ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוסך מוטקה בע"מ נגד יהודה סויסה ת.ז.XXXXXX :

לפני כבוד השופטת אפרת בוסני

התובעת:

מוסך מוטקה בע"מ ח.פ. 511975005
ע"י ב"כ עו"ד אמיתי סביון

נגד

הנתבעים:

  1. יהודה סויסה ת.ז.XXXXXX011
  2. הכשרה היישוב חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 520020116

נתבעת 2 ע"י ב"כ עו"ד דמנד דמיר

פסק דין

לפניי תביעה כספית על סך 138,081 ₪ בצירוף ריבית הפיגורים הקבועה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 שעניינה דרישת התובעת לחיוב הנתבעים בתשלום עבור תיקון רכב מס' רישוי 360-40-301 (להלן:" הרכב") שבוצע על ידי מוסך התובעת, בעקבות ת אונה בה ניזוק הרכב.

במועדים הרלוונטיים לתיקון הרכב, היה הרכב בבעלות נתבע 1 והוא בוטח בביטוח מקיף אצל נתבעת 2 בהתאם לפוליסת ביטוח מס' 77030047/19 (להלן: " הפוליסה").

אין מחלוקת כי הרכב תוקן על ידי התובעת וכן לגבי עלות התיקון. המחלוקת הטעונה הכרעה היא בשאלת זכאות התובעת שבמוסכה תוקן הרכב, לתשלום הוצאות התיקון ממבטחת הרכב, נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").

נתבע 1 (להלן: "הנתבע") לא הגיש כתב הגנה והתובעת עותרת למתן פסק דין נגדו , בהיעדר הגנה.

רקע הדברים

רכב הנתבע ניזוק באירוע תאונתי מיום 8.12.2019 ותוקן במוסך התובעת. עלות התיקון, בהתאם לחשבונית התובעת, עמדה על סך של 118,801 נכון ליום 31.12.2019.

במועד התאונה בוטח הרכב אצל הנתבעת. פוליסת הביטוח כללה סעיף שעבוד לטובת "מימון ישיר".

התובעת אינה נמנית על רשימת מוסכי ההסדר של הנתבעת, מבטחת הרכב.

הרכב נבדק הרכב על ידי השמאי אמנון ברודי, שנמנה על רשימת שמאי הנתבעת בארבעה (4) מועדים לפני הוצאת חשבונית התיקון על ידי התובעת - ביום 10.12.2019, ביום 12.12.2019, ביום 17.12.2019 וביום 9.12.2019. בהתאם לדו"ח השמאי מיום 22.6.2020 עלות התיקון הוערכה בסך 118,801.25 ₪ ו הומלץ לנתבעת לפצות את המבוטח בסכום התיקון, כפוף לתנאי הפוליסה.

ביום 31.12.2019 המחה נתבע 1 לטובת התובעת את כל הזכויות שיש לו בקשר לתיקון הרכב וכל פיצוי שיינתן בקשר לכך.

מועד ההמחאה, על פי עדות מנהל התובעת, היה לאחר ביצוע התיקון.

הנתבעת שילמה את שכר טרחת השמאי, ולא שילמה לתובעת את עלות תיקון הרכב.

התובעת מבקשת בגדרה של התביעה לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בתשלום עלות תיקון הרכב כפי שאישר השמאי ברודי, בתוספת ריבית הפיגורים הקבועה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח וכן בתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם, עגמת נפש, טרחה וריבית בסך 20,000 ₪.
תמצית הטענות

התובעת טוענת בכתב התביעה לקיומו של הסכם בין הצדדים לתשלום עלות תיקון הרכב לתובעת, להפרתו ולהתרשלות בקיומו וכן לזכות התובעת לקבלת תגמולי הביטוח מהנתבעת בגין תיקון הרכב, מכוח המחאת זכויות הנתבע וכן מחוק חוק עשיית עושר ולא במשפט.

התובעת מוסיפה וטוענת בכתב התביעה כי התנהגות הנתבעים באי פיצוי התובעת בתגמולי הביטוח עולה כדי חוסר תום לב, וכי הנתבעים התרשלו והטעו את התובעת בכך שלא הזהירו שהנתבע בפשיטת רגל וחשבונותיו מעוקלים.

בסיכומים הרחיבה התובעת את היריעה וטענה כי התשלום אותו חבה הנתבעת לשלם לה אינו בגדר תגמולי ביטוח שיש להחיל עליהם שיעבוד, כי אין בידי הנתבעת להסתמך על סעיף השעבוד בפוליסה משהרכב נמכר במסגרת הליכי הוצאה לפועל לצד ג' כשהוא נקי מכל שיעבוד או עיקול וכן כאשר התובעת כ"נותן שירות" תיקנה את הרכב לאחר שהתיקון אושר על ידי הנתבעת, ועל פי הפוליסה התשלום לתובעת אינו בגדר תגמולי ביטוח, אלא כנותן שירות.

התובעת שבה ומבקשת בסיכומים ליתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבע.

הנתבעת טוענת בכתב ההגנה להיעדר יריבות עם התובעת משאין כל הסדר או התקשרות בינה לבין התובעת וכן משהתובעת אינה משתייכת לרשימת מוסכי ההסדר מטעם הנתבעת. עוד טוענת הנתבעת כי אין בידי התובעת להגיש תביעה בגין נזקי הרכב מכוח המחאת הזכות שהמחה לה הנתבע לאחר קרות אירוע הנזק, משאין אפשרות על פי פקודת הנזיקין להמחות זכות בנזיקין.

הנתבעת מוסיפה וטוענת בכתב ההגנה ש הפוליסה כפופה לסעיף שעבוד לטובת "מימון ישיר" אשר זכאית לקבלת תגמולי הביטוח באופן ראשוני ולאחר מכן נושים מובטחים של הנתבע המצוי בהליך פשיטת רגל במסגרת תיק כנ"ר 304978, אשר מהתובעת אינה נמנית עליהם וכי קיים עיקול בתיק הוצאה לפועל בחדרה מס' 525771-09-19.

בסיכומים דוחה הנתבעת הטענה להית התובעת "נותן שירותים" לנתבעת וטוענת כי ביטול השעבוד על רישיון הרכב ומכירת הרכב לצד שלישי אינו גורע מתוקפו של השעבוד בפוליסת הביטוח וכי הגורם המשעבד, מימון ישיר, עומד על זכותו למימוש השעבוד על הפוליסה בגין יתרת חובות הנתבע אשר לאחר מכירת הרכב עולים על סכום התביעה בתיק זה .

מהלך הדיון
התיק נקבע לשמיעת העדויות בעל פה, לאחר שניסיון להביא את הצדדים להסכמה לא צלח . התובעת העידה מטעמה את מנהל התובעת, מר ליס וכן את השמאי הראשי בנתבעת, מר טוביה כהן והשמאי ברודי שבדק את הרכב. הנתבעת חקרה את העדים שזימנה התובעת ולא העידה מטעמה עדים ו בתום פרשת הראיות הגישו הצדדים סכומים בכתב.

בד בבד עם הגשת הסיכומים, הגישה התובעת בקשה לצרף לסיכומים מסמכים שלא הוגשו כראייה - החלטה מיום 14.10.2020 במסגרת הליכי הוצאה לפועל שנקטה מימון ישיר נגד הנתבע למימוש השעבוד על הרכב, למכירת הרכב לצד שלישי כשהוא נקי משעבוד ועיקול; העתק רישיון עדכני של הרכב עם פרטי הבעלים החדש; והודעה לא חתומה וללא תאריך על ביטול המשכון על הרכב. המסמכים הנוספים צורפו לבקשה ולסכומי התובעת, ללא היתר.

הנתבעת ביקשה שהות להגשת עמדת הגורם המשעבד, לא התנגדה בתגובתה ובסיכומים לבקשה, התייחסה בתגובה ובסיכומים למסמכים הנוספים שצרפה התובעת וצרפה לסיכומים מטעמה, ללא היתר, מכתב של בא כוח מימון ישיר מיום 25.8.21 ולפיו לאחר מכירת הרכב נותר הנתבע חייב למימון ישיר סך של כ-170,000 ₪ וכי מימון ישיר עומדת על זכותה להיפרע ראשונה את החוב מתגמולי הביטוח, וכן עותק מתביעת חוב שהגישה מימון ישיר לכונס הנכסים בהליך פשיטת הרגל של הנתבע, מסמכים מתיק הוצאה לפועל למימוש משכון שנקטה מימון ישיר נגד הנתבע, מסמכי ההלוואה שנטל הנתבע ממימון ישיר ומסמכי משכון הרכב. בהחלטה מיום 23.8.21 ניתנה שהות לנתבעת למצות בדיקתה בנוגע לעמדת הגורם המשעבד, לא להגשת מסמכים.

התובעת, ללא היתר, הגישה סיכומי תשובה במסגרתם התייחסה לסכומי הנתבעת וכן התנגדה לצירוף מכתב בא כוח מימון ישיר לסיכומי הנתבעת, ללא העדת עורכו. הנתבעת עתרה למחיקת סכומי התשובה של התובעת ולהוצאתם מתיק בית המשפט, תוך חיוב התובעת בהוצאות ראליות לנתבעת ולאוצר המדינה.
דיון והכרעה

טרם היכנס לעובי הקורה אתייחס לצירוף הצדדים לסיכומים מטעמם מסמכים שלא הוגשו כראיה, לא צורפו לכתבי הטענות ולא ניתן היתר לצירופם. כל זאת לאחר שתמה פרשת הראיות, התובעת הכריזה "אלו עדיי" והנתבעת לא העידה מטעמה עדים. הגשת ראיות לתיק בית המשפט יחד עם הסיכומים או במצורף לבקשה לצירוף ראיות , מבלי שניתנה רשות לכך הוא נוהג פסול שאין להתירו (ראו; ע"א 5656/04 חאלד אבו סיף נ' אלאהלייה אחמסרייה חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] ( 8.3.2005); ע"א 10171/07 דהן נ' סאיג [פורסם בנבו] (31.3.2009)).

התובעת מבקשת לצרף לסיכומים החלטה מתיק ההוצאה לפועל שהתנהל בין מימון ישיר לבין הנתבע, המורה על מכירת הרכב לצד שלישי כשהוא "נקי" משעבוד ועיקול , רישיון הרכב לאחר מכירתו והודעה לא חתומה על ביטול המשכון על הרכב. יש טעם לפגם בהגשת הבקשה בתום פרשת הראיות ובשלב הגשת הסיכומים.
כלל ידוע הוא שעל בעל דין להגיש את ראיותיו ב'חבילה אחת', ולא בתפזורת, זעיר פה וזעיר שם, אחרת: "... ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון ואתה מידת הדין לוקה" (ראו; ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי ואח' [פורסם בנבו] (28.5.1965)). תקנה 64 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת כי ראיות יובאו במועד ההוכחות. הכלל לפיו יש להגיש ראיות כמקשה אחת טרם הגשת הסיכומים, אינו כלל דיוני גרידא. יש לו אלמנטים מהותיים החיוניים לקיומו של הליך משפטי הוגן, סופיות הדיון והבטחת זכויות הצד השני לניהול תקין של המשפט (ראו; רע"א 2715/13 חוסין ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל [פורסם בנבו] (28.11.2013)). סטייה מכלל זה תתאפשר רק בנסיבות חריגות מקום בו מצביע בעל דין על טעמים של ממש המצדיקים זאת בהתחשב, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, בשלב שבו מצוי ההליך, בשאלה האם ידע או צריך היה המבקש לדעת על הראיה הנוספת מוקדם יותר ו ככל שההליך המשפטי מצוי בשלב מתקדם יפחתו ההצדקות למתן היתר להוספת הראיות (ראו; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 743 (1992); רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ [פורסם בנבו] (30.7.2002); רע"א 2070/18 צפר נ' מדר [פורסם בנבו] (26.3.2018)).

מועד החלטת רשמת ההוצאה לפועל על מכירת הרכב ומועד הנפקת רישיון הרכב, אותם מצרפת תובעת לסיכומים, קדם בלמועד ההוכחות. התובעת לא הציגה בבקשה ובתצהיר התומך של בא כוחה טעם המלמד על מניעות להצגת מסמכים אלה במועד מוקדם יותר ולהצדקת השתהותה בהגשת הבקשה בשלב מתקדם זה של ההליך. טענה לקיומו של סעיף שיעבוד בפוליסה לטובת מימון ישיר עלתה כבר בכתב ההגנה. התובעת לא הגישה כתב תשובה ולא כפרה בתוקף השעבוד בכתבי הטענות ובשלב הבאת הראיות. התובעת אינה טוענת, וממילא אינה מציגה, בדל של פנייה לגורם המשעבד לבירור סטטוס השעבוד על הרכב או על הפוליסה, אלא ימים ספורים קודם למועד המוארך שנקבע להגשת הסיכומים מטעמה . הוספת עורך דין מייצג, כפי הנטען בתצהיר התומך בבקשה, אין בו להצדיק את השיהוי בצירוף המסמכים והגשתם בתום פרשת הראיות כולה. השלב המאוחר בו מוגשת הבקשה, השיהוי הניכר בהגשת המסמכים בשלב מתקדם זה של ההליך והיעדר טעם ענייני המצדיק זאת, יש בו להטות את הכף שלא לאפשר לתובעת לצרף את המסמכים ולהסתמך עליהם. בפרט כאשר אינני סבורה שיש במסמכים שביקשה התובעת לצרף לסיכומים לגרוע משעבוד הפוליסה לטובת מימון ישיר (ראו למשל עמדת בית המשפט שלא להתיר הגשת מסמכים בשלב הסיכומים בעניין ע"א 2051/16 איטח נ' ש.פ. חברה לנאמנות ניהול ואחזקות בע"מ [פורסם בנבו ] (20.6.2018); רע"א 9114/16 טיסונה נ' כהן [פורסם בנבו] (26.3.2017) ; ת"צ (מחוזי-ת"א) 30328-08-15 בן פורת נ' קווים תחבורה ציבורית בע"מ [פורסם בנבו] (25.8.2021)).

ואולם, הנתבעת לא התנגדה לצירוף המסמכים. הנתבעת התייחסה בתגובתה ובסיכומים למשמעות המסמכים ו אף צירפה לסכומים מטעמה את עמדת הגורם המשעבד לטובתו נרשם סעיף שעבוד בפוליסה ב מענה למסמכים הנוספים שצרפה התובעת וכן מסמכים מתיק ההוצאה בין הגורם המשעבד (מימון ישיר) לבין הנתבע ובהם ההחלטה המאשרת כי הרכב נמכר ונרשם על שם אחר. לאור זאת, אין אלא לקבל את הבקשה.

בסעיף 3 לתגובת הנתבעת לבקשת התובעת לצרוף מסמכים לסיכומים , ביקשה הנתבעת שהות לבירור עמדת הגורם המשעבד (מימון ישיר) להסרת ההתנגדות לתשלום לתובעת. ארכה ניתנה ובהחלטה מיום 23.8.2021 נקבע כי מצופה שעד למועד זה תמוצה הבדיקה המבוקשת. תגובת בא כוח מימון ישיר צורפה לסכומי הנתבעת, יחד עם תביעת החוב שהוגשה על ידי הגורם המשעבד במסגרת הליכי פשיטת הרגל של הנתבע ומ סמכים מתיק ההוצאה לפועל. במכתב בא כוח מימון ישיר הודע כי לאחר מכירת הרכב נותר הנתבע חייב למימון ישיר כ-170,000 ₪ וכי מימון ישיר עומדת על זכותה כנושה מובטח לקבלת יתרת החוב משעבוד הפוליסה לטובתה. התובעת בסכומי תשובה (אותם הגישה ללא היתר) חולקת על קבילות מכתב בא כוח מימון ישיר ומשקלו משלא צורפה פניית הנתבעת לה ניתן מענה במכתב וכן משהמכתב מוגש ללא העדת עורכו. כל זאת שעה שהתובעת עצמה מצרפת לסיכומים מסמכים מתיק הוצאה לפועל שהיא והנתבעת אינם צד לו והודעה לא חתומה על ביטול משכון על הרכב, ללא העדת עורכו.

לא מצאתי "לפתוח" את הדיון מחד ש בשלב זה של ההליך, לשם העדת בא כוח מימון ישיר או מי מנציגיה לצורך הגשת מכתב בא כוח מימון ישיר כראייה לאמיתות תוכנו בכל הנוגע לבחינת היקף החוב הנטען של הנתבע למימון ישיר לאחר מכירת הרכב. מימון ישיר אינה צד להליך, והנתבעת עצמה לא ביקשה להעיד מי מנציגיה לצורך הצגת המכתב וברור החוב , אלא עתרה להוצאת סיכומי התשובה שהגישה התובעת ללא היתר. ואולם, כאשר התובעת לא העלתה כל טענה כנגד תוקפו של סעיף השעבוד בפוליסה בכתבי הטענות ובשלב הבאת הראיות ובשים לב להתנגדות התובעת, יש לראות במכתב בא כוח מימון ישיר התנגדות לתשלום לתובעת ועמידה על סעיף השעבוד בפוליסה, ובהיבט זה יתקבל המסמך.

עניין נוסף; התובעת הגישה על דעתה וללא היתר סיכומי תשובה במענה לסיכומי הנת בעת. התנהלות זו אין לה מקום ובדין עומדת הנתבעת על הוצאתם. לא אדרש לסיכומי התשובה, למעט החלק בסיכומי התשובה המתייחס למסמכים הנוספים שהנתבעת צרפה לס יכומים מטעמה, לו היה בידי התובעת להגיב.
ולעצם העניין; בחנתי את התשתית הראייתית ואת טענות הצדדים והגעתי למסקנות הבאות;

הסכמה לתשלום הנתבעת את עלות תיקון הרכב לתובעת - האמנם?

התובעת טוענת בכתב התביעה שהיא פעלה לתיקון הרכב בהתאם להסכם בין הצדדים בו מצהירים הנתבעים כי ישלמו לתובעת את עלות העבודות, והקדישה את ישיבת ההוכחות והעדת העדים לברור הטענה. אין בידי לקבל את הטענה . אסמכתא בכתב לקיומה של הסכמה מצד הנתבעת לתשלום לתובעת לא הוצגה. ראיות לקיומה של התחייבות מצד הנתבעת לתשלום התיקון לתובעת לא הובאו ומנהל התובעת, מר ליס אישר בעדותו שהתובעת לא נמנית על רשימת מוסכי ההסדר של הנתבעת.

הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה, היא הסתפקה בחקירת השמאי הראשי מטעמה והשמאי ברודי שזומנו להעיד מטעם התובעת. אין פרושו שלנתבעת אין הגנה ו כי דין התביעה להתקבל מחמת היעדר ראיות, כטענת התובעת. נטל השכנוע להוכחת קיומו של הסכם מצד הנתבעת לתשלום לתובעת מוטל על התובעת. נטל הבאת הראיות הוא נטל משני. בנטל השכנוע ובנטל הבאת ראיות לקיומו של הסכם עם הנתבעת לתשלום הנתבעת את עלות תיקון רכב אין התובעת עומדת. בכך די לדחות הטענה לקיומו של הסכם, גם אם הנתבעת לא עמדה בנטל הבאת הראיות לסתור זאת (ראו; ע"א 2076/09 ח.י בלאונשטיין בניין והשקעות בע"מ נ' מ"י-משהב"ש [פורסם בנבו] (2.9.2010); דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נב(2) 813, 833 (1998)).

בסיכומים טוענת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום עלות תיקון הרכב לתובעת, מכוח הסכמת הנתבעת לתיקון הרכב אצל התובעת בהתאם ל חוות דעת השמאי ברודי אשר מונה בהסכמת הנתבעת, בדק את הרכב ארבע פעמים לפני התיקון ואישר את התיקון ואת עלותו בחוות דעת שערך עליה לא השיגה הנתבעת. אינני מקבלת את הטענה. הגם שהשמאי ברודי בדק את הרכב ואישר עלות תיקון בגובה התיקון שביצעה התובעת והשמאי הראשי מטעם הנתבעת, מר כהן, אישר כי דו"ח השמאי ברודי התקבל ללא הסתייגות, אין לראות בכך הסכמה מצד הנתבעת לתשלום לתובעת. השמאי ברודי לא מונה על ידי הנתבעת והתובעת לא הציגה בדל ראייה לכך שהיא מונתה על ידי הנתבעת ומטעמה לתיקון הרכב של הנתבע.
מינויו של השמאי ברודי לבדיקת הרכב הוא מינוי של הנתבע. מר ליס, מנהל מוסך התובעת ובעליה, הבהיר בעדותו כי השמאי ברודי נבחר על ידו עבור הנתבע. כך גם אישר השמאי ברודי בעדותו.

בהתאם לדו"ח השמאי ברודי נפתח תיק תביעה בנתבעת ו השמאי ברודי המליץ לנתבעת לפצות את המבוטח בעלות תיקון הרכב, כפוף לתנאי הפוליסה. את המבוטח, לא את הנתבעת, וכפוף לתנאי הפוליסה. קבלת הנתבעת את דו"ח השמאי ללא הסתייגות, אין בה משום אישור או הסכמה מצד הנתבעת לתשלום לתובעת אלא כי בידי הנתבע (המבוטח) היה לתקן את הרכב בהתאם לתיקון שאושר בכל מוסך ולפנות לנתבעת בתביעה ביטוחית לתשלום תגמולי ביטוח בגובה עלות התיקון שאישר השמאי ברודי, כפוף לתנאי הפוליסה. פתיחת הנתבע תיק תביעה אצל הנתבעת, אין משמעו קבלת התביעה. השמאי ברודי הבהיר בחקירתו כי תיק תביעה בחברת הביטוח נפתח עם פניית המבוטח בהודעה על נזק ו כי שכרו שולם על ידי הנתבעת אולם אין פרוש הדבר קבלת התביעה (עמ' 9 שו' 7-11, 20-21). עדותו לא נסתרה ואותה אני מקבלת.

לדברי מר ליס בעדותו בדרך העבודה הרגילה, התובעת לא מתחילה "לעבוד" על הרכב לפני שיש "אישור עבודה", שהוא אישור השמאי שנבחר לבדוק את הרכב לפירוק חלקים ברכב (עמ' 5 שו' 1-9) . אישור לא הוצג וכאשר על פי המסד הראייתי השמאי ברודי מונה לבדיקת הרכב מטעם הנתבע, אין לראות בבדיקתו את הרכב "אישור עבודה" מצד הנתבעת.

מר ליס הוסיף וטען בעדותו כי עם חברות ביטוח עמן אין לתובעת הסדר, לאחר ביצוע התיקון נשלח לשמאי שבדק את הרכב חשבון זמני לאישור ולאחר אישורו מוצאת חשבונית בגין התיקון וכי כך נעשה במקרה זה (עמ' 5 שו' 27-28). עדותו אינו נתמכת בבדל ראייה. חשבון זמני לא הוצג וגם לא אסמכתא לאישורו. השמאי ברודי לא מונה על ידי הנתבעת ומדובר בעדות יחידה של מנהל מוסך התובעת ובעליה, אשר כמוה כעדות של בעל עניין שיש קושי להסתמך עליה כעדות יחידה.

למעלה מזה, עדותו של מר ליס בעניין אישור חשבונית התיקון של התובעת, לא הייתה עקבית באופן שהצל על אמינותה. תחילה טען מר ליס כי השמאי ברודי הוא שאישר את החשבונית (עמ' 5 שו' 32-33). בהמשך שינה גרסתו הבהיר "אמנון ברודי הוא לא זה שמאשר את התשלום" (עמ' 6 שו' 2-3) ומסר כי השמאי הראשי מטעם הנתבעת, מר טוביה כהן הוא זה שאישר חשבונית התיקון ואת התשלום (עמ' 6 שו' 1-6). גרסתו המשתנה של מר ליס לאישור חשבונית התיקון לא נתמכת בראייה. מר כהן, השמאי הראשי בנתבעת , שמעדותו התרשמתי לחיוב ונתתי בה אמון, הבהיר בעדותו כי הוא מופקד על בדיקת דו"ח השמאי להתאמת הנזק לנסיבות האירוע ולבדיקת עלויות החלפים והתיקון ואינו מטפל בתשלום (עמ' 11 שו' 10-14, 18). עדותו לא נסתרה.

כתב המחאת הזכות

בהתאם לכתב המחאת הזכות עליה חתם הנתבע ביום 31.12.2019 המחה הנתבע לתובעת את זכויותיו בקשר "לתיקון הרכב". אינני מקבלת את טענת הנתבעת שאין בידי התובעת להסתמך בתביעתה על כתב המחאת הזכות, משאין המחאת זכות בנזיקין.

סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 קובע: "זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה ". בהתאם לסעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ"ח-1968 הוגבלה זכות ההמחאה ונקבע "הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין". איסור זה על המחאת זכות נזיקית לקוח מהמשפט האנגלי. תכליתו, מניעת "סחר" בתביעות נזיקין ובגישת הפסיקה חלה היחלשות של חלק מההצדקות המסורתיות לאיסור הגורף להמחאת זכות תביעה בנזיקין, ללא אבחנה בין תביעות בעלות אופי אישי לבין תביעות בעלות אופי רכושי (ראו; ע"א 5251/10 יעקב כספי בע"מ נ' Banco Biablo [פורסם בנבו] (6.1.2013) (להלן: " עניין כספי")). לצד זאת קובעת פסיקת בית המשפט העליון כי איסור על המחאת הזכות בנזיקין לא יחול על פירות ההתדיינות (ראו; עניין כספי וההפניות שם) ובעניין ע"א 1579/20 אנג'ל נ' פקיד שומה תל אביב [פורסם בנבו] ( 18.8.2021) (פסקה 42) נקבע כי היעדר אפשרות להמחות את הזכות להיות מבוטח " אינו שולל את האפשרות להמחות את הזכות מתגמולי הביטוח או להקנות אותם למוטב צד שלישי" (לאותה גישה זו ראו גם י' אליאס " דיני ביטוח" (מהדורה שנייה) עמ' 159).

במקרה זה בכל הנוגע לנתבעת, המחאת זכויות הנתבע בקשר לתיקון הרכב אינן המחאת זכות תביעה נזיקית. הנתבעת איננה המזיק או מבטחת המזיק . הנתבעת היא מי שהייתה מבטחת רכב הנתבע במועדים הרלוונטיים. זכויות הנתבע כלפי הנתבעת הן זכויות חוזית לקבלת תגמולי ביטוח בגין נזקי הרכב בהתאם לתנאי הפוליסה , שלא חלה לגביהם הוראת סעיף 22 לפקודת הנזיקין ואין מניעה להמחותן. השמאי הראשי מטעם הנתבעת עצמו אישר בעדותו בבית המשפט כי המחאת זכות היא אחת הדרכים שחברת ביטוח משלמת למוסך שאינו מוסך הסדר , וזאת כפוף לתנאי הפוליסה ומגבלות הדין.
בסיכומים טענה התובעת, לראשונה, כי המחאת הזכות נעשתה בידיעה , בתאום ואישור הנתבעת ולבקשתה, על מנת לאפשר את תיקון הרכב באמצעות התובעת במתווה של מוסך הסדר. כתב ההמחאה, כפי שאישר מר ליס, נחתם לאחר התיקון. התובעת לא הציגה תימוכין לכך שהנתבעת היא שביקשה את המחאת הזכות, לבד מעדותו היחידה של מנהל התובעת, עליה יש קושי להסתמך. מר ליס העיד שהשמאי הראשי בנתבעת, מר טוביה כהן, הוא שביקש ממנו טלפונית להחתים את הנתבע על כתב המחאת הזכות, אך לא זכר בעדותו מתי דיבר עם מר כהן ואף שטען כי הוא התקשר למר כהן מהנייד שלו ודיבר עמו עשרות פעמים, התובעת לא הציגה פירוט השיחות לתמיכת הטענה. מדובר במחדל ראייתי מובהק הפועל לחובת התובעת. דו"ח השמאי ברודי המציין קיומה של המחאת הזכות, נערך כחצי שנה לאחר חתימת כתב ההמחאה ואין בכוחו ללמד על אישור הנתבעת את ההמחאה או כי חתמת ההמחאה נעשתה לבקשת הנתבעת .

גם אם תמצי לומר שהנתבעת ידעה על מתן המחאת הזכות לתובעת ואישרה זאת (ואינני קובעת זאת) , אין בכך אישור והסכמה מצד הנתבעת לתשלום עלות התיקון לתובעת. כתב ההמחאה, כאמור, נחתם לאחר ביצוע התיקון במוסך התובעת ולגבי הנתבעת הוא אינו עומד בפני עצמו, אלא כדי הזכות העומדת לנתבע לקבלת תגמולי ביטוח מהנתבעת על פי פוליסת הביטוח ותנאיה וכפוף למגבלות הדין . כך גם הבהיר השמאי הראשי בנתבעת, מר כהן כש לדבריו "... יש נוהל אחד הוא הן למבוטח והן למוסך וזה אומר שהתשלום כפוף על פי דין באם קיים חובות באם קיים הגבלות כלשהן. הדבר חל גם על המבוטח כאחד וגם על המוסך" (עמ' 14 ש ו' 3-2 ). עדותו לא נסתרה.

עדותו של מנהל מוסך התובעת, מר ליס, לימדה כי לגבי חברות ביטוח דוגמת חברת איילון שאין לתובעת עמן הסדר ואף במקרים קודמים בהם רכב שבוטח על ידי הנתבעת תוקן במוסך התובעת, המבוטח לא הוחתם על כתב המחאת זכות. כדבריו "לשאלת בית המשפט עם כל מבוטחי איילון אני מחתים את הנהג המבוטח על המחאה, אני משיב שלא, אני מגיש חשבונית ומקבל את הכסף מחברת הביטוח. לגבי מבוטחים של הכשרה לא החתמתי על המחאה" (עמ' 5 שו' 22-25). בחקירה הנגדית שינה מר ליס את עדותו וטען שהוא מחתים מדי פעם על המחאת זכות, אך במקרים מועטים ומשנת 1994 אולי בעשרה מקרים החתים על כתב המחאה זכות (עמ' 6 שו' 3-4). מדובר בגרסה משתנה שהמשקל שיש לייחס לה אינו רב. אלא שגם גרסה שנייה זו תפסה תפנית, כאשר במענה לשאלת בית המשפט מדוע לא ביקש מהמבוטח המחאת זכות לפני תיקון השיב מר ליס "מעולם לא דרשו ומעולם לא עשיתי את זה. אני מתקן את הרכב של משרדי ממשלה, ברגע ששמאי בדק אצלי אני לא מחתים על שום אישור" (עמ' 7 שו' 10-11).

כאשר מר ליס נשאל בחקירתו הנגדית האם יש התכתבויות עם השמאי ברודי או השמאי הראשי של הנתבעת, מר כהן השיב "אני לרוב מדבר איתם בטלפון" והשיב בשלילה כשנשאל האם בתיקון בעלות כזו אינו רואה לנכון לתעד את ההסכמות (עמ' 8 שו' 3-7).

אין לה לתובעת, אלא על עצמה להלין שעה שהיא בוחרת לתקן רכב של הנתבע, המבוטח בחברת ביטוח שהיא איננה נמנית על מוסכי ההסדר שלה, ואיננה מעגנת הסכמה בכתב של חברת הביטוח לתשלום עבור התיקון.

בסיכומים הרחיבה התובעת והעלתה טענה חדשה ולפיה התובעת היא "נותן שירות" מטעם הנתבעת לצורך תיקון הרכב . זאת משמינוי השמאי ברודי לבדיקת הרכב נעשה בידיעת הנתבעת ובאישורה, נפתח תיק תביעה, שכרו של השמאי שולם על ידי הנתבעת וחוות דעתו אושרה ללא הסתייגות. אין בידי לקבל את הטענה. לבד מכך שמדובר בטענה חדשה העולה לראשונה בסיכומים, המסד הראייתי מלמד כי השמאי ברודי מונה על ידי התובעת עבור הנתבע (ולא על ידי הנתבעת), התובעת לא הוכיחה כי היא נדרשה על ידי הנתבעת לתיקון הרכב או כי הנתבעת התחייבה לשלם לה עבור התיקון והשמאי ברודי הבהיר בעדותו ש אין בפתיחת תביעה על ידי המבוטח ובתשלום שכר השמאי שבדק את הרכב על ידי הנתבעת משום קבלת תביעת המבוטח . עדוא נסתרה.

הוראת סעיף 2.1 לפוליסה הקובעת כי המבוטח זכאי לתיקון הרכב על ידי נותן שירות במקרה של אירוע תאונתי במהלך תקופת הביטוח, אין משמעותה שיש לראות בתובעת "נותן שירות" מטעם הנתבעת. לא הוצג מסד ראייתי המלמד על כך.

טענת התובעת כי בזכות תיקון הרכב על ידה יצאה הנתבעת נשכרת בכך שמילאה את חלקה בהתאם לפוליסה, קיבלה את פרמיות הביטוח ונחזית מול הציבור כעומדת בהתחייבויותיה מול המבוטח, אין לה מקום. טובת ההנאה מתיקון הרכב היא של הנתבע.

מכל המקובץ התובעת לא הוכיחה קיומו של הסדר או הסכמה מהנתבעת לתשלום עבור לתיקון הרכב לתובעת ואין בכתב ההמחאה שנחתם על ידי הנתבע ללמד על הסכמה כזו.

תגמולי ביטוח

בכתב המחאת הזכות המחה הנתבע לתובעת את זכויותיו בקשר עם תיקון הרכב. זכויות הנתבע כלפי ה נתבעת הן הזכות לקבלת תגמולי ביטוח בגין נזקי הרכב ועלות תיקונו, בהתאם לתנאי הפוליסה ולכפוף למגבלות הדין. סעיף 2 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט -1969 קובע כי בהמחאת זכ ות עוברת הזכות לנמחה, כמות שהיא וכל טענה שיש למבטח כנגד הממחה, תעמוד לו גם כלפי הנמחה.

פוליסת הביטוח שהנפיקה הנתבעת, על פי תנאיה, כפופה לסעיף שעבוד לטובת מימון ישיר הקובע " הפוליסה כפופה לסעיף שעבוד לטובת מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בפתח תקווה, כדלקמן: על פי בקשתך, המבוטח, פיצויים באם יגיעו לפי תנאי הפוליסה זו, ישולמו לבנק (הזכאי) אשר פרטיו מצוינים לעיל, בהתאם לשעור ההנאה או הנזק. בהתחשב באמור בפוליסה בדבר ביטול הפוליסה, יהיה לביטול הביטוח תוקף רק בזמן שתמסר הודעת ביטול בכתב לבנק (הזכאי) הנ"ל, לפחות 30 יום קודם לביטול".

משמעות סעיף שעבוד בפוליסה היא כי לגוף המשעבד, מימון ישיר, זכות ראשונית לקבלת תגמולי הביטוח שיגיעו למבוטח (הנתבע), באם יגיעו על פי תנאי הפוליסה וזכות זו עדיפה על זכותה של התובעת לקבלת תגמולי ביטוח לתשלום עלות התיקון על פי כתב המחאת הזכות של הנתבע. לעניין זכותן העדיפה של בעל שעבוד לקבלת תגמולי הביטוח ראו; סעיף 20 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967; ע"א 66/91 בידרמן חברה לביטוח בע"מ נ' י.ד. מטר בע"מ, פ"ד מו(5) 397 (1992); ת.א (טבריה) 1743/98 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (28.5.2000) ; בש"א (י-ם) 5906-03 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' תורג'מן [פורסם בנבו] (13.7.2005)). התובעת עצמה מאשרת בסעיף 14 (א) לסכומים מטעמה כי ככל שיש שעבוד, תגמולי הביטוח ישולמו לגורם המשעבד.

התובעת לא חלקה בכתב התביעה על קיום סעיף שעבוד בפוליסה ולא הגישה כתב תשובה במענה לטענת הנתבעת בכתב ההגנה לזכות הראשונית שיש למימון ישיר, לטובתה שועבדה הפוליסה לקבלת תגמולי הביטוח. טענה בעניין תוקף שעבוד הפוליסה והיקף החוב לגורם לטובתו נרשם השעבוד (מימון ישיר) לא עלתה גם בשלב הבאת הראיות. בנסיבות אלה, אין בידי התובעת לטעון בשלב הסיכומים שאין בכוחה של הנתבעת להישען על הפוליסה כאסמכתא לקיומו של שיעבוד בפועל וכי היה על הנתבעת להציג אסמכתא על עצם קיומו של השעבוד ועל היקפו.

בסיכומים טוענת התובעת, לראשונה, על יסוד המסמכים הנוספים שצרפה כי אין תוקף לסעיף השעבוד לטובת מימון ישיר בפוליסה משהרכב נמכר לצד שלישי כשהוא נקי משעבוד ועיקול. אין בידי לקבל את הטענה. מימון ישיר היא בעלת השעבוד על הרכב, ועל פי הפוליסה היא בעלת השעבוד על תגמולי הביטוח. מדובר בשעבודים נפרדים של אותו גורם משעבד ואין במכירת הרכב לצד שלישי, במסגרת הליכי הוצאה לפועל שנקטה מימון ישיר נגד הנתבע למימוש המשכון על הרכב כשהרכב נקי משעבוד, כשלעצמה להביא לביטול תנאי הפוליסה וסעיף השעבוד הקבוע בפוליסה לטובת מימון ישיר על תגמולי הביטוח. בפרט כאשר מכירת הרכב נעשתה לאחר אירוע התאונה בה ניזוק הרכב.

ההודעה על ביטול השעבוד על הרכב שצורפה לסיכומי התובעת אינה חתומה, אינה מתייחסת לשעבוד בפוליסה ולא ניתן להסתמך עליה . ביטול שעבוד על רכב (ככל שהיה כזה) אין פירושו ביטול או פקיעת השעבוד על כספי תגמולי הביטוח. התובעת לא הציגה ראייה לכך. להפך, התובעת צרפה לסיכומים מכתב פנייה מיום 27.7.21 של בא כוחה לבא כוח מימון ישיר, כחלק מהמסמכים הנוספים שביקשה לצרף. בסעיף 3 למכתב בא כוח התובעת מצוין כי משיחה עם מימון ישיר עדיין קיים שעבוד על הרכב/פוליסה ובהתאם לשאילתה שביצעו המשכון עדיין רשום.

התובעת לא הציגה אסמכתא כלשהי לביטול הפוליסה או תנאיה, וכי הגורם המשעבד, מימון ישיר, ווי תרה על זכות הראשונים המוקנית לה, כמי שלטובתה שועבדה הפוליסה, לגביית חובה מהנתבע מתגמולי הביטוח. התובעת לא צירפה את מימון ישיר להליך ולא העידה עדים מטעם מימון ישיר. מכתב בא כוח מימון ישיר (צורף לסיכומי הנתבעת) מלמד על עמידת מימון ישיר את שעבוד הפוליסה לטובתה.

אמנם סעיף השעבוד בפוליסה קובע כי תגמולי הביטוח, אם יגיעו למבוטח, ישולמו לגורם לטובתו שועבדה הפוליסה "בהתאם לשיעור ההנאה בזמן קרות האובדן או הנזק". ממסמכי התובעת לא ברור מה היקף החוב למימון ישיר והאם נותר חוב לאחר מכירת הרכב, לגביו למימון ישיר זכות ראשונים למימוש השעבוד על כספי תגמולי הביטוח ככל ויגיעו לנתבע. לא מן הנמנע שנותרה יתרת חוב למימון ישיר ועצם התנגדות מימון ישיר לתשלום לתובעת תומך בכך. התובעת לא העלתה טענה בעניין תוקף השעבוד והיקף החוב למימון ישיר עד לשלב הסיכומים ולא צירפה את מימון ישיר כצד לתביעתה. התובעת גם לא ביקשה "לפתוח" את ההליך מחדש ולהעיד עדים בשאלת היקף החוב שנותר למימון ישיר. התנהלות התובעת מנעה את ברור השאלה במסגרת הליך זה ובהיעדר טענה בעניין מצד התובעת לאורך כל ההליך, אין לגלגל תוצאות מחדליה של התובעת על הנתבעת ולדרוש מהנתבעת להוכיח את היקף החוב למימון ישיר או קיומה של פנייה אל מימון ישיר לתשלום תגמולי ביטוח.

התובעת אינה יכולה להישמע בטענה כי היא הסתמכה על המחאת הזכות ולא ידעה על קיום שעבוד בפוליסה. בכתב התביעה נטען כי הנתבעת לא הזהירה על קיומו של עיקול על הפוליסה ולהיות הנתבע פושט רגל. אין טענה ביחס לשעבוד הפוליסה. בנוסף, אליבא עדותו של מר ליס, הרכב תוקן על ידי התובעת קודם להמחאת הזכות. הנתבע, כפי שהעיד מר ליס, ביקר במוסך מספר פעמים לפני התיקון ולא נשאל על קיומה של מניעות לתשלום על פי הפוליסה (עמ' 6 שו' 26 ועמ' 8 שו' 20). אין גם מקום לניסיון התובעת בסיכומים להלין על הנתבעת שלא הודיעה לתובעת על קיום סעיף השעבוד בפוליסה, קודם לתיקון הרכב. טענת התובעת כי המחאת הזכות הייתה לבקשת הנתבעת לא הוכחה, המחאת הזכות ניתנה בתום התיקון ומר ליס אישר כי השמאי ברודי והשמאי הראשי בנתבעת, מר כהן, לא נשאלו על כך (עמ' 8 שו' 20).
טענת התובעת, לראשונה בסכומים, כי תגמולי הביטוח אינם כפופים לסעיף השעבוד בפוליסה משהנתבעת בחרה במסלול התיקון בפועל, להבדיל מתשלום תגמולי ביטוח למבוטח, אין לה מקום. התובעת לא הוכיחה שהנתבעת בחרה בתיקון במוסך התובעת וכי מעמדה של התובעת הוא כנותן שירות תיקון לנתבעת. תיקון הרכב הוא אחד מדרכי הפיצוי בפוליסה הכפופים לתנאיה ובכלל זה לסעיף השעבוד.

טענת הנתבעת בכתב ההגנה לקיומה של מניעות לתשלום תגמולי הביטוח מחמת עיקול לא הוכחה .

הנתבעת טוענת בכתב ההגנה להיות הנתבע בפשיטת רגל ומציינת את מס' ההליך בכנ"ר. אסמכתא לסטטוס זה של הנתבע לא הוגשה על ידי הנתבעת, למעט תביעת חוב שהגישה מימון ישיר בהליך פשיטת רגל כנגד הנתבע ובה צוין כי צו כינוס נגד הנתבע ניתן ביום 9.3.20200. התובעת לא סתרה זאת ולא עמדה על העדת הנתבע. בנסיבות אלה המחאת הזכות של הנתבע לתובעת לקבלת תשלום מתגמולי הביטוח, כפופה בנוסף לסעיף השעבוד גם להליכי פשיטת הרגל של הנתבע.

בקשת התובעת למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד הנתבע

הנתבע לא הגיש כתב הגנה והתובעת עתרה בסיכומים למתן פסק דין נגדו בהיעדר הגנה. בקשה דומה הוגשה על ידי התובעת לפני מועד ההוכחות ונקבע כי בהינתן שנמסר בדיון שהנתבע בהליכי פשיטת רגל, תבהיר זאת התובעת ותגיש אסמכתא מתאימה (ראו; החלטה מיום 23.5.2021 בבקשה מס' 5). אסמכתא לא הוגשה ולא ניתן להיעתר לבקשה.
סוף דבר

מכל האמור המסקנה היא כי זכות התובעת לקבלת תשלום בגין עלות תיקון רכב הנתבע בסך 118,801 ₪ נכון ליום 31.12.2019 מנתבעת 2 קמה מכוח המחאת זכויות הנתבע לקבלת תגמולי ביטוח מהנתבעת. אולם זכות זו כפופה לתנאי הפוליסה, לסעיף השעבוד בפוליסה לטובת מימון ישיר וכן למגבלות הדין (ככל שקיימות) מכוח הליכי חדלות הפירעון/פשיטת הרגל של הנתבע. מעבר לכך, ובעטיה של התנהלותה הדיונית של התובעת, לא ניתן במסגרת הליך זה להורות על סעד אופרטיבי.

התביעה נגד נתבע 1 נמחקת.

בנסיבות אלה אין מקום לדרישה לחיוב הנתבעת בתשלום הריבית המיוחדת הקבועה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 החלה במקרים ברורים בהם הוכח עיכוב שרירותי וחוסר תום לב בתשלום תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת. אין זה המקרה.
למרות המסקנה אליה הגעתי ואף שטענת הנתבעת כנגד תוקפה של המחאת הזכות לתובעת נדחתה , לא ראיתי לפסוק לזכות התובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, בשל האופן בו נוהל ההליך על ידי התובעת, כך שכל צד יישא בהוצאותיו.

הגם שלא הייתה מחלוקת לגבי עלות תיקון הרכב ובכתב ההגנה טענה הנתבעת ש הפוליסה כפופה לסעיף שעבוד לטובת מימון ישיר לה זכות ראשונים לתגמולי הביטוח ולהיות הנתבע אשר המחה זכויותיו לתובעת בפשיטת רגל ו אף שבקדם המשפט חודדה הטענה והובהרו לתובעת הסיכונים בהמשך ההליך, התובעת בחרה לנהל את ההליך עד תום מבלי שהעלתה טענה כנגד סעיף השעבוד בפוליסה, עד לשלב הסיכומים. במקום זאת, העלתה התובעת טענות ליריבות בינה לבין הנתבעת ללא קשר לתגמולי הביטוח, קיימה ישיבת הוכחות והעידה עדים לברור טענות אלה, שנדחו ולמעשה נהלה הליך הוכחות שלא לצורך. טענת הנתבעת בעניין תוקף המחאת הזכות היא טענה משפטית. התובעת לא צרפה את מימון ישיר להליך ולא העידה את הנתבע . היא הציגה ראיות לשיעורין ורק בסיכומים העלתה לראשונה טענות כנגד סעיף השעבוד בפוליסה שנדחו בפסק הדין, אולם בשל התנהלותה הדיונית של התובעת לא התאפשר לברר במסגרת הליך זה, את היקף החוב שנותר למימון ישיר לטובתה נרשם סעיף השעבוד בפוליסה. התובעת הוסיפה ופעלה על דעת עצמה ו צרפה מסמכים נוספים לסיכומים ללא היתר ואף הגישה סכומי תשובה בלא החלטה שיפוטית המתירה זאת.

בשים לב למכלול הנסיבות ולתוצאות ההליך וכן משחלק מסכומי התשובה שהגישה התובעת נגע למסמכים שצרפה הנתבעת לסיכומיה ללא היתר , לא ראיתי לקבל את בקשת הנתבעת לחיוב התובעת בהוצאות בגין הגשת התובעת סיכומי תשובה ללא היתר.

ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מוסך מוטקה בע"מ
נתבע: יהודה סויסה ת.ז.XXXXXX
שופט :
עורכי דין: