ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ד"ר תאופ'יק דראג'מה נגד ו. ג . :

לפני כבוד ה שופטת חדוה וינבאום וולצקי

המערער

ד"ר תאופ'יק דראג'מה
ע"י ב"כ עוה"ד דניאל דן-גור ואח'

נגד

המשיבה

ו. ג .
ע"י ב"כ עוה"ד דוד פייל ואח'

בית משפט קמא הורה למערער להגיב לבקשה בתוך 7 ימים מיום המצאת ההחלטה.

פסק דין

המערער הגיש בקשה ליתן לו רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בת"א-יפו, כבוד השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין, מיום 23.4.21 שבה דחה את בקשתו להארכת מועד להגשת הודעה לצד ג' אך העריך לו את המועד להגיש את ראיותיו ב - 45 ימים ומנגד הורה לו להפקיד סך של 100,000 ₪ בקופת בית המשפט וחייבו בהוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪.

רקע ועובדות נדרשות:

המשיבה הגישה כנגד המערער תביעה בגין טיפול רפואי רשלני בשיניה, לטענתה, שאותו ביצע המערער.

המערער קיבל ייצוג מחברת הביטוח שלו וזו הגישה בשמו כתב הגנה וחוות דעת רפואית נגדית.

ב"כ הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן בניסיון לסילוק התביעה בפשרה וכפי שעלה מתוך דברי המערער בבית משפט קמא, הוא סירב להצעה שהתגבשה בטענה כי אינו חייב מאומה למשיבה.

משפשרה לא הושגה הורה בית משפט קמא ביום 27.7.20 על הגשת הראיות בתצהירים וקבע מועדים לשמיעת הראיות לימים 22.3.21 ו – 11.4.21.

בית משפט קמא הורה למערער להגיב לבקשה בתוך 7 ימים מיום המצאת ההחלטה.

תגובת המערער לא הגיעה. ביום 21.12.20, לאחר שהוגשה בקשה נוספת לשחרור מייצוג תוך פירוט הניסיונות להעביר את החלטת בית משפט למערער בדוא"ל ואף בדואר אקספרס, נעתר בית משפט קמא ושחרר את ב"כ המערער מייצוג.

רק ביום 14.3.21, שבוע עובר למועד שמיעת הראיות, הגיש ב"כ החדש של המערער, עו"ד דן-גור, בקשה לביטול מועדי הדיונים שנקבעו, להאריך לו את המועד להגשת הראיות ושליחת הודעה לצד ג' כנגד המבטחת. הבקשה הוגשה בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") מחמת שלא נמסרה בה עמדת המשיבה.

המשיבה התנגדה לבקשה בטענה כי התיק קבוע להוכחות מזה זמן רב וכי המערער ידע על כך ואף בא כוחו החדש, כפי שנמסר לה, לא שיתף עמה פעולה.

בית משפט קיבל את עמדת המשיבה והורה על קיום הדיון במועדו.

בתגובה להחלטה הגיש עו"ד דן-גור בקשה לשחרור מייצוג מחמת דיונים אחרים שקבועים לו באותם מועדים. בית משפט קמא נעתר לבקשה.

ביום 22.3.21, התייצבו הצדדים לישיבת ההוכחות כאשר המערער התייצב לבדו, ללא ייצוג ושב וביקש לדחות את מועד הדיון על מנת לאפשר לו ייצוג על ידי עורך דינו.

בית משפט קמא ניהל דיון ארוך עם המערער וב"כ המשיבה, בניסיון למצוא פתרון שייאזן בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים ובסופו של יום דחה למתן החלטה לאחר שיומצאו לו אישורי מסירה של מסמכי בי-דין ששלח ב"כ המשיבה למערער.

ביום 7.4.21 אף מצא בית משפט קמא מיוזמתו לדחות את מועד ההוכחות השני שנקבע בשעתו ליום 11.4.21 מן הטעם שטרם ניתנה החלטתו בבקשת המערער.

ביום 23.4.21 ניתנה החלטת בית משפט קמא נשוא הבקשה שבפניי. בית משפט קמא ביקש לאזן בין הצורך ליתן למערער את יומו ואת יכולתו להתגונן כנגד התביעה ומנגד לשמור על האינטרס של המשיבה שלא תהיה סחבת בניהול ההליך שהגישה.

האיזון נעשה באופן שמצד אחד לא התאפשר למערער להגיש כעת הודעה לצד ג' אך ניתנו לו 45 ימים להגשת ראיותיו ונקבעו מועדים חדשים לשמיעת הראיות ליום 10.6.21 (ראיות תביעה) ו – 1.10.21 (ראיות נתבע).

עוד הורה בית המשפט קמא כי המערער יפקיד בקופת בית המשפט סך של 100,000 ₪ בתוך 30 ימים וזאת על מנת לאזן בין זכויות הצדדים.

בית משפט קמא אף חייב את המערער בהוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪.

ביום 2.5.21 הגיש עו"ד דן-גור בקשה לדחיית מועד הדיון מחמת דיון אחר שקבוע לו בבית המשפט בחיפה.

המשיבה הגיבה לבקשה וטענה כי בטרם תגיב לגופה של בקשה ידאג המערער לעמוד בהחלטת בית משפט קמא ולהפקיד את הסכום שנדרש להפקיד ולשלם את ההוצאות שהוטלו עליו.

בית משפט קמא הורה כי עמדה זו של המשיבה מקובלת עליו.

בתגובה שב ב"כ המערער על בקשתו לדחיית מועד הדיון תוך שציין כי על החלטת בית משפט מיום 23.4.21 הוגשה הבקשה שבפניי ביום 6.6.21.

בית משפט קמא קבע כי כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע על ידי מותב זה, לא יידחה הדיון.

רק ביום 8.6.21 הוגשה גם הבקשה לעיכוב ביצוע בתיק שבפניי. ביום 9.6.21 ניתנה החלטתי ולפיה לא אדון בבקשה שכן טרם הופקד הפיקדון בבקשת רשות הערעור שהוגשה עוד ביום 6.6.21 ולבקשה לעיכוב ביצוע לא צורף תצהיר ולא התחייבות עצמית כנדרש בתקנות.

משפעל ב"כ המערער לתיקון הליקויים הובאה הבקשה בפניי רק ביום 10.6.21 בשעה שהדיון בפני בית משפט קמא כבר התנהל.

במקביל, ביום 9.6.21, הוגש תצהיר המערער באמצעות בא כוחו לבית משפט קמא .

סברתי כי בלעדי פרוטוקול הדיון מיום 10.6.21 אין טעם בקיום הדיון בבקשה שבפניי שכן יש לדעת מה עלה בגורל הדיון. הבנתי כי הדיון נעשה בהקלטה ותמליל הדיון התעכב.

לצערי רק ביום 13.9.21 הומצא לי הפרוטוקול.

מעיון בפרוטוקול עולה כי ב"כ המערער לא התייצב לדיון.

בית משפט קמא שמע את גרסת המשיבה ולאחר מכן אפשר לנתבע לחקור אותה. המערער טען כי הוא מבקש לומר את דברו ובסופם של הדברים שב ונשאל אם ברצונו להפנות למשיבה שאלות והשיב בשלילה. הדיון נמשך בשמיעת עד נוסף מצד המשיבה.

בסופו של הדיון קבע בית משפט קמא כי שמיעת ראיות המערער תשמע כפי שנקבע ביום 1.10.21.

טענות המערער

אין בדין חובת הפקדה על נתבע. מכאן שהחלטת בית משפט קמא בעניין זה שגויה. בהחלטת בית משפט קמא יש משום פגיעה בזכותו של המערער לגשת לערכאות. החלטה כאמור תביא למדרון חלקלק כפי שקרה אצל תובעים. יתרה מכך חובת הפקדה מוכרת רק לעניין ההוצאות ולא לתשלום התביעה. גם אין מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר שבו על פי התקנות הישנות ניתן היה לחייב בהפקדת סכום התביעה כתנאי לקבלת רשות להתגונן.

היה מקום לאפשר שליחת הודעה לצד ג' שכן הצורך בכך התעורר לאחר שחברת הביטוח התנערה מחובתה וביקשה לאנוס את המערער להצעת הפשרה שהועלתה ולא ניתנה הסכמתו לה. רק במועד שבו בית משפט קמא קיבל את הבקשה להשתחרר מייצוג קם הצורך בהגשת ההודעה לצד ג'. בית משפט לא היה צריך לשחרר את בא כוחו הקודם של המערער אם סבר שאין מקום לדחיית הדיון. ואם שחרר את בא כוח המערער היה עליו לאפשר למערער לשלוח הודעה לצד ג' כנגד המבטחת שכן בהחלטתו על שחרור הקים את העילה להגשת ההודעה לצד ג'.

כמו כן יש ליתן רשות ערעור על פסיקת ההוצאות בבקשה שכן לו היה נדחה הדיון כבקשת המערער ובא כוחו לא היה צורך בהתייצבות התובעת ועדיה .

ב"כ המערער מציין כי לא היה שיהוי מצד המערער או מצידו שכן מדובר בשנת קורונה על כל המשתמע מכך וכן מאחר ובעת שנטל את הייצוג כבר היו קבועים לו דיונים בתיקים אחרים.

תגובת המשיבה

התנהלות המערער לוקה בחוסר תום לב. הוא עושה כל שביכולתו לעכב את הדיונים ולדחותם ולגרום נזק נוסף למשיבה.

בית משפט קמא איזן בין הזכויות של המערער שיהיה לו יומו בבית משפט לבין זכותה של המשיבה שלא ייגרם לה עיוות דין נוסף בשל הסחבת שבניהול ההליך על ידי המערער.

עד מועד הגשת התגובה לא הפקיד המערער את הסכום בהתאם להחלטת בית משפט קמא.

משכך יש לדחות את הבקשה.

דיון

לאחר שעברתי על בקשת רשות הערעור ועל התגובה ראיתי לקבל את הבקשה בחלקה. שלוש הן טענות המערער כנגד החלטת בית משפט קמא ואדון בהן כסדרן.

אשר למתן הוראה על הפקדה של סך של 100,000 ₪-

בהחלטת בית משפט קמא נקבע כי למול קבלת בקשת המערער לדחות את הדיון ולאפשר לו להגיש ראיותיו, יפקיד המערער את הסך של 100,000 ₪.

בסופו של יום התייצב המערער בעצמו לישיבת ההוכחות ביום 10.6.21 ובית משפט קמא אפשר לו אף לחקור בנגדית את העדים מטעם המשיבה. המשך שמיעת הראיות אף נדחה לצורך שמיעת ראיות המערער וסיכומים בעל פה. כלומר העובדה שהמערער לא הפקיד את הסך של 100,000 ₪ לא מנע ממנו לנהל את ההליך.

אכן לא היה מקום לטעמי להורות למערער להפקיד את הסכום הנ"ל בטרם נשמעו הראיות וניתן פסק דין. בית משפט קמא גם לא הבהיר כיצד הגיע לאותו סכום. על פי חוות הדעת של המומחה מטעם המשיבה עלות התיקון עומדת על פחות מסכום זה ואין לשכוח שמדובר במקרה שבו מצב השיניים של המשיבה ממילא דרש טיפול. על פי תצהיר המערער נדרשה המשיבה לשלם עבור הטיפול סך של כמחצית מן הסכום שנדרש להפקיד. מכאן ברור כי אין מדובר רק בהפקדה של סכום הוצאות עודפות כתוצאה מן הבקשה לדחיית מועד הדיון.

גם אם התנהלות המערער לא הייתה תקינה בכל הנוגע למתן תגובות לבית המשפט, הרי שהבקשה להשתחרר מייצוג, של משרד עורכי הדין שהועמד לייצג אותו מטעם המבטחת, הוא שביקש להשתחרר מייצוג. במצב דברים זה נדרש לנתבע זמן למצוא לו עורך דין שייצגו.

מנגד, לא בכדי פרטתי את ההליכים בתיק קמא.

ב"כ המערער לא היה רשאי לקחת את הייצוג אם ידע שכבר קבועים לו במועד שנקבע לשמיעת הראיות תיקים אחרים והוא לא יוכל להתייצב. שהרי לא קנויה בידו הזכות שבית משפט קמא ייעתר לבקשה לדחות את הדיון שנקבע בהתאם ליומנו עוד קודם לקבלת הייצוג.

כך גם לא יכול היה המערער בעצמו להתנתק מבאי כוחו הקודמים ולא לעדכן אותם בדבר שינוי כתובת או אם הפסיק לעבוד באותה מרפאה (כפי שעלה לכאורה מדבריו לבית המשפט). יתרה מכך לא הגיוני שלא ישיב על מיילים שנשלחו אליו או טלפונים.

אלא שכאמור איני סבורה שהתנהלות המערער ובא כוחו היה בהן כדי להצדיק הוראה על הפקדה של סכום כה נכבד. לטעמי ייתכן שהיה מקום להורות על תשלום הוצאות גבוהות יותר אם אכן היה נדחה הדיון פעם נוספת.

גם לא מצאתי הוראה בדין שעל פיה ניתן ליתן הוראה כאמור במיוחד כאשר לא בא לכך כל הסבר והנמקה מפורטים.

על כן בנקודה זו ראיתי לקבל את הערעור ולהורות על ביטול ההחלטה על הפקדה.

אשר לסירוב לאפשר הגשת הודעה לצד ג' -

בנקודה זו מקובלת על קביעת בית משפט קמא.

ראשית, לא נגרם כל נזק בלתי הפיך למערער אם יידרש, ככל שיידרש, לנהל הליך נוסף מול המבטחת. לכל היותר ייגרמו למערער הוצאות לשם פתיחת ההליך כנגד המבטחת. ואם צודק הוא בתביעתו כלפיה, יקבל את הוצאותיו חזרה בסיומו.

מנגד, קבלת הבקשה בשלב זה הייתה בהכרח מעכבת את הדיון ומסרבלת אותו. זאת מאחר ובמסגרת ההודעה לצד ג' היו עולות טענות שאינן כלל מעניינה של המשיבה במסגרת היחסים שבינה לבינו, טענות שעניינן היקף החוזה שבין המערער למבטחת שלו.

במקרה שבפניי אכן אני סבורה כי לאחר שהדיון כבר התעכב בשל נסיבות של המערער, לא היה מקום לעכבו יותר בשל רצונו של המערער להוסיף כעת גם הודעה לצד ג'.

על פי ההלכה שיקול הדעת אם להיעתר לבקשות מסוג זה, שעניינן אופן ניהול ההליך, מסור לערכאה ששומעת את ההליך ובית משפט של ערעור ימעט להתערב בשיקול דעתה. די אם אפנה לדברי בית המשפט העליון בעניין רע"א 9014/12 ד"ר בוריס פלוטקין נ' Smith Kline, Beecham Biologicals Belguim, מיום 24.1.13 מפי כבוד השופט זילברטל בסעיף 5 להחלטה וההפניות שבה.

על כן בנקודה זו ראיתי לדחות את הבקשה.

אשר לחיוב המערער בהוצאות הבקשה -

גם טענה זו דינה דחייה. כפי שציינתי לעיל התנהלות המערער ולאחר מכן בא כוחו הנוכחי לא הייתה ראויה והביאה לסחבת בניהול התיק. במצב דברים זה היה מקום לחייבו בהוצאות, ללא כל קשר לתוצאות.

סוף דבר

הבקשה מתקבלת בכל הנוגע לחיוב בהפקדת הסך של 100,000 ₪ ואני מורה על ביטולה.

משלא הופקד הסכום וניתנה למערער הזדמנות לנהל את ההליך חרף אי ההפקדה, הרי שלא נגרם לו כל נזק כתוצאה מאותה החלטה.

יתר החלטת בית משפט קמא בדין יסודה ולא ראיתי להתערב בה.

כאן המקום לציין כי בקשת המערער שבפניי לא הוגשה כנגד ההחלטה לקיים את הדיון במועד שנקבע אלא רק בשלושת הנקודות שנדונו לעיל.

בנסיבות, בהן ראיתי לקבל את חלקה של הבקשה, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תשיב למערער, באמצעות בא כוחו, את הפיקדון שהופקד.

ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ד"ר תאופ'יק דראג'מה
נתבע: ו. ג .
שופט :
עורכי דין: