ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהודה שלום צרפתי נגד ירון ריעני :

בפני כבוד ה שופטת ליאת הר ציון

תובעים

  1. יהודה שלום צרפתי
  2. אלכסנדרה רחל צרפתי

נגד

נתבעים

  1. ירון ריעני
  2. מוסך ירון קשת בע"מ

פסק דין

התביעה שבפני הוגשה ע"י התובעים, כנגד הנתבע, בעלים של הנתבעת 2, מוסך רכבים, לפיצויים בגין עסקת מכר רכב שנעשתה עימו, עקב מצגים מטעים, כפי שנטען בתביעה.

לטענת התובעים, הם נפגשו עם הנתבע ביום 22.6.2020 בעקבות מודעה שפרסם הנתבע באתר יד 2 למכירת רכב מסוג דאציה לוצ'י 2015 (להלן: "הרכב"). לטענתם, הנתבע הציג עצמו כבעלים של הרכב וטען כי הרכב תקין לחלוטין , וכי הוא מעניק אחריות לתקינות הרכב לתקופה של שלושה חודשים. ביום 25.6.2020, רכשו התובעים את הרכב תמורת סך של 30,000 ₪.

נטען כי כשבוע בלבד לאחר הרכישה הבחין התובע ברעשים מוזרים ממנוע הרכב, הנתבע ביצע מספר תיקונים אך אלה חזרו שוב זמן קצר לאחר מכן. לטענת התובע, בדיקת רכב מקיפה שנעשתה לאחר מכן העלתה כי המנוע הרכב תקול ונדרש להחליפו (ר' נספחים ט' וי' לכתב התביעה) .

בתביעה זו מבוקש החזר הסכום ששולם בגין הוצאות הטיפול והתיקון של המנוע ברכב ופיצוי בגין הוצאות עגמת נפש. אציין כי התובעים עתרו לביטול העסקה בכתב התביעה ופיצויים , ובדיון האחרון מיום 9.9.21 הודיעו כי הרכב תוקן, והם עותרים לפיצויים בגין הנזקים בלבד ואינם עותרים לביטול העיסקה. התובעים צרפו אסמכתאות לנזקים שסומנו כמוצג לתיק בית המשפט.

בכתב ההגנה טוען הנתבע כי התובע גרם נזק לרכב בשל חוסר טיפול וחוסר תחזוקה. לטענתו, אין המדובר ברכב חדש והעובדה שהרכב היה תקין בעת הרכישה לא סותרת את העובדה כי יתכן ויהיו בעיות בהמשך.

לטענתו, הוסכם כי תמורת 30,000 ₪ ירכוש התובע את הרכב וכי הנתבע יבצע תיקונים ברכב נוסף של התובע. לטענתו מחירון של הרכב אותה עת היה 39,000 ₪ כך שמדובר בעסקה כדאית.

הנתבע טען כי למרות שהתובע ידע שהרכב במקורו רכב השכרה, התובע בחר שלא לקחת את הרכב לבדיקה ובכל מקרה לא הובטחה אחריות. בנקודה זו אציין כי התובעים טענו כי הם לא בדקו את הרכב ומיהרו לסיים את העסקה עם הנתבע בגלל ההנחה שקיבלו במחיר השוק.

עוד נטען כי הנתבע הבהיר לתובע כי יסדר לו תקלות שוטפות שיתגלו בסמוך לרכישה במחווה של רצון טוב אך ללא אחריות.

לטענת הנתבע, בנובמבר 2020, טען התובע כי הרכב נכנס לשלולית ולאחר מכן כבה. את הרכב גרר למוסך ניסידן, וביקש ליחס את הנזק לתקלה בשל שקיעה במים לצורך קבלת תגמולי ביטוח אך הוא סורב וכעת מנסה להעביר את האחריות על הנתבע.

נטען כי הכשלים מקורם באחריות התובע והוא שגרם לפגיעה ולתקלה במנוע.

לכתב ההגנה צורף תצהיר של מר קובי כהן סקלי , מנהל מוסך ניסידן, אליו נלקח הרכב על ידי התובעים. מר סקלי מצהיר כי לא היה שמן במנוע ושרשרת הטיימינג הייתה קרועה.

עוד צורפו מטעם התובע תצהירו של מר מרדכי שוקר, שכן, וחוות דעת מומחה.

דיון והכרעה

בחנתי טענות הצדדים ומצאתי כי יש לקבל את התביעה. להלן נימוקיי;

בראשית הדברים אציין כי התרשמתי מעדות הנתבע והתובעים, כי אין המדובר ברכישה בין אנשים פרטים וכי נגיעתו של הנתבע לתחום הרכב כאשר בבעלותו מוסך רכבים, מלמדת כי יש לראותו כמי שעוסק במכירת כלי רכב. מכאן, כי הנתבע לא עמד בהוראות החוק למכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008, לענין חובת הכתב וחובת הגילוי מכח החוק (ר' סעיפים 2 ו-4), שתכליתו להגן על הרוכש בעסקאות מסוג זה, ורק מהטעם הזה יש לקבל את התביעה.

נגיע לאותה מסקנה גם אם וככל שהחוק אינו חל.

בין הצדדים מחלוקת לגבי השאלה מי אחראי לפגם ברכב; האם הרכב היה תקול כבר במועד המכירה באופן שיש בכך כדי לזכות את התובע בפיצויים עקב הטעיה ו/או אי התאמה בהתאם לחוק המכר, תשכ"ח-1968 וחוק החוזים ( תשל"ג-1973), או שמא הנזק ברכב נגרם כתוצאה משימוש לא תקין של התובע?

התובעים הוכיחו כי היו תקלות לאורך כל הדרך ומיד לאחר ביצוע העסקה. כך, עולות פניות בזמן אמת בסמוך לרכישה על בעיות במנוע. תשתית ראייתית זו מעבירה המלמדת על סמיכות בין מועד המכירה לתלונות מעבירה את הנטל לנתבע להוכיח כי הנזק לא נגרם בשל פגם במנוע (ר' התכתבויות שצורפו על ידי התובעים כנספח לכתב התביעה) . הנתבע לא עמד בנטל זה.

עיון בהתכתבות בין הצדדים באמצעות הודעות האווצאפ שצורפו על ידי התובע כנספח לכתב התביעה מעלה כי הרכב תוקן ביום 26.5.2020. לאחר מכן, הנתבע מתלונן על רעש במנוע ביום 6.7.2020, ומנסה לבקש מהנתבע שיבוא. הנתבע כתב שיבוא ביום 8.7.2020, לאחר מכן עולה כי נעשו ניסיונות להתקשר לנתבע וזה בתגובה אומר שידבר עם התובע ביום 21.7.20, אלא שאין מענה.

כחודש לאחר ההתכתבות עולה כי הרכב תוקן שוב ביום 16.8.202 . ביום 8.10.2020 שוב מתלונן התובע כי הרעש של המנוע לא הפסיק. ניסיונות ליצור קשר לאחר מכן ביום 5.11.20 אז מתלונן התובע שלא ניתן להניע הרכב, לא נענו תוך התנערות הנתבע מאחריות.

ביום 9.11.2020 כותב התובע לנתבע כי האוטו תקול וכי יש בעיית מנוע רצינית וכי המנוע דומם ואינו פועל וכי "עליך לשאת באחריותך כמ ו שהתחייבת לזה ובבקשה עשה לי ולך טובה, אל תתחמק מזה" וכן כי "שלמתי לך את מלוא המחיר שקבענו על הדציה. לא עברה שבוע שאני הייתי אצלך לתיקנים ודחית אותי פעם אחר פעם עם סיבות שונות. אתה יודע שלא אמרת לי הכל על האוטו ... אתה הראת לי צד טוב ואמרת "אני אתקן לך הכל פיקס" והאמנתי בך "

ההתכתבויות מלמדות כי מספר פעמים בסמוך לאחר מועד הרכישה נתגלו בעיות במנוע ברכב שרכש התובע. אין זה סביר כי זמן קצר לאחר ביצוע העסקה יתגלו תקלות ברכב שהוצג לתובע כרכב תקין. על כן הנטל עובר אל הנתבע להוכיח אחרת.

בעדותו אישר הנתבע כי אכן התובע הגיע אליו בטענה שיש רעש (עמ 2 שו 36). "היה רעש שמכבים את המנוע כשהוא מדומם את המנוע". ואישר שיש בעיה במנוע אך הוא לא אחראי לזה.

אציין כי לא מצאתי כי יש לייחס אשם תורם לתובע בגין אי בדיקת הרכב בטרם הקנייה מאחר שהתרשמתי כי התובע נתן אמון מלא בנתבע בתור בעל מוסך בעל רקע מקצועי. בנסיבות אלה, מוטלת על ה נתבע ככזה חובת גילוי מוגברת והיה עליו לעדכנו בדבר מצב המנוע של הרכב בטרם החתימה על העסקה.

בפסיקה עלתה השאלה מה היקף חבות של מוכר רכב אשר לא גילה לקונה כי הרכב עבר תאונה בנסיבות שבהן לא נבדק הרכב לפני המכירה על ידי הקונה. בעניין זה קבע בית המשפט כי על מוכר רכב כבעל רקע מקצועי מוטלת חובת גילוי מוגברת וכי "במקרה כזה לא רשלנותו של הקונה היא הצריכה להכריע את הכף , אלא הפרת חובת הגילוי של המוכר" .ר' גם ע"א 47533-02-12 מוסך גיא המוביל נ' משינסקי.

התובע אף העיד בפני בהקשר זה כי :
לשאלת ביהמ"ש למה לא בדקתי את הרכב בעצמי כשקניתי ומדוע לא לקחתי למכון בדיקה אני אומר שביום 22/6, לא היה ביננו הסכמה לשום דבר. בבדיקה שעשיתי ראיתי שהמנוע היה חלש. זה רכב ידני. כשמשחררים את הקלאצ' ושמים גז אז נפל המנוע. זה ראיתי כשנסענו לשם. הוא אמר לי שזה נורמאלי. אני לא יודע, אני לא מומחה. שאלתי את המוסכניק (את הנתבע 1) והוא אמר לי שזה כן נורמאלי. אמרתי שאני מעדיף לא לקנות.
ביום 24 עדיין חיפשנו רכב. לא מצאנו. היינו בלחץ. פנינו לנתבע 1 פעם נוספת והוא אמר לי "בוא תחטוף את הרכב ב-20,000 ₪". עשה הנחה של 10,000 ₪.
למחרת ב-25 בשעה 11:15, הגעתי למוסך של הנתבע 1 עם הספארק שלי. בתאריך הזה באתי לעשות בדיקה. הנתבע התחיל לדבר איתי לעשות מו"מ חדש ומה שהיה בערב מבוטל. פתאום מחיר הרכב הפך ל-35,000 ₪. הנתבע 1 אמר "בוא נעשה הסכם" וסגרנו ב-30,000 ₪.
לא ידעתי שאפשר לבדוק את הרכב. רציתי לבדוק ואמרתי לו והוא אמר לי "לא. קודם העברת בעלות ואז נעשה את הבדיקה ואם זה לא הולך, אז נחזיר לך את הכסף. אתה בידיים טובות, אל תדאג... הוא אף פעם לא אמר לי שהרכב שייך למר רוחן".

גרסה עובדתית זו לא נסתרה. התובע נחקר על ידי ואני סבורה כי גרסתו מהימנה ועולה בקנה אחד עם יתר הראיות בתיק – הפניה לנתבע ביחס לליקויים ברכב, והמחיר בו נמכר הרכב.

התובעים תמכו טענתם בחוות דעת שניתנה ע"י על ידי שמאי רכב (גיא שמאות והערכת נזקים) אציין כי המדובר בשמאי מטעם חברת הביטוח שבדק את הרכב לבקשת התובע, כאשר הוא הובא למוסך ניסידן.

בחוות הדעת נכתב כי בבדיקת הרכב עלה כי קיימת בעיה מכנית במנוע. המומחה פרק את המנוע (מצורפות תמונות). המומחה מצין בחוות דעתו לאחר בדיקה של המנוע כי מכסה השסתומים הודבק עם סיליקון במקום להחליף אטם מכסה שסתומים, וההדבקה לא הספיקה לעצור את השמן. עוד נכתב כי רצועת התיזמון משוחררת ולא מכוונת, וכי לאחר פתיחת ראש המנוע נוכח לראות כי שסתומי המנוע עקומים, וכן סימני מפגש בין בוכנות המנוע לשסתומים, וכי מותחן שרשרת התיזמון תפוס.

מחוות הדעת עולה כי קיים נזק מכני במנוע כאשר טפול מוקדם היה מונע את הנזק. המומחה קבע כי לאור הנזק המכני אין לקבל את הטענה שהעדר שימון מצד התובע גרם לנזק. המומחה קבע כי יש מקום להחליף את המנוע.

המומחה מטעם התובע לא התייצב לדיון בשל מחדל של התובעים . אולם, הנתבע הסכים כי חוות הדעת תתקבל כראיה גם מבלי לחקור את המומחה על חו ות דעת (ר' פרוטוקול הדיון מיום 9.9.21).

חוות הדעת תומכת בטענתם של התובעים כי נמכר להם מנוע תקול, וכי אין המדובר בתקלה שנגרמה עקב התנהלות התובעים.

מטעם הנתבע הובא המצהיר מטעמו. המצהיר ביצע בדיקה של רכב התובע במוסך מטעמו. העד אף הצהיר כי אינו עד מטעמו של הנתבע אלא בא להעיד על עובדות. העד לא תמך בטענת הנתבע כי המנוע התקלקל בעקבות שלולית. העד העיד כי הוא לא ראה שיירים של מים במנוע וגם שמאי של חברת הביטוח שעשה בדיקה של הרכב (אותו שמאי שנתן חות דעת מטעם התובע) לא מצא ממצאים של נוזלים במנוע.

על כן, איני מקבלת את הטענה של הנתבע כי הנזק נגרם עקב חדירת מים למנוע.

בהקשר זה הביא התובע אף עד מטעמו אשר העיד כי טרם נלקח הרכב למוסך , התובע הזיז את הרכב אשר חסם אותו, היה יום גשום ,והעד נוכח בתקלה שנגרמה למנוע . העד שלל כל כניסה של הרכב לתוך שלולית.

המצהיר מטעם הנתבע העיד כי לא היה שמן במנוע, אולם נשאל על ידי מספר פעמים ולא ידע בהגינותו להעיד מה מקור הבעיה אשר גרם לכך שחסר שמן במנוע. העד אישר כי לא פרק את המנוע על כן אינו יכול להעיד על מקור הבעיה.

גם בעת שהמצהיר בדק את רכב בעבר הוא אישר כי לא עשה בדיקה מלאה של הסיבות שגרמו לחוסר השמן במנוע. על כן, אין בעדותו לחזק את טענת הנתבע לפיה אופן התנהלותו של התובע גרם לנזק למנוע.

התובע מצידו פנה מספר פעמים לנתבע בענין המנוע ולא שקט על שמריו ולאחר מכן פנה למוסך ועשה כל מה שיכול היה בכדי לטפל בבעיה שנוצרה במנוע.

המצהיר ניסה לטעון כנגד חוות הדעת שניתנה. לא מצאתי לקבל את טענתו בהינתן כי לא הוגשה מטעמו חוות דעת כדין, וכן מאחר שהעד אישר כי לא עשה בדיקה מקיפה לרכב ולמנוע .

הנתבע טען עוד כי המדובר בפגם מבני ברכב שנמכר ועל כך הוגשה תביעה ייצוגית. המדובר בהרחבת חזית. הדבר לא נטען בכתב ההגנה. ובכל אופן, הטענה אינה מתיישבת עם הראיות שהובאו ביחס לתלונות המידיות שעלו על ידי התובעים כנגד הנתבע עם רכישת הרכב. גם אם היתה תקלה מסוג זה החוזרת על עצמה בסוג הרכב, היה על התובע כמי שמוכר רכבים ועוסק בכך גם להנאתו האשיית , לתת דעתו לכך לבצע בדיקה מתאימה וליידע את הרוכשים.

סיכומו של דבר אני מקבלת את התביעה. יש לקבע כי הנתבע מכר לתובעים את הרכב תוך יצירת מצגים מטעים, ובכך הוכחה עילה בדבר אי התאמה בהתאם לחוק המכר וחוק החוזים.

הפיצוי המגיע לתובעים (בהתאם לאסמכתאות שהוגשו על ידי התובעים):

תיקון המנוע-2925 שח
בדיקת המנוע במוסך ניסידן-1112 שח
רכישת המנוע- 4680 שח
גרר -410
הוצאות משפט ושליחויות-104 +340
הוצאות חוות הדעת- 1000 שח
השכרת רכב- 660 שח
סך הכל סך של 11,231 שח

איני מקבלת טענת התובעים בדבר השבת סכום הרכב, מאחר שהתובעים בסופו של יום עושים שימוש ברכב ולא ביטלו את עסקת הרכישה.

לענין תיקון בסך של 7000 שח של רכב הספארק- איני מורה על השבת הסכום. המדובר בסכום ששולם עבור תיקון רכב הספארק. בהקשר זה לא הובאו ראיות מצד התובעים לענין הטענה כי לא נעשו תיקונים ברכב. כמו כן, בהתכתבויות בין הצדדים הטענה אינה עולה והתובעת אשרה בחקירתה בפני כי היא עושה שימוש ברכב.

בגין עגמת הנפש אני מחייבת בסך של 10,000 שח.

סיכומו של דבר- הנתבעים ישל מו לתובעים פיצוי בסך של 21,231 שח. כמו כן יש להשית על הנתבע ים הוצאות משפט בסך של 1,000 שח.

המזכירות תשלח לצדדים.

ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יהודה שלום צרפתי
נתבע: ירון ריעני
שופט :
עורכי דין: