ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדיקל קונסלטנס אינטרנשיונל בע"מ נגד בית חולים המשפחה הקדושה :

בפני כבוד ה שופטת ודאד יונס גנאים

תובעות

  1. מדיקל קונסלטנס אינטרנשיונל (אמ.סי.אי.) בע"מ
  2. הראל חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבע
בית חולים המשפחה הקדושה

פסק דין

עניין לנו בשתי תביעות שהגישו התובעות אשר עוסקות במתן שירותי ביטוח , נגד הנתבע שהינו בי"ח המבוטח על ידן בפוליסות ביטוח אחריות מקצועית לתשלום דמי השתתפות עצמית, בגין מספר מקרי ביטוח המפורטים בכתבי התביעה בתיק מס' 1315-10-17 ותיק מס' 43907-01-19 (שהוגש כתיק מס' 64125-09-16). שתי התביעות הוגשו בהליך של סדר דין מקוצר, ה נתבע לא התגונן במועד, אך פסקי הדין שניתנו נגדו בהעדר הגנה בוטלו. בבקשות רשות להתגונן שהגיש הנתבע בשני התיקים הוא טען טענות הגנה זהות והדיון בהם אוחד.

הנתבע טען להגנתו בתמצית כי בין הצדדים נוהלו הליכים משפטיים קודמים, במסגרתם בחרו התובעות לא לכלול את סכומי התביעה שנתבעו בהליך הנוכחי על אף שמועד פירעונם חל בטרם הוגשו התביעות הקודמות ויש בכך כדי להצדיק דחיית התביעה בשל השתק עילה. עוד טן התובע להתיישנות ולשיהוי בהגשת התביעה המתייחסת לתשלומים שבוצעו בשנים 2005-2013 וטען כי התביעה כוללת השתתפות בהוצאות הגנה משפטית מופרזות שהנתבע לא הסכים להן ולא ידע עליהן. מדובר בהשתתפות עצמית מצטברת בסך של 250 אלף דולר לשנה שנוצלה ובשנת 2007 אף שולמו סכומים מעבר לסכום ההשתתפות העצמית המצטברת.

התובעות טענו מצידן בתמצית כי ההליכים הקודמים מתייחסים למקרי ביטוח שונים המקימים עילה חדשה ונפרדת לתשלום השתתפות עצמית וכי יתר טענות ההגנה כמו טענת ההתיישנות והשיהוי וסכום ההשתתפות העצמית המופרז נטענו על דרך הסתם. עוד טענו כי טענת הקיזוז אינה מפורטת ולא הועלתה בתצהירים התומכים בבר" ל ומהווה הרחבת חזית. והנתבע לא הוכיח טענתו כי שילם השתתפות עצמית בסכום העולה על 250 א' דולר בשנת הביטוח 2007 כנטען.

ביום 2.11.20 נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התובעות העיד מר יותם הוד. ומטעם הנתבע העידה גב' דלילה יאור. כל צד סיכם את טענותיו בכתב.

לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי בטענות הצדדים ועיינתי בחומר המצוי בתיק אני מחליטה כדלקמן:

באשר לטענת ההתיישנות שהעלה הנתבע בתיק 1315-10-17 שעיקרה הוא שהתביעה מתייחסת לתשלומים שבוצעו 7 שנים טרם הגשת התביעה, אציין כי כתב התביעה בתיק הנ"ל הוגש ביום 1.10.17 והתייחס לאירועי ביטוח מהשנים 2003- 2005. אין מחלוקת כי פוליסת הביטוח מחייבת את המבוטח לשלם השתתפות עצמית החלה על כל התשלומים ששולמו על ידי התובעות לניהול ההליך. מדובר בהשתתפות עצמית מצטברת של 250,000 $ (ש' 12, 19 בעמ' 7 לפרוט') על כל תביעת רשלנות בשנת הביטוח . מועד התגבשות עילת התביעה הינו מועד ביצוע התשלומים הכלולים בהשתתפות העצמית ( בש"א (י-ם) 6933/07 י.ג.א.ל מסעדות בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ), אכן התביעה בתיק 1315-10-17 מתייחסת בחלקה לתשלומים שבוצעו יותר משבע שנים בטרם הגשת התביעה, יחד עם זאת עיון בנספח ד4 לתצהיר התובעות מעלה שהתובע שילם בשנת 2010 כספים על חשבון ההשתתפות העצמית וגם בשנת 2020 (סע' 26 לסיכומי הנתבע) ויש בכך משום הודאה בחוב המתחילה את קופת ההתיישנות מיום ההודאה. עצם ביצוע התשלום החלקי (סע' 10 לתצהיר מטעם הנתבע) או טענה כי בוצע תשלום מלא של סכום ההשתתפות העצמית המצטברת לתקופה הרלוונטית (ראה סעיף 18 לבר"ל בתיק 1315-10-17 וסע' 14 לבר"ל בתיק 43907-01-19 ) משמעה הודאה של הנתבע בעובדות ובקיום זכות התובעות לתשלום דמי ההשתתפות העצמית במובנו של סעיף 9 לחוק ההתיישנות (רע"א 187/05 ‏ ‏ נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית, עא 9413/03 ‏ ‏ אילן אלנקווה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה) ועל כך דין טענה זו להידחות.

באשר לטענת השיהוי, הנתבע לא טען שיש בהשתהות בפנייה לבית המשפט משום שימוש לרעה בהליך ופגיעה בציפייה הלגיטימית שלו שלא להיתבע ( ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ), התובע עצמו מנה הליכים קודמים בהם עמדו הנתבעות על זכותן לקבל את סכום ההשתתפות העצמית, ואף זכו בפסק דין כך שהוא לא יכול לטעון כי הניח שבמקרה סה הוא לא ייתבע. יתרה מזו, טענת השיהוי שהעלה התובע התמקדה בצורך שלו לחפש את המסמכים הרלוונטיים להגנתו בארכיב (סע' 12 לתצהיר מטעם הנתבע). אין מדובר בטענה לחוסר תום לב או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה, או שהתובעת ויתרו על זכות תביעה. טענת השהוי הינה טענה שיש לעשות בו שימוש בנסיבות חריגות בלבד שלא מתקיימות בענייננו (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים), העד מטעם התובעות נתן הסבר בעדותו לשיהוי בהגשת התביעות (ש' 28 בעמ' 8 לפרוט') ואין לומר כי התובעות פעלו בעניין זה בחוסר תום לב.

באשר לטענת הנתבע כי היה על התובעות לכלול את התביעה לדמי השתתפות עצמית בגין הסכומים שעילת התביעה לגביהם התגבשה במועד הגשת התביעה בהליך הקודם שנוהל בין הצדדים- תיק מס' 40418-01-15 ובו ניתן פסק דין נגד הנתבע, אינה במקומה, שכן בבש"א (י-ם) 6933/07 י.ג.א.ל מסעדות בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ הנ"ל נפסק כי עילת התביעה להשתתפות עצמית, לגבי כל סכום שמשולם על ידי מבטח במסגרת חבותו על פי פוליסה ושבגינו זכאי הוא להשתתפות עצמית מהמבוטח, נוצרת במועד ביצוע אותו תשלום. "... מששילם המבטח סכום כלשהו במסגרת חבותו על פי הפוליסה, בין תגמולי ביטוח לצד ג' ובין הוצאות בקשר לניהול ההליך, קמה זכאותו של המבטח לקבל מהמבוטח תשלום בגין הסכום ששילם, ללא קשר לסכומים עתידיים שיוצאו על ידו, אם יוצאו, ושגם בגינם יהיה הוא זכאי להשתתפות עצמית. על כן, וכפי שציינתי, אני מוצא כי עם תשלום כל סכום שבגינו זכאי המבטח להשתתפות עצמית נוצרת העילה לתבוע השתתפות עצמית בגין אותו סכום, גם אם הסכום אינו מגיע לתקרת ההשתתפות העצמית של המבוטח". ההליך הקודם שהתנהל בין הצדדים (40418-01-15) התייחס לתשלומים בהם נשאו התובעות בגין מקרי ביטוח אחרים, במועדים שונים ובגין מסכת עובדתית שונה , וכל תשלום ששולם על ידי הנתבעות מקנה להן עילה תביעה נפרדת, בפרט לאור העובדה כי במועד הגשת ההליך הקודם היחסים החוזיים בין הצדדים טרם הסתיימו . שכן אם המשיך החוזה שבין הצדדים להתקיים בעת שהוגשה התובענה בהליך הראשון, הרי היה בכל הפרה נוספת של החוזה על ידי המשיב לאחר מועד זה יש כדי להצמיח עילת תביעה חדשה נגדו. מאידך גיסא, אם טרם שהוגשה התובענה בהליך הראשון בוטל החוזה, ממילא לא קמו עוד לתובעות עילות תביעה חדשות על פיו, ויהיה עליה לתבוע כבר אז את כל מה שמגיע להן לטענת ן עק ב הפרת החוזה ( ע"א 367/83 מ' שושן חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' רמות גזית בע"מ).

טענת הנתבע כי בשנת 2007 שילם מעבר לגובה דמי ההשתתפות העצמית המצטברת, לא הוכחה. מועד הדיווח על מקרי ה ביטוח וגם שער הדולר הנטען שלפיו חושבו הסכומים הנטענים, לא נטענו בבר"ל וגם לא בתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבע והעלאת טענות בהקשר זה בסיכומים מהווה הרחבת חזית אסורה. גם טענת הקיזוז שהועלתה לראשונה בסעיף 12 לתצהיר מטעם הנתבע לא עלתה במסגרת הבר"ל שהוגשו בשני התיקים ודינה להידחות, הן בהיותה הרחבת חזית אסורה והן מהטעם שהיא הועלתה בתצהיר העדות הראשית באופן לא מפורט. נפסק שעל נתבע, הטוען לקיזוז, חייב להניח תשתית מספקת לטענה זו. עליו לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת. טענת קיזוז צריכה להיטען בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב תביעה ( ע"א 2702/92‏ ‎ ‎אהרן גינזברג‎ ‎נ' יוסף בן יוסף).
יתרה מזו, עד התביעה הכחיש בחקירת הנגדית כי הנתבע שילם מעבר להשתתפות העצמית המצטברת ועל אף שהעיד כי בחלק מהמקרים שויכו מקרי הביטוח לשנת החיתום בהתאם למועד הדיווח הוא הבהיר ששנת החיתום יכולה להשתנות בהתאם לפרטים הנוספים המתגלים מחקירת מקרה הביטוח לעומק. הוא עיד כי המקרים של פתחייה חוסין ואומיימה דחן משויכים לשנות חיתום 2005 ו- 2003 בהתאמה ולא כנטען על ידי הנתבע. הנתבע לא הציג ראיות לביצוע תשלום כלשהו ביחס למקרים הנט ענים של פאטמה בדארנה וסויד אחמד ולא ניתנה הודעת קיזו ז על ידי הנתבע כדרישת סעיף 53(א) לחוק החוזים הקובע כי "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים ". על פי סעיף 53 הנ"ל אין זכות הקיזוז משתכללת ואינה בת פועל ללא הודעת קיזוז ע"א 698/89 שמואל שילה נ' אליוט בארי). יוער בהקשר זה ש על אף שמדובר בסכומים נכבדים אשר שולמו בחלקם לפני הגשת ההליך הקודם (40418-01-15) טענה דומה לא נשמעה במסגרת הבר"ל שהוגשה שם.

הנתבע זנח בסיכומיו את הטענה כי לא נתקבלה הסכמתו לביצוע התשלומים וכי מדובר בסכומים מופרזים. בהקשר זה אציין כי הטענה כי שולמו סכומים מופרזים ממילא לא הוכחה. עדת הנתבע ציינה בעדותה כי אין תעריף אחיד להוצאות ניהול ההליכים המשפטיים וכי לא נערכה על ידה בדיקה מה נחשב להוצאה סבירה וטענת הנתבע בעניין נטענה באופן לא מבוסס. יתרה מזו, גם הטענה ולפיה התנאי בפוליסה המאפשר לנתבעות שיקול דעת בלעדי בבחירת עורכי הדין או נותני השירות הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד נזנחה בסיכומים. הנתבע לא עמד בנטל להוכיח כי מדובר בתנאי מקפח. הוא לא הוכיח כי מדובר בתנאי בלתי סביר או בלתי הוגן בחוזה אחיד ונראה כי לאורך משך ההתקשרות בין הצדדים ובהתחשב ביחסי הכוחות בין הצדדים, לא שוכנעתי יש ממש בטענה.

לאור האמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעות את הסכומים הבאים:

סך של 219,800 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.10.17 ועד התשלום המלא בפועל.
סך של 253,000 בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 27.9.16 ועד התשלום המלא בפועל.
אגרות בסך של:
3,163 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 2.10.16 ועד התשלום בפועל 2,774 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיון 4.8.19 ועד התשלום המלא בפועל 2,747 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 2.11.17 ועד התשלום המלא בפועל

שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ז תשרי תשפ"ב, 22 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדיקל קונסלטנס אינטרנשיונל בע"מ
נתבע: בית חולים המשפחה הקדושה
שופט :
עורכי דין: