ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישיר חברה לביטוח נגד מנדין בע"מ :

בפני כבוד ה שופט איתי רגב

תובעים

  1. ישיר חברה לביטוח
  2. יהודה סעאת

נגד

נתבעת
מנדין בע"מ

פסק דין

לפני תביעה על סך כ-11.5 אלף ₪.

בכתב התביעה נטען, בתמצית, כדלקמן:
ביום 25.10.18 נפל עץ, או חלק מעץ, על רכב התובע 2 (המבוטח אצל התובעת 1) וגרם לו נזקים. בגין נזקים אלו (תגמולי הביטוח ששולמו, השתתפות עצמית, ירידת ערך, כינון והפסד הנחת העדר תביעות) נדרשת הנתבעת – החברה בעלת זכויות השימוש בשטח בו נפל העץ – לשפות את התובעים בסכום התביעה.

בכתב ההגנה נטען, בתמצית, כדלקמן:
רכב התובעים חנה במקום שאינו חניה מוסדרת כי אם מגרש חולי שהחניה בו אסורה. זאת, למרות שבמקום חניה מסודרת לשימוש באי המקום. התובעים לא דיווחו על התאונה בזמן אמת ומהתמונות שצורפו לכתב התביעה לא ניתן ללמוד על נסיבות התאונה הנטענת.
בנוסף, במועד האירוע נשוא התביעה, וכעולה מדו"ח מטאורולוגי, ירדו משקעים רבים ונשבו רוחות חזקות – באופן המהווה כח עליון לא צפוי המצדיק כי התביעה תידחה.

להשלמת התמונה יוזכר כי מלכתחילה נתבעה בגין נזקי התובעים גם עיריית נתניה, ובהסכמה – נדחתה התביעה נגדה (פרוטוקול מיום 16.12.20; פסק דין מיום 4.1.21).

במועד ישיבת ההוכחות העידו נהג רכב התובעים ומנהל האחזקה של הנתבעת.
הנהג העיד, בין היתר, כי מקום החניה בו העמיד את רכבו הוא מקום חניה מותר ומואר, ואישר כי אין בידו תמונות שצולמו במועד התאונה אלא רק משחזור שערך למחרת היום. בדיון התברר עוד כי בידי הנהג תיעוד לפניה שערך יום לאחר התאונה לבנו של בעליה של הנתבעת.
מנהל האחזקה אישר בעדותו, בין היתר, כי אנשים חונים במקום בו חנה רכב התובעים וזאת למרות שהחניה במקום אסורה. לעדותו, היו במקום קורות עץ שחסמו הגישה למגרש החול אולם ראיות לכך לא הוצגו. המנהל אישר כי במקום מותקנת תאורה והעיד כי העצים במקום נבדקים על ידי הנתבעת בעצמה – אף שבעבר נעשה שימוש בשירותיהם של גננים, בעלי מקצוע, לשם כך. המנהל לא יכול היה לאשר או לשלול את הטענה כי נהג התובעים שוחח עמו למחרת האירוע.

באשר לטענה כי מזג האויר הוא שהיה הגורם לנפילת הענף מהעץ – דינה של זו להדחות. הנתבעת הציגה חוות דעת מומחה המלמדת על משקעים רבים במועד האירוע (חוות הדעת מתייחסת לתאריכים 25.10 – 26.10.18) ולרוחות חזקות – אולם אין בחוות הדעת התייחסות ספציפית למקום ואף לאיזור הגאוגרפי של האירוע נשוא התביעה, ולא מצאתי בחוות הדעת כל ראיה לכך שמזג האויר הסוער (לבד מכך שהיה "משמעותי" והראשון לעונה) היה חריג וכי יש בו כדי לבסס טענת כח עליון וניתוק קשר סיבתי בין התנהלות הנתבעת והתוצאה הנזיקית.

כפי שכבר כתבתי במקום אחר (תא"מ (שלום כ"ס) 50928-06-15 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' מ. א. דרום השרון (נבו 23.05.2016) ), בפסיקה נקבע כי "הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" אינו חל [במקרה של נפילת עץ או ענף] וכי יש לבחון האם הוכיחה התובעת טענתה כי הנתבעת התרשלה ומשכך חובתה לשפות את התובעת בגין נזקיה". במקום נוסף (תא"מ (שלום כ"ס) 26231-02-16 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' המרכז האקדמי רופין (נבו 05.03.2018)‏‏ ציינתי כי "שאלת האחריות והמדיניות הראויה בתיקים בהם ניזוק רכוש כתוצאה מנפילת עץ" נבחנה ונותחה ב פרשת נפומניאשיץ (ת"א (חיפה) 1108/01 ורה נפומניאשיץ נגד עיריית חיפה (פורסם בנבו) (כבוד הש' עמית; מיום 22.7.04) . בית המשפט קבע באותו מקרה כי עוולת הרשלנות מורכבת מ"מולקולות" היוצרות שרשרת: חובת הזהירות – קשר סיבתי – נזק, וניתח את כל אחד מרכיביה של אותה שרשרת (והצדדים מופנים לדברים, כפי שהוצגו בתא"מ (כ"ס) 26231-02-16 הנזכר לעיל באשר לניתוח המפורט).
בהקשר זה, בפרשת נפומניאשיץ בחן בית המשפט את שאלת החובה המוטלת על הבעלים והמחזיק של שטח (באותו מקרה – רשות מקומית) לטפל בעצים המצויים בשטחו. כפי שמצא בית המשפט באותו מקרה, גם במקרה דנן לא מצאתי כי עלה בידי הנתבעת להוכיח כי מילאה אחר החובה המוטלת עליה, כבעלים וכמחזיק, לקיים נוהל בקרה ובדיקה תקופתית בכל הנוגע לעצים המצויים בשטחה. העד מטעם הנתבעת אישר, בהגינותו, כי גם אם בעבר היתה נערכת בדיקה מעין זו על ידי גננים הרי שכיום (ובתקופת האירוע נשוא התביעה) הנתבעת בעצמה היא שעורכת בדיקה זו – ולא הוצגו כל רישומים או ראיות לאופי הבדיקה, לטיבה ולמה נכלל בה.
משכך, וכאשר בעדותו של נציג הנתבעת גם לא היה כדי לסתור את הטענה כי מקום החניה בו עמד רכב התובעים הוא מקום בו נהגו המבקרים והעובדים במקום להעמיד כלי רכב כדבר שבשגרה ("אנשים חונים שם בכוח. אנשים לא צריכים לחנות שם" – עמ' 7 לפרוטוקול, שורה 7; ובהמשך), שוכנעתי כי עלה בידי התובעים להוכיח את התרשלותה של הנתבעת ועליה לשלם לתובעים את נזקיהם המוכחים.

שוכנעתי כי גם בכך עלה בידי התובעים להרים את הנטל. אמנם, נהג רכב התובעים אישר, בהגינותו, כי לא תיעד את הפגיעה ברכב בשעת הלילה המאוחרת בה הגיע למקום ומצא את הנזקים כפי שנגרמו. ואולם, נציג הנתבעת לא שלל את האפשרות כי שוחח עם הנהג כבר למחרת היום, כי הפנה את הנהג לשוחח עם בנו של הבעלים (כפי שטען הנהג שאכן עשה) ועדות מטעמו של הבן, או כל ראיה אחרת בהקשר זה, לא הוצגה ולא צורפה לחומר הראיות.
רכב התובעים נבדק ימים ספורים לאחר האירוע (29.10.18) והנתבעת לא העלתה טענה ביחס לממצאי חוות דעת השמאי שקבע את שיעור הנזקים.

אני מקבל, לפיכך, את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את סכום התביעה בסך 9,995 ₪ (ראש הנזק של הפסד הנחת העדר תביעות לא הוכח; התובע 2 יהיה זכאי להחזר מלוא ההפסד שנגרם לו בגין התאונה, ככל שנגרם ובכפוף להצגת אסמכתאות על ההפסד בפועל). כן תישא הנתבעת באגרת בית המשפט בסך 760 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 2,017 ₪. הנתבעת תישא גם בהוצאות עד התובעים בסך 250 ₪.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"א תשרי תשפ"ב, 17 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ישיר חברה לביטוח
נתבע: מנדין בע"מ
שופט :
עורכי דין: