ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישיבת פוניבז' בע"מ נגד מסורת התורה בני ברק :

לפני כבוד השופטת י. שבח , סג"נ

מבקשים

  1. ישיבת פוניבז' בע"מ (חל"צ)
  2. ישיבת פוניבז'
  3. הרב אליעזר כהנמן

ע"י ב"כ עוה"ד אהוד ארצי, רן פלדמן ורבקה אריאל

נגד

משיבים

  1. מסורת התורה בני ברק (ע"ר)
  2. הרב שמואל מרקוביץ'

ע"י ב"כ עוה"ד צבי אגמון, מרדכי בייץ, בעז פייל, אורי שורק, ודוד שמואלביץ

החלטה

בהליך העיקרי עותרים המבקשים למנות בורר חליף שיתפוס את מקומו של הרב הגאון חיים גדליה צימבליסט המכהן כאב בית דין בוררות זבל"א המתנהלת בין המבקשים לבין המשיבים, ואשר התפטר מתפקידו זה.
במסגרתו של ההליך העיקרי הוגשו מספר בקשות לסעדים זמניים שהשתיים האחרונות שבהן מונחות אף הן בפני.

1. הסכסוך רווי היצרים בין המבקשים (להלן, לשם הקיצור ומבלי לפגוע בכבודם – כהנמן) לבין המשיבים (להלן, לשם הקיצור ומבלי לפגוע בכבודם - מרקוביץ) על ההנהגה והשליטה בישיבת פוניבז' שבבני ברק, מהישיבות החשובות בעולם החרדי, ספינת הדגל (להלן – הישיבה). הסכסוך החולש גם על התחום התורני וגם על התחום הממוני, בעקבותיו נקרעה הישיבה לשני מחנות, מחנה תומכי כהנמן ומחנה תומכי מרקוביץ - מתנהל בבית המשפט מזה כמה עשורים ונפרש על כל ערכאותיו.
לאחר תקופת רגיעה קצרה התלקחה אש המריבה במלוא עוזה, והפכה למלחמה של ממש, הכוללת בין היתר גם מעשי אלימות ופגיעות גופניות שהצריכו את התערבות המשטרה.

2. כדי להבין את הרקע למחלוקת די להביא מהנאמר בהליכים קודמים:
"...קצרה היריעה מלמנות את ההליכים הרבים שננקטו על-ידי בעלי הדין, או מי מהם...בקצירת האומר אציין כי תחילתו של המאבק בשטר בוררין שאין חולק כי נחתם על-ידי שני בעלי הדין, ולפיו קיבלו על עצמם בעלי הדין לברר את הסכסוכים ביניהם במסגרת בוררות בפני הרכב 'הרבנים הגאונים הרב חיים צימבליסט שליט"א, הרב פנחס שרייבר שליט"א, הרב מאיר הייזלר שליט"א שנבררו על-ידינו לדון ולהכריע בעניין סמכויותיהם וזכויותיהם של הצדדים הנ"ל בישיבת פוניבז ומוסדותיה ונכסיה בכל העניינים השייכים לכך, כולל בעניינים רוחניים...'(להלן – שטר הבוררין). הרכב הדיינים נקבע לפי בוררות זבל"א: המבקש ברר את הדיין הרב שרייבר, המשיב ברר את הדיין הרב הייזלר, וכאב בית הדין נבחר הרב צימבליסט" (הפ"ב 37061-01-13, שכונה ע"י הצדדים פסק שבח א')
וכן:
"די להזכיר כי הרב אליעזר כהנמן ... הינו נכדו של מייסד הישיבה הרב יוסף כהנמן ז"ל, וגיסו של הרב שמואל מרקוביץ...משזה האחרון נשוי לאחותו הרבנית מרקוביץ. הרבנים כהנמן ומרקוביץ מתקוטטים על ראשות הנהגת הישיבה, והסכסוך שביניהם, המתברר במסגרת בוררות זבל"א, הולך ומתרחב, עד כי אין עסקינן על התורה בלבד כי אם גם, ונכון לעת הזו – בעיקר, על הקמח. עוד אזכיר כי ברקע לסכסוך שטר בוררות מיום כ"ה בסיון תשנ"ט שתוקפו המשפטי הוכרע זה מכבר, וכן פסק בוררות מרכזי שניתן בשנת 2000 על ידי כבוד הבוררים במותב הקודם: הרב צימבליסט, הרב שרייבר ז"ל והרב הייזלר יבדל"א (פסק הבוררות יכונה להלן – פסק 2000) שניתן לתמצתו בקביעה לפיה כתר הנהגת הישיבה פוצל לשניים: ההנהגה הרוחנית הופקדה בידיו של הרב מרקוביץ, וההנהגה הגשמית הופקדה בידיו של הרב כהנמן.
להלן אסקור בתמצית את ההתפתחויות הרלבנטיות לענייננו שאירעו מאז פסק הדין שניתן על ידי ביום 07.07.2013, ואלו הן: חלף הבורר הרב שרייבר ז"ל, שהתפטר מתפקידו, מינה הרב כהנמן כבורר מטעמו את הדיין הרב משה פרקוביץ'; הרב מרקוביץ הגיש לבוררים בשמו ובשם עמותת מסורת התורה שהוקמה על ידו, תביעה חדשה (להלן- התביעה) בה עתר להעביר על שמו את נכסי הישיבה, להעביר לידיו גם את שרביט ניהולה הפיננסי של הישיבה, לקבוע כי תלמידיו הינם תלמידי ישיבת פוניבז' לכל דבר ועניין, וכי על הישיבה לשאת בהוצאות החזקתם, אף עתר למתן חשבונות... אבן הדרך הנוספת והמרכזית שהונחה בתקופה זו היא פסק דין ביניים שניתן בתביעה הנ"ל ביום ז' טבת תשע"ה - 29.12.2014 (יכונה להלן- פסק 2014) ברוב דעות הרבנים צימבליסט והייזלר, וכנגד דעתו החולקת של הרב פרקוביץ', הקובע, בין היתר, כי תלמידי הרב מרקוביץ הינם תלמידי ישיבת פוניבז' לכל דבר ועניין וככאלו הם זכאים לקבל את צרכיהם מפירות הישיבה. פסק 2014 כלל גם סעד אופרטיבי המורה על עריכת התחשבנות חודשית באשר להוצאותיה והכנסותיה של עמותת מסורת התורה בני ברק (להלן- העמותה) שהוקמה ע"י הרב מרקוביץ , וחיובה של הישיבה לשאת בגירעון, ככל שיהא כזה, שאם לא ישולם על ידה - יהפוך לחיוב כספי ע"ס 480,000 ₪ מדי חודש בחודשו..." (הפ"ב 4661-06-14 ואח', סעיפים 1-3, שכונה ע"י הצדדים פסק שבח ב')

3. בפסק הדין שבח ב' לעיל שניתן ביום 30.08 2015 בוטל פסק בוררות 2014, ונקבע כי "הבוררים יקיימו דיון מחודש בהרכב מלא"; כי הבוררים אינם מוסמכים לדון בתביעתו של מרקוביץ הנוגדת לפסק בוררות 2000 שאושר והפך חלוט, זולת תביעתו לחייב את כהנמן לשאת בהוצאות תלמידיו ואברכיו נשל מרקוביץ "כשווים בין שווים" לרבות הבירור החשבונאי הכרוך בכך. כן נקבע כי עם מתן פסק הבוררות כאמור לעיל, כמו גם בתביעת הרבנית שרה מרקוביץ - "יסיימו הבוררים הנכבדים את תפקידם".
שתי בקשות רשות ערעור שהגישו שני הצדדים לבית המשפט העליון נדחו, למעט ביטול קביעת הח"מ לפיה יסיימו הבוררים את תפקידם. נפסק כי " שלושת הבוררים ימשיכו בתפקידם" מש"מערכת יחסים עכורה, יריבות, היעדר אמון או עוינות חריפה בין בוררים היושבים יחד בדין" אינה מקימה עילת נבצרות, וכי "שלושת הבוררים מצופים להתנהל באופן מקצועי ומכובד" (רעא 5753/15, 6784/15).

4. דיוני הבוררות נמשכו, אך לא על מי מנוחות, אם בין הבוררים בינם לבין עצמן ואם בין המתדיינים לבין הבוררים, מלווים בהחלטות פסילה שהגישו כהנמן, שהקשו עד מאד על מלאכתו של אב בית הדין הרב צימבליסט, ששימש בתפקידו כפוי הטובה בשליחות הרב אליישיב זצ"ל בהתנדבות, ושלא על מנת לקבל פרס. מכל מקום דיוני ההמשך לא הביאו לתוצר של פסק בוררות משלים, גם לא חלקי.

5. השנים נקפו, הפילוג התעצם, העויינות גברה והפכה לשדה קרב של ממש, מלחמת אחים, כאשר מצד אחד ניצב "מחנה השונאים"- בית כהנמן, ומן העבר האחר "מחנה המחבלים"- בית מרקוביץ, המתקוטטים בימים אלו גם על השליטה בחלקים כאלו ואחרים של הישיבה, איזור הלימוד, התפילה, האכילה ועוד.
הראיות שהוגשו לבית המשפט מעוררות חלחלה, ומזכירות ימים אפלים בעברו של העם היהודי. נוקעת הנפש מהמחזות הנצפים בסרטונים בהם נראים תלמידי חכמים שתורתם אמונתם, חובלים זה ב זה, ובהם נצפים בחורים המושכים בזקנו של בן הרב כהנמן, עת מנהיג הפלג האחר עומד מן הצד, והדבר לא הוכחש, מתבונן בזוועה ולא עושה דבר על מנת להביא לה קץ.

6. מכל מקום, בשנת 2019 הגישו מרקוביץ לאב"ד צימ בלסיט בקשה לחידוש דיוני הבוררות; האב"ד צימבליסט הודיע על רצונו להחזיר לצדדים את החומר שנצבר אצלו ואותת על רצונו לסיים את תפקידו, וההתדיינות המשפטית שבה להיכלי בית המשפט.
בהליך העיקרי עותרים כהנמן למנות בורר חליף משלעמדתם האב"ד צימבליסט התפטר מתפקידו, ובכל מקרה הדבר מתבקש נוכח גילו, 91 שנים עד מאה ועשרים; "נוכח מצבו הבריאותי" וכן "עקב חוסר יכולתו לנהל ישיבות בוררות ארוכות וסוערות".
מרקוביץ השיבו כי האב"ד צימבליסט כלל לא התפטר; ואם אכן התפטר אזי "יש לאפשר לו לסגת מהתפטרותו ולחלופין להורות לו לשוב ולדון בהליך הבוררות... ואפילו מסרב כיום לשוב ולדון בבוררות... יש לכוף על הרב צימבליסט לשוב ולדון בבוררות". להלן עוד נשוב להליך זה.

7. בד בבד עם הגשת ההליך העיקרי הגישו כהנמן מספר בקשות המתייחסות להיכל הישיבה -המבנה המרכז והיוקרתי ש בה - בו מתקיימים הלימודים והתפילות (להלן – ההיכל), בהן נטען כי אנשי מרקוביץ, תחת חסות הקורונה, הניסו בכוח הזרוע את אנשי כהנמן, תפסו בהיכל חזקה בלעדית ואינם מאפשרים להם ללמוד ולהתפלל בהיכל.
השופטת ערקובי, אליה נותבו הבקשות, החליטה בצו ארעי מיום 5.5.21 כי "האולם בהיכל הישיבה יחולק לשני חלקים בהתאם לדרישת המשטרה, 300 מקומות ישיבה יוקצו למבקשים 300 מקומות ישיבה יוקצו למשיבים". לאחר שתי ישיבות במהלכן נחקרו המצהירים מטעם שני הצדדים, ניתנה על ידי כבוד השופטת רחל ערקובי החלטה לפיה הפך הצו הארעי לצו זמני כפי הצעתה וכפי הודעתם המפורשת והבלתי מסוייגת של מרקוביץ לפיה הם מקבלים את הצעת בית משפט.

חרף הסכמת מרקוביץ להצעת בית משפט, לפיה "ויחלוקו" שווה בשווה את ההיכל, שהיטיבה עמם בהינתן הפער במספר התלמידים, הוברר כי הם מבזים את החלטת בית משפט, ומפרים אותה בריש גלי, תוך שהם מתרצים את מעשיהם בטיעון לפיו ההחלטה מסדירה את חלוקת ההיכל רק בימי חול ואינה מתייחסת כלל לימי שבת ומועד. השופטת ערקובי נדרשה אפוא להתערבות נוספת, ובהחלטתה מיום 10.08.2021 דחתה מכל וכל את טענת מרקוביץ לסיוג ההחלטה לימי חול משלא מצאה לה " ולו בדוחק" אסמכתא, ומשההסכמה להצעת בית המשפט הייתה גורפת ללא כל סייג; אף דחתה את טענת מרקוביץ כי המספר 300 ננקב רק "לצורכי הדגמה" אותה מצאה "מופרכת" וש"לא הייתה ולא נבראה". השופטת ערקובי הדגישה כי לולא הסכימו מרקוביץ להצעתה לחלוקה השיוויונית הרי ש"הסעד שניתן היה מתייחס לפער שבין מספרי הצדדים [1,500 מול 900 – י.ש.] החלוקה הייתה נעשית בהתאמה. בהינתן הפער המספרי לטובת המבקשים הרי החלוקה השוויונית נעשתה לטובת המשיבים והוצעה לצורכי שלום", וכי מרקוביץ "הבינו היטב כי ההצעה מיטבה עימם וכי החלוקה השוויונית מוטה לטובתם מבחינת השימוש היחסי שכל אחד מהצדדים אמורים לעשות בהיכל הישיבה, ולכן הזדרזו ונתנו הסכמתם לצו הזמני". השופטת ערקובי הביעה את מורת רוחה מהוספת מקומות ישיבה החורגים מהמספר הנקוב בהחלטתה על דרך התקנה גלריות וראתה בכך הפרת צו שיפוטי וקבעה "המשיבים הפרו את הצו הארעי ולאחר מכן את צו המניעה שניתן כאמור בהסכמתם".
בקשת רשות ערעור על החלטה זו תלויה ועומדת.

8. ההכרעה בכל הנוגע לתפילות בהיכל לא הביאהלמרבית הצער, לשלום, גם לא להרגעת הרוחות, ומשבקשת מרקוביץ לעיכוב ביצוע נדחתה ע"י בית ה משפט העליון, הועתקה חזית המלחמה לבניין המכונה " אוהל קדושים".
הגשת הבקשות הנוספות לא אחרה אפוא מלהגיע.
אוהל קדושים הוא מבנה רחב ידיים שיסודותיו הונחו לפני כמה עשורים ושככל הנראה הושלם ושופץ לפני כחמש עשרה - עשרים שנה ע"י כהנמן בכספי תרומות, והוא משמש גם כבית מדרש וגם כבית תפילה, לצד בית הכנסת שבהיכל. ב" בקשה לצו מניעה זמני ולצו ארעי שימנעו פלישה לבניין המכונה 'אוהל קדושים'" שהוגשה ביום 25.08.21 (להלן- בקשת כהנמן) עותרים כהנמן לצו שימנע ממרקוביץ וממי מטעמם "להיכנס לבניין המכונה אוהל קדושים" שבבעלות המבקשת 1, וכן לצו ש"יאסור על אנשי מסורת התורה לשוב ולהפריע לאנשי ישיבת פוניבז' לעשות שימוש בלעדי כראות עיניהם באוהל קדושים, לרבות במהלך תפילות השבת והחגים כשם שעשו במקום מאז שנבנה ועד לימים האחרונים".
נטען כי מדובר ב"פלישה טרייה" למבנה אוהל קדושים שבבעלות חברת ישיבת פוניבז' שבוצעה על ידי אנשי מרקוביץ ביום 20.8.21, שעות ספורות לאחר שבית המשפט העליון דחה את בקשת עיכוב הביצוע הזמני שהגישו מרקוביץ על החלטות השופטת ערקובי. עוד נטען כי "מיום שנפתח לראשונה אוהל קדושים ועד היום הבניין היה בחזקתה המלאה של ישיבת פוניבז' ולמסורת התורה לא הייתה שום חזקה בו אף לא במשותף".
מרקוביץ לא חולקים על כי גם מבנה אוהל קדושים מצוי בבעלות ישיבת פוניבז', גם לא על כך שעד למועד הנטען הוחזק על ידי כהנמן , אלא שלטענתם אין לכך כל נפקות, משזכותם להתפלל גם באוהל קדושים נובעת מחתירה לשוויוניות ולמניעת "תוצאה מפלה". לשיטתם, לא ניתן לערוך שינויים בסדר היום הקשור להיכל, מבלי לערוך שינוי מקביל גם באוהל קדושים, ויש "לבחון את מקומות השימוש בכל גבעת הישיבה על שני היכלות התפילה המרכזיים שבה ולהקצותם לשני הצדדים באופן שיוויוני". לכן, כך נטען, יש לאפשר למרקוביץ "להשלים באוהל קדושים את מקומות התפילה שהוחסרו מהם" בהיכל.

9. בד בבד עם הגשת התשובה לבקשת כהנמן הגישו מרקוביץ לתיק הקיים גם בקשה עצמאית (להלן- בקשת מרקוביץ) לגביה הם מאשרים כי "אינה אלא בבואה של התשובה שהוגשה ביום 31.8.21 על ידי המבקשים" ובה הם עותרים "למתן צו מניעה זמני לפי סעיף 16 לחוק הבוררות אשר איינה מהמשיבים לסלק את תלמידי המבקש 2 בסדרי הלימוד בימות החולות ובתפילת השבת וימים טובים מהיכל אוהל קדושים...".

10. ראשית, אתייחס לשתי הבקשות לעיל מן הפן הדיוני, שכן חוששני שלא ניתן היה להגישן באכסניה של התיק העיקרי שהסעד היחידי שהתבקש בו הוא מינוי בורר חליף, שהרי מטרת הסעדים הזמניים היא לשמר את המצב הקיים ולהבטיח את ביצועו פסק הדין שיינתן בהליך העיקרי. אין כל קשר בין הסעדים שהתבקשו בשתי הבקשות – חזקה בנכסים כאלו ואחרים וסידורי ישיבה ותפילה – לסעד שהתבקש בהליך העיקרי המתבטא במינוי בורר חליף או העברת הסכסוך לבית המשפט. הבקשות לעיל, הקשורות לסכסוך העיקרי המתברר בבוררות ושמטרתן הבטחת הסעד שייפסק בפסק הבוררות, גם הקודמות להן, אמורות היו להיות מוגשות כהליכים נפרדים ועצמאיים לפי סעיף 16 לחוק הבוררות וכנגד תשלום אגרת המשפט המתבקשת.
עם זאת, מששלוש הבקשות הקודמות נדונו במסגרתו של התיק שמספרו ברישא, ומשביום 25.8.21 ניתן על ידי כבוד השופטת ירדנה סרוסי צו ארעי בבקשת כהנמן תוך מתן הוראה כי "המזכירות תקבע את הבקשה לדיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי על פי יומן בית המשפט", לא ראיתי לנכון לעכב את הדיון על דרך מחיקת הבקשות ומתן הוראה לצדדים להגישן כהליך נפרד ועצמאי.

11. משהצווים שנתבקשו בבקשת כהנמן, והיפוכם בבקשת מרקוביץ, אינם נדרשים לצורך הבטחת ביצועו של פסק הדין שיינתן בהליך העיקרי, קרי: מינוי בורר, נוטה מרכז הכובד אל עבר גורם שמירת המצב הקיים. לא בכדי ויתרו בעלי הדין על חקירת המצהירים, משהמצב הקיים, אותו מבקשים כהנמן לשמר עד להכרעת הסכסוך בבוררות, משתקף היטב גם בכתבי בית הדין שהוגשו ע"י מרקוביץ בבחינת "הודאת בעל-דין":
בהודעת הערעור שהגישו מרקוביץ לבית המשפט העליון על החלטת כבוד השופטת ערקובי מיום 10.08.21 הוצהר על ידם כי " זה שנים רבות שהמשיבים מיוזמתם נהגו להתפלל את תפילות השבת והחגים באולם אחר, במבנה המכונה "אוהל קדושים", המכיל מקומות רבים מאלה שבהיכל הישיבה..."
כי:
"... אין חולק שכבר כ-13 שנים שתלמידי הרב מרקוביץ' מתפללים בהיכל הישיבה באופן בלעדי בתפילות השבת העיקריות ... ואילו תלמידי הרב כהנמן מתפללים במבנה אחר בשם "אהל קדושים..."(סעיף 14);
כי
"... שכן אין חולק שכבר כ-16 שנים (בתפילות החגים, וכ-13 שנים בתפילות השבת) ישנו סטטוס קוו, לפיו המערערים הם שמתפללים באופן בלעדי בהיכל הישיבה בתפילות השבת ובחגי ישראל. בצעד הידוע לכל הציבור החרדי בחרו המשיבים לפני כ-16 שנים להתפלל במבנה אחר של ישיבות פוניבז' המכונה 'אהל קדושים', מבנה המכיל כ-1500 מקומות"( סעיף 36);
וכי
"במשך שלוש שבתות לאחר מתן הצו הארעי (אשר כאמור – הוא הוא הצו הזמני) המשיבים לא הציגו את כף רגלם בתחומי ההיכל בתפילות השבת והמשיכו להתפלל ב"אהל קדושים" במנהגם ב-16 שנים האחרונות..." (סעיף 89).

גם בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט העליון לצד בקשת רשות הערעור חזרו מרקוביץ ואישרו כי "....אין חולק שלמשיבים המתפללים ב-16 השנים האחרונות בהיכל שבמבנה "אהל קדושים" (בתפילות החגים, וכ-13 שנים בתפילות השבת) לא ייגרם כל נזק אם לא יתפללו במשך מספר שבתות נוספות בהיכל הישיבה, עד למתן פסק דין בערעור, כאשר יש להם מקום נוח ונרחב לכלל התלמידים מטעמם..." (עמוד 2 (א) סיפא)
כי
"... אין חולק שכבר כ-16 שנים (בתפילות החגים, וכ-13 שנים בתפילות השבת) שתלמידי הרב מרקוביץ' מתפללים בהיכל הישיבה באופן בלעדי בתפילות השבת והחגים העיקריות – שחרית וערבית (לעיל ולהלן – תפילות השבת וימים טובים) ואילו תלמידי הרב כהנמן מתפללים במבנה אחר בשם "אהל קדושים" (סעיף 10);
כי
"מצב העניינים כיום לאחר החלטת בית המשפט הוא, שמחד תלמידי המשיבים כולם יכולים להתפלל, כבימים ימימה בבית המדרש "אהל קדושים" בו הם מתפללים ב-16 השנים האחרונות (בתפילות החגים, וכ-14 שנים בתפילות השבת)..." (סעיף 31)
וכי
"יוער בהקשר זה, כי בשבת האחרונה – פרשת שופטים, לאחר מתן ההחלטה על ידי בית המשפט קמא, הגיע הרב כהנמן עם כ-40 מתלמידיו (התלמידים מטעם המשיבים) להתפלל בהיכל הישיבה, למרות שמעבר לפרובוקציה, אין בכך שום תועלת חינוכית לו ולתלמידיו, אשר רוב מוחלט מהם נותרו להתפלל ב"אהל קדושים "כמנהגם ב-16 השנים האחרונות (כאמור – 16 שנים בתפילות החגים, וכ-13 שנים בתפילות השבת)". (סעיף 39)

האמור לעיל חוזר על עצמו גם בבקשת מרקוביץ , בה נטען כי "לאורך השנים גזרה המציאות על הצדדים 'סטטוס קוו' בחלוקת השימוש בנכסי הישיבה, ... ואילו תלמידי הרב כהנמן התפללו בבית מדרש אחר, רחב ממדים, הקרוי "אהל קדושים" המונה בסך הכל כ-1250 מקומות..." (סעיף 11)
וכן:
"וכאמור, אין חולק שכבר כ-13 שנים שתלמידי הרב מרקוביץ' התפללו בהיכל הישיבה באופן בלעדי בתפילות השבת העיקריות – שחרית וערבית, ובימי חג הם התפללו באופן בלעדי בהיכל הישיבה כ-16 שנים, ואילו תלמידי הרב כהנמן התפללו עד לאחרונה ממש רק ב"אהל קדושים""(סעיף 33).
(כל ההדגשות בכתב נעשו ע"י הח"מ).

רואות עינינו, המסד העובדתי הנדרש להכרעה בבקשות לסעד זמני הינו בהיר וחד משמעי. גם לשיטת מרקוביץ, מי שהתפלל, למד, והחזיק באופן בלעדי באוהל קדושים במשך 13-16 השנים עד ליום הפלישה הנטען, אוגוסט 2021, הם כהנמן, הם לבד ואין בלתם.
בפנינו אפוא פלישה טרייה שבוצעה תוך שימוש בכוח הזרוע.

12. הלכה היא כי
"... תכליתו של צו עיכוב ביצוע, ככל סעד זמני, היא שימור המצב הקיים עד להכרעה בהליך העיקרי. מטרתו 'להקפיא' את מצב הדברים הקיים ולמנוע מאחד הצדדים לקבוע עובדות בשטח באופן שיסכל את האפשרות לפתור באופן קונקרטי וישים את הסכסוך בין בעלי הדין (ע"א 8506/15 ריכטר נ' כהן, פסקה 6 (27.3.2016); רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר, פסקה 22 (28.12.2012))" (בע"מ 1297/18 פלונית נ' פלוני , פסקה 8, ניתן ב-05.03.2018).
וכן:
"אחת מן התכליות המרכזיות העומדות במוקד הסמכות ליתן סעדים זמניים היא שימור המצב הקיים עד להכרעה בתביעה העיקרית על מנת לאפשר את ביצועו של פסק-הדין לכשיינתן" (ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177, 196 (1995)" (רע"א 1668/11 לוי נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ , פסקה 3, ניתן ב-27.07.2011).

מעשי מרקוביץ תכליתם אחת - לשנות בכוח הזרוע את המצב הקיים בישיבה מזה יותר מעשור, ולהעמיד את כהנמן בפני עובדה מוגמרת, תוך קביעת עובדות בשטח, ואת זאת בדיוק צריך צו המניעה למנוע.

13. טענת מרקוביץ לפיה יש לבחון את ניסיון פלישתם לאוהל קדושים על רקע הצורך "לבחון את מקומות השימוש בכל גבעת הישיבה על שני היכלות התפילה המרכזיים שבה ולהקצותם לשני הצדדים באופן שיוויוני" ועל רקע הצורך לאפשר למרקוביץ "להשלים באוהל קדושים את מקומות התפילה שהוחסרו מהם" בהיכל - אינה ראויה להישמע.

ראשית, טענה מעין זו היא ניסיון להתמודד שלא כדין עם הכרעת כבוד השופטת ערקובי בכל הנוגע להיכל, לבטלה או לתקנה או לשנותה , עת המקום הראוי לכך הוא ערכאת הערעור;

שנית, כאשר כהנוביץ הבינו כי מרקוביץ דוחקים אותם, תוך שימוש באלימות ובבריונות, מהיכל הישיבה, הם פנו לבית המשפט וביקשו את עזרתו, בניגוד למרקוביץ הדוגלים בעשיית דין עצמית. חלוקת מקומות ההיכל לשני המחנות באופן שוויוני, 300 לאלו ו300 לאלו, חרף טענת מרקוביץ כי החזיקו בבלעדיות בכל המקומות בהיכל, היא תוצאה של החלטה שיפוטית שניתנה לאחר דיון וטיעונים, במובחן מלקיחת החוק לידיים. גם אם היה ממש בטענת מרקוביץ בדבר הצורך ב"תיקון המצב המפלה", ואיני סבורה כך, אזי אותו התיקון צריך היה להיעשות ע"י בית המשפט לאחר פנייה אליו בידיים נקיות, ודאי לא באמצעות עשיית דין עצמי מלווה בהתנהגות פרועה ותוקפנית.

שלישית; ההחלטה להפוך את הצו הארעי שניתן ביחס להיכל לצו זמני התקבלה לאחר שני דיונים בהם נחקרו מצהירי הצדדים, ולאחר שמרקוביץ קבלו ללא סייג את הצעת בית המשפט. במהלך הדיון בפני אישר עו"ד אגמון ב"כ מרקוביץ כי " בפנינו הונחה הצעת בית המשפט שאמרה פחות או יותר בפרפרזה שהוא מציע לחלוק, ולא - הוא יכריע לפי מספר התלמידים, וזה רק בהיכל, כאשר מבחינתנו אנחנו לא היינו באוהל קדושים בכלל. בנסיבות אלה נאלצנו להסכים"(עמוד 31 שורות 13-15), בהלימה מוחלטת לאמור בהחלטת כבוד השופטת ערקובי לפיה לולא הסכימו מרקוביץ להצעתה לחלוקה שוויונית של המקומות בהיכל הרי ש" הסעד שניתן היה מתייחס לפער שבין מספרי הצדדים החלוקה הייתה נעשית בהתאמה. בהינתן הפער המספרי לטובת המבקשים הרי החלוקה השוויונית נעשתה לטובת המשיבים והוצעה לצורכי שלום". השופטת ערקובי ציינה כי מרקוביץ " הבינו היטב כי ההצעה מיטבה עימם וכי החלוקה השוויונית מוטה לטובתם מבחינת השימוש היחסי שכל אחד מהצדדים אמורים לעשות בהיכל הישיבה, ולכן הזדרזו ונתנו הסכמתם לצו הזמני".
הצעת השופטת ערקובי הייתה ברורה, כמו גם סיכוני מרקוביץ בדחייתה. אחרי שהטיבו את מצבם בכל הנוגע למספר המקומות שהוקצו להם בהיכל - 300 מקומות במקום 180 מקומות לפי מספרם היחסי - לא יכולים מרקוביץ להישמע בטענה המתחכמת כי כעת יש ליתן להם "תמורה" בגין הסכמתם זו המתבטאת בחלוקת אוהל קדושים וב"השלמת" המקומות שהוחסרו מהם, וכי המספר ננקב כדוגמא בלבד. את התנאי הזה היה על מרקוביץ להצי ג בד בבד עם מתן תגובתם להצעת כבוד השופטת ערקובי, או לדחות את ההצעה. דרך ההילוך הלוליינית של מתן הסכמה, גזירת טובת ההנאה הכרוכה בהסכמה, ולאחר מכן העלאת טענות מתחכמות כגון: הצע ת השופטת התייחסה בכלל רק לימי חול; כי מדובר בדוגמא בלבד; כי יש להשלים את המקומות שהוחסרו במקום אחר; או כי באוהל קדושים הכוונה לאברכים ולא לבחורים - פסולה בעיני מכל וכל, ביחוד כשהיא מתווספת להתנהגות האלימה ולהפרת צווי בית המשפט, המתבטאת לא רק במספר המושבים ובגלריות, שהרי במהלך הדיון טען ב"כ כהנמן, והדבר לא הוכחש, כי גם חלוקת ההיכל לא מתבצעת באופן שוויוני, משהחזן בתפילות, גם בעל הקורא והעולים לתורה הם מקרב אנשי מרקוביץ בלבד.

רביעית, לא אלמן ישראל, ולרשות מרקוביץ עומד בית פרלמן, שכפי שנטען לגביו , ולא הוכחש, הכיל טרם שיפוצו 400 מקומות ישיבה. מרקוביץ חזרו והלינו בכתבי בית הדין מטעמם על כי החלטת השופטת ערקובי לחצות את ההיכל הותירה 300 מתלמידיהם ללא מקום תפילה. אמנם במהלך הדיון טען עו"ד אגמון כי מחנה מרקוביץ מונה " 800 בחורים" אך באין הסבר לתוספת של 200 בחורים , הדעת נותנת שאלו שלא נמצא להם מקום, יוכלו להתפלל בבית פרל מן, שמרקוביץ לא הכחישו שהם עושים בו שימוש.

14. הנה כי כן, אין בטענות מרקוביץ כדי להתגבר על זכותם של כהנמן לשמר את המצב שהיה קיים באו הל קדושים מזה 15 שנים עד לפלישה הכוחנית שנעשתה ע"י מחנה מרקוביץ ערב הגשת הבקשה, ומשכך אני מורה כי הצו הארעי שניתן ע"י כבוד השופטת סרוסי ביום 25.08.21 י הפוך לצו זמני המונע מאנשי מרקוביץ והמזוהים עמם להיכנס לבניין אוהל קדושים , אף אוסר עליהם "לשוב ולהפריע לאנשי ישיבת פוניבז' לעשות שימוש בלעדי כראות עיניהם באוהל קדושים, לרבות במהלך תפילות השבת והחגים".

למותר לציין כי הפועל היוצא של מתן הצווים לעיל מתבטא בדחיית בקשת מרקוביץ, שגם לפי שיטתם אינה אלא בבואת תשוב תם, שנדחתה, לבקשת כהנמן.

15. זה המקום להזכיר כי בהחלטתי מיום 01.09.2021 ביקשתי את נוכחות נציגי רשם העמותות ורשם ההקדשות בדיון ש נקבע ליום14.09.2021, והללו אכן כיבדו את בית המשפט בנוכחותם ובטיעונם.
סוגיית ההתנהלות בישיבת פוינבז' מצריכה חשיבה מחודשת.
אין להשלים עם פעילות עמותות שחרטו על דגלן את מטרת לימוד התורה, עת זו מתבצעת תוך כדי מעשי בריונות, בתקיפות לגוף ולרכוש, בהתנהגות פרועה ובמהומות המצריכות התערבות המשטרה ופיקוח בלתי סביר ע"י בית המשפט.
הראיות שהוגשו לבית המשפט בתיק בו עסקינן מעוררות חלחלה, ומזכירות ימים אפלים בעברו של העם היהודי: תלישת הזקן, הפיכת שולחנות בבית המדרש, חבטות, בעיטות, דחיפות, ומה לא, אלא שלא בחוליגנים עסקינן, מש הפורעים הפעם הם עצמנו ובשרנו, החובטים זה בזה כאחרוני העבריינים.

חוק החברות תשנ"ט 1999 מסמיך את רשם ההקדשות לחקור בעניינה של חברה לתועלת הציבור, שאינה מקיימת את ההוראות "לפי חוק זה"תוך מינוי חוקר, וגם חברה לתועלת הציבור ניתנת לפירוק.
חוק העמותות תש"ם 1980 מסמיך את בית המשפט לצוות על פירוקה של עמותה המתנהלת בניגוד לחוק.
האלימות שפשטה בישיבה אינה גזירה משמיים שיש להשלים עמה, ואני קוראת לגורמים האמונים על הפיקוח על החברות הציבוריות והעמותות להרים את הכפפה.

גם המצב הקיים, שגם בתי המשפט התייחסו אליו כאל מצב נתון, לפיו קיימות בישיבה שתי ישיבות ועמותה מתחרה פועלת בקרביה של עמותה קיימת - טעון בירור יסודי, ביחוד עת בפסק בוררות 2000 הורו הבוררים על סגירת עמותת "צור התורה" שנפתחה ע"י מרקוביץ , עת תחתיה ייסד מרקוביץ בשנת 2007 את עמותת מסורת התורה, ואין לכך כל קשר עם המוסכמה לפיה יש להעניק לכל תלמידי הישיבה, אלו שבאים בשעריה בכוונה ללמוד תורה ולציית לכלליה, את אותן הזכויות.
אם ימי הסליחות והימים הנוראים לא הביאו את האחראים לשני הפלגים, או מי מהם, להרהר אחר התנהגותם, שמא האמור לעיל יביא להארה המתבקשת.

16. ובאשר להליך העיקרי:
בתגובתם טענו מרקוביץ, כאמור , כי האב"ד צימבליסט כלל לא התפטר; כי אם אכן התפטר "יש לאפשר לו לסגת מהתפטרותו ולחלופין להורות לו לשוב ולדון בהליך הבוררות... ואפילו מסרב כיום לשוב ולדון בבוררות... יש לכוף על הרב צימבליסט לשוב ולדון בבוררות", אלא שהודעת האב"ד צימבליסט טרפה את הכללים, משהודיע לבית המשפט כי "לא אוכל להמשיך לדון בבוררות שלפנינו" וזאת " בעיקר עקב התנהלותו של ב"כ הרב כהנמן"[עיון בפרוטוקולים המתעדים את דיוני הבוררות מעלה שאין הכוונה לפרקליטים המלומדים שהופיעו לפני בדיון ] וגם " לאור מצבי הבריאותי".
אין לתמוה אפוא כי במהלך הדיון בלפני הודיע ב"כ מרקוביץ כי "לא נכפה על הרב צימבליסט לשמש כבורר".
יתרה מכך, הושגה הסכמה כוללת למנות, תחת בורר חליף לאב"ד בבוררות זבל"א, בורר חליף דן יחיד שיהא שופט בדימוס ולו, כבקשת מרקוביץ, " זיקה כלשהי לדין תורה".

סוף דבר
בית המשפט מודה לרב הגאון האב"ד גדליה צימבליסט על פעילותו כבורר במהלך כל השנים שנעשתה במסירות ובהתנדבות, משחרר אותו מתפקידו, ומאחל לו בריאות טובה.
בנוסף לצווים המפורטים בסעיף 14 לעיל, אני ממנה כבורר דן יחיד בבוררות ההמשך שבין המבקשים לבין המשיבים, את השופט בדימוס דוד חשין, מהמשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, ויצמן 2, תל-אביב-יפו, טלפון 03-XXXX555, שאני מאמינה שיטול את המושכות לידיו, ויוביל את עגלת הבוררות בביטחון וביעילות אל חוף מבטחים. המינוי יכנס לתוקף עם מתן הודעה מטעם כבוד השופט בדימוס חשין כי נכון הוא לקבל על עצמו את התפקיד, וכי לא קיימת לו מניעות לקבלתו.

אני מחייבת את המשיבים בהוצאות ההליך בסך 45,000 ₪.
המזכירות תשלח לשופט בדימוס העתק ההחלטה ותסגור את התיק.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ישיבת פוניבז' בע"מ
נתבע: מסורת התורה בני ברק
שופט :
עורכי דין: