ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מארק שחף נגד קרן פז חברה לבנין בע"מ :

לפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ

התובעים:

1.מארק שחף
2.מלי שחף
ע"י ב"כ עו"ד רם אורן

נגד

הנתבעת:

קרן פז חברה לבנין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נדב כנפו

פסק דין

כללי וטענות הצדדים

זו תביעה כספית ע"ס 105,522 ₪ , ובגין ליקויי בניה .

התובעים, בעלי הזכויות בדירה מספר 46, קומה 12, ברח' משפחת מלבסקי 11, עיר ימים, נתניה .

הנתבעת, חברה קבלנית, אשר בנתה ומכרה את הדירה לתובעים.

לטענת התובעים, הנתבעת הפרה התחייבויותיה על פי ההסכם, התרשלה בבניית הדירה ובאופן מסירת הדירה לידי התובעים . הפרה חובות חקוקות בנושא תכנון ובניה ו/או פיקוח על הבניה. לא פעלה לתיקון הליקויים שנמצאו בדירה, וסרבה לפצות את התובעים בגין נזקיהם, הנתבעת הפרה את הסכם המכר ואת חובת הקיום בתום לב.

לטענת התובעים הדירה נמסרה לתובעים ביום 31.05.15. במועד המסירה הזמינו את המהנדס מארק גורדון (להלן:"המומחה גורדון") לבחינת הליקויים בדירה) להלן: "חוות הדעת מיום המסירה"). בחוות דעתו מיום 01.06.15, נקבע כי עלות התיקונים עומדת ע "ס 71,311 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח הנדסי) , חוות הדעת הועברה לנתבעת במהלך חודש יוני 2015 .
נטען כי עם קבלת חוות הדעת, הגיעו לדירת התובעים מר שלומי חנין, מנהל טכני בנתבעת, יחד עם קבלן המשנה (דאז). בביקור נמצאו ליקויים, שסירב לתקן ו/או הבטיח לבדוק במועד מאוחר יותר ו/או נתבקש שהתובעים יפנו בהקשרם לספקי המשנה. הפגישה סוכמה על ידי התובע ונשלחה לנציגי הנתבעת.
לטענת התובעים, נאלצו לפנות לנתבעת בפניות חוזרות ונשנות לצורך תיקון הליקויים, כאשר רוב הפניות לא נענו, וככל שניתנה תגובה , ניתנה לאחר פניות מרובות ובעיכוב רב. יתרה מכך, רק לאחר שמונה חודשים, זכו התובעים להתייחסות מצד הנתבעת בעקבות מה שסוכם במעמד אותו הביקור.
לטענת התובעים, זומן מומחה לליקוי בנייה לביצוע בדיקה נוספת, וביום 18.09.16 ביקר המומחה אינג' בוריס דינרשטיין (להלן: "המומחה דינרשטיין"), בחוות דעתו נקבע כי עלות תיקון הליקויים למועד זה הינו 62,127 ₪ (כולל בקרה ופיקוח מקצועי, מע"מ).

ביום 27.01.17 הוציא המהנדס רון ארד נספח לחוות הדעת החוזרת, בעקבות דיווח התובעים על התכתבויות עם הנתבעת, לאחר שקיבלו את נספח חווה"ד מאת המומחה ארד, ביום 08.02.17 פנו התובעים אל הנתבעת באמצעות בא כוחם במכתב דרישה לתיקון הליקויים תוך התראה לפני נקיטה בהליכים. ביום 28.02.17 התקבלה תשובה מאת ב"כ הנתבעת, בה מכחישה הנתבעת את תוכן מכתב הדרישה, ומודיעה כי תשלח מומחה מטעמה לבחינת הליקויים הנטענים (נספח טו לכתב התביעה).
ביום 08.03.17 הוגשה חוות דעת נגדית של המהנדס דב דוד, מטעם הנתבעת, לפיה נקבע כי עלות התיקונים הינה בסך 11,650 ₪ בלבד (לא כולל מע"מ). לטענת התובעים מי שערך את הביקור בדירה אינו מי שערך את חווה"ד הנגדית.

נטען כי ביום 12.03.17 הגיע המומחה דינרשטיין לביצוע ביקורת חוזרת של ליקויי חדירת מים ורטיבות , בחוו"ד קבע המומחה דינרשטיין, כי עלות התיקונים הינ ה 5,206 ₪, וכי הזמן לביצוע התיקונים הינו 6 ימי עבודה במקביל. נטען כי ביום 05.04.17 התובעים שלחו לנתבעת את חווה"ד, והדגישו בפני הנתבעת כי הבטיחה ביום 09.03.17 לתאם מועד לתיקון הליקויים. נטען כי ביום 16.04.17 נציגת הנתבעת השיבה לתובעים, כי יתאמו עמם מועד לתיקון הליקויים. אך, מאז לא קיבלו התובעים כל פניה מטעם הנתבעת.

לטענת התובעים, איבדו כל אמון בנתבעת ובאמינות הבטחותיה. אולם בקשר לרטיבות, מבקשים מהנתבעת לתקן, שכן מדובר בחדירת מים מ-2 קומות מעליהם, ורק לנתבעת יש יריבות עם בעלי הדירה בקומה זו. התובעים מבקשים צו עשה בענין, תוך פיקוח מומחה ביהמ"ש על ביצוע התיקון.

הנתבעת מבקשת להורות על דחיית התביעה על הסף, תוך חיוב התובעים בהוצאות ומתן אפשרות לנתבעת לממש את זכותה להשלים את ביצוע התיקונים בדירת התובעים. לחילופין, מבקשת הנתבעת מביהמ"ש לקבוע שעלות התיקון הינה בהתאם לחוות הדעת מטעם מומחה ביהמ"ש. הנתבעת עומדת על ביצוע התיקונים, בעצמה ו/או מי מטעמה, בהתאם לזכותה על פי דין, תוך דחיית התביעה הכספית של התובעים. זאת ועוד, על התובעים להוכיח שהפגמים/הליקויים, ככל שהם קיימים, הינם כתוצאה ממעשה או מחדל של הנתבעת ו/או מי מטעמה.
הנתבעת מכחישה כי ביצעה במעשה ו/או במחדל עוולה נזיקית כלשהי. לטענתה, היא פעלה בהתאם לתקן, באופן המתאים והנדרש מקבלן סביר, ולא התרשלה בבניית הדירה ו/או באופן מסירתה לתובעים. הנתבעת טוענת שפעלה בהתאם לתנאי הסכם המכר.
נטען כי חוות הדעת מיום מסירת החזקה לא צורפה לכתב התביעה, ולפיכך אין באפשרות הנתבעת להתייחס אליה באופן ענייני ויש למחוק כלל הסעיפים המתייחסים לחוו"ד זו בהתאם לדין. נטען כי כל הטענות ביחס לליקויים , קיבלו מענה ראוי, ענייני ומקצועי מהנתבעת ו/או מי מטעמה.
נטען כי נציגי הנתבעת בחנו את הליקויים בדירה בצורה מקצועית ועניינית. הנתבעת המכחישה את טענת התובעים כי הנתבעת נמנעה מלתת מענה מקצועי לטענותיהם, וכי הדבר עולה בבירור ממצאי חוו"ד מומחה ביהמ"ש.
נטען כי לאורך כל התקופה המדוברת, הנתבעת ביצעה תיקונים רבים בדירת התובעים. התובעים, בחוסר תום לב, מציגים לביהמ"ש מצג שווא שמטרתו להשחיר את שם הנתבעת הנתבעת מכחישה את הממצאים והקביעות שנקבעו בחוות דעת החוזרת שבוצעה בדירה. לא זו בלבד שהיא אינה עדכנית ואין לבסס עליה מסקנות, אלא שמומחה ביהמ"ש קבע כי עלות תיקון הליקויים הינה ע"ס 33,871 ₪ בלבד, וקבע כי החלק הארי מטענות התובעים לליקויים אינן נכונות. זאת ועוד, ליקויים המפורטים בחוות דעת זו תוקנו כבר או שכלל לא נמצאו.
לשיטתה מדובר בניסיון ברור לנפח עלויות.
לטענת הנתבעת, מיד עם קבלת חוו"ד מטעם התובעים, שלחה מומחה מטעמה. התנהגות זו מעידה על התנהלותה המקצועית, ועל כך שלא זנחה את זכותה שבדין להשלמת התיקונים בדירה, בנוסף, נטען כי נמצאו ליקויים אשר אינם מופיעים בחוו"ד מטעם התובעים, ולא נדרש תיקונם. נטען כי המומחה מטעם הנתבעת קבע, כי מרבית תיקוני הרטיבות צלחו ורק לאחר תקופה ארוכה בה לא הייתה רטיבות, יש צורך בהשלמת איטום נקודתית במרפסת הסלון בלבד.
נטען כי הביקורת נערכה כחודש וחצי לאחר עריכת חוות הדעת, וללא כל סיבה הגיונית. מדובר בניסיון נואש לנפח עלויות.
נטען כי דרישת התובעים לביצוע בעין של תיקוני הרטיבות סותרת את טענתם שאיבדו אמון בנתבעת. בנוסף, לטענת הנתבעת, ככל שקיימת רטיבות אשר מגיעה מדירת השכנים, קמה יריבות בין התובעים לבין אותם בעלי דירות, ולכן טענת התובעים בהקשר הזה שגויה.
הנתבעת טוענת כי מומחה מטעם ביהמ"ש קבע בחוות דעתו, כי עיקר הליקויים הנטענים אינם קיימים בפועל. וקרובה יותר לחווה"ד מטעמה , הנתבעת עומדת על זכות התיקון השמורה לה.

התובעים בתשובתם, טוענים כי הרטיבות החוזרת לא תוקנה, ויש לפסוק לתובעים פיצוי בגינה. בנוסף, הוכח כי קיימת סבירות שפעולות האיטום שביצעה הנתבעת לא יפתרו את בעיית חדירת הרטיבות, והתובעים ייאלצו לשאת בהוצאות נוספות.

באשר לשיפועים במרפסת, טוענים כי יום מסירת הדירה הינו 31.05.15. לכן, טענת הנתבעת בכל הנוגע לשיפועים במרפסת שגויה. הוראות חוק המכר קובעות שמועד קבלת ההיתר אינו רלוונטי , אלא מועד המסירה. במועדים האמורים חל התקן ולפיכך מגיע לתובעים פיצוי בשל ליקוי זה. כן נטען שהסכם המכר נחתם לאחר שינוי התקן.

באשר לאריחים, הוכח כי מדובר בליקוי "שקוף". יתר על כן, נטען כי לא ברורה טענת הנתבעת כי יש להעביר את האחריות אל הקבלן המבצע, משום שהטענה סותרת את הוראות חוק המכר הקובעת בסעיף 7א כי לא ניתן להתנות על הסעיף אלא לטובת הרוכש.
לטענת הנתבעת להיעדר אחריות בשל ביצוע שינויים מטעם התובעים , נטען כי מדובר בטענות בעלמא. שכן, לא זו בלבד, שעד להליך המשפטי הנתבעת לא טענה ולו פעם אחת, כי אינה אחראית לעניין תיקון הליקויים אלא שהנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה בהוכחת טענותיה בעניין זה. בנוסף, הנתבעת לא זימנה אף לא עד אחד , אשר יפריך את טענות התובעים. לפיכך, חלה החזקה כי הבאת שעד כזה היתה עשויה ל פגום בגרסת הנתבעת.
לטענת התובעים הם סובלים מבעיית רטיבות, המשפיעה על איכות חייהם כבר מספר שנים. נטען כי יש להביא בחשבון את קביעת מומחה ביהמ"ש כי יש לפנות את הדירה במשך 4 ימים לתיקון הליקויים. התובעים איבדו הנאה מהדירה שרכשו, ובזבזו זמן וכסף רב בכל הנוגע לתיקון הליקויים , וזכאים לפיצוי בגין עוגמת נפש.

דיון והכרעה
ביום 8.9.20 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, לפיה ינתן פס"ד על בסיס החומר הקיים בתיק ולאחר הגשת סיכומים.
התובעים בסיכומיהם טוענים כי פנו אל הנתבעת עשרות פעמים, על מנת שתתקן את הליקויים והנתבעת בחרה להתעלם מפניות אלו. נוסף על כך, בכתב ההגנה ובתצהיר מטעמה, הנתבעת הודתה כי פעלה במהלך שנת הבדק לתיקון הליקויים. הלכה למעשה, הנתבעת תיקנה ליקויים מסוימים בלבד תוך התעלמות מיתר הליקויים, ואף אותם ליקויים שתוקנו, לא בוצעו כראוי. גם המומחה מטעם ביהמ"ש מצא ליקויים נרחבים בסך של כ-78,000 ₪. נוכח האמור, התובעים טוענים כי הנתבעת אינה רשאית להעלות טענות לעניין מתן זכות תיקון לקבלן , ומיצויה .
התובעים מבקשים מביהמ"ש לצוות על הנתבעת לתקן את בעיית הרטיבות במלואה.
נטען כי יש לדחות את טענת הנתבעת לפיה היא אינה חבה אחריות בכל הנוגע לשינויים שהוזמנו על ידי התובעים ובוצעו לכאורה על ידי הקבלן המבצע (מר טל חיות) . מאחר ולא זו בלבד שמדובר בטענות שהועלו רק עם תחילת ההליך המשפטי, אלא שהנתבעת נמנעה מהבאת עדים שיתמכו בגרסה זו ולא זימנה לעדות אף עד מטעם הקבלן המבצע. התובעים טוענים כי העברת האחריות לקבלן המבצע סותרת את הוראות חוק המכר (דירות), לפיה אין להתנות על סעיף 7א אלא לטובת הרוכשים.
נטען כי האריחים במקלחת הורים נרכשו דרך קבלן המשנה, המומחה בדק אותם וקבע כי מדובר בליקוי. נטען כי טענת הנתבעת לפטור, הינה רלוונטית רק לסעיף זה של חוות הדעת (ס' 4.5 לחוו"ד המומחה).
בקשר לחוות הדעת מטעם מומחה ביהמ"ש, טוענים כי לא ברור מדוע קבע המומחה שיש להשאיר את סעיף מניעת ההחלקה לשק"ד ביהמ"ש. שכן התובעים בחרו את האריחים מתוך מבחר של הנתבעת, ועל הנתבעת היה להתריע בגין כך, וליתן לתובעים הנחיות בנוגע לדרישת הדין , לגבי סוג האריחים. זאת ועוד, נטען כי המומחה קבע שלצורך התיקונים יש לפנות את הדירה במשך 4 ימים, וכי מדובר בסך של 10,000 ₪ (עבור מלון בנוסף להצבת שומר על מטלטליהם).
נטען כי התובעים פנו אל הנתבעת יותר מ-40 פעמים על מנת שזו תתקן את הליקויים, אך הנתבעת בחרה להתעלם ממרבית הפניות. נטען כי הנתבעת קיבלה הזדמנויות רבות לתקן את הליקויים. הנתבעת קיבלה לידה את חוות הדעת השונות, ובכל זאת בחרה לתקן ליקויים מסוימים בלבד, ופעלה בחוסר תום לב.
נטען כי המומחה מטעם ביהמ"ש קבע בחוות דעתו, כי עלות תיקון הליקויים שהנתבעת אחראית עליהם עומד על סך 33,871 ₪, וכן סך של 3,285 ₪ עבור הליקוי באריחים, 8,000 ₪ (תשובות לשאלות ההבהרה בעניין השיפועים), 900 ₪ (תשובות לשאלות ההבהרה בעניין איטום החלונות). מדובר בסך כולל של 46,856 ₪. נטען כי בהתאם לחוו"ד המומחה, יש להוסיף לסך זה: 30% עלות קבלן מזדמן; 10% פיקוח הנדסי; מע"מ. סה"כ – 78,395 ₪. בנוסף יש לפנות את הדירה ל-4 ימים. נטען כי פינוי הדירה למשך תקופה זו, כולל הצבת שומר על מטלטליהם עומד על סך 10,000 ₪. כן דורשים פיצוי בגין עגמת נפש .
בסיכומיה, הנתבעת חוזרת על טענותיה, ומוסיפה כי התובעים הסתירו את העובדה כי ביצעו באופן פרטי שינויים בדירה, וקיבלו זיכוי מאת הנתבעת עבור פריטים מסוימים המופיעים במפרט ותחתם הזמינו פריטים שונים באמצעות התקשרות ישירה עם הספק, זאת תוך הסכמה מפורשת כי הפריטים ו/או השינויים שיבוצעו על ידם , ללא קשר לנתבעת , יהיו באחריותם הבלעדית. הנתבעת מבקשת מבית המשפט לקבוע כי התובעים אינם זכאים לפיצוי כלשהו , ולדחות את תביעתם , תוך מתן אפשרות לנתבעת לבצע ו/או להשלים בעצמה את תיקון הליקויים להם היא אחראית.
במידה וביהמ"ש יקבע כי אין מקום לדחות את התביעה, הנתבעת מבקשת מביהמ"ש לקבוע כי התובעים זכאים לעלות תיקון הליקויים שמצויים תחת אחראיות הנתבעת ללא תוספות, ולדחות את יתר רכיבי התביעה.
הנתבעת טוענת כי מומחה מטעם ביהמ"ש קבע כי עיקר הליקויים הנטענים אינם קיימים בפועל וכי מה שכן נותר הם ליקויים קוסמטיים זניחים, שהנתבעת מעולם לא הכחישה את קיומם, וביקשה לתקנם עפ"י דין. מדובר בתביעה שנופחה מעבר לכל פרופורציה, שכן המומחה קבע בחוות דעתו כי סך התיקונים הינו 33,871 ₪ (לא כולל מע"מ) כאשר רק שניים מהליקויים אינם אסתטיים: רטיבות אשר עלות תיקונה נאמד בסך 3,000 ₪ ושני סדקים שעלות תיקונם נאמד בסך 1,200 ₪. הנתבעת מדגישה כי הדירה נמסרה בשנת 2015, ולכן עצם העובדה שמרבית הליקויים הינם אסתטיים , מצביע ה על כך , שהנתבעת בנתה את הדירה כהלכה, וכי הנתבעת וודאי לא התרשלה בבנייתה.
נטען שאין מחלוקת, כי התובעים הזמינו ריצוף משודרג במסגרת שינויי דיירים. הנתבעת מכחישה כי הריצוף שנבחר היה מתוך מגוון שהוצע על ידה, וטוענת כי מדובר בטענה שקרית. שכן, התובעים שילמו ישירות לקבלן עמו התקשרו לצורך השדרוג. הנתבעת מפנה אל סעיפים 15.3 ו-15.8 להסכם המכר, הקובעים במפורש כי לנתבעת אין אחראיות לשינויים ו/או לשדרוגים שהתובעים מבצעים בהתקשרות ישירה עם הקבלן המבצע ו/או הספק, כפי שנעשה בעניינינו. הנתבעת טוענת כי התחייבה רק למה שמופיע במפרט הדירה, ולפיכך אין לנתבעת אחריות בגין שינוי /או החלפה ו/או שדרוג של פריטים המופיעים במפרט שלא באמצעות הנתבעת.
הנתבעת טוענת כי אין לה אחריות לפגמים במרצפות המשודרגות ויש להפחית רכיב זה (1,400 ₪ לא כולל מע"מ) מהעלות הכוללת שנקבע בחוות הדעת של המומחה.
באשר לכתמים בזיגוג דלתות הוויטרינה בסלון (ס' 39 לחוו"ד המומחה) נטען כי, הנתבעת מסרה את הדירה כשהזיגוג הנ"ל היה תקין וללא כתמים. בפרוטוקול המסירה, התובעים אישרו כי הוויטרינות תקינות. יתרה מכך, בחוות הדעת הראשונה מטעם התובעים, אין כל טענה לכתמים בזיגוג. מדובר בליקוי שנמצא לכאורה רק בבדיקה שנערכה כשנה וחצי לאחר מועד המסירה. לפיכך, לנתבעת אין אחריות לזיגוג אשר נמסר לתובעים תקין. הנתבעת מוסיפה כי נטל ההוכחה שהכתמים לא נגרמו, כתוצאה ממעשה ו/או מחדל של התובעים לא הורם. לחילופין, מאחר והתובעים לא מסרו לנתבעת הודעה בגין ליקוי זה במועדים הקבועים בחוק, שעה שאין מדובר בליקוי שקוף, התובעים לא רשאים להסתמך על ליקוי זה ויש להפחית רכיב זה (8,000 ₪ ללא מע"מ) מהעלות הכוללת שנקבע ה בחוות הדעת של המומחה.
נטען כי לו הייתה לנתבעת אחריות כלשהי לליקוי זה, ו/או לו התובעים היו רשאים להסתמך עליו, לכל היותר ניתן לפסוק לתובעים פיצוי בסך 4,000 ₪ בגין רכיב זה, שעה שזה הסכום שנתבע על ידם בכתב התביעה.
נטען כי המומחה הותיר רכיב של 3,285 ₪ (לא כולל מע"מ) להכרעה שיפוטית – אריחי הריצוף במקלחת ההורים, שהוזמנו על ידי התובעים. הנתבעת דוחה את טענות התובעים כי היא אחראית לאריחים אלו, לו היה מדובר באריח סטנדרט שהנתבעת מציעה, התובעים לא היו צריכים להזמין אותם באופן עצמאי ולשלם כספים לצד ג' בגינם. התובעים לא הציגו את ההסכם שנחתם בינם לבין הקבלן המבצע ממנו הזמינו את האריחים. נטען כי מדובר בהתקשרות נפרדת מול הקבלן המבצע ו/או הספק, ללא קשר לנתבעת, על חשבון התובעים ועל אחריותם.
באשר לשיפועים במרפסת, נטען כי המומחה קבע בחוות דעתו שאין ליקוי ואין צורך בתיקונים. בנוסף, המומחה קבע כי היתר הבניה לדירה ניתן ביום 27.09.11 ומשכך אין רלוונטיות לעדכון התקן מ-01.2012. אך, התובעים טוענים בסיכומיהם כי המועד הקובע איננו מועד קבלת היתר הבניה אלא מועד המסירה. הנתבעת דוחה את הטענה ומדגישה כי לא בכדי ,מומחה ביהמ"ש קבע כפי שקבע בחוות דעתו. הנתבעת מבקשת מבית המשפט לקבל את עמדת מומחה ביהמ"ש בעניין זה.
הנתבעת מבקשת מביהמ"ש לדחות את דרישת התובעים בקשר לאיטום. מומחה ביהמ"ש קבע את דרך ועלות התיקון. שאלת ההבהרה של התובעים נועדה לנפח את התביעה לכדי עלויות נוספות. יתר על כן, הנתבעת טוענת שהמומחה בחן במקצועיות את הליקויים הנטענים וקבע את דרך תיקונם, ולכן אין מקום לפסוק עלויות נוספות על בסיס ספקולציות בלתי מבוססות.
נטען כי לא הוצג ה בפני ביהמ"ש הצעת מחיר ו/או אסמכתא ו/או ראיה התומכת בטענת התובעים בקשר ל דיור חלופי, גובה הנזק לא הוכח , ולכן יש לדחות את הרכיב הנ"ל במלואו.
נטען כי טענת התובעים בקשר לעוגמת נפש הינה טענה סתמית שלא נתמכה בראיה כלשהיא. התובעים לא נתנו לנתבעת הזדמנות ראויה לממש את זכותה לתיקון, ולכן אין מקום לפסוק פיצויים כלשהם, לרבות הוצאות משפט ו/או שכ"ט עו"ד. הנתבעת סבורה שיש ליתן את הדעת לחוסר תום הלב של התובעים בהגשת התביעה. הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה במלואה , תוך מתן זכות תיקון ולחילופין נטען כי יש לפסוק את הסכום שנקבע בחוו"ד המומחה , ללא כל עלויות נוספות , וללא חיוב בהוצאות - ובקביעה כי התובעים זכאים לסך של 24,471 ₪ בלבד.

לאחר עיון בחומר שבתיק, והסיכומים אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה ואלו נימוקי:

ליקויי בניה
התובעים צרפו לכתב התביעה חוו"ד מומחה "ארד בדק בית" מיום 31.5.15 , לפיה עלות תיקון הליקויים 71,311 ₪ (כולל בקרה , פיקוח מקצועי ומע"מ)

בשל ליקויים נוספים, לאחר תיקונים, נערכה חוו"ד חוזרת מיום 18.9.16 "ארד בדק בית" , לפיה עלות תיקון הליקויים בסך 62,127 ₪ (כולל בקרה , פיקוח מקצועי ומע"מ)

הנתבעת צרפה חוות דעת מומחה מטעמה, מהנדס דב דוד "דובי מהנדסים" מיום 8.3.17 , שקבע כי עלות הליקויים מסתכמת בסך 11,650 ₪ + מע"מ

מטעם התובעים נערכה חוו"ד נוספת לעניין הרטיבות ואיטום, מומחה "ארד בדק בית" מיום 12.3.17 , לפיה סך עלות תיקון הליקוי 5,206 ₪

מטעם בית המשפט מונה מומחה, מהנדס בניין, מר מרדכי בס.
בעקבות ביקורו בדירה ביום 27.6.18 , ולאחר שעמד על טענות בעל הדין לרבות חוות הדעת מטעמם, ופירט בחוות דעתו מיום 24.7.18 , ליקויים ו פגמים בדירה אשר עלות תיקונם 33,871 ₪, (מחירי קבלן/נתבעת (וככל שיבוצעו ע"י קבלן מזדמן מטעם התובעים יש להוסיף 20% - 30% ) + מע"מ + פיקוח הנדסי.
כלל ידוע הוא כי בית המשפט ייטה שלא לסטות מחוות הדעת של המומחה מטעמו בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות זאת, והוא יעשה כן בזהירות מתחייבת וכאשר קיימת סיבה מיוחדת לכך.
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" ראה ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן נ' מונטי רבי [פורסם בנבו]).

בעניין מקלחת הורים - אריחים חלקים, קבע מומחה ביהמ"ש סך 3,285 ₪ , לשק"ד ביהמ"ש.
בחוו"ד ( סעיף 4.5) ציין כי הוצג לו ע"י התובעים כי הזמינו את האריחים מבין 4 דוגמאות שהקבלן העמיד בפניהם כאפשרות בחירה . ומדובר על אריחים בעלי התנגדות להחלקה בדרגה של:R-10 . עוד קבע כי אריחי הריצוף הקיימים במקלחת ההורים אינם עומדים בדרישות התקן הישראלי בכל הנוגע להתנגדות החלקה, לצורך העמידה נדרש להחליף ריצוף במקלחת הורים לאריחים בעלי התנגדות להחלקה בדרגה R-11 .
לטענת הנתבעת האריחים הוזמנו ישירות מהקבלן ואינן באחריותה. הטענה נדחית. אני סבור כי יש לאשר את הליקוי. שוכנעתי מן החומר שבפני כי הוזמנו אריחים מבין הדוגמאות , שהנתבעת הציעה לתובעים , משכך הטענה שהליקוי באחריות הקבלן המבצע נדחית.

בעניין השיפועים במרפסת קבע המומחה בחוו"ד כי אין ליקוי ואין צורך בתיקון.
בהקשר זה נשלחו למומחה שאלות הבהרה, וקבע "כי ככל שבהכרעת בית משפט יוחלט כי התקן המעודכן תקף לדירה הזו עלות עקירת הריצוף במרפסת וריצוף מחדש הינה בעלות של 8,800 ₪ + מע"מ ( עבור 16 מ"ר).
האם התקן מיום 1.12 חל בענייננו ?
לשיטת המומחה היתר הבניה ניתן ב 27.9.11 ועדכון התקן מ 1/12 לא רלוונטי לדירה כאן.
בענין זה אני מקבל את עמדת המומחה , לפיו התקן החל בענייננו הינו התקן הקיים למועד מתן היתר הבניה 27.9.11. אין בעובדה שהתקן שונה מאוחר יותר, לקביעה בנסיבות הליקוי הנטען כאן, שהמועד הקובע לעניין הינו מועד המסירה, ובעיקרו – מומחה בית המשפט סבור לאחר ביקור במקום, שאין מדובר בליקוי בר פיצוי, לגופו, משכך דרישת התובעים בענין נדחית.

בהקשר איטום החלונות נשלחו שאלות הבהרה. לענין זה קבע המומחה כי אותרה חדירת רטיבות רק מחלון דרומי בחדר שינה הורים. במידה ויידרש לפרק את החלון הדרומי ולהרכיב אותו מחדש לאחר שיפור איטום בין מסגרת לאבן חיפוי העלות 900 ₪ + מע"מ.
אני מחליט לאשר קביעה וחיוב זה.

בקשר לכתמים בזיגוג דלתות ויטרינה, מחליט לאשר הסכום וחיוב שקבע המומחה.
נימוקי התובעים בתשובתם בעניין מקובלים עלי, ושעה שלפי קביעת המומחה מדובר בכתמים בחלק הפנימי, דבר המלמד על פגם בייצור, ולא פגם הנובע משימוש.

לאור כל האמור , אני מחליט כי הפיצוי בגין הליקויים, יהיו לפי קביעת המומחה מטעם ביהמ"ש בחוות דעתו ושאלות הבהרה ובסך 63,671 ₪ ( 33,871+ 3285 + 900 * 30% + פיקוח 10% + מע"מ 17%)

מיצוי זכות תיקון
זכותו של הקבלן לתקן את הליקויים בדירה שמכר מעוגנת בסעיף 4ב ל חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 הקובע:
"(א) התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר.
(ב) חזרה והתגלתה אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית לאחר שהמוכר תיקן אותה פעם אחת או יותר... או שתיקונה של אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית דחוף והמוכר לא תיקן אותה בתוך זמן סביר ממועד הודעת הקונה... רשאי הקונה או קונה המשנה לתקנה והמוכר יישא בהוצאות התיקון "

הנטל להראות כי ניתנה לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים מוטל על התובעים. לטענתם פנו כ 40 פעמים לתיקון הליקויים , חרף תיקונים שבוצעו , נותרו ליקויים מטרידים בדירה. לטענת הנתבעת יש לאפשר לה לתקן הליקויים המצויים בתחום אחריותה.

בע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, פד"י נז(6) 83, 92 קבע לעניין זה כבוד השופט ס' ג'ובראן כי "כאשר ניתנה לקבלן הזדמנות לתקן את הטעון תיקון, והוא ביצע זאת באופן חלקי תוך סחבת בלתי סבירה או באיכות שאינה נאותה, אין מקום לכפות על רוכש הדירה ליתן לקבלן הזדמנויות חוזרות ונשנות לבצע תיקונים שכבר ניתנה לו הזדמנות לבצעם "
בנסיבות כאן, משניתנה לנתבעת הזדמנות לתקן את הליקויים, פגישות עם נציגי הנתבעת , תזכורות בעניין , אינספור פניות לנציגי הנתבעת, וחרף התיקונים שבוצעו , נותרו ליקויים בדירת התובעים, ובהתחשב בפרק הזמן שחלף ממועד מסירת הדירה והיעדר האמון בין הצדדים, אני סבור כי פקעה זכותה של הנתבעת לבצע את התיקונים, והתובעים זכאים לפיצוי כספי עבור הליקויים בדירתם.

דיור חלופי, אחסון והובלה
בחוו"ד המומחה מטעם בית המשפט נקבע כי :
" 4. נדרש דיור חלופי למשך 4 ימים בלבד ,( תקופת תיקוני הסדקים והסיוד ).
5. אין צורך באחסון זמני או פינוי הדירה מריהוט , אך יש לקחת בחשבון כי לצורך התיקונים יהיה צורך בכיסוי ריהוט קיים כמו גם העתקת הריהוט ממקום למקום "

התובעים דורשים פיצוי בסך 10,000 ₪ , אולם לא הוצגה כל אסמכתא בעניין.
הגם שנקבע כי אין צורך בפינוי הדירה מריהוט , קבע המומחה כי יש צורך להגן על הריהוט ואף יהיה צורך להעתיק את הריהוט ממקומו . לפיכך, אני מחליט לקבוע פיצוי כולל בעניין על דרך האומדנא, ובסך 4,000 ₪

עוגמת נפש
התובעים דורשים פיצוי בגין נזק לא ממוני , עוגמת נפש 7,000 ₪.

בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ אבנר ואח' , פסקה 18 [פורסם בנבו ] נקבע :
"בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפיצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)."

ככלל , ניתן לומר שמרכיבים עיקריים לקביעת הפיצוי קשורים לאופי הליקוי, מיקומו, היקפו, משך הזמן שארך לתקנו, התנהלות הקבלן בעניין, הן לפני הגשת התביעה והן לאחריה. לתביעה צורפו סיכומי פגישות של התובעים עם נציג הנתבעת ( נספח ט'- י' לתצהיר התובעים ) וכן פניות התובעים לנתבעת, בהם מלינים על הליקויים ( נספחים י"א – כ"ו ל"ה – מ"ד לתצהיר התובעים )

אכן דירתו של אדם אינה רק נכס כספי, אלא היא מרכז חייו וחיי בני משפחתו . כשאדם רוכש דירה חדשה, משקיע בו חלק משמעותי מהונו, ומתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקינים ומהנים לו ולבני משפחתו.
אני מקבל את תחושותיהם הסובייקטיביות של התובעים, באשר רכשו דירה חדשה וביקשו להפיק ממנה הנאה מקסימאלית, וללא ליקויי רטיבות ופגמים, וללא "רדיפה" אחר הקבלן , הנתבעת, הן בשיחות בע"פ והן במכתבים, לטיפול בליקויים ולביצוע תיקונים, ושנגרמה להם עוגמת נפש.

לטעמי, ככל שהנתבעת הייתה לוקחת אחריות, וכראוי, בתחילת הדרך, ניתן היה לחסוך את מרבית עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים, לפיכך אני מחליט כי יש לפסוק לתובעים פיצוי בעניין, בסך 5,000 ₪ .

סוף דבר
התביעה מתקבלת כלהלן:
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין הליקויים סך 63,671 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת חוו"ד המומחה ( 24.7.18 ) ועד לתשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין דיור חלופי סך 4,000 ₪ , וכן פיצוי בגין עגמת נפש בסך 5,000 ₪, הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל .

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט, לרבות מומחים ומחצית ראשונה של האגרה , בסך כולל של 10,000 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק , החל מהיום ועד לתשלום בפועל. וכן שכ"ט עו"ד בסך 15% (הכולל מע"מ), מהסכומים שנפסקו לזכות התובעים בסעיפים 1-2 לעיל.

לעניין המחצית השניה של האגרה ששולמה, והחלטה לעניין בקשה להחזירה מיום 2.2.21, ונוכח ההסכמה הדיונית שחסכה שמיעת הוכחות בתיק , מורה על החזר מחצית האגרה השניה ששולמה בתיק לתובעים במלואה , וע"י בא כוחם.
המזכירות תשלח את פסה"ד לצדדים

ניתן היום, ח' תשרי תשפ"ב, 14 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מארק שחף
נתבע: קרן פז חברה לבנין בע"מ
שופט :
עורכי דין: