ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עלי נעמה נגד המוסד לביטוח לאומי :

22 ספטמבר 2021
בפני: כבוד השופטת דניה דרורי
התובע:
עלי נעמה
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר עידו ציון מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
תיקו הרפואי של התובע במרכז הרפואי לגליל נהריה;
תיקו הרפואי של התובע בבית חולים כרמל;
תיקו הרפואי של התובע בשירותי בריאות כללית;
מסמכים רפואיים שצורפו לתצהיר התובע מיום 29.6.20 (חלק מנספח ד').
3. התשתית העובדתית:
א. התובע יליד 1973.
ב. התובע עבד בין השנים 1995 - 2017 כנהג משאית בחברות לאספקה והובלה של חומרי בניה.
ג. אורך יום העבודה הוא כ- 12 שעות.
ד. במרבית תקופת העבודה התובע נהג במשאית מסוגFULL TRAILER , משאית שאליה מחוברת עגלה באמצעות וו גרירה.
על פי תיאור התובע, כשהעגלה עמוסה במשקל שיכול להגיע עד 40 טון, הדבר גורם לרעידות של המשאית בעת התחלת הנסיעה והעצירה, כמו גם בעת הנהיגה בכבישים משובשים.
ה. מרבית הנהיגה היא בכבישי ארצנו וחלקה (כ-10 ק"מ ביום) בדרכי עפר ובדרכים משובשות בתוך אתרי הבניה.
ו. במרבית התקופה התובע נהג במשאיות עם גיר ידני עם מושבים הידראוליים. עד שנת 2002 נהג התובע במשאיות שבהן לא הותקנו בולמי זעזועים בכיסאות.
ז. כשהתובע מגיע לאתרי הבניה, הוא נדרש לעסוק בפריקת הסחורה ובהפעלת המנוף לצורך חלוקת חומרי הבניה באתר, לרבות אספקתם בקומות גבוהות. לצורך כך התובע עושה שימוש בשלט רחוק להפעלת המנוף. התובע תולה את השלט (שמשקלו כ- 3,4 ק"ג) על צווארו, ועוקב במבטו אחר פעולת המנוף תוך ביצוע תנועות של הצוואר. העבודה תוך הפעלת המנוף באמצעות השלט אורכת כשעתיים - שלוש ביום.
במהלך תקופת עבודתו של התובע אצל המעסיק עותמאן חסן (במהלך תקופה בת כ- 5 שנים מתוך התקופה הכוללת) - חלוקת העבודה היתה שונה, כך שחצי מימי השבוע הקדיש התובע לנסיעה ולהובלה וחצי מימי השבוע הקדיש להפעלת המנוף בתוך אתרי הבניה לצורך פריקה והעמסה תוך מעקב במבטו אחר פעולת המנוף.

4. השאלות:
עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, מפורט להלן:
ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו שיעור של 50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.
שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.
על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות כמפורט להלן:

א. מהו הליקויים מהם סובל התובע בצוואר ובגב?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקויים או החמרתם? על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?
ה. האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע", ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד - 1954 ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו של התובע?

5. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך. הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו. למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
מובהר כי על הצדדים להימנע מלפנות ישירות למומחה.
אין בהוראה זו כדי לפגוע בחובה המוטלת על המומחה לדווח על כל מצב של ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים במתן חוות דעתו.

7. התיק יובא לעיוני ביום 30.11.21

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשפ"ב, (22 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: עלי נעמה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: