ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אן. בי. הפקות פרסום וניהול בע"מ נגד ח'לילי פרח :

14 ספטמבר 2021
לפני: כבוד הרשמת מירי שי

התובעים:
1. אן. בי. הפקות פרסום וניהול בע"מ
2. בשאר מורקוס
3. סלאם מורקוס
ע"י ב"כ: עו"ד זיאד סמעאן
-
הנתבע:
ח'לילי פרח
ע"י ב"כ: עו"ד ג'יריס פרח

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבע (להלן: המבקש) לחיוב התובעים (להלן יכונו הם יחדיו : המשיבים) בהפקדת ערובה בסכום של 25,000 ש"ח להבטחת תשלום הוצאות.

2. בבסיס הבקשה עומדת תביעתם של המשיבים כנגד המבקש. על פי כתב התביעה, המבקש הועסק ע"י התובעת מס' 1 (להלן: החברה) מחודש 9/2001 ועד ליום 1.6.2020. נטען שלאחר סיום יחסי העבודה, ביום 23.7.20, כרתו הצדדים הסכם, שמכוחו התחייבו המשיבים לשלם למבקש סכום של 200,000 ש"ח, והמבקש התחייב לשמור בסוד את תוכנו של ההסכם. לפי הטענה, המבקש הפר את ההסכם הפרה יסודית כאשר פרסם, באמצעות בא כוחו, את תוכנו ברשת החברתית. בכתב התביעה נטען, שבעקבות מעשהו של המבקש, המשיבים שילמו לעובדים סכומי כסף עבור זכויות סוציאליות, אחד העובדים הגיש תביעה כספית, והמעשה אף פגע בשמם הטוב. לטענת המשיבים, נכון למועד הגשת התביעה שילמו למבקש סכום של 100,000 ש"ח, והואיל והם זכאים לפיצוי בסך 100,000 ש"ח בגין הפרה יסודית של ההסכם, בית הדין התבקש להורות על קיזוז סכום זה מהחוב שנותר למשיבים לשלם למבקש על פי ההסכם.

טענות הצדדים

3. לטענת המבקש, קיים חשש כבד שאם תידחה התביעה וייפסקו הוצאות לטובתו, הוא ימצא עצמו מול שוקת שבורה. בבקשה נטען, כי התובע מס' 2 הוא בעל המניות של החברה, והתובע מס' 3 הוא אביו של הת ובע 2 והרוח החיה מאחורי החברה. נטען שהתובע מס' 3 הקים מספר חברות ושינוי האישיות המשפטית המנהלת את העסק מעיד על קשיים כלכליים. עוד נטען, כי בהתאם למרשם החברות קיימים מספר שעבודים שוטפים/ קבועים על נכסי החברה. אשר לתובע מס' 3 הוסיף המבקש וטען, כי בשנת 2018 התנהל בעניינו הליך פשיטת רגל שנסגר, ומאז חודש 11/20 מתנהל בעניינו הליך חדלות פירעון. עוד טען המבקש, כי המשיבים הגישו את התביעה במטרה לדחות או להשהות את תשלום יתר הסכומים מכוח ההסכם, וזאת מטעמים של חוסר יכולת כלכלית לעמוד בתנאי ההסכם. לסיום נטען שהתביעה חסרת בסיס משפטי ועובדתי, ושסיכויי התביעה נמוכים ביותר.

4. לטענת המשיבים, החברה בעלת יכולת לשלם את הוצאות ההליך, מצבה יציב והיא פעילה ורווחית. לתשובה צורף אישור רואה חשבון, שלפיו "מצב החברה יציב על אף קיום שעבוד לחלק מנכסיה". אשר לתובע מס' 2 נטען שהוא עובד ומתפרנס ויש ביכולתו לשלם הוצאות ככל שייפסקו. לסיום נטען, כי סיכויי התביעה גבוהים .

המסגרת המשפטית

5. תקנה 116 א(א) לתקנות בית הדין (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת : "שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". נוסח זה הוא מקביל וזהה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

6. במקביל לתקנות הנ"ל, העוסקות בחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות, נקבע בסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 הסדר מיוחד החל על חברה בע"מ, הקובע כך:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן ערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

הוראת סעיף 353א לחוק החברות חלה גם בהליכים המוגשים בבית הדין לעבודה ( ראו: ע"ר 15046-12-11 חוה נחמני נ' קנטרי פלורס, מיום 28.1.13).

7. על פי סעיף 353א הנ"ל, כאשר התובעת הינה חברה, קיימת חזקה כי זו נדרשת להפקיד ערובה להוצאות ככל שהדבר מתבקש. החזקה הקבועה בסעיף 353א לחוק החברות ניתנת לסתירה בשתי דרכים חלופיות: האחת – "אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין"; השנייה – "אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה". מבחינה ראייתית, אפוא, נטל השכנוע מוטל על החברה להראות שמתקיימות נסיבות מעין אלה ( רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, מיום 13.7.2008).

8. לפי פסיקת בית המשפט העליון (רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, מיום 11.2.2009), חיוב חברה בהפקדת ערובה במקרה בו לא הוכחה יכולתה לשלם את הוצאות הנתבע מבטא את הכלל. הפטור מהפקדת ערובה על ידי חברה אשר לא הוכיחה את יכולתה לשלם הוצאות הינו החריג לכלל. הנטל להוכיח התקיימות נסיבות המצדיקות שלא לחייב את החברה התובעת רובץ על כתפיה של האחרונה (סעיף 13 לפסה"ד).

דיון והכרעה

9. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, בבקשה ובתשובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ביחס לחברה וביחס לתובע מס' 3.

10. אשר לחברה: המבחן המרכזי כאמור הוא יכולת הפירעון של החברה. לאחר שעיינתי באישור רואה החשבון לא שוכנעתי שהחברה עמדה בנטל להוכיח שיש לפטור אותה מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש. אין בתשובה התייחסות עניינית לשעבודים המוטלים על נכסי החברה. אישור רואה החשבון לא נתמך בדוחות כספיים, דוחות רווח והפסד, דוח תזרים מזומנים וכיו"ב מסמכים שניתן היה ללמוד מהם על מצב הכלכלי של החברה. לא ניתן ללמוד מאישור רואה החשבון על איתנותה הפיננסית של החברה. כל שנכתב באישור זה הוא שמצבה הכספי של החברה יציב, ולא קיימת אזהרת "עסק חי". החברה לא פרשה בפני בית הדין תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, ולא הצביעה על טעם המצדיק מתן פטור מהפקדת ערובה. לנוכח קביעה זו, לא מצאתי מקום להידרש לשאלת סיכויי ההליך. אציין רק, כי לצורכי דיון בבקשה להפקדת ערובה אין צורך בניתוח מעמיק של סיכויי התביעה, במיוחד נוכח השלב המקדמי של ההליך המשפטי.

11. אשר לתובעים 2 ו- 3 : הפסיקה קובעת, כי ככלל לא תוטל הפקדת ערובה על תובע שהוא תושב ישראל, אלא במקרים החריגים והנדירים שבהם הנתבע, מבקש הטלת הערובה, יוכיח שהתביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות הוצאותיו (ע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר – SAINT PETER IN GALLICANTU, מיום 6.7.2003).

12. מנספח ג לבקשה עולה שהתובע מס' 3 מצוי בהליכי חדלות פירעון. בתשובה לא התייחסו המשיבים לטענות אלו. התובע מס' 3 לא הבהיר מה מצבו הכלכלי ולא צירף אסמכתאות כלשהן. העדר התייחסות המשיבים לטענה שהתובע מס' 3 הוא הרוח החיה מאחורי החברה, וכי הוא נוהג להקים חברות על שם קרובי משפחה ולשנות את האישיות המשפטית המפעילה את העסק – פועל לחובתו של התובע מס' 3. לנוכח הראיה שצירף המבקש לבקשתו ולפיה התובע מס' 3 מצוי בהלי ך חדלות פירעון, וזאת 3 שנים לאחר שנוהל בעניינו הליך פשיטת רגל, שוכנעתי שהמבקש הצביע על קיומו של חשש שלא יתאפשר לו לגבות את הוצאותיו מהתובע מס' 3 , אם וככל שהתביעה תידחה. על כן, מצאתי שיש מקום לחייב את התובע מס' 3 בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו המשפטיות של המבקש.

13. אומנם טענת המשיבים שהתובע מס' 2 הוא אקדמאי ומתפרנס למחייתו לא נתמכה בראיות. אולם, במקרה דנן ובנוגע לתובע מס' 2 אני סבורה שגוברת זכותו היסודית לגישה לערכאות על פני זכותו של המבקש לגבות את הוצאותיו, לא להיגרר להליכי סרק ולא לבוא לידי חסרון כיס, אם וככל שתדחה התביעה נגדו. זאת מהטעם שלא נטען לגביו, וממילא לא הוכח, שמצבו הכלכלי קשה.

14. סיכומו של דבר: הבקשה מתקבלת ביחס לחברה (התובעת מס' 1) וביחס לתובע מס' 3. הבקשה נדחית ביחס לתובע מס' 2.

סוף דבר

15. לאחר שנתתי דעתי לזכות הגישה לערכאות, לגובה סכום התביעה ולאופי התביעה, הגעתי לכלל מסקנה שיש להורות לחברה (התובעת מס' 1) להפקיד ערובה בסכום של 5,000 ש"ח להבטחת הוצאות המבקש, וכן להורות לתובע מס' 3 להפקיד ערובה בסכום של 2,500 ש"ח להבטחת הוצאות המבקש.

16. החברה והתובע מס' 3 יפקידו את הסכומים האמורים בקופת בית הדין, בתוך 30 ימים מהיום. אם לא כן, תימחק תביעתם.

17. הוצאות הבקשה תישקלנה בתום ההליכים בתיק זה.

מעקב מזכירות אחר הפקדת ערובה ביום 17.10.21.

ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ב, (14 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

חתימה


מעורבים
תובע: אן. בי. הפקות פרסום וניהול בע"מ
נתבע: ח'לילי פרח
שופט :
עורכי דין: