ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ד.ג.ש חלקי חילוף 2016 בע"מ נגד בוטרוס נ'חול :

בפני השופט אבישי קאופמן

תובעת

ד.ג.ש חלקי חילוף (נחמיאס) 2016 בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מובאריכי

נגד

נתבע
בוטרוס נ'חול
ע"י ב"כ עוה"ד אבו זלף

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 52,249.5 ₪. התובעת, חברה העוסקת בייבוא ושיווק של חלקי חילוף לרכב, טוענת כי הנתבע, אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה ניהל מוסך פחחות וצבע לרכב, רכש ממנה חלקי חילוף לרכבים ונותרה חייב את הסכום הנ"ל.

מלכתחילה הוגשה התביעה לסכום גבוה בהרבה, של כ – 230 אלף שקלים, וזאת לאור "חששה" של התובעת (על בסיס פנייה מצד הנתבע) כי שיקים מעותדים שמסר על חשבון החוב לא יכובדו, אלא ששיקים אלה נפרעו והחוב צומצם משמעותית . לפיכך, בהתאם להסכמה בדיון מחודש נובמבר 2020 הוגש כתב תביעה מתוקן לסכום המעודכן. בכתב הגנתו הכחיש הנתבע את החוב והוסיף והעלה טענת קיזוז.

במסגרת הדיון מחודש מאי 2021 הוסכם כי סכום התביעה מייצג נכונה את עלות הסחורה שסופקה לנתבע, כך שלמעשה נותרה בפיו כנגד החוב טענת הקיזוז בלבד וזאת בגין אספקת חלפים פגומים לטענתו , וב"כ הצדדים הסכימו על סיום ההליך על בסיס החומר שהוגש וסיכומים בכתב.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ושבתי ועיינתי בחומר המצוי בתיק, החלטתי לקבתביעה. מאחר והתביעה המתקונת הוגשה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין בתמציתיות, כמצוות המחוקק.

כאמור לעיל, טענתו של הנתבע כנגד החוב היא טענת קיזוז שכן לטענתו "במספר מקרים" התובעת סיפקה לו חלקי חילוף פגומים אותם, ל דבריו, נאלץ להחליף, על חשבונו. כמו כן, לדבריו, אספקת חלקי חילוף פגומים גרמו לו לנזקים כבדים, ביניהם לפגיעה במוניטין של המוסך.

הנתבע מציין שני מקרים כאלה, אשר מתייחסים לצורך בהחלפת פנסי חזית בכלי רכב, האחד ברכב מסוג טויוטה והשני מסוג יונדאי. הנתבע ממשיך וטוען כי הנזקים שנגרמו לו והפסד ההכנסות עולים על יתרת החוב הנטענת של התובעת, כך שהוא זכאי לקזז את הנזקים שנגרמו לו מהחוב הנטען, מכוח סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי).

ההלכות בהקשר זה ידועות, ובקצרה יוזכר כי נתבע המעלה טענת קיזוז צריך לעמוד בשלושה תנאים עיקריים:
עליו להוכיח זכות מהותית לקיזוז.
ככל שזכות זו נובעת מסעיף 53 לחוק, עליו להראות כי שלח הודאת קיזוז לצד השני.
לאחר שעמד הנתבע בשני התנאים דלעיל, עליו לפרט טענתו, לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת.
כפי שנפסק: "יש להעלות טענת הקיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. "דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס טענת קיזוז המצדיקה דיון לגופה." (ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי).

הזכות המהותית לקיזוז עליה מתבסס הנתבע נקבעה כאמור בסעיף 53(א) לחוק החוזים הקובע:

"חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים."

במקרה זה, אני מוכן להניח לטובת הנתבע כי מערכת היחסים בינו ובין התובעת היא עסקה אחת, כך שעומדת לו הזכות לקיזוז, אולם עדיין לא מצאתי כי הוא עומד בתנאים הדרושים לשם כך.

ראשית, הנתבע לא טען מעולם כי שלח לתובעת הודעת קיזוז כלשהי. טענת הנתבע לנזק נטענה לראשונה באופן כללי במסגרת הגנתו, מבלי להיכנס לפרטים כלשהם, לא באשר לסחורה הפגומה שסופקה לפי הנטען ולא באשר לשיעור הנזק שנגרם לו. לפיכך, ספק אם ניתן לראות באמור בכתב ההגנה משום טענת קיזוז כנדרש. לא רק שהנתבע לא טען להודעת קיזוז, אלא שהוא אף לא הראה בתצהירו ולא טען כי פנה לתובעת בשלב כלשהו בתלונה על פגמים בחלפים שסופקו לו, לא נתן לה אפשרות לבדוק אותם ולהתמודד עם הטענות בהקשר זה.

אולם מעבר לכך, לא מצאתי כי הנתבע ביסס באופן הדרוש את טענתו לנזקים וקיזוז כתוצאה מכך.

כאמור, הנתבע מתבסס על שני מקרים בהם סופקו לו בידי התובעת פנסים פגומים אשר התמלאו במים לאחר ירידת גשם.

המקרה הראשון מתייחס לפנסי רכב מסוג טויוטה שסופקו בחודש ספטמבר 2019 ולגביו מתבסס הנתבע על חוות דעת השמאי יגן שנערכה רק בחודש אפריל 2021(!), דהיינו רק לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן. הנתבע לא הסביר השיהוי המשמעותי בעריכת חוות הדעת, אולם יותר מכך, עיון בחוות הדעת אינו מבסס את טענתו.

השמאי מאשר כי הפנסים החלופיים שהותקנו בידי הנתבע ברכב "אכן מלאים במים, ולפיכך הוחלפו הפנסים הראשיים למקוריים". אין בחוות הדעת כל קביעה כי הפנסים שסופקו בידי התובעת היו פגומים. אפשר לשער באותה מידה של סבירות כי הגורם לתקלה נעוץ בהתקנה לקויה או באי התאמה מלכתחילה של הפנס החלופי (שעל התקנתו החליטו ככל הנראה הלקוח והנתבע, בלא קשר לתובעת) לרכב.

בהתייחס למקרה השני, הרי באותו אופן קובעת חוות דעתו של השמאי שגיא – אשר נערכה רק בחודש מאי 2021, ולא הוגשה במסגרת הראיות, אלא צורפה לראשונה לסיכומים – כי הסיבה לחדירת מים לרכב היונדאי היא התקנת פנס תחליפי וכי "מבדיקה שערכתי עם מוסך היבואן נמסר לי כי מנסיון עבר מומלץ להרכיב פנסים ראשיים מקוריים".

שוב, אין ביסוס לטענה כי הפנס שסופק היה פגום, אלא כי אינו מתאים לרכב, אין כל הסבר מדוע הותקן פנס חלופי, ואין כל ראייה מצד הנתבע כי התובעת סיפקה את הפנסים כמקוריים או כמתאימים באופן מלא לרכב בו הותקנו.

משלא ביסס הנתבע את הטענה כי מדובר בחלק פגום כנטען וכי האחריות לכך היא על התובעת, מובן כי אין מקום להיכנס לשאלת הנזקים שנגרמו לו כגון פגיעה במוניטין המוסך, טענה שמלכתחילה הועלתה בלא הפירוט הדרוש.

עוד יוער כי עיון בכרטיסי הנהלת החשבונות מגלה כי הצדדים המשיכו לנהל יחסי מסחר עד סמוך למועד הגשת התביעה, זמן לא מבוטל לאחר אותם "אירועים" להם טוען הנתבע, אך למרות זאת לא מצא הנתבע לנכון להעלות טענותיו בדבר אותם "נזקים כבדים", אלא רק לאחר הגשתה, עובדה שמצביעה לכאורה על כך שמדובר בטענות שנולדו לצורך ההליך ותו לא.

טענה נוספת של הנתבע הייתה בדבר ניצול לרעה של ההליך, בעצם הגשת התביעה מלכתחילה על סכום גבוה מהחוב בפועל. גם אם יש טעם לפגם בהגשת התביעה על מלוא הסכום כאשר יש בידי התובעת שיקים מעותדים לפרעון חלק הארי ממנו, בוודאי שאין לומר כי מדובר במקרה של ניצול לרעה של ההליך המשפטי. התובעת הסבירה את הבסיס לסברתה כי השיקים לא ייפרעו, לא ביקשה לקבל סעדים זמניים על בסיס סכום התביעה הראשונית והסכימה לתיקון הסכום בדיון הראשון. לפיכך, אין המדובר בטענה שיש להביאה בחשבון בתוצאות ההליך.

לאור כל האמור לעיל , התביעה מתקבלת.

על הנתבע לשלם לתובעת סך של 52,249.5 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום הגשת התביעה המתוקנת – 7.12.2020.

באשר להוצאות ההליך, בהתחשב בתיקון התביעה ובסיום ההליך בדרך מקוצרת, ראיתי לנכון לפסוק במקרה זה סכום "צנוע" בסך 4,000 ₪ בלבד.

כלל הסכום ישולם לתובעת, באמצעות בא-כוחה, או כפי שיורה, תוך 30 יום מ היום, שאחרת יוסיף ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד יום התשלום הלא בפועל.

ניתן היום, ח' תשרי תשפ"ב, 14 ספטמבר 2021.


מעורבים
תובע: ד.ג.ש חלקי חילוף 2016 בע"מ
נתבע: בוטרוס נ'חול
שופט :
עורכי דין: