ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלומי קוריאט נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת רחל גרוס

התובע:
שלומי קוריאט
ע"י ב"כ: עו"ד ניצן הראל

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 18.2.2021, אשר קבעה כי לא קיים קשר סיבתי בין הטנטון ממנו סובל המערער, לטענתו, לבין תאונת העבודה שעבר ביום 6.5.18 (להלן: " הוועדה").
רקע עובדתי
המערער, יליד שנת 1986, נפגע ביום 6.5.18 בתאונת דרכים אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: " התאונה").

ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 17.2.20, קבעה כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין תלונות המערער בתחום האף אוזן גרון .

על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 17.2.20 הגיש המערער ערעור לבית הדין. הערעור נדון בתיק ב"ל 2430-04-20, בו ניתן ביום 29.9.20 פסק דין, במסגרתו נקבע כדלקמן:

"לאחר שבחנתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו. מקריאת פרוטוקול הוועדה עולה כי זו מבצעת למערער בדיקת שמיעה וכן מסתמכת על בדיקות שמיעה שהונחו לפניה. מפרוטוקול הוועדה עולה כי לכאורה לא ברור, משעסקינן בתלונות על טנטון, האם היה מקום להפנות את המערער לבדיקת טנטון או שמא די בבדיקות השמיעה. אמנם אופי הבדיקה הינו בשיקול דעתה של הוועדה, אך מקום בו מדובר בטנטון, ועל מנת להסיר ספק, אני סבור שיש להשיב את עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתבהיר האם יש צורך בבדיקת מאפייני טנטון אם לאו. אם הוועדה סבורה כי אין מקום לביצוע בדיקת מאפייני טנטון ודי בבדיקות השמיעה שהונחו לפניה תסביר ותנמק עמדתה". (ההדגשה הוספה- ר.ג.) (להלן : "פסק הדין").

בהתאם לפסק הדין, התכנסה הוועדה ביום 10.2.21 לדון בעניינו של המערער. הוועדה קבעה, בתמצית, כי היא משאירה על כנה את החלטתה, היות ואין כל סיבה לקיומו של טנטון עקב התאונה.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.
טענות הצדדים
לטענת המערער, הווע דה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, החלטתה לא מנומקת ואף לוקה בחוסר סבירות. הוועדה מציינת כי שמיעתו של המערער תקינה וזאת למרות שהוצגה לפניה בדיקה אשר ממצאיה העידו על ירידה קלה בשמיעה באוזן שמאל. על אף שהירידה בשמיעה באוזן שמאל היא מזערית, היא יכולה להעיד על פגיעה בתאי השמע . כמו כן, הוועדה מציינת כי בדיקת מאפייני הטנטון שערך המערער אינה מעידה במידה מספקת על טנטון; על כן, משעה שספק פועל לטובת המבוטח, היה מקום להפעיל את הספק לטובתו. בנוסף, הוועדה מתעלמת מכך שעובר לתאונה הנדונה, המערער לא סבל מטנטון .
על כן, ברור, כי ה וועדה נעולה בדעתה ויש ל השיב את עניינו של המערער לוועדה, תוך החלפת היועץ הרפואי בתחום האף אוזן גרון.

לטענת המשיב, שעה שהמערער המציא לוועדה את בדיקת מאפייני הטנטון אשר הוא ביצע לאחר פסק הדין והוועדה דנה בבדיקה זו, תוך התייחסות גם לבד יקות השמיעה המוזכרות בפסק הדין, יישמה הוועדה את פסק הדין בהתאם להלכת מנחם פרנקל. הוועדה אינה מחו יבת לספק מקור אלטרנטיבי לטנטון ודי בכך ששללה קשר סיבתי. כל טענות המערער הן טענות רפואיות המצויות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה.
דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא, כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה לעררים לדיון מחדש בעקבות פסק דין בו נקבעו הוראות, על הוועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כבוד 160 (1992)).

ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטת ועדה שהתכנסה לאחר פסק דין מוגבלת לבחינת שאלה יחידה – האם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין, אם לאו (עב"ל (ארצי) 53609-12-10 זכריה עודי נ' המוסד לביטוח לאומי ( 17.2.2014)).

מסקנות הוועדה פורטו בפרוטוקול הוועדה כך:

"הועדה התכנסה ע"פ פסק דין מתאריך 29.9.20 ופועלת לפיו הועדה שמעה את טיעוני העו"ד ועיינה בבדיקות השמיעה כולל בדיקת שמיעה מ 13/10/20 מבי"ח וולפסון ובדיקת מאפייני טנטון מבי"ח וולפסון, שהוגשו על ידי העו"ד לפי ממצאי בדיקת השמיעה, מדובר בשמיעה תקינה לחלוטין. SRT 5-10 דציבל בשתי האוזניים עם 100% דיסקרימינציה בשתי האוזניים, כלומר עם בדיקה שכזו לא יתכן שיוכל להרגיש ירידה בשמיעה. בבדיקת מאפייני טנטון – מדובר בטנטון ב 2000 הרץ שבתדר זה שמיעתו תקינה לחלוטין, לא התקבלה תגובה שיורית כלל לכן בדיקה זו אינה מעידה על קיום הטנטון במידה מספקת.
הועדה מציינת כי טנטון עקב חבלת ראש נגרם בשל נזק כלשהו בתאי שמיעה של האוזן הפנימית והמקרה שלפנינו מדובר בשמיעה תקינה לחלוטין כלומר לא נגרם כל נזק לתאי שמיעה באוזניים הפנימיות מכאן שאין כל סיבה לקיומו של טנטון עקב האירוע הנדונה. הוועדה משאירה על כנה את החלטתה מ 27/2/20 שאר הנכויות כפי שנקבעו בועדה מ 23.2.20 בשיעור 10% לפי סעיף 37(7) א ובשיעור 10% לפי סעיף 35(1)ב ובשיעור 5% לפי סעיף 32 (ד)א במחציתו".

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

מקובלת עלי טענת המשיב שלפיה כל שהורה פסק הדין לוועדה, הוא לבחון את הצורך בקיומה של בדיקת מאפייני הטנטון ולנמק החלטתה זו. על כן, משעה שהמערער הציג לפני הוועדה בדיקת מאפייני טנטון (שלא על פי הוראות פסק הדין) ומשעה שהוועדה בחנה בפועל את בדיקת מאפייני הטנטון אשר הוצגה לפניה על ידי המערער והסבירה את קביעותיה, בין היתר, גם על סמך בדיקה זו, הרי שהוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין .

יתר על כן, החלטת הוועדה ברורה, מובנת, מפורטת ומנומקת. הוועדה קבעה כי בהתאם לממצאי הבדיקות, כולל בדיקת השמיעה מיום 13.10.20, אשר הוגשה, כאמור, על ידי ב"כ המערער לוועדה, "מדובר בשמיעה תקינה לחלוטין" והסבירה " SRT 5-10 דציבל בשתי האוזניים עם 100% דיסקרימינציה בשתי האוזניים ". לא נעלמה מעיניי טענת המערער שלפיה קיימת ירידה מזערית בשמיעה באוזן שמאל (אשר אף לטענתו אינה מקנה נכות עקב ירידה בשמיעה ); ואולם, מדובר בטענה רפואית אשר בית הדין אינו מוסמך להתערב בה; ומכל מקום, הוועדה הסבירה כי " עם בדיקה שכזו לא יתכן שיוכל להרגיש ירידה בשמיעה". אשר לבדיקת מאפייני הטנטון, הוועדה קבעה כי "מדובר בטנטון ב 2000 הרץ שבתדר זה שמיעתו תקינה לחלוטין, לא התקבלה תגובה שיורית כלל לכן בדיקה זו אינה מעידה על קיום הטנטון במידה מספקת". לא מצאתי כי השימוש בביטוי " במידה מספקת" מעיד על קיומו של ספק אשר יש להפעילו לטובת המערער. ויודגש, הוועדה לא קבעה כי קיים ספק בעניינו של המערער, אלא כי הבדיקה אינה מעידה במידה מספקת על קיומו של טנטון. ויובהר, מ החלטת הוועדה עולה, כי היא קבעה ש אין די בבדיקה כדי להעיד על קיומו של טנטון, ואף פרטה ארוכות כי "טנטון עקב חבלת ראש נגרם בשל נזק כלשהו בתאי שמיעה של האוזן הפנימית והמקרה שלפנינו מדובר בשמיעה תקינה לחלוטין כלומר לא נגרם כל נזק לתאי שמיעה באוזניים הפנימיות מכאן שאין כל סיבה לקיומו של טנטון עקב האירוע הנדונה". קביעות אלו הן קביעות רפואיות מובהקות , המצויות בתחום סמכותה המקצועי והבלעדי של הוועדה ואין לבית הדין סמכות להתערב בהן.
סיכומו של דבר
על יסוד האמור לעיל , דין הערעור להידחות.

משעה שמדובר בערעור מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' תשרי תשפ"ב, (14 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שלומי קוריאט
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: