ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ציון לזימי נגד דניס גאיסנסיקי :

בפני כבוד ה שופט שי ברגר

תובע

ציון לזימי

נגד

נתבעים

  1. דניס גאיסנסיקי (נמחק)
  2. אלכסנדר קובלב

פסק דין

לפני תביעה קטנה בסך 25,578 ₪ , העוסקת ביחסי שכירות שהתקיימו בין הצדדים.

התובע השכיר את דירתו ברחוב 6008/5 באילת לנתבעים 1 ו-2. תקופת השכירות, על פי הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים ביום 16.4.18, הינה מיום 17.4.18 ועד יום 16.4.19, וכן נקבעה אופציה להארכה נוספת.

עוד הוסכם על הצדדים, כי השוכרים ישלמו בעבור השכירות סך של 3,000 ₪ בחודש, ובנוסף ישלמו: מיסי עריה, חשבונות צריכת חשמל, מים וגז ודמי אינטרנט.

ביום 12.10.20, לבקשת התובע, הורה בית המשפט על מחיקת הנתבע 1 מכתב התביעה, משלא עלה בידי התובע לאתרו ולמסור לו את כתב התביעה, וכן ניתן פסק דין בהיעדר הגשת כתב הגנה כנגד הנתבע 2.

ביום 15.11.20 בוטל פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, וביום 9.5.21 התקיים דיון במעמד הצדדים.

טענות הצדדים

התובע טען, כי הנתבעים הפרו את החוזה, לא שילמו את מלוא שכר הדירה ואת התשלומים הנוספים אותם מחויבים לשלם על פי הסכם השכירות, כאשר סכום התשלום לטענתו הינו 61,971 ₪, ומתוכו שילמו לו הנתבעים סך של 38,393 ₪ בלבד. בנוסף, נטען כי הנתבע 2 הבעיר אש בדירה וגרם לשריפה שבגינה נגרמו נזקים למטבח והוא נזקק לשיפוץ בעלות של 6,000 ₪. עוד טען התובע, כי הנתבע 2 לא פינה את הדירה בתם תקופת השכירות שהסתיימה ביום 16.4.19, והמשיך להתגורר בדירה עד ליום 20.5.19.

הנתבע טען, כי שילם לתובע את חלקו עבור השכירות במזומן ופעל על פי הסכם השכירות, וכי לא המשיך להתגורר בדירה לאחר תם תקופת החוזה. לטענת נתבע 2, הוא אינו חב בגין חלקו של הנתבע 1 בתשלום השכירות ומששילם לטענתו את חלקו הוא פטור מיתר החיוב על פי הסכם השכירות. ביחס לשריפה ולנזק שנגרם למטבח, הנתבע 2 אישר כי הוא זה שגרם לשריפה בדירה ולנזק במטבח, אך טען כי סכום הנזק לא עולה על 3,000 ₪.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו מטעם הצדדים, ולאחר ששמעתי את טענותיהם, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. על פי תקנה 15(ב) ל תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית.

בראשיתם של הדברים, אציין, כי הנתבע 2 חת ם על הסכם שכירות עם התובע ובכך נטלה על עצמ ו התחייבויות שונות וביניהן תשלום שכר דירה חודשי בסך של 3,000 ₪ למשך שנה וכן תשלום החשבונות החלים על הדירה .

על פי הסכם השכירות, השוכרי ניים: הנתבע 1 (שנמחק מכתב התביעה) והנתבע 2 . חיוביהם על פי ההסכם הינם יחד ולחוד, היינו - התובע רשאי לתבוע את קיום החיוב מכל אח ד מה ם בנפרד, ובלבד שלא יפרע יותר מן המגיע לה (ראה סעיפים 54 ו- 55 ל חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973).

בכל הנוגע לטענות הנתבע 2 המופנות נגד הנתבע 1, לרבות הטענה כי הנתבע 1 לא שילם את חלקו בעבור השימוש במושכר- על הנתבע 2 להפנות טענות אלה ל נתבע 1 ולא לתובע. כלפי התובע נטל הנתבע את ההתחייבויות הקבועות בהסכם השכירות ועלי ו לקיימן. יצוין בהקשר זה, כי שמורה לנתבע 2 הזכות לחזור על הנתבע 1 ולהיפרע ממנ ו את חלק ו בנטל החיוב על פי הסכם השכירות (ראה סעיף 56 ל חוק החוזים (חלק כללי) , התשל"ג – 1973).

ביחס לטענת הנתבע 2 כי שיל ם לתובע במזומן את חובותיו על פי הסכם השכירות, הרי שמדובר בטענה מסוג "הודאה והדחה". הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה, אך כשמתגונ ן בעל דין בטענה של "הודאה והדחה", כבענייננו, מתהפכים נטלי הראיה והשכנוע והם מוטלים מרגע זה על הנתבע 2 לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על יד ו. בטענת מסוס "הודאה והדחה", הלכה למעשה, עובר נטל הראייה המוטל על התובע לכתפי הנתבע.

לעניין זה ראה גם רת"ק 11179-02-10 כהן נ' כהן שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז בעניין דמי שכירות, ואשר מתאים לענייננו:
"אני סבור שבעיקר פסק הדין צדק בית משפט קמא ואין מקום להתערב בו, אלא שבעניין תשלום דמי השכירות נימוקיו של בית משפט קמא אינם יכולים לעמוד, מאחר ובית משפט קמא סבר שנטל ההוכחה רובץ על המבקשת, היא התובעת, ולא כך הם פני הדברים בענייננו.
טענתו של הנתבע, המשיב, הייתה שהוא שילם את הסכום. לפיכך טענה זו היא "טענת פרעתי" וככזו היא מהווה טענת הודאה והדחה שהנטל להוכיחה מוטל על הטוען כך. המשיב לא הצליח להוכיח את טענתו בבית משפט קמא ולכן אני מקבל את הבקשה בחלקה ומתן את פסק דינו של בית משפט קמא במובן זה, שאני מחייב את המשיב לשלם למבקשת סך של 13,750 ₪ עבור חמישה חודשי שכירות...".<
אינני סבור כי במקרה זה עמד הנתבע 2 בנטל ההוכחה כי שיל ם את חובותיו על פי הסכם השכירות . הוא לא ידע לציין מקום וזמן בהם העביר לתובע את הכספים ששולמו לטענתו במזומן ו לא הביא כל ראיה התומכת בטענתה זו:
"היו צריכים להגיע לפה אנשים, אבל כולם עובדים עכשיו. אין לי איזושהי עדות מהצד כרגע." (פרוטוקול מיום 9.5.21 עמ' 1 ש' 19-20)

כמו כן, שוכנעתי כי יש ממש בטענת התובע לפיה הנתבע 2 המשיך להתגורר בדירה לאחר תם תקופת השכירות עד ליום 20.5.19, וזאת בהתאם למסמך שהוגש וסומן כת/1, אשר הנתבע 2 חתום עליו ואישר כי נכתב בכתב ידו (פרוטוקול מיום 9.5.21 עמ' 10 ש' 8), ובו כתב בזו הלשון:
"לציון, אני מבקש לשלוח לך גמר חשבון שגרתי ב60008 עד 20 למאי"

לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי שני השוכרים ובהם הנתבע 2 חייבים יחד ולחוד בתשלומים על פי הסכם השכירות עבור שכר דירה לתקופה שמיום 17.4.21 ועד ליום 20.5.21 בסך 39,400 ₪, וכן בתשלומי החשבונות הלים על הדירה: חשבון חשמל בסך 3,840 ₪, מים בסך 970 ₪, גז בסך 683 ₪, ארנונה בסך 2457 ₪, אינטרנט בסך 991 ₪, וועד בסך 740 ₪, וזאת בהתאם לראיות שהוצגו בפניי שתמכו בכך, ולכך שהנתבע אינו חולק על עצם החיוב, אלה טוען כי שילם את חלקו, כאמור לעיל.

ביחס לפיצוי אליו עותר התובע בגין שיפוץ ארון המטבח לאור הנזק שנגרם ע"י הנתבע 2, התובע לא צירף חוות דעת לעניין הנזק שנגרם, על אף שטען שברשותו חוות דעת שמאי המוכיחה את טענותיו. משכך, מצאתי להעמיד את סכום הנזק על 3,000 ₪ ולא 6,000 ₪ כפי שטען התובע. אשר ליתר רכיבי הפיצוי אשר פורטו בכתב התביעה ולא הוכחו, לא מצאתי כי קיימת הצדקה להיעתר להם.

הואיל והתובע ציין בכתב התביעה כי מתוך הסכומים המפורטים לעיל שילמו לו הנתבעים סך של 38,393 ₪, סכום הכסף שיפסק לטובת התובע הינו סכום התשלום עבור שכר הדירה, החשבונות השונים והנזק למטבח, כמפורט לעיל, בסך כולל של 52,081 ₪, בקיזוז סך של 38,393 ₪ ששולמו לתובע, היינו סך של 13,688 ₪.
סוף דבר

על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבע 2 לשלם לתובע סך של 13,688 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך של 500 ₪. סכום זה ישולם לתובע בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז תשרי תשפ"ב, 22 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ציון לזימי
נתבע: דניס גאיסנסיקי
שופט :
עורכי דין: