ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם שמע נגד גבעת כח :

בפני כבוד ה שופט יחזקאל קינר

מבקש

אברהם שמע
ע"י ב"כ עו"ד חיים דבוש

נגד

משיבה
גבעת כח - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עירו מוניץ

פסק דין

המשיבה היא אגודה שיתופית (להלן: "האגודה").
המבקש הוא חבר האגודה ובעל זכויות בנחלה במושב גבעת כ"ח (להלן: "המושב").
בנוסף, המבקש הוא גם בעל זכות חכירה במגרש מספר 88 לפי תכנית גז/518 (להלן: "המגרש"), המהווה משק עזר (להלן: "משק העזר"), וזאת בהתאם לחוזה חכירה ישיר מיום 26.10.1997 (להלן: "חוזה החכירה") בינו לבין מנהל מקרקעי ישראל (אשר נכון להיום ייקרא להלן: "רמ"י" ).

תובענה זו מתייחסת אך ורק למשק העזר. במהלך הדיון ניסתה המשיבה לטעון כי יתכן ואין מדובר במשק עזר אלא בבית מקצועי. איני יודע אם יש חשיבות לאבחנה הנ"ל, אך ניסיונה זה של המשיבה נדון לכישלון, שכן בסעיף האחרון לחוזה החכירה צוין שהמגרש הנ"ל מוקצה בשלמותו למבקש בתנאי משק עזר, וכמו כן האגודה בעצמה אישרה בסעיף 1 לכתב התשובה שלה כי המבקש מחזיק במשק עזר שמספרו 88, בהתאם לחוזה חכירה ישיר עם רמ"י.

המבקש חפץ לבצע פרצלציה של משק העזר באופן שתתאפשר בניה של יחידה נוספת במגרש, ומשהתברר לו כי נדרש הוא לקבל את אישור האגודה לכך, פנה אליה בבקשה בעניין זה. ביום 18.05.2017 התקיימה ישיבה של ועד המשיבה בה נדונה בקשתו של המבקש (ושל אחד אחר) לבצע פרצלציה במגרש, והוחלט כי "לאגודה אין התנגדות לביצוע הפרצלציה" (נספח ב'1 להמרצת הפתיחה). האגודה ציידה גם את המבקש באישור רשמי מיום 05.06.2017 שבו נכתב כדלקמן: "1. בישיבת הנהלת האגודה מיום 18.05.2017 הוחלט להיענות לבקשתכם לביצוע פרצלציה במגרשים. 2. לאגודה אין התנגדות לביצוע הפרצלציה".

משהוברר למבקש כי האגודה החלה בקידום הליך תכנוני להסדרת רישום שטחי המשיבה והכנת תכנית מפורטת לכלל שטחים אלה, ומשהבין כי הדבר יקל עליו לבצע את הפרצלציה בחלקתו, פנה המבקש אל המשיבה בבקשה לכלול את הפרצלציה הנ"ל במסגרת התכנון אותו מקדמת האגודה. בישיבת האגודה מיום 12.02.2018 אושרה בקשתו כולל השתתפותו בהוצאות האגודה בסך 10,000 ₪.
ביום 05.03.2018 אף שלחה האגודה למבקש אישור כדלקמן:
"ב-12/2/18 התקבלה בקשתך לפיצול מגרש 88 למגרש בגודל 360 מ"ר.
בישיבת הוועד הוחלט לענות לבקשתך לאישור הפיצול ולתשלום סך 10,000 ₪ הוצאות האגודה.
ביום 5/3/18 שולמו 10,000 ₪ במזומן בקבלה מספר 0024."

המשיבה החלה לקדם את הליכי התכנון הנ"ל, אשר כללו את הפרצלציה של המגרש. ואולם, בחודש מאי 2020 נודע למבקש כי האגודה מבטלת את החלטת הוועד משנת 2017 וגורעת את המגרש מהתכנית אותה היא מקדמת. החלטה בעניין זה התקבלה בישיבת הוועד מיום 31.05.2020 (להלן: "החלטת הוועד המאוחרת" ) ובמכתב האגודה מיום 08.06.2020 למבקש נכתב כך:
"הנדון: בקשה לפיצול מגרש משק עזר
בקשתך נדונה בישיבת הוועד מיום 31.05.2020 ולאחר קבלת חוות דעת משפטית מעו"ד האגודה שפיצול מגרשים במשקי עזר גורע מזכויות האגודה למגרשים בהמרת נחלות בהתאם לתמ"א 35 הוחלט שלא להיענות לבקשתך בשלב זה.
השתתפותך בהכנת הת.ב.ע על סך 10,000 ₪ יוחזרו לך".

חליפת מכתבים שהתנהלה בין באי כוח הצדדים לא הניבה הסכמות ביניהם. באותה חליפת מכתבים טענה האגודה כי פיצול נחלה בשטח משבצת המושב משליך על סך יחידות הדיור במושב ועלול לפגוע בזכויותיה העתידיות של האגודה לשווק מגרשים. לכן מחייב כל פיצול נחלה אישור האסיפה הכללית, ומשהדבר לא הובא לאישור האסיפה הכללית, הסכמות הוועד בנושא זה היו חסרות תוקף מלכתחילה.

בעקבות כך הוגשה המרצת הפתיחה שבכותרת ובה עתר המבקש להורות לאגודה לפעול בהתאם להחלטות הוועד מיום 18.05.2017 ומיום 12.02.2018, לצרף את חלקת המבקש לתכנית המקודמת על ידי המשיבה, ולבצע את כל הפעולות הנדרשות מצידה לקידום התכנון, כך שבמסגרת הוראות התכנית המקודמת חלקת המבקש תפוצל ויהיו בה זכויות לשתי יחידות.

לאחר שניסיונות במסגרת ההליך המשפטי להביא את הצדדים להסכמות לא צלחו, התקיימה ביום 02.03.2021 אסיפה כללית של האגודה במסגרתה הצביע רוב מכריע של חברי אגודה נגד פיצול מגרש המבקש.

ביום 09.09.2021 התקיים דיון הוכחות במסגרתו נחקרו המבקש, מר אלי אפגין (להלן: "אפגין") אשר שימש יו"ר הוועד בתקופות בהן התקבלו ההחלטות ב-2017 ו-2018, וזומן לבקשת המבקש, וכן מר אבנר דקה (להלן: "דקה"), המזכיר לשעבר של האגודה, אשר מסר תצהיר מטעמה.

טענות הצדדים

טענות המבקש

ההחלטות שהתקבלו בשנת 2017 ובשנת 2018 על ידי ועד האגודה התקבלו כדין, ולא היה צורך באישור של האסיפה הכללית של האגודה להחלטות אלה.

האגודה פעלה במשך 3 שנים לפי ההחלטות הנ"ל, ובעקבות כך לא טיפל המבקש בקידום הפיצול באופן פרטי, ושינה את מצבו לרעה. כמו כן, במהלך כל התקופה הנ"ל לא הועלתה כל טענה או התנגדות של חברי ועד האגודה או חברי האגודה כנגד ההחלטות בעניין פיצול משק העזר.

לא חל כל שינוי במדיניות התכנון ו/או בנהלי רמ"י שהצדיק שינוי בעמדת הוועד באשר לצורך בכינוס האסיפה הכללית. לפיכך, הטענה כאילו התברר שאישור הפיצול פוגע בזכויות האגודה ותושביה לגבי יתרת מספר המגרשים שניתן לשווקם, אינה נכונה, והדברים היו ידועים עוד קודם לכן.

המבקש הוא אומנם חבר אגודה, אבל מערכת היחסים שלו מול האגודה בעניין משק העזר אינה קשורה לחברותו זו, שכן יש חוזה ישיר בינו לבין רמ"י.

אין פגיעה קניינית כלשהי ו/או העברת זכויות כלשהי מחברי האגודה או מהאגודה למבקש, וגם מטעם זה לא יכולה לבוא טענה בדבר הצורך באישור האסיפה הכללית.

רצון האגודה להשאיר את זכות ההמלצה על קבלת המגרשים לעצמה ו/או לייחדה לחברי האגודה בלבד, איננו שוויוני ופוגע בבעלי הזכויות במשקי עזר.

ההחלטות שהתקבלו על ידי ועד האגודה ב-2017 ו-2018 נמצאות בסמכותו ואינן מצריכות אישור של האסיפה הכללית, שכן פיצול משק עזר אינו גורע מיחידות האגודה ואין בו כדי לשנות את אופי הישוב. ועד האגודה הוא האחראי על תכנון בתחומי שטחי המושב.

גם אם ייקבע שלא הייתה סמכות לוועד לקבל את ההחלטות הנ"ל, יש להחיל את תורת הבטלות היחסית ומאחר שהמבקש שינה את מצבו לרעה, יש לקבוע שהחלטות הוועד יעמדו בתוקפן.

שינוי ההחלטות הנ"ל נובע מנקמנות ומכך שמונה יו"ר ועד חדש.

טענות המשיבה

המבקש הוא חבר אגודה לכל דבר ועניין.

לא נטען שנפל פגם בהחלטת הוועד המאוחרת שביטלה את ההחלטות הקודמות, ולא התבקש ביטולה.

הן התקנון הישן והן התקנון החדש אינם חוסמים בפני הוועד את האפשרות לקבל החלטה אשר מתקנת החלטות קודמות. לא רק זאת, אלא שהחלטות אלה בוטלו גם בהחלטת האסיפה הכללית מיום 02.03.2021. לא התבקש כל סעד בנוגע להחלטת האסיפה הכללית, לא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה ולא ננקט הליך מול רשם האגודות השיתופיות.

היתר לפיצול משק עזר באופן אשר מגביל ופוגע בזכויות האגודה לשיווק מגרשים, פוגע למעשה בזכויות כל חברי האגודה ואינו נמנה עם המטרות והסמכויות שנקבעו בתקנון. החלטה שכזו לא נמנית גם עם מהלך עסקיה הרגיל של האגודה.

החלטה שיש בה לשנות מזכויות החברים מחייבת אסיפה כללית, ללא קשר לתקנון.

החלטותיה האחרונות של האגודה התקבלו כדין והן מחייבות גם את המבקש.

החלטות הוועד מ-2017 ו-2018 ניתנו בהסתמך על מצב עובדתי שהשתנה מאז, והדבר מצדיק את ביטולן.

טענות לגבי מניעים כאלה או אחרים של חברי ועד נטענו בעלמא, לא הוכחו, ואין להן כל רלוונטיות.

ככל שלמבקש עילת תביעה, הרי היא נזיקית או כספית ודינה להתברר בפני בורר בהתאם למנגנון יישוב הסכסוכים שבתקנון.

דיון והכרעה

השאלה המרכזית בתובענה זו היא סמכותו של ועד האגודה לקבל את ההחלטות אשר קיבל בשנים 2017 ו-2018 באשר לפיצול משק העזר של המבקש.
שאלה נוספת שמתעוררת, היא, האם רשאים היו מוסדות האגודה לבטל במועד מאוחר יותר את החלטות הוועד שנזכרו לעיל.

ראשית, יש להסיר מעל הפרק את טענות האגודה כאילו כָּשַל המבקש בכך שלא ביקש בין סעדיו את ביטול החלטת הוועד המאוחרת, ולא ביקש לתקן את תביעתו ולעתור לביטול החלטת האסיפה הכללית של האגודה מיום 02.03.2021.
באשר להחלטת הוועד המאוחרת, צירף המבקש לעתירתו את מכתב בא כוחו לאגודה מיום 28.06.2020 (נספח ח' לתובענה) שם נטען כי החלטת ועד האגודה מיום 18.05.2017 ניתנה בסמכות והיא תקפה ומחייבת. גם במכתב בא כוח המבקש מיום 25.05.2020 שנשלח בעקבות הודעה על כוונה לבטל את ההחלטה משנת 2017 (נספח ה' לתובענה) כתב בא כוח המבקש כי האגודה אינה יכולה לחזור בה ו/או לבטל החלטה שניתנה לפני 3 שנים. בהתאם לכך נתבקשו גם הסעדים שבתובענה שמשמעותם קיום החלטות הוועד משנת 2017 ו-2018.
איני רואה באי בקשת סעד מפורש של ביטול החלטת הוועד המאוחרת כפוגעת בתובענה ו/או בסעדים שהתבקשו על ידי המבקש.
באשר להחלטת האסיפה הכללית שנזכרה לעיל, זו התקבלה לאחר הגשת התובענה. המשיבה לא עתרה לתקן את כתב התשובה ולהעלות טענות ביחס להחלטה זו, ואיני מוצא מקום בנסיבות אלו להטיל על המבקש הגשת בקשה לתיקון המרצת הפתיחה, מה גם שטענותיו היו כאמור שהאגודה אינה יכולה לבטל את ההחלטות הקודמות.

טענתה המרכזית של האגודה היא כי החלטות הוועד משנת 2017 ומשנת 2018 לגבי פיצול משק העזר של המבקש הן חסרות תוקף, שכן תוקף מחייב ניתן להן רק עם אשרור האסיפה הכללית.

נושא סמכויות ועד האגודה מוסדר בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 (להלן: "תקנות רשויות האגודה").
סעיף 23 לתקנות רשויות האגודה קובע כך:

"(א)...
(ב) לוועד... יהיו כל סמכויות האגודה שלא נמסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנות אלה או בתקנות האגודה.
(ג) הוועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה".

פקודת האגודות השיתופיות ותקנות רשויות האגודה אינן קובעות סמכויות מיוחדות של האסיפה הכללית, ועל מנת לבחון אילו סמכויות הוקנו לה, יש לפנות לתקנון האגודה.
כאן המקום לציין כי תקנון האגודה תוקן לפני מספר שנים, והתיקון נכנס לתוקף ביום 12.11.2017.
התקנון עד לכניסת התיקון לתוקף יקרא להלן: "התקנון הישן".
התקנון לאחר כניסת התיקון לתוקף יקרא להלן: "התקנון החדש".

סעיף 2(יא) לתקנון הישן קובע כדלקמן:

"ועד ההנהלה ישתמש בכל הסמכויות הניתנות לאגודה פרט לסמכויות המיוחדות לאסיפה הכללית. דבר זה יהיה נתון לכל מיני הגבלות או תנאים שיקבעו על ידי האגודה באסיפה כללית או בתקנות הללו".

יצוין כי בתקנון הישן לא יוחדו סמכויות כלשהן לאסיפה הכללית. כמו כן, לא נטענו טענות ולא הובאו ראיות להגבלות כלשהן שנקבעו באסיפה הכללית על סמכויות הוועד.

סעיף 12 לתקנון החדש קובע כדלקמן:

"12.1. ועד ההנהלה יפעל לטובת האגודה במסגרת מטרותיה, בהתאם לתקנון זה ובהתאם להחלטות האסיפות הכלליות של חברי האגודה, וללא הפליה בין חבריה.
12.2. לועד ההנהלה תהיינה כל הסמכויות שיש לאגודה עצמה... פרט לסמכויות האסיפה הכללית, השמורות במפורש לה ורק לה, הן לפי פקודת האגודות השיתופיות, הן לפי תקנות האגודות השיתופיות והן לפי הוראות התקנון הזה.
12.3. על אף האמור, מובהר כי עסקה מהותית, שלא במהלך עסקיה הרגילים של האגודה (להלן- "עסקה מהותית"), טעונה אישור האסיפה הכללית. עסקה מהותית – לרבות החלטה שהיקפה הכספי עולה על 500,000 ₪, והחלטה שעניינה העברת מקרקעין אשר הזכויות בו נתונות לאגודה (לרבות השכרה, העברה, מתן רשות עיבוד ו/או שימוש), לתקופה העולה על 5 שנים".

בשום מקום בתקנון החדש לא הוקנו לאסיפה הכללית סמכויות מפורשות מעבר לנקוב לעיל.

בעת קבלת ההחלטה הראשונה של האגודה מיום 18.05.2017 היה התקנון הישן בתוקף.
מכאן, שאיני רואה כי נפל פגם כלשהו בקבלת ההחלטה, ואיני רואה חובה כלשהי לקבל את אישור האסיפה הכללית של האגודה להחלטה זו, על מנת שתיכנס לתוקף.
דרישה כזו איננה קיימת, לא על פי התקנון ולא על פי הדין.

בעת קבלת ההחלטה השנייה של האגודה מיום 12.02.2018 היה התקנון החדש בתוקף.
עם זאת, התקנון החדש לא מנע מהוועד לקבל את ההחלטה שהתקבלה ב-12.02.2018 וזאת מהטעמים הבאים:

ההחלטה המהותית של מתן הסכמת האגודה לפיצול משק העזר של המבקש היא זו שהתקבלה בשנת 2017.
ההחלטה שהתקבלה בשנת 2018 היא החלטה טכנית במהותה, שכן כל מטרתה הייתה לאפשר חיסכון בהוצאות, הן לאגודה והן למבקש.
לו היה המבקש פועל באופן פרטי לקידום תכנית לפיצול משק העזר, היה משלם סכום גבוה יותר מאותם 10,000 ₪ ששילם לאגודה כהשתתפות בהוצאותיה.
מנגד, האגודה הקטינה את הוצאותיה בגין התכנית אותה קידמה באותו סכום של 10,000 ₪ שקיבלה מהמבקש.
השיקולים בקבלת החלטה זו של שני הצדדים היו, אפוא, שיקולים כספיים גרידא (ר' עדותו הברורה והמקובלת עלי של מר אפגין בעמ' 12 ש' 8-13).
לפיכך, גם אם הייתה מתקבלת טענת האגודה כי אישור פיצול המגרש מהווה עסקה מהותית שלא במהלך עסקיה הרגילים של האגודה, הטעונה אישור האסיפה הכללית בהתאם לסעיף 12.3 לתקנון החדש, ההחלטה מיום 12.02.2018 איננה החלטה המאשרת את פיצול המגרש, אלא החלטה הצועדת בעקבות האישור שניתן עוד בשנת 2017, ועניינה הוא טכני, בהשגת חסכון בהוצאות שני הצדדים ובמהלך העסקים הרגיל. לכן סעיף 12.3 לתקנון החדש אינו חל לגבי החלטה זו, ולא נדרש לה אישור האסיפה הכללית.

בנוסף, אינני סבור כי אישור או הסכמה לפיצול משק עזר מהווה עסקה מהותית של האגודה כמשמעותה בסעיף 12.3 לתקנון החדש.
על מנת לבחון נושא זה, נסביר ביתר פירוט את טענת האגודה בדבר הנזק הנגרם לה עקב פיצול משק העזר של המבקש:
סך יחידות הדיור במושב מוגבל ל-300 יחידות דיור, וכל פיצול מגרש בשטח משבצת האגודה בא "על חשבון" מספר יחידות המגורים במושב. תכנון המושב הוא ל-71 משקים (קרי, נחלות) ומתוכם 66 משקים מאוישים. תחשיב היחידות בתב"ע המושב מתבצע כך שבכל נחלה נספרות 3 יחידות דיור (גם אם לא נבנו 3 יחידות). שקלול יחידות הדיור בנחלות, בהרחבה במושב, במשקי העזר ובמגרשים המקצועיים במושב, מביא לסיכום של 292 יחידות דיור קיימות במושב, ונותרו, אפוא, 8 מגרשים בלבד אשר ניתן עוד לפצל. אם תתיר האגודה את פיצול משק העזר של המבקש, יבוא הדבר על חשבון יחידה אחת מתוך השמונה (ר' גם הסבר מר דקה עמ' 21 ש' 4-9).

יש לזכור, כי לאגודה אין זכויות כלשהן במשק העזר של המבקש, וזאת מאחר שהזכויות במשק העזר שייכות לרמ"י, אשר החכירה אותן באופן ישיר למבקש.
מכאן, שמתן הסכמה לפיצול משק העזר אינו מהווה עסקה במקרקעי האגודה, ולפיכך אינו מהווה עסקה מהותית כמשמעותה בסעיף 12.3 הנ"ל.
יש לזכור עוד כי במתן הסכמה לפיצול, אין האגודה מוותרת על סכום כלשהו אותו היא עתידה לקבל כתוצאה מהמגרש הנוסף שנוצר עקב פיצול משק העזר, והיא תקבל אותם סכומים בדיוק שהייתה מקבלת על שיווק כל מגרש אחר (ראה עדות מר דקה מטעם המשיבה עמ' 24 ש' 9-10).
ההסכמה הנ"ל אינה פוגעת גם באופי היישוב, ואינה עומדת בניגוד להוראות הדין או בניגוד להחלטות האסיפה הכללית.
ההחלטות משנת 2017 ו-2018 התקבלו, אפוא, במהלך העסקים הרגיל של האגודה, ור' גם דברי מר אפגין, יו"ר הוועד הקודם, כי גם היום לא נדרש ובוודאי שאז לא נדרש, אישור האסיפה הכללית להחלטות אלה (עמ' 15 ש' 18-22).

מתן ההסכמה האמורה אינו מהווה עסקה מהותית גם מהטעם שאפילו חפצה האגודה להמליץ כי יתרת המגרשים הפנויים תשווק לחברי האגודה (ואין כל החלטה בקשר לכך), יש לזכור כי כל נחלה בה מחזיק חבר אגודה זכאית להתפצל ל-3 מגרשים, ואילו בענייננו, הפיצול של משק העזר הוא פיצול ראשון, דהיינו לשני מגרשים בלבד. המשמעות היא אפוא, שאין לראות במתן הסכמה בפיצול משק העזר משום פגיעה באגודה ו/או בחבריה.

האגודה טענה כי בהתאם לת"א (שלום נצרת) 6770/04 לוין נ' בן שחר (29.03.2007) הוכר הצורך בקבלת החלטה של האסיפה הכללית לאישור פיצול משק, אך אין לקבל טענה זו. באותו מקרה כונסה אסיפה כללית של אגודה לאישור פיצול נחלה (ולא משק עזר) מסוימת, אך באותו עניין לא נדונו כלל סמכויות הוועד בעניין זה אל מול סמכויות האסיפה הכללית, ולא הובאו הוראות תקנון האגודה. בנוסף, באותו מקרה, פיצול הנחלה שהתבקש, היה מהלך תכנוני שעמד בניגוד למטרות ואופי היישוב, כפי שנקבע באותו פסק דין.

נוכח האמור לעיל, אין בסיס לטענה כאילו נדרש אישור האסיפה הכללית להחלטות ועד האגודה מהשנים 2017 ו-2018, ולפיכך החלטות אלה תקפות ובעינן עומדות.

לו חפצה האגודה לשלול מהוועד את סמכותו להתיר פיצול מגרש, היה עליה לציין זאת במפורש בתקנון, או לקבל החלטה בעניין זה באסיפה הכללית, קודם שנתקבלו החלטות הוועד מהשנים 2017 ו-2018. האגודה לא עשתה זאת.

לאמור לעיל יש להוסיף גם את דברי מר דקה מישיבת קדם המשפט הראשונה מיום 07.02.2021 כדלקמן:
"ההחלטה של מאי 2017 אמרה שאין לנו התנגדות והכוונה הייתה שהוא יבצע את הפיצול על חשבונו, ויעביר את זה לאישור המוסדות האזרחי. מאחורי ההחלטה הזו אנחנו עומדים" (עמוד 3 שורות 20-22; ההדגשה אינה במקור-י.ק.).
אם כך הם פני הדברים, והאגודה עומדת מאחורי ההחלטה המהותית משנת 2017, מה לאגודה להלין על ההחלטה הטכנית שהתקבלה בשנת 2018?

שאלה נוספת היא, האם הייתה רשאית האגודה לבטל את החלטות הוועד משנת 2017 ו-2018.

בספרם של חיים ועופר נועם אגודות שיתופיות, הלכות ופסיקה 296-297 מהדורה 4 (2020) נכתב כך:

"הוועד נדרש לפעול לטובת האגודה, ועל כן אם טובת האגודה וחבריה תהיה כי הוועד יחזור בו מהחלטה שקיבל, אזי על הוועד לבצע זאת. אף על פי כן, יש להתחשב בהסתמכויות סבירות של רבים מן האנשים. רבים יכולים להסתמך על החלטות הוועד ולכלכל צעדיהם בהתאם. לדעתנו, במקרה שבו הוועד יקבל החלטה בתחום סמכויותיו הנקובות ופלוני יסתמך באופן סביר על ההחלטה, ולאחר מכן הוועד יחזור בו מן ההחלטה תוך שינוי מצבו המשפטי של פלוני, אותו פלוני זכאי לטעון לעקרון ההסתמכות ולדרוש את אכיפת ההחלטה, ואם הדבר אינו ישים, לדרוש פיצויי הסתמכות. כך יהיה איזון ראוי בין הגנה על הסתמכויות סבירות לבין פעולת הוועד לטובת כלל האגודה. חשוב להדגיש כי העובדה שוועד האגודה מופקד על טובת האגודה, אינה מקנה לו את הזכות להתנער מחוזים שחתם עם חברי האגודה באצטלה שטובת האגודה מחייבת זאת. זכותו של חבר לדרוש אכיפת חוזה שנכרת עמו על ידי האגודה כל עוד חוזה זה נכרת כדין. אשר על כן, מקום שבו הוועד פעל בתחום סמכויותיו הנחזות, ומי מהחברים הסתמך על החלטה זו, אין הוא יכול להתחמק מקיום התחייבויותיו באמצעות פניה לאסיפה הכללית על מנת שזו תדון מחדש בהחלטת הוועד".

הגם שאיני סבור כי ביטול החלטה המשפיעה על אחרים יכולה להיעשות בקלות רבה, רק משום שטובת האגודה דורשת זאת, גם אם נקבל את הדברים שצוינו באזכור הנ"ל כפשוטם, הרי במקרים בהם רשאי הוועד לבטל החלטות שקיבל, כפוף ביטול זה לכך שייעשה לטובת האגודה, וכי אותה החלטה מבטלת לא תשנה את מצבו המשפטי של הצד שכנגד לרעה.

בענייננו הספציפי, איני סבור כי האגודה רשאית לבטל את החלטות הוועד, הן בהחלטה של הוועד עצמו והן בהחלטה של האסיפה הכללית.

טעם ראשון לאמור לעיל הוא כי איני סבור שביטול ההחלטות הקודמות הוא לטובת האגודה. כפי שהוסבר לעיל, האגודה אינה ניזוקה כספית ומקבלת אותו סכום בין אם בפיצול משק העזר ובין אם בהמלצה ו/או שיווק של מגרשים אחרים. כמו כן, אין עדיפות לחברי אגודה בעלי הנחלות על המבקש, מה גם שלבעלי הנחלות קיימת זכות לפצל את נחלותיהם ל-3 מגרשים.

טעם שני, הוא כי בעת שהתקבלו ההחלטות מ-2017 ו-2018, ברור היה כי על פי הדין הקיים באותה עת, פיצול משק העזר לשני מגרשים יביא להקטנת יתרת המגרשים הפנויים במגרש אחד (יש לציין כי אותם מגרשים פנויים אינם מגרשים של האגודה ולכל היותר יש לה זכות להמליץ על מי שיקבלו אותם מגרשים, כאשר שיווקם מבוצע על ידי רמ"י, ר' עדות דקה עמ' 21 ש' 8-11). לא רק זאת אלא שלפי עדותו של מר אפגין מצב דברים זה היה ידוע ואף עיכב את קבלת החלטת האגודה משנת 2017 שכן מר גבע, חבר הוועד דאז ויו"ר הוועד הנוכחי, ביקש לבדוק את הנושא, ולאחר בדיקה זו החליט הוועד לתת את הסכמתו לפיצול משק העזר (עמ' 19 ש' 1-11).
ייתכן כי הייתה לוועד ציפייה כי הוראות רמ"י ישתנו, וייקבע כי פיצול משק עזר אינו בא על חשבון יתרת המגרשים הפנויים בתחום המושב (ציפייה שלא התגשמה בשלב זה), אך הוועד לא התנה את מתן ההסכמה בכך שיאושר שינוי כאמור, ולפיכך לא ניתן לומר כי אי התגשמות הציפייה הנ"ל הביאה לשינוי במצב, שנותר למעשה בעינו.

טעם שלישי הוא כי המבקש שינה את מצבו לרעה.
המבקש קיבל בחודש מאי 2017 את הסכמת האגודה לפיצול משק העזר, ובחודש פברואר 2018 הגיע להסכמה עם האגודה כי פיצול משק העזר ייכלל בתכנון הכולל שמבצעת האגודה לשטחי המושב.
החל מפברואר 2018 המתין המבקש כי יושלם שלב התכנון במסגרת התב"ע שהגישה האגודה, ובמשך זמן זה פנה ושאל כיצד מתקדם התכנון ונענה כי התכנית מתקדמת (עדות מר דקה עמ' 19 ש' 24-26). אלמלא הייתה מושגת ההסכמה של המבקש עם האגודה בהכללת הפיצול שלו בתכניות האגודה, יכול והיה הוא מסיים כבר את ביצוע הפיצול באופן עצמאי ופרטני, שכן הייתה בידיו כבר הסכמת האגודה הנדרשת על ידי רמ"י, וכפי שציין המבקש בעדותו "יכולתי לגמור עם הסיפור הזה" (עמוד 7 שורה 31).
התוצאה היא כי ביטול ההחלטות עכשיו פוגע במבקש אשר יכול היה להשלים את ביצוע הפיצול, ולכן אין מקום לכך שהאגודה תבטל את החלטותיה הנ"ל, ועליה לעמוד בהתחייבויותיה.

סיכום

אשר על כן, תביעת המבקש מתקבלת.
החלטות ועד האגודה מיום 18.05.2017 ומיום 12.02.2018 עומדות בעינן ותקפות, ועל האגודה לצרף את חלקת המבקש לתכנית המקודמת על ידה ולבצע את כל הפעולות הנדרשות לקידום התכנון כך שבמסגרת הוראות התכנית המקודמת משק העזר של המבקש (מגרש מס' 88) יפוצל ויהיו בו זכויות לשתי יחידות.

אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש את אגרת המשפט ששולמה על ידו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (01.11.2020) ועד התשלום בפועל, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.

ניתן היום, ט"ז תשרי תשפ"ב, 22 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם שמע
נתבע: גבעת כח
שופט :
עורכי דין: