ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זהרה סעדי נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת מנאל חליחל-דיאב

המבקשת

זהרה סעדי

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

החלטה

1. לפני בקשת המבקשת להורות על ביטול איסור שימוש ברכב מ.ר. 22499202, שהוטל על ידי קצין משטרה למשך 60 יום.

2. לפי החשד ביום 1.9.21 בעלה של המבקשת נהג ברכב הנ" ל בזמן פסילה ונהג ברמזור אדום בנסיבות מחמירות .

3. ב"כ המבקשת חזר על בקשתו, ביקש לבטל איסור השימוש ברכב, טען כי מדובר ברכב השייך למבקשת, לעיתים העובדים של בעלה משתמשים ברכב , מי שנהג ברכב נחקר בתחנת המשטרה, הודה בנהיגה ובהתחשב בראיות הקיימות בתיק אין עילה להשבתת הרכב הפנה לנסיבותי ה האישיות של המבקשת ונחיצות הרכב למבקשת. בא כוח המבקשת לא הסכים לקיומן של ראיות לכאורה.

4. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטע ן כי הבקשה אינה מפורטת כלל, לא צורפו תצהירי בעלה, ומי שלכאורה נהג ברכב, ותצהיר בנה מדובר בעבירה חמורה. טען כי קיימות ראיות לכאורה לקיום מסוכנות. המבקשת לא עמדה בתנאי סעיף 57 ולא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביצוע העבירה באמצעי הזהירות הנדרשים על פי החוק. לטענתו לא נפל כל פגם בהחלטת הקצין.

5. לפי סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
"(ב) 1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.
2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

בפתח הדיון טענה המבקשת כי מי שנהג ברכב זה החבר של בעלה, על פי תצהיר המבקשת היא לא הרשתה לאחר לנהוג ברכב מבלי להחזיק רשיון נהיגה בתוקף. כעולה מחקירתה בפניי בדרך כלל היא משאירה את המפתחות בתוך הרכב החונה בחניית הבית עם שער חשמלי שנפתח דרך הטלפונים הניידים שלהם כך שמישהוא זר לא יוכל לכנס והיא לא הרשתה לעלה לנהוג ברכב. המבקשת לא ידעה איפה היה בעלה במועד ביצוע העבירה הייתה בבית עסוקה עם הילדים. מחקירתה בפניי לא לא הזהירה אותו שלא ינהג ברכב למרות שידעה שהרשיונו פסול.

בטופס "שימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב" וטופס " אישור בדבר נטילת רשיון רכב וזימון נהג לקצין משטרה", הוזהרה המבקשת על העבירה של נהיגה בנסיבות מחמירות ללא כל התייחסות לעבירה של נהיגה בזמן פסילה והחילט הקצין להשבית את הרכב למשך 60 ימים.

6. סעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה קובע, כי:

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

במסגרת שיקולי הצדק, על בית המשפט לשקול את נסיבותיו האישיות של בעל הרכב והמידה בה פוגע בו איסור השימוש ולאזן בין הללו לבין אינטרס הציבורי כעולה בחומרת העבירה נסיבות ביצועה ושיקולי מסוכנות לציבור ולמשתמשים בדרך.

לעניין החריג ב-ב(2) אציין כי בפ"מ (חי) 6063-08-08 וליר גרייב בע"מ נ' מדינת ישראל, הוצג הרציונאל לסעיף לעיל:

"המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור, דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפון סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה".

7. לא הובאה בפניי כל ראייה כי המבקשת שהינה בעלת הרכב עשתה "כל שביכולתה" בכדי למנוע עבירות ברכב על ידי בעלה. ההפך הוא הנכון, המבקשת השאירה את המפתחות ברכב ללא השגחה אף ענתה בחקירתה כי היא לא יכולה לפקח כל הזמן על מי שנכנס לחנייה .

8. אין ספק שהרף של "כל שביכולתה" הנו גבוה ביותר, וכי ככל עניין עובדתי הוא דורש הוכחה, דבר שאינו מתקיים בענייננו, שכן חסרה התשתית הראייתית הבסיסית כאמור, שעל פיה יוכל בית משפט זה להשתכנע ולקבל את טענת המבקשת.

9. סבורני, כי למען מתן משקל משמעותי לטענה, היה מקום, לכל הפחות, לנקוט בפעולות אפקטיביות מוכחות לעניין האזהרות לבעלה, בפרט, ציון סנקציה על חריגה מאזהרותיה. ללא נקיטת פעולה אפקטיבית מוכחת, טרם ביצוע העבירה המיוחסת לבעלה, , הרי שלא הצליחה המבקשת להרים נטל ההוכחה הגבוה המוטל עליו ולהוכיח, כי עשתה כל שביכולתה למנוע מהנהג לעבור העבירה.

10. לפי גירסת המשיבה מי שנהג ברכב הינו בעלה של המבקשת שלחובתו עבר תעבורתי מכביד ביותר, כולל עבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף ונהיגה בזמן פסילה, לכאורה ביצע את העבירה המיוחסת לו כשהוא ממבצע עונש של עבודות השירות בגין עבירות תעבורה חמורות והיה לו אומץ לבצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו ועל כן, היה על המבקשת להזהיר אותו באופן מפורש ולנקוט במשנה זהירות ולא להשאיר את המפתחות בתוך הרכב.

11. יחד עם זאת בתיק זה טרם הושלמה החקירה וטרם הוגש כתב אישום, קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים בעניין זהות הנהג ברכב בזמן ביצוע העבירה, לפי גרסת השוטרים בעלה של המבקשת נהג ברכב בזמן ביצוע העבירות אם כי כעולה ממזכרי השוטרים בשלב מסוים נותק קשר העין בינם לבין הרכבה כשלא נעלם מעיני כי השוטרים מציינים במזכרים שבעלה של המבקשת זוהה על ידם.

לפי גרסת המבקשת היא לא ידעה מי נהג ברכב , בעלה והנהג לכאורה נחקרו במשטרה , בעלה כפר בנהיגה והנהג לכאורה הודה בנהיגה ברכב . לא אפרט את כל הראיות בשלמותן משטרם הסתיימה החקירה בתיק . בהתחשב בחומר הראיות הקיים בתיק, ניתוק קשר עין, העדר התייחסות לעבירה של נהיגה בזמן פסילה בשימוע כמפורט לע"ל , אי עימות הנחקרים עם הסרטון ונחיצות הרכב למבקשת לצורך נסיעתה לעבודתה בזרזיר.

12. לאור האמור לא מצאתי לנכון להורות על ביטול השבתת הרכב ומורה על קיצור תקופת השבתת הרכב למשך 30 ימים .

ניתנה היום י"ד בתשרי תשפ"ב, 20/9/21 בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשפ"ב, 20 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זהרה סעדי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: