגמת שיקים שאמורים להיפרע בחודש ינואר 2016, שלהי תקופת השותפות. חלק מהרישומים כלל אינם ברורים, חלק מחוקים ללא הסבר כלשהוא וחלק מנוסחים באופן כללי ללא תאריך או אפיון ספציפי ("קפה") שניתן יהיה לשאוב מתוכו מידע של ממש. לא הוצגו מסמכים אחרים התומכים בביצוע התשלומים על ידי מי מהצדדים הנטענים לגורמים המצוינים באותן רשימות וביחס לרכיבים שונים נרשם כי התשלום בוצע במזומן.
כמו כן לא עלה בידי התובע בעת החקירה הנגדית לסתור עדותו של הנתבע כי פרט להליך המשפטי לא היה מודע לרשימות אלה או לתוכנן. עוד לא עלה בידי התובע להציג ראיות המבססות את הנטען באותם רישומים ביחס לכספים ששולמו על ידי הנתבע דווקא .
כפי שציינתי בהחלטה מיום 13.1.21 הרי שטענות הנתבע חזרו על עצמן במהלך כל ההליך (וייתכן שאף בשני ההליכים) לפיהן הוא עצמו לא נטל חלק כלשהוא בשותפות האמורה, ופרט לשני הסכומים שצוינו על ידו, לא השקיע כספים כלשהם. הנתבע הסביר זאת בכך שלהשקפת שני הצדדים, היותו שותף יקבל ביטוי בעתיד ולא ב תקופה בה התקיימה השותפות בפועל .
בשים לב לסוגיית הסכם השכירות ומכלול הנסיבות, לרבות המהימנות הנמוכה שמצאתי לייחס לנתבע, אין בידי לקבל טענה זו . לא מצאתי רציונל בטענה כי מי שאמור להיות "שותף עתידי" יידרש לחתום על חוזה שכירות בחודש הראשון להקמת השותפות (חוזה אשר מציין אופציה ארוכה) או לסייע בנטילת הלוואה מהבנק. הסבריו של הנתבע לא הניחו את דעתי ואולם עדי ין על התובע מוטל הנטל להוכיח את ההיבטים הכספיים הקונקרטיים של חיובי השותפות ולהתמודד עם מכלול טענות הנתבע, לרבות לעניין אי תשלום הכספים שהתובע בעצמו טוען כי הנתבע שילם.
נוצר במקרה זה מעין אבסורד משפטי ועובדתי לפיו התובע מ פרט סכומים שונים ששולמו על ידי הנתבע אשר הוא (התובע) נכון להפחיתם מחיובי הנתבע כלפיו, בעוד שהנתבע אינו מאשר כי שילם את הסכומים הנטענים וזאת ככל הנראה על מנת להרחיק את עצמו מהשותפות כולה (שכבר נקבעה כזכור) ומבלי לפגוע בהכחשתו הכוללת לעניין הנזק הנטען.
בחינת הראיות שהוגשו מטעם התובע אל מול עדות הנתבע, ו על אף שאני מוצאת את טענת הנתבע כמוקשית מאד , ואת הכחשתו בחקירתו הנגדית ביחס לשמות ספקים שונים שהוצגו לו כסתמית - הרי שבסופו של יום לא עלה בידי התובע לתמוך את הרשימות האמורות בראיות של ממש. לא עלה בידי התובע להציג ראיות התומכות בטענותיו לגבי סכומים ששולמו על ידי הנתבע בגין הרכיבים שצוינו ברישומיה של אשתו בכתב יד במסמכים הנ"ל. המסמכים לא אושרו על ידי הנתבע, אין מחלוקת כי הוא אינו חתום עליהם ולא ברור כלל מתי נערכו.
טענותיו של הנתבע בעניין זה בחקירתו הנגדית ובחקירתו החוזרת – לא הופרכו ולא נסתרו. לא עלה בידי התובע או הראיות שהובאו מטעמו לתמוך טענותיו לעניין הסכומים שלטענתו שולמו על ידי הנתבע. מאחר ועל התובע מוטל נטל ההוכחה (המורכב מנטל השכנוע ונטל הבאת הראייה גם יחד) ומאחר ומדובר ברישומים שנערכו על ידי התובע או מי מטעמו מבלי שנחתמו או אושרו על ידי הנתבע - אין בידי לקבל את הרישומים שנערכו ביחס להשתתפות הנתבע בהוצאות האמורות או שיעורן כראיה בעל ת משקל של ממש שיש לקבלה לאמיתות התוכן .
עם זאת יובהר כי מאחר ובית המשפט המחוזי כבר קבע את קיומה של השותפות, והנתבע עצמו אישר כי העסק נקלע לקשיים וחובות עקב התנהלות התובע ובני משפחתו הרי שלכאורה היה אמור להיות אינטרס לנתבע להציג השתתפותו בחלק מההוצאות ההקמה או סיום השותפות, שאין מחלוקת כי כשלה והנתבע בעצמו מאשר זאת.
התנערותו כליל מכל הוצאה הקשורה בהקמה וכיו"ב פועלת לכאורה לחובתו במסגרת ההתחשבנות הכוללת. הנתבע אינו יכול לאחוז במקל משני קצותיו בעניין זה: או שאתה, הנתבע , נטלת חלק בהוצאות ההקמה באופן שיש להביאו בחשבון או שלא שילמת דבר ונוכח קביעת בית המשפט המחוזי יש להטיל עליך, הנתבע, את חלקך היחסי בגירעון השותפות על כלל הוצאותיו ככל שהוכחו או מסתברות מתוך הראיות שהובאו.
החיוב הכספי שיש להטיל על הנתבע
לאחר שכל האמור נרשם יש לקבוע מה שיעור החיוב הכספי אותו יש להטיל על הנתבע, כמי שהיה שותף בשיעור של 50% בשותפות ברכת דוד קומי כפי שנקבע בהסכמה בבית המשפט המחוזי ומהם הסכומים אותם עלה בידי התובע להוכיח במסגרת הבאת הראיות או שיש לקובעם על פי אומדן בית המשפט בהעדר כלי מתאים אחר .
בית המשפט המחוזי לא קבע את עצם קיומו של גירעון או אופי ההתחשבנות והדברים היו צריכים להיות מוכחים, במלואם מתחילה ועד סוף, במסגרת ההליך שבפניי. אי עמידת התובע בנטל ההוכחה המוטל עליו כמי "שמוציא מחברו" וזאת ביחס למרבית הרכיבים פועלת לחובתו ואין בכוונתי להידרש לרכיבים שלהבנתי נזנחו או מגלמים הרחבת חזית ביחס לכתב התביעה.
מטעמי נוחות ובהירות הקביעות תתבצענה על פי הטבלה של ראשי הנזק העדכניים שהובאה בתחילת פסק דין זה.
מס'
סוג הנזק
סכום הנזק בכתב התביעה
הסכום שנתבע בסיכומים
התייחסות בית המשפט לראש הנזק והסכום שנפסק, אם נפסק 1.1
תשלומים אישיים בהקמה
2,451 ₪
2,451 ₪
2,451 ₪ - מצאתי כי מדובר בסכום נמוך מאוד אשר יכול לשקף הוצאות מינימאליות אשר הוצאו עם הקמת השותפות. הנתבע בעצמו אישר קיומן של הוצאות שונות שנדרשו לרבות הוצאות פרסום שונות וכו' ולכן אני מקבלת את התביעה ברכיב זה.
1.2
מוניטין
20,000 ₪
ללא אזכור בטבלה המסכמת
רכיב שנזנח על ידי התובע בסיכומיו ועל כן לא ייפסק. ממילא לא הובאו ראיות מהימנות ביחס לתשלומו.
2.
הזרמת הון אישי לחשבון הבנק
55,825 ₪
59,892 ₪ (סכום מוגדל ביחס לכתב התביעה)

לא עלה בידי התובע להוכיח את הסכום הנ"ל באופן חד חד ערכי ולא עלה בידו להסביר את הפער בין האמור בכתב התביעה ושלבים מאוחרים יותר של ההליך (הגם שאין מדובר בפער גדול). בשים לב לטענות התובע ורישומי אשתו לפיהם תשלומים שונים שולמו על ידי הנתבע במזומן בשלבים שונים של ההתקשרות הרי שאין בידי לקבוע ממצאים ביחס לשיעור הזרמת ההון הנטענת ומקור הכספים. לא מצאתי כי יש במסמכי הבנק כפי שהוצגו כדי לשפוך אור מתאים על הדברים ואין בית המשפט אמור לעשות את מלאכתו של התובע אשר בוצעה חלקית לראשונה בסיכומים ולא הוסברה בעת שמיעת הראיות . בהעדר עמידה בנטל ההוכחה לעניין פריט זה – התביעה בעניינו נדחית.
3.
תשלומים אישיים בסגירה
45,995 ₪
36,560 ₪
לא הוברר מדוע חל שינוי בסכום הנקוב בכתב התביעה. עם זאת, אין מחלוקת בין הצדדים כי העסק נקלע לקשיים ונזקק להלוואות וכי הנתבע סייע לתובע לטענתו בסכום מסוי ם בעניין זה ברבעון האחרון של שנת 2015 . לא עלה בידי התובע להוכיח את הסכום המדויק הנטען על ידו באופן חד חד ערכי. גם הנתבע ורעייתו אישרו כי התקיימה פגישה בין הצדדים על מנת לנסות ולהגיע להבנות לעניין תשלומים לספקים שונים שנותרו בסוף הפעילות. תכתובות הווטס אפ השונות תומכות בכך. בנסיבות המתוארות ובשים לב למהימנות הנמוכה שייחסתי לעדות הנתבע ולאחר שבחנתי את הראיות שהובאו מצאתי לפסוק לטובת התובע בעניין זה סך של 36,000 ₪ על דרך האומדנא .
4.
דמי שימוש רכב ומטבח
20,000 ₪
20,000 ₪
לא הונח שום בסיס לראש נזק זה וכימותו. העדים מטעם התובע אישרו כי המטבח והרכב היו בשימוש התובע גם עובר להקמת השותפות ולא הונח שום בסיס לנקיבת הסכום הנטען על ידי התובע. עוד הוברר במהלך שמיעת הראיות כי השימוש בנ"ל היה לצרכים נוספים גם במהלך תקופת השותפות ללא הפרדה בין הרכיבים השונים ועל כן התביעה בראש זה נדחית.
5.
נזיקין – רשלנות
50,000 ₪
ללא אזכור בטבלה המסכמת
רכיב שעל פניו נראה כי נזנח במסגרת הסיכומים. במסגרת ההליך לא נטענו יסודות העוולה הנזיקית וממילא לא הוכחו. פרט לעצם העלאת הטענה לא עלה בידי התובע לבסס יסודותיה או הסכום הנטען על ידו. במסגרת הסיכומים נעשה חישוב שלא בא זכרו בכתב התביעה לעניין שעות העבודה שלכאורה היו אמורים השותפים להשקיע ו/או השקיעו בפועל ואולם מדובר בטענות שהן הרחבת חזית ברורה ביחס לכתב התביעה ולא ברור על מה נסמכו ומדוע הוגדרו כבעלות פן נזיקי. ככל שהתובע עומד על הטענה הרי שהיא נותרה כטענה בעלמא ודינה להידחות.
6.
הפסד עסק חי/נכסי
99,790 ₪
95,464 ₪
פרט לעצם העלאת הטענה לא עלה בידי התובע לבסס רכיב זה בראיות כלשהן. בשים לב לכך שהעסק נקלע לקשיים חודשים ספורי ם לאחר תחילת פעילותו לא ברור מה הבסיס העובדתי והמשפטי לטענה זו ועל מה מתבססים הנתונים הכספיים הנטענים ומדוע שונו בין כתב התביעה לסיכומים. ממילא לא הורם צל צילו של נטל ההוכחה ביחס לאופן חישוב הרכיבים וכיצד עסק שבפעל חמישה חודשים בטרם קרס היה אמור לבסס מוניטין השווה 65,000 ₪ וכיו"ב. הטענה נותרה כטענה בעלמא וככזו נדחית.
7.
שכירות מחסן
2,000 ₪
ללא אזכור בטבלה המסכמת
רכיב שעל פניו נזנח במסגרת הסיכומים. לא הובאה כל ראיה לעניין תשלום זה או שוויו וכבר פורט לעיל כי לא עלה בידי התובע או העדים מטעמו לבסס הנתונים הכלולים בכרטסת הנהלת החשבונות ככל שרכיב זה נותר על כנו. התביעה בעניינו נדחית.
8.
עוגמת נפש
50,000 ₪
לא כומת (סעיף 35 לסיכומים) אלא נותר לשיקול דעת רכיב עוגמת נפש הינו רכיב שבשיקול דעת בית המשפט וההלכות לפסיקתו ברורות. לא בכל מקרה של תביעה כספית יפסוק בית המשפט פיצוי בגין עוגמת נפש ובמקרה זה פרט לעצם העלאת הטענה, לא בוסס מדוע יש לפסוק רכיב זה ולא הוצגו אסמכתאות התומכות בכך. עצם טענת הנתבע כנגד קיום השותפות אינה מצדיקה פיצוי בגין עוגמת נפש ולא עלה בידי התובע להציג בסיס לפסיקה אחרת. עוד יוער כי נזק לא ממוני אינו אמור לבוא במקום נזק ממוני שלא עלה בידי התובע להוכיח. משהותיר התובע את הרכיב לשיקול דעתי – התביעה בעניינו נדחית.
9.
מעילת גדי
ללא אזכור של פריט זה בנוסחו זה
2,000 ₪
מדובר ברכיב המגלם הרחבת חזית שאין להידרש אליו.
10.
הפרת התחייבות לשותפות
ללא אזכור של פריט בנוסחו זה
52,200 ₪
מדובר ברכיב המגלם הרחבת חזית שאין להידרש לו. לא ברור מה נפקותו המשפטית של הפריט ומה הבסיס לכימות המספרי שבוצע על ידי התובע בסיכומיו ואופן החישוב שכלל לא הוצג בכתב התביעה . ממילא לא הונח בסיס עובדתי ביחס לכמות השעות האמורה שלכאורה הייתה מצופה וכו'. רכיב זה כפי שכומת בסיכומים הינו חסר בסיס ונדחה מכל הטעמים הנ"ל.

סך הכול
346,060 ₪
268,566 ₪ (לא כולל עוגמת נפש)
38,451 ₪ - הסכום שנפסק על ידי בפועל על פי הפירוט המופיע לעיל.

סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה הקטן באופן שאני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 38,451 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
למען הסר ספק - יתר טענות התובע נדחות.

לעניין ההוצאות - חרף התוצאה המגלמת חיוב נמוך יחסית אל מול סכום התביעה, הרי בהתחשב בהתנהלותם הדיונית של שני הצדדים ובזבוז הזמן השיפוטי לו גרמו שני הצדדים וסוגיית תום לבו של הנתבע - זה המקרה להורות כי כל צד יישא בהוצאותיו וכך אני מורה.
אין באמור כדי לפגוע בחיוב בהוצאות ביניים שנפסקו כנגד מי מהצדדים בין ששולמו עד היום ובין שלא.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז תשרי תשפ"ב, 22 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם אביטן
נתבע: גדי בן שימול
שופט :
עורכי דין: