ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בוגופן בע"מ נגד פרי הגליל בע"מ :

לפני כבוד השופט אבי פורג

התובעת:

בוגופן בע"מ

נגד

הנתבעת:
פרי הגליל (תעשיות) בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובעת, בוגופן בע"מ (להלן:"בוגופן") למתן פסק דין נגד הנתבעת, פרי הגליל (תעשיות) בע"מ (להלן: "פרי הגליל").

בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים שונים שפורטו במסגרת החלטות שונות שניתנו בתיק זה.

בקדם משפט שהתקיים ביום 11.3.21 בקשה התובעת שיינתן פסק דין בתביעה העיקרית שהגישה נגד הנתבעת (שהוגשה ביום 3.1.18) בהיעדר הגנה. זאת, בהמשך להחלטה שניתנה על ידי בית המשפט העליון ברע"א 7909/20 פרי הגליל (תעשיות) בע"מ נ' בוגופן בע"מ (14.2.21) , כמפורט להלן.

במסגרת התיק שבענייננו הגישה פרי הגליל בקשה לסילוק התביעה העיקרית על הסף , בין היתר, בשל טענת התיישנות. בקשתה זו נדחתה בהחלטתי מיום 11.10.20. פרי הגליל הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו במסגרת רע"א 7909/20 פרי הגליל (תעשיות) בע"מ נ' בוגופן בע"מ (14.2.21), אשר נדחתה גם היא על ידי בית המשפט העליון ביום 14.2.21 ונקבע במסגרתה בין היתר כך:
"10.בענייננו, התביעה לתשלום הוגשה נוכח סירוב פרי הגליל לקיים את פסק הבוררות. הדעת נותנת, כעניין של שכל ישר, שהצדדים-שניהם לא ניהלו הליך בוררות לשווא, אלא על מנת לברר את הסכסוך ביניהם. בטענתה כי יש לסלק את התביעה על הסף, טוענת פרי הגליל, הלכה למעשה, כי על אף שמצד אחד פסק הבוררות על מכונו עומד, מצד שני חסומה דרכה של בוגופן לאכפו מבחינה אופרטיבית. דהיינו, לשיטתה, חלוף הזמן בשל ניהול הליך הבוררות יצר מחסום דיוני, שבגללו מנועה בוגופן מלתרגם את פסיקתו ההצהרתית של הבורר לחיי המעשה.
11. עמדה זו – לא ניתן לקבל. בין אם נראה את התביעה לתשלום כתביעה לסעד אופרטיבי ליישום פסק הבוררות, לפי סעיף 39 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, בין אם נראה אותה כתביעה בגין הפרת הסכם המכר – מקובלת עלַי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי עילתה בעצמה עומדת, והיא נפרדת מעילת המרצת הפתיחה. ממה נפשך: אם בתביעה ליישום פסק הבוררות עסקינן – הרי שעילתה היא סירוב פרי הגליל לקיים את פסק הבוררות, ולא הפרת הסכם המכר (רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ, פסקה 8 (1.9.2005)); אם מדובר בתביעה לאכיפת הסכם המכר – אזי 'העובדות המהותיות' היוצרות את עילת התביעה לתשלום, הריהן סירוב פרי הגליל לשלם את סכום הכסף שפסק הבורר. זאת בשונה מעמדתה עובר להליך הבוררות, כאשר עמדה על קיום עסקת המכר, דחתה את ביטולה, וסירבה להשיב את התמורות שהוחלפו במסגרתה (סעיף 6 לחוק ההתיישנות; ע"א 8438/09 רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ, פ"ד סה(2) 635, 650 (2012); ע"א 3599/94 יופיטר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נ(5) 423, 430 (1997)).
12.די באמור כדי להוביל למסקנה שלא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, ודאי לא פגם חמור שיש בו כדי להצדיק את התערבותי. למעלה מן הצורך, אפילו תמצא שהמרצת הפתיחה והתביעה לתשלום מבוססות על אותה עילה, ממילא, מבלי לטעת מסמרות בדבר, ספק בעינַי אם תקופת ניהול הליך הבוררות באה במניין ימי ההתיישנות. בכל מקרה, אף אם כך הוא הדבר, הרי שבית המשפט המחוזי הבהיר כי הליך המרצת הפתיחה עודנו תלוי ועומד, והתביעה לתשלום הריהי למעשה המשכו הישיר. במילים אחרות, דומה כי לא משנה מאיזו זווית נשקיף על העניין, עילת תביעתה של בוגופן – בעינה עומדת, ועילה לסילוק על הסף – אין כאן."

טענות הצדדים:
לטענת בוגופן מרבית אם לא כל טענות פרי הגליל הנטענות בכתב ההגנה שהגישה בתיק דנן נטענו על ידי פרי הגליל כלשונן ("העתק הדבק") במסגרת בר "ע 7909/20 ובכלל זה: עסקת רכישת מילוז על ידי בוגופן ופירוט ההליכים שננקטו על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים; הודעת ביטול המכר מטעם בוגופן, המרצת פתיחה שהוגשה מטעמה ועמידתה של בוגופן על ביטולו של הסכם המכר; הליך הבוררות בין הצדדים; אישור פסק הבוררות; ניסיונות פרי הגליל לחדש את המרצת הפתיחה ועוד. בית המשפט העליון התייחס שם לטענות פרי הגליל ובמיוחד לטענה כי ההסכם בוטל בין אם על ידי בוגופן ובין אם על ידי פרי הגליל שנדחתה בהחלטת העליון נוכח עמדתה של פרי הגליל על קיום ההסכם ועל הליך הבוררות וההתחייבות הנובעת מכך - קיום פסק הבוררות. בית המשפט העליון מצא כי נוכח סירוב פרי הגליל לשלם את פסק הבוררות, קיימת לבוגופן הזכות לתבוע את הכספים אשר נקבעו בפסק הבורר, בין אם יראה בית המשפט את התביעה כתביעה לסעד אופרטיבי ובין אם יראה אותה בית המשפט, כתביעה בגין הפרת הסכם, כעילה נפרדת מהמרצת הפתיחה. כתב ההגנה שהגישה פרי הגליל מחזיק לא פחות מ-233 סעיפים ואין בו ולו נימוק הגנה אחד לגבי עילת התביעה האופרטיבית ו/או למצער עילת התביעה החוזית כעילה נפרדת שקמה לה בעקבות ההפרה. אמנם בסעיף 229 לכתב ההגנה טענה פרי הגליל כי מכתבה של בוגופן נענה על ידי פרי הגליל ביום 31.1.18 ובמכתב דחתה פרי הגליל את דרישת התשלום של בוגופן בין היתר מאחר ובוגופן מנועה מלדרוש את אכיפת ההסכם שנים לאחר שביטלה אותו. אך כאמור, בית המשפט דחה בהחלטתו את הטענה והנה אין בפי פרי הגליל הגנה מפני התביעה. בנוסף, על פי הוראות הסכם המכר, הקונה (פרי הגליל) אינו רשאי לקזז כל סכום מהתמורה, למעט לפי מנגנון התמורה. בסעיף 228 לכתב ההגנה מכחישה פרי הגליל את טענות בוגופן בסעיפים 19 ו-20. סעיף 20 דן בסעיף 12 להסכם ומפנה לפרק ג' לכתב ההגנה שעניינו, דחיית תביעה בוגופן על הסף ולגופה: בשל התיישנות, העובדה שבוגופן לא ביקשה לפצל את סעדיה; כי בוגופן אינה רשאית לחזור בה מהביטול ההסכם; חוסר תום לב ואופורטוניזם פסול (הגשת התביעה הכספית); הסכם המכר בוטל וגם פרי הגליל שלחה הודעת ביטול. אך החלטת בית המשפט העליון בבר"ע 7979/20 דחתה את כל טענות פרי הגליל בין היתר בשל היותן נוגדות את השכל הישר וקביעות בית המשפט העליון מהוות מעשה בית דין והשתק. משקבע בית המשפט העליון כי הסכם המכר לא בוטל וכי קיימת לבוגופן עילה עצמאית לאכיפת התחייבויותיה של פרי הגליל, לא מתקיימת ההנחה ו/או לא מתקיים המסד לטענות פרי הגליל בסעיף 228 לכתב ההגנה לפיהן, מקום בו בוטל ההסכם, בטל ממילא גם סעיף 12 להסכם האוסר על זכות הקיזוז למעט לפי מנגנון התאמת התמורה הקבוע בהסכם. משכך, במקרה של קיזוז שאינו קיים בענייננו, פרי הגליל לא רשאית להעלות טענת קיזוז. בית המשפט העליון קבע כי בנוסף לעילה החוזית, קיימת לבוגופן עילה על פי חוק הבוררות ולגביה אין לפרי הגליל הגנה ודי בכך כדי ליתן כבר בשלב זה פסק דין נגד פרי הגליל. לפיכך מבקשת בוגופן כי בית המשפט ייתן פסק דין בהעדר הגנה נגד פרי הגליל.

פרי הגליל טענה בתשובה לבקשה כי מדובר בניסיון שלישי של בוגופן למצוא קיצורי דרך בהליך ולהימנע מהצורך לשמוע את טענות הצדדים לגופם של דברים ולשלול מפרי הגליל את יומה. אין חולק כי תביעת בוגופן הוגשה בסדר דין מקוצר ואין חולק כי מעולם לא תוקנה וכי תביעת בוגופן המצויה כיום בפני בית המשפט היא אותה תביעה על כל חלקיה ונוסחה שהוגשה כבר ב-3.1.18. פרי הגליל הגישה בקשת רשות להתגונן ופרטה את הטענות ההגנה העומדות לה. בוגופן מצידה טענה כי פרי הגליל מנועה ומושתקת מלהתגונן מפני תביעת בוגופן לאור פסק הבוררות. בהחלטת בית המשפט מיום 4.6.19 (כבוד השופטת רוטנברג) קיבל בית המשפט את בקשת הרשות להגן של פרי הגליל ודחה את טענות בוגופן וקבע כי לפרי הגליל עומדות עילות הגנה שונות מפני תביעת בוגופן ולפרי הגליל ניתנה רשות להגן. לאחר מתן הרשות להגן, הגישה פרי הגליל כתב הגנה מפורט מפני תביעת בוגופן המבוסס על טענות ההגנה שפורטו בבקשת הרשות להגן, בצירוף כתב תביעה שכנגד, שהוא למעשה חופף ברובו לטענות ההגנה של פרי הגליל בתביעת בוגופן. בוגופן לא הרימה ידיים וניסתה לטעון כי יש לסלק את התביעה שכנגד על הסף בנימוק שפרי הגליל מנועה ומושתקת מלהעלות את טענותיה. בית המשפט בהחלטתו מיום 11.10.20 דחה את הבקשה תוך שקבע שוב כי יש לברר את טענות פרי הגליל בכתב התביעה שכנגד, שהן אותן טענות שנטענו בכתב ההגנה בתביעת בוגופן. כעת פנתה בוגופן בניסיון שלישי למחזר טענות סף שכבר נדונו ונדחו. בוגופן מתיימרת ליחס להחלטת העליון ברע"א 7909/20 הכרעות או מסקנות שלא היו ולא נבראו ושאין להן שום קשר לטענות ההגנה של פרי הגליל, לטיבן או לצורך בהכרעה בהן במסגרת ההליך העיקרי. מדובר בסך הכל בהכרעה שניתנה במסגרת בר"ע שהגישה פרי הגליל על החלטה בבקשה לסילוק על הסף של תביעת בוגופן בה נטען כי תביעת בוגופן התיישנה. כל שנקבע בבר"ע הוא , כי תביעת בוגופן לא התיישנה, תוך שניתן תיאור של תביעת בוגופן ועילות התביעה האפשריות שנטענו במסגרת כתב התביעה של בוגופן. הבר"ע לא הוגשה ולא עסקה ולא התייחסה להכרעה לגופה של תביעת בוגופן או לגופן של טענות ההגנה של פרי הגליל מפני תביעת בוגופן שכבר נקבע פעמיים כי יש לדון בהן לגופן ולהכריע רק במסגרת ההליך שבכותרת. ההחלטה בבר"ע לא שינתה את שנטען בכתב התביעה של ב וגופן, לא הוסיפה עליו דבר וממילא מדובר באותו כתב תביעה שהוגש, שלגביו כבר נקבע כי לפרי הגליל יש טענות הגנה ועילות הגנה מפניו הראויות להתברר. במצב דברים זה ברור כי לא ניתן להחיל את הוראות תקנה 63 לתקנות החדשות בענייננו, מה גם שעל פי הפסיקה ניתן להחיל תקנה זו רק במקרים קיצוניים ביותר, בהם ברור כי לצד הנתבע לא עומדת כל הגנה מפני התביעה, וכאשר ברור כי אין מקום לבצע כל בירור נוסף בתביעה.

בתגובה לתשובת פרי הגליל שבה בוגופן וחזרה על טענותיה והוסיפה , בין היתר, כי בניגוד לטענת פרי הגליל בתשובתה, טענות ההגנה אותן העלתה בכתב ההגנה הועלו על ידה במסגרת הבר"ע, כך לדוגמה הטענה כי ההסכם בטל ו כן טענות למרמה ומצגי שווא, וזכו להתייחסות בית המשפט העליון בבר"ע. טענת פרי הגליל כי בהחלטה מיום 4.6.19 קיבלה כבוד השופטת רוטנברג את בקשת הרשות להגן ודחתה את הטענות לגופן וקבעה כי לפרי הגליל עומדות עילות הגנה שונות מפני תביעת בוגופן אינה נכונה. בית המשפט קבע בהחלטתו זו כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת כותרת ולא על רשות להגן. דעתה של כבוד השופטת רוטנברג שהובאה בהמשך ההחלטה יוצאת מההנחה המוטעית שעילת התביעה היא אכיפת הסכם המכר, החלטה הנוגדת את החלטת בית המשפט העליון.

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 143(9) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובעת כהאי לישנא:
בקדם-משפט או לצורכי קדם-משפט מוסמך שופט –
...
(9)ליתן פסק דין, לרבות פסק דין חלקי בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע הגנה בפני התביעה;

בדומה קובעת תקנה 63(ב)(16) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 כך:

"בישיבת קדם-המשפט יורה בית המשפט על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו; בכלל זה רשאי הוא מיוזמתו או לבקשת בעל דין –
...
(16)למחוק את כתב התביעה או לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל;"

ומן הכלל אל הפרט
לאחר שקראתי את טענות הצדדים ועיינתי בהחלטת בית המשפט העליון ברע"א 7909/20 מיום 14.2.21, אני סבור כי דין הבקשה להידחות .

החלטת בית המשפט העליון ברע"א 7909/20 עניינה רובה ככולה בטענה להתיישנות של תביעת בוגופן ובהקשר זה יש לקרוא אותה. אינני מקבל את טענת בוגופן בבקשתה כי בית המשפט העליון קבע בהחלטה כי הסכם המכר שבין הצדדים לא בוטל, וכל שנקבע הוא כי עילת התביעה של בוגופן בעינה עומדת ואין עילה לסילוק על הסף.
כל שעשה בית המשפט העליון בהחלטתו זו היה לתאר בקצרה את השתלשלות הדברים כמו גם את התביעה ואת עילותיה, ולאחר מכן ערך דיון בשאלת ההתיישנות.
נוכח האמור, אינני מקבל את ניסיון בוגופן לייחס לבית המשפט העליון קביעות שלא הוזכרו במסגרת החלטתו.
הלכה למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי פסק הבורר וקביעותיו הן בגדר מעשה בית דין כי שקבע גם בית המשפט העליון, אלא שלכל צד מהצדדים טענות שונות בהקשר זה כפי שאף ציינתי בהחלטותיי הקודמות במסגרת התיק דנן.
בהחלטתי מיום 11.10.20 בבקשת בוגופן ואח' למחיקת התביעה שכנגד שהגישה פרי הגליל על הסף בשל טענות למעשה בית דין, מניעות, העדר עילה והיות התובענה בלתי מפורטת וטורדנית קבעתי, בין היתר, כי בהינתן היקפן של הטענות העולות מכתבי הטענות שהגישו הצדדים וכן מהבקשה, התשובה והתגובה לתשובה (שם ), נראה על פני הדברים כי ענייננו במקרה שבו נדרש תחילה ברור ושמיעת ראיות וכי איני סבור כי בנסיבות המחלוקת זהו המקרה להפעיל את הסעד הקיצוני של מחיקת התביעה שכנגד על הסף. הלכה למעשה אין מחלוקת כי פסק הבורר וקביעותיו הן בגדר מעשה בית דין אלא שלכל צד מהצדדים טענות שונות בעניין זה. עדיין, הוספתי בהחלטה שם, כי לא למותר לציין כי בפני פרי הגליל משימה לא פשוטה בהתחשב בכך שניגשה להליך הבוררות מתוך כוונה לקיים את ההסכם, זאת עת שסברה כי היא זכאית להפחית מהתמורה המוסכמת בהסכם נוכח הפער המשמעותי בין המצב של מילוז כפי שהוצג בחוזה למצבה בפועל, סכום גדול הרבה יותר, מהסכום אותו קבע הבורר בפסק הבוררות שהייתה זכאית להפחית מסכום התמורה בהסכם.
בהחלטתי הנוספת מהיום בבקשת פרי הגליל להורות לבוגופן להפקיד בקופת בית המשפט עירבון כספי או ערבות בנקאית צמודה למדד בסך של כ-200,000 ₪ או כל סכום אחר לשיקול דעתו של בית המשפט, להבטחת הוצאותיה של פרי הגליל בגין התביעה העיקרית קבעתי, בין השאר, כי בוגופן מבקשת להסתמך על פסק הבוררות על מנת לקבל סעד כספי של אכיפת הסכם המכר/יישום פסק הבוררות כאשר פרי הגליל מנגד מבקשת להורות על ביטול הסכם המכר ועל ביצוע השבה, והוספתי כי לבוגופן עילת תביעה חזקה המתבססת על קביעות פסק הבורר שאושר על ידי בית המשפט המחוזי.

נוכח כל האמור לעיל, אף שלבוגופן עילת תביעה חזקה, ובהתחשב גם בכך שקיימת חפיפה מסויימת בין הטענות שנטענו בכתב ההגנה בתביעה העיקרית לבין הטענות שנטענו בכתב התביעה שכנגד, אינני סבור כי יש מקום לקבוע בשלב מקדמי זה כי כתב ההגנה של פרי הגליל אינו מגלה הגנה כלל.

לפיכך, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה וליתן פסק דין כנגד פרי הגליל טרם התבררו טענות הצדדים לגופן במסגרת ההליך דנן.

בוגופן תישא בהוצאות פרי הגליל בגין בקשה זו בסך של 1,000 ₪.

התיק נקבע לקדם משפט לקביעת המשך ההליך ליום 1.12.21 שעה 9:00.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשפ"ב, 20 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בוגופן בע"מ
נתבע: פרי הגליל בע"מ
שופט :
עורכי דין: