ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ר. ח . ק . נגד המאגר לביטוח רכב חובה בע"מ :

לפני כבוד ה שופטת חדוה וינבאום וולצקי

המערער

ר. ח . ק .
ע"י ב"כ עוה"ד אבי בן יהודה ואח'

נגד

המשיבה

המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שלמה ברקוביץ ואח'

בית משפט קמא, מפי כבוד סגן הנשיא קורן , מצא כאמור לדחות את הבקשה מטעמי המשיבה . הוא הוסיף כי ניתנה למערער האפשרות להודיע האם הוא עומד על בקשתו למינוי מומחים והוא מצא לבקש מינוי רק בתחום הפסיכיאטרי. כבר אז נמתחה ביקורת על אופן התנהלות המערער שהגיע בקשתו בשיהוי ניכר.

פסק דין

המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בת"א-יפו, כבוד סגן הנשיא השופט ישי קורן, מיום 14.7.21, בת"א 17838-06-19, שבה דחה בית משפט קמא את בקשתו למנות לו מומחה בתחום הנוירולוגי במסגרת תביעתו מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

המערער, יליד 1973, נפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה ביום 5.6.17, כאשר רכב נכנס בו בהיותו רוכב אופנוע. כתוצאה מהתאונה סבל המערער מחבלת ראש עם שברים בעצמות הפנים, חבלה בכתף ופגיעה בשמיעה. במסגרת תביעתו עתר למינוי מומחים בתחומים האורתופדי, הנוירולוגי, א ף אוזן גרון, פה ולסת ופסיכיאטריה.

הצדדים הגיעו לידי הסכמה על מינוי מומחים בתחום האורתופדי וא.א.ג עובר להגשת כתב הגנה . בית משפט קמא מינה מומחים בתחומים אלו ועל פי חוות דעתם נכותו של המערער עומדת:

בתחום האורתופדי על 10% נכות בגין פגיעה בגיד הסופרספינטוס וכן 5% נכות בגין הגבלה בחלק מתנועות עמוד שדרה צווארי. זאת מעבר לנכויות זמניות גבוהות יותר.

בתחום אף אוזן גרון על 10% נכות בגין טינטון, 5% נכות בגין ירידה בשמיעה, 10% נכות בגין הפרעה בנשימה דרך האף בשל שינוי במחיצת האף עם חסימה חד צדדית קבועה. כמו כן נקבעה נכות זמנית בשיעור של 10% נכות בגין סחרחורת ותחושת חוסר שיווי משקל לתקופה של שנה מן התאונה.

לאור שיעורי הנכויות שקבעו המומחים מטעם בית המשפט, ובהינתן שמדובר בתאונה שהיא גם תאונת עבודה, פנה המערער למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בבקשה לקבוע את נכותו תולדת התאונה.

במקביל, ביום 22.7.20, הגיש המערער בקשה לבית המשפט למחיקת התביעה עד לאחר שיתבררו הנכויות שנקבעו על ידי המל"ל. בית משפט לא נעתר לבקשה .

ביום 17.8.20 ניתנה החלטת בית משפט קמא מפי כבוד השופטת הבכירה יעל הניג לפיה על המערער להודיע לבית המשפט עד ליום 13.9.20 האם הוא עומד על בקשתו למינוי המומחים הנוספים בתחומים הנוירולוגי, פסיכיאטרי וא.א.ג (ככל הנראה בטעות והכוונה הייתה לתחום פה ולסת – ח.ו.ו.).

משלא הוגשה תגובת המערער ניתנו הוראות על הגשת תחשיבי נזק. בהמשך הוגשה בקשה למתן ארכה להגשת עמדת המערער באשר לבקשה למינוי מומחים נוספים.

יש לציין כי במסגרת ההליך במל"ל נקבעו למערער, ביום 6.9.20, נכויות צמיתות בתחום הנוירולוגי בגין שבר סגור בעצמות החך והלחי וכאב ראש בתר חבלתי מכוח סעיף 29(5)(א) למבחני הנכות, וכן נכות בשיעור 10% בגין ליקוי שמיעה וטנטון מכוח סעיף 72(4)(ד)II למבחנים. הוועדה לא מצאה לקבוע נכות בתחום הפסיכיאטרי חרף תלונת המערער בפניה על מצבו הנפשי.

ביום 2.11.20 הגיש המערער בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. המשיבה התנגדה וחרף זאת מינה בית משפט קמא מומחה בתחום זה. בהחלטתה, מיום 29.11.20, הביעה כבוד השופטת הניג הסתייגות מהתנהלות המערער בכל הנוגע לניהול ההליך בעצלתיים .

ביום 28.4.21 הומצאה חוות דעתו של המומחה בתחום הפסיכיאטרי לפיה נותרה למערער נכות בשיעור 20% בגין הפרעה בתר חבלתית והפרעת הסתגלות, כתוצאה מהפגיעה בתאונה.

ביום 18.5.21 הגיש המערער בקשה להכיר בנכות נוירולוגית שנקבעה במסגרת ההליכים במל"ל ולחילופין למנות מומחה בתחום זה לאור קביעת המל"ל כי למערער נותרה נכות בתחום זה בשיעור של 10%.

בית משפט קמא, מפי כבוד סגן הנשיא קורן , מצא כאמור לדחות את הבקשה מטעמי המשיבה . הוא הוסיף כי ניתנה למערער האפשרות להודיע האם הוא עומד על בקשתו למינוי מומחים והוא מצא לבקש מינוי רק בתחום הפסיכיאטרי. כבר אז נמתחה ביקורת על אופן התנהלות המערער שהגיע בקשתו בשיהוי ניכר.

על ההחלטה שלא למנות מומחה בתחום הנוירולוגי מונחת הבקשה שבפניי.

טענות המערער

לטענת המערער על פי הפסיקה מקום שהמל"ל מצא לקבוע נכות בתחום רפואי מסוים די בכך כדי להוות ראשית ראיה למינוי מומחה. בעניין זה הוא מפנה להחלטתו של כבוד השופט צבי ויצמן ברע"א 6904-02-19 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, מיום 18.2.20. הוא מפנה גם לרע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מיום 30.5.12 מפי כבוד השופט זילברטל (להלן: "עניין פלונית") ולפיה על בית משפט לנהוג בזהירות בעת שהוא מסרב לבקשה למינוי מומחה בתביעות שמכוח החוק. זאת מאחר ואין בידי הנפגע להגיש חוות דעת מטעמו ואי מינוי מהווה סגירת הדלת בפני הנפגע להוכיח טענתו.

עוד הוא טוען כי גם לגופם של מסמכים יש ראשית ראיה לקיומה של נכות בשל כאבי הראש עקב תלונות של המערער בפני הגורמים המטפלים.

דיון

לאחר שעברתי על הבקשה, ההחלטה של בית משפט קמא ועל מלוא התיק קמא, מצאתי כי דין הבקשה לדחייה אף ללא קבלת תגובה.

על פי ההלכה הנוהגת לא ימהר בית משפט של ערעור להתערב בהחלטה של בית משפט קמא שעניינה אופן ניהול ההליך והחלטות ביניים. יחד עם זאת נקבע כי מקום שבית משפט קמא דחה בקשה למינוי מומחה, במסגרת תביעה מכוח החוק, תבחן ההחלטה ביתר דקדקנות על ידי ערכאת הערעור בשל משמעות ההחלטה. זאת להבדיל ממקרה שבו הערעור נסב על החלטה שמורה על מינוי מומחה. אלא שגם על פי ההלכות דוגמת עניין פלונית, שהובא לעיל, אין משמען כי בכל מקרה יש להיעתר לבקשה למינוי מומחה. עדיין מוטלת על הנפגע החובה להציג ולו ראשית ראיה דלה לקיומה של נכות צמיתה בתחום נשוא המחלוקת.

עתה יש לבחון את המקרה שבפניי.

לא בכדי הבאתי באריכות את מועדי הבקשות וההחלטות השונות בתיק קמא.

עיון בחומר הרפואי שצורף לתביעה מלמד כי תלונות על כאבי ראש היו ספורדיות וכולן מסתיימות ב – 18.7.1 7, היינו קצת למעלה מחודש לאחר התאונה. המערער הופנה בשל כאבי הראש להם טען להתייעצות נוירולוג על ידי רופא המשפחה ואכן הציג מסמך מד"ר דניאל עובד, שהינו מומחה לנוירולוגיה עם התמחות בכאבי ראש, שהציע טיפול באלטרולט, כאמור ביום 18.7.17. לאחר מכן בכל הפניות של המערער לגורמים מטפלים לא התלונן על כאבי ראש. זאת עד לדיון בוועדה הרפואית במל"ל ביום 22.9.20. יתרה מכך, ביום 29.10.17, לאחר שהיה בביקור אצל הנוירולוג, היה המערער גם בביקורת מרפאת פה ולסת בבי"ח רמב"ם והתלונן על פגיעתו בפנים מבלי שהזכיר כלל כאבי ראש ופנים .

במועד הגשת הבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, ביום 2.11.20, כבר ידע מזמן על אותו מכתב של הנוירולוג ובכל זאת בחר לוותר על בקשה למינוי נוירולוג ואף על בקשה למינוי מומחה בתחום פה ולסת (שבין היתר מומחיותם היא גם שברים בעצמות הפנים והשלכותיהם). אין זאת אלא שבאותו מועד לא סבר כי יש מקום למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי והדבר תואם את העדרן של תלונות על כאבי ראש במשך הזמן.

באשר לתלונות על סחרחורת - הרי שהמומחית בתחום א.א.ג לא מצאה להן ביטוי בעת בדיקתה יהא מקורה של הסחרחורת נוירולוגי או א.א.ג. בהעדר ממצאים - בוודאי שאין מקום למינוי בגין תלונה זו. עוד ראיתי לציין כי לא מצאתי בדיקה של הוועדה את המערער לשם בחינת תלונה זו.

ניכר כי הוועדה במל"ל נסמכה על מכתבו של ד"ר עובד הנוירולוג ולא מצאה להתייחס למועד הוצאתו ולהעדר כל רישום מאז על תלונות בדבר כאבי ראש.

איני סבורה כי ניתן ללמוד מדבריו של כבוד השופט ויצמן, באותו עניין שהובא על ידי ב"כ המערער , לענייננו. שם דובר בנכות כללית שבאה ללמד על קיומה של ראשית ראיה לנכות שאינה קשורה בתאונה ושלגביה ביקשה הנתבעת מינוי מומחה. במקרה שבפנינו מדובר בחוות דעת אסורה בהצגה בהתאם לחוק, כאשר הנפגע עצמו יכול להציג מסמכים אוטנטיים אודות הטיפול שקיבל בזמן אמת מבלי צורך בהסתמכות על חוות דעת. במקרה שנדון בפני כבוד השופט ויצמן הוצג תיעוד גולמי מתיקו הרפואי של הנפגע שהיה בו כדי לתמוך במינוי. ראו דבריו של בית המשפט שם בסעיף 8. גם בית משפט שם מסייג וקובע כי מסמכי המל"ל אינם ניתנים להצגה בפני מומחה שימונה אך הוא מוצא חשיבות בדברי הנפגע שם בפני הוועדות כדי ללמד שאכן לאותו נפגע בעיות רפואיות שאינן קשורות בתאונה אך יש בהן כדי להשפיע על כושר תפקודו הכללי. מדובר באמירות שהן בניגוד לאינטרס של הנפגע בתביעתו ולכן משמעותן רבה יותר מאשר תלונות של המערער שבפניי בפני וועדה רפואית כי הוא סובל מכאבי ראש ופנים מבלי שהציג תיעוד רציף של תלונות אלו, שלא לדבר על טיפול בהן.

עצם העובדה שהמל"ל מצא לקבוע, במקרה שבפניי, נכות בגין כאבי ראש, אין בה כדי להוות ראשית ראיה למינוי לאור דבריי שלעיל. שאם תאמר כך האם לא נכון יהיה לקבוע כי לאור קביעת הוועדה כי לא נותרה נכות בגין חסימה אפית יש לבטל את הנכות שנקבעה על ידי המומחית בתחום א.א.ג? וכך באשר לקביעת הוועדה שלא נותרה נכות פסיכיאטרית, האם יש בכך כדי להצדיק ביטולה של חוות הדעת שניתנה בעניין זה על ידי מומחה בית משפט, רק מעצם העובדה שהמל"ל לא מצא לקבוע קביעה זהה? אין זאת אלא שהתשובה שלילית.

צדק בית משפט קמא שהתייחס למועדים כתמיכה ליתרת הטענות. יש בהן כדי ללמד כי הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי , בשל תלונות על כאבי ראש , בא באיחור וללא כל הנמקה לאותו איחור. לצד העדר התלונות , לבד ממועד סמוך לתאונה , יש בכך כדי לחזק את קביעת בית משפט קמא.

על כן, חרף ההלכה כי על בית משפט לנקוט זהירות כאשר הוא מסרב למנות מומחה, אין זאת כי במקרה כאן ההחלטה היא במתחם הסבירות ונתמכת במסמכים שהוצגו בפני בית משפט קמא ובהעדרם של מסמכים שיתמכו בטענה.

סוף דבר

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשיב למערער, באמצאות בא כוחו , את הפיקדון שהופקד בתיק.

ניתן היום, י"א תשרי תשפ"ב, 17 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ר. ח . ק .
נתבע: המאגר לביטוח רכב חובה בע"מ
שופט :
עורכי דין: