ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נגד מאיר אוחיון :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה נעמה פרס

התובעת

פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ

נגד

הנתבעים

  1. מאיר אוחיון
  2. ק"ש חתמים בע"מ

פסק דין

1. לפני תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום פיצויים בסך של 18,766 ₪, בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לרכב התובעת, על-פי הנטען, בעטיה של תאונת דרכים מיום 25.9.18 (להלן: "התאונה"). התאונה אירעה במהלך נסיעה בכביש 6 לכיוון צפון , והיו מעורבים בה, רכב התובעת, מסוג סקודה פאביה, בעל מספר רישוי 499-07-801, בו נהג מר אביב פרקש (להלן בהתאמה : "רכב התובעת"; "נהג רכב התובעת"), ורכב הנתבעים מסוג משאית, בעל מספר רישוי 74-266-34, בו נהג הנתבע 1 (להלן גם , בהתאמה: "משאית הנתבעים"; "נהג המשאית").
התביעה הוגשה כנגד נהג המשאית, הוא הנתבע 1, וכנגד הנתבעת 2, מי שביטחה את המשאית בביטוח אחריות , המכסה נזקי רכוש שנגרמו לצד שלישי.
2. המחלוקת בה נפלגו הצדדים הינה בשאלת אופן התרחשות התאונה, ובאורח נגזר בשאלת האחריות מי מהנהגים המעורבים לתוצאותיה.

תמצית טענות הצדדים
3. התובעת טוענת, כי התאונה התרחשה עת רכבה הוסע כדין בכביש 6, בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים. או אז, צמיג של משאית הנתבעים, אשר הוסעה בנתיב הימני, התפוצץ, ו מעוצמת הפיצוץ נהדפו חלקי הצמיג על רכב התובעת ולרכב נגרמו נזקים. וזו עיקר עדותו של נהג רכב התובעת בבית המשפט:
"זה היה כביש 6, לכיוון צפון קצת אחרי מחלף נחשונים עקפתי משאית התחלתי לעקוף אותה. יש שלושה נתיבים אני באמצעי לפני המשאית נשמע קול חבטה ברכבי אשתי ואני נבהלנו, שאלה מה קרה וראיתי משהו שחור חולף מעבר לשמשה. נדלקו לי מנורות ברכב, עצרתי בצד הדרך יצאתי החוצה לראות מה קרה למה הרעש, ראיתי את החלק קדמי נפגע . עצר לידי סייר של כביש 6. אמר לי מה קרה שמעתי חבטה אמר לי שנפגעתי מצמיג, ניגשתי אחור לכיוון משאית כדי לקחת פרטים ניגשתי לנהג המשאית אמרתי לו שנפגעתי מצמיג הוא בא לרכב לראות מה קרה ואז החלפנו פרטים בנינו" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 14-9).

אציין כבר עתה, כי עדות נהג רכב התובעת, אשר לנסיבות התרחשות התאונה, נתמכה בעדות רעייתו, גב' נאווה פרקש , אשר העידה, לאמור:
"היינו בנסיעה לכיוון צפון בשלב מסוים שמענו חבטה ברכב שגרמה לי לקפוץ בבהלה. אני ישבתי בצד ימין עסוקה בכלל בעניינים אחרים, הבן הצעיר ישב מאחור ואז אני רואה אחרי החבטה איזה שהוא חלק שקופץ מאזור הרכב כלפי מעלה. ואז אנו מבינים שקרה משהו לא מבינים בדיוק מה עוצרים בצד דרך, יורדים לראות מה קרה לרכב ומגלים שבחלק קדמי נפל נעלם.. ואנו מתחילים לבדוק מה ובינתיים מגיע נציג כביש 6 עוצר בצד הדרך בודק מה אתנו. אומר שיש נהג משאית שהתפוצץ לו צמיג, בעלי אבי הולך אליו והנהג בא לכיוון רכב מסתכל רואה את הנזק מחליף פרטים ומודע לזה שלא היה כרגע תקר בגלגל, שנינו ממתינים הוא ממתין לסיוע שלו. אני שומעת בום ורואה חלק שעולה למעלה.. רואה משהו שחור עף מעל הרכב והולך לכיוון שמאל של הרכב, זה הכול " (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 23-15).

4. בהתאם לטענות הנתבעים, כפי שפורטו בכתב ההגנה, וכפי שהועלו בדיון, במשאית הנתבעים התפוצץ הצמיג הימני האחורי. מיד ובסמוך לאחר קרות האירוע, הודיע הנתבע 1 לנציגי כביש 6 על שאירע וביקש מאלה האחרונים לטפל במפגעי הדרך. כך אכן נעשה. אולם, לאחר כ 45 דקות, הגיע נהג רכב התובעת וטען כי נפגע מאותו צמיג של המשאית. לטענת הנתבעים, רכב התובעת כלל לא נפגע מ המשאית. לחלופין, על התובעת לתבוע את נזקי רכבה ּ מכביש 6 אם היא סבורה כי אלה לא טיפלו במפגעי הדרך כראויה. וזו עדות עיקר עדותו של הנתבע 1 בבית המשפט :

"נסעתי לכיוון צפון כביש 6, עברתי את צומת קאסם והיה לי פיצוץ בגלגל ימני של העגלה האמצעי. הגלגלים הם בלי פנימית אז מסמר נכנס ומוציא את האוויר ונשמע פיצוץ. איך שזה קרה במהירות שהייתי בערך שמונים קמ"ש לקח לי לעצור בצד מאה חמישים מטר וזחלתי עוד עשר מטר היה לי מקום איפה להוביל את האוטו מהכביש. הודעתי לכביש שש שהיה לי פיצוץ כי אם לא היה כביש שש הייתי מתקשר למשטרה, בד"כ מתקשר למשטרה. הסתכלתי על הגלגל לא יכולתי להחליף לבד וחיכיתי באוטו, אחרי רבע שעה עשרים דקות הגיע ההוא מכביש שש אמר לי אתה עומד בסדר. פתאום רואים רכב פרטי עומד מקדימה בערך 200 מ'.. הוא הלך לשם לבדוק מה קורה וחיכיתי לצמיגאי ומשם אני רואה את הבן אדם בא אליי הבחור ברגל, שלום שלום הוא אומר לי עליתי על משהו והטמבון נפל לי נפגע.. אמרתי לו על מה עלית הוא אמר זה שבא אליי מכביש 6 שכנראה שהגלגל שלך התפוצץ ועליתי עליו. אמרתי לו זה לא ממני בוא אני אלך איתך הוא דיבר יפה גם אני דיברתי יפה הלכתי לשם ראיתי טמבון אמרתי לו מה קשור לזה? אמרתי לו הצמיג שלי כמעט שלם, צילמתי את הצמיג לצמיגאי זה היה מזמן הטלפונים החלפתי בלגן.. בקיצור אומר לי תשמע אני חייב את הפרטים אמרתי לו בסדר אני חייב לתת לו פרטים הקצין בטחות אמר אם הוא אומר ככה אתה חייב לתת פרטים" (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 26-13).
דיון והכרעה
5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, ובנוסף את עדותה של גב' פרקש נאווה, עדת ראייה לתאונה מטעם התובעת, במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים לפני, ובחנתי את טענותיהם, מצאתי לנכון לקבל את התביעה ברובה (ללא רכיב ימי ההשבתה, אשר לא הוכח). ראיתי להטיל את האחריות המלאה לגרימת התאונה על כתפי נהג המשאית, תוך זקיפת אשם תורם בשיעור של 20% לחובת נהג רכב התובעת, אשר אינו מקים עילת תביעה נגדית לנתבעים, או מי מטעמם, וזאת מן הטעמים המצטברים שיפורטו להלן.
6. ראשית, ראיתי לקבל כנכונה את גרסת נהג רכב התובעת למנגנון התאונה שהתרחשה, ולהעדיף אותה על פני גרסת נהג משאית הנתבעים. עדותו של נהג רכב התובעת הייתה סדורה, עקבית ויציבה, וכזו מצאתי אותה אמינה. עדותו של נהג רכב התובעת נתמכה בעדותה של גב' פרקש נאווה , אשר ישבה לצד נהג רכב התובעת בצד ימין, בקדמת הרכב, והעידה ברורות ומפורשות, כי שמעה מכה וראתה חלק שחור שעולה למעלה, עף מעל הרכב והולך לכיוון שמאל שלו (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 15-23). תיאור דומה לתיאור התאונה שתיארה הגב' נאווה פרקש, מצינו גם בדברי נהג רכב התובעת, אשר העיד מספר פעמים לאורך עדותו, כי ראה משהו שחור עף מעל לשמשת הרכב. על יסוד עדותם של עדי התובעת , אותה מצאתי כאמינה, ראיתי לבסס ממצא של עובדה לפיו, התאונה אירעה עת רכב התובעת נסע בכביש 6, ובעת נסיעתו נפגע משאריות צמיג של משאית הנתבעים, אשר ניזוק מוקדם יותר.
7. שנית, בעדותו של נהג משאית הנתבעים נפלו סתירות מהותיות ובנות משקל, בגינן לא ראיתי לסמוך על עדות זו. במה דברים אמורים? נהג המשאית העיד כי לאחר הפיצוץ, הצמיג נותר כמעט שלם. ברם, מתמונות המשאית שצולמו בידי נהג רכב התובעת עולה , שחור על גבי לבן, כי חלק הצמיג מפורר כולו וחלק גדול ממנו כלל לא נמצא. נהג משאית הנתבעים הוסיף והעיד כי אם היו חלקים מהצמיג בכביש אזי מדובר ב"גרגרים". ואולם, כאשר נהג המשאית עומת בחקירה הנגדית, וראה את תמונת צמיג רכבו המלמדת כי רוב חלקי הצמיג אינם נמצאים כלל, טען זה האחרון כי בסופו של דבר אינו באמת יודע, באם חלקים מהצמיג עפו לכביש, כך מתוך עדותו (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 1-20):
"ש. לא היה בכלל חלקים? כלום?
ת. גרגירים..
ש. מציג לך תמונה של הצמיג
ת. זה לא שלי.
...
ש. מה אתה אומר על הצמיג נשאר ממנו
ת. אבל זה לא הצמיג שלי לא יודע מאיפה הביאו את זה אני ראיתי שם.
ש. במקרה הצמיג הזה על הכביש?
ת. תראה לי את המספר אוטו..
ש. זה המשאית שלך?
ת. תראה לי את הצמיג.
ש. הנה הצמיג שלא נשאר ממנו כלום נסעת על הג'נט כבר.
ת. אבל זה במקום אני מסביר לך..
ש. למה ישר אמרת שזה לא שלך?
ת. כי לא ראיתי מספר
ש. ועכשיו זה שלך?
ת. אני לא יודע, כן בסדר התפוצץ במקום
ש. חלקים ממנו לא עפו על הכביש?
ת. אני לא יודע".

8. שלישית, הנתבע 1 העיד בפני כי הודיע לכביש 6 על פיצוץ הצמיג והמתין לעזרה (עמ' 5 לפרוטוקול, שורה 16). עוד נטען על ידי נהג המשאית, במסגרת טופס ההודעה שמסר לנתבעת 2 ביום 27.9.18, כי כ- 45 דקות לאחר האירוע, ולאחר שהמפגע בכביש טופל על ידי נציגי כביש 6, הגיע נהג רכב התובעת וטען בפניו כי רכבו נפגע . טענה זו נסתרה מניה וביה בעדות נהג המשאית עצמו , עת העיד (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 17-21):
"הסתכלתי על הגלגל לא יכולתי להחליף לבד וחיכיתי באוטו, אחרי רבע שעה עשרים דקות הגיע ההוא מכביש שש אמר לי אתה עומד בסדר. פתאום רואים רכב פרטי עומד מקדימה בערך 200 מ'.. הוא הלך לשם לבדוק מה קורה וחיכיתי לצמיגאי ומשם אני רואה את הבן אדם בא אליי הבחור ברגל, שלום שלום הוא אומר לי עליתי על משהו והטמבון נפל לי נפגע.."

מעדות נהג המשאית לפיה, נציג כביש 6 הגיע למקום התאונה כ 15-20 דקות לאחר שהצמיג התפוצץ, כאשר במועד זה כבר חנה רכב התובעת בצד הדרך, כ-200 מטרים קדימה מהמקום, ניתן ללמוד, כי במועד הגעת נציג כביש 6 למקום התאונה, שאריות צמיג משאית הנתבעים, עדיין לא נאספו. עוד ניתן ללמוד, כי עצירת רכב התובעת כ- 200 מטר ים בסמוך למקום חניית רכב הנתבעים, כעשרים דקות לאחר שצמיג רכב הנתבעים ניזוק, מבססת באופן מספק את הקשר הסיבתי לפיו, רכב התובעת נפגע משאריות צמיג המשאית. אני קובעת אפוא כי הנזקים ברכב התובעת קרו עקב העובדה כי שאריות צמיג המשאית פגעו בו לאחר שהצמיג התפוצץ.
9. רביעית, כשנשאל נהג המשאית, בזמן אמת, במסגרת הדיווח על התאונה לנתבעת 2, מי אשם בתאונה, השיב זה האחרון "לא יודע". תשובה זו מלמדת אף היא, כי נהג המשאית לא יכול לשלול את האפשרות לפיה שאריות צמיג המשאית שהתפוצץ הן שפגעו ברכב התובעת.
10. חמישית, כידוע, הכלל שעניינו הדבר מעיד על עצמו, המצוי בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], דורש את התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים: האחד, צופה אל התובע ודורש את אי ידיעתו או אי יכולתו לדעת את נסיבות קרות הנזק, השני צופה אל הנתבע ודורש את שליטתו המלאה בנכס שגרם לנזק והשלישי צופה אל נסיבות המקרה ודורש כי יתיישבו יותר עם המסקנה , כי הנתבע לא נקט בזהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה ובהתקיימותם של שלושת התנאים המצטברים - על הנתבע הראיה להוכיח כי לא התרשל, התרשלות שיחויב בגינה.
יישום הכלל על נסיבות המקרה שלפני מלמד, כי לנהג רכב התובעת לא הייתה כל ידיעה מדוע התפוצץ צמיג המשאית אשר גרם לתאונה, כאשר המועד לבחינה הוא בעת התרחשות הנזק – משכך מתקיים התנאי המצטבר הראשון בסעיף 41 הנ"ל. גם התנאי המצטבר השני של סעיף 41 לפקודה מתקיים שכן, לנתבע 1 הייתה שליטה מלאה במשאית. לבסוף , מתקיים גם התנאי השלישי שכן ברור כי אין זו דרכם של צמיגים להתפוצץ בעת נסיעה.
משעבר הנטל אל כתפי הנהג הנתבע יש לשאול האם זה האחרון הצליח להוכיח, כי לא התרשל? אני סבורה כי התשובה לכך היא שלילית.
הנתבע 1 העיד בפני כי הודיע לכביש 6 על הפיצוץ האמור והמתין לעזרה. אך לא העיד כי ערך טיפולים תקופתיים למשאית, ואף לא הציג מסמכים אחרים המעידים על הטיפול במשאית, זאת בהיותו מיוצג, כאשר ברורה מאליה החשיבות של הוכחת טענת העדר ההתרשלות באמצעות ראיות.
לא זאת אף זאת, למעשה עד עצם היום הזה איננו יודעים מה הייתה הסיבה להתפוצצות הצמיג. בנסיבות אלו, לא השתכנעתי כי הנתבע 1 עמד בנטל כדי לפטור אותו מאחריותו.
11. שישית, יחד עם זאת, לאור נתוני התיק ומארג הראיות שנפרש לפניי, מצאתי לזקוף אשם תורם לחובת נהג רכב התובעת, מר אביב פרקש, בשיעור 20%. אף אם סבר נהג רכב התובעת כי הוא יכול לעקוף את משאית הנתבעים, הרי שבעת ביצוע העקיפה, היה עליו לנהוג בזהירות ובאחריות מוגברת עת החל בביצועהּ. תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א -1961 קובעת לעניין זה כי: "נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא". מן הראיות שהובאו ניתן לקבוע כי נהג רכב התובעת ביצע עקיפה בחוסר זהירות, ושלא בהתאם לתנאי הכביש ומבלי שיבחין כי הנתבע 1 עומד בצד הדרך כאשר צמיג המשאית פגוע.
התוצאה
12. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ברובה, ומחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סכום של 14,885 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 10.6.19 ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, יישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, באגרת בית המשפט (מחצית ראשונה ושנייה), שכר עדי התובעת, כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 2,800 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו תשרי תשפ"ב, 21 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ
נתבע: מאיר אוחיון
שופט :
עורכי דין: