ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד שקד סיבוני :

לפני כבוד ה שופט שמואל מלמד

מבקשים

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד רביד שיפמן
נגד

משיבים

שקד סיבוני (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד צדוק חוגי

בית המשפט בשלב הדיוני הנוכחי נדרש לאזן בין שיקולי חומרת המעשים ומסוכנות המשיב לבין האפשרות לאיין מסוכנות זו. לצורך בחינת המסוכנות והאפשרות לאיין אותה בית המשפט נסמך על תסקיר שירות המבחן, שהוא הגורם המקצועי , שתפקידו לבחון סיכון והאפשרות לאיין אותו.

החלטה

ביום 2.9.21 התקיים בעניינו של המשיב דיון בראיות בפני כבוד השופט בן יוסף וביום 9.9.21 קבע כבוד השופט בן יוסף כי יש ראיות לכאורה כנדרש בדין, לפיהם המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ביום 12.9.21 התקיים דיון בשאלת חלופת מעצר. ב"כ המבקשת ביקשה לדחות את המלצת שרות מבחן. לפיה שרות מבחן התייחס לאירוע כעל אירוע מחאה, מנקודת מוצא זו בנה השירות את מסקנותיו על בסיס שגוי, שכן אף כבוד השופט בן יוסף קבע שיש ראיות והתייחס לחלקו של המשיב באירוע.
לגבי החלופה ב"כ המבקשת ביקשה להפנות את בית המשפט לכל הדו חות שנעשו על מנת לאתר את המשיב. המשיב לטענתה לא היה בקשר עם המשפחה כל התקופה שניסו לאתרו וכעת את אותה משפחה מציע שירות המבחן כחלופה שיכולה להציב גבול. ב"כ המבקשת תמהה איך הם אלו שאמורים לפקח עליו ולשמש חלופה ולהוות גורם סמכותי. ב"כ המבקשת הפנתה לפסיקה התומכת בעמדתה וביקשה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

ב"כ המשיב טען כי כל הפסיקה שהוגשה ע"י ב"כ המבקשת אינה רלבנטית ולא מתאימה למקרה שבפניי. ב"כ המשיב טען לעניין אי איתורו של המשיב, כי השוטרים הגיעו לביתו של המשיב 4-3 פעמים ו אולם רק בפעם הרביעית דפקו על דלתו של המשיב, אז המשיב פתח את הדלת. לכן לא יכל לדעת שמחפשים אותו עד הפעם הרביעית.
לטענת ב"כ המשיב לא היה בקבוצות הוואטס אפ ולא יצר קשר קודם עם המעורבים. וכן הוא לא מסר סכין לאף אחד ולא החזיק אבנים באוטו והרכב בכלל לא שלו.
לעניין התסקיר טען ב"כ המשיב כי המשיב אמר שהוא הגיע לאירוע לבד, הוא בעצמו הגיע לאירוע מחאה ולא ניתן לומר שזה מי שתוקף על רקע לאומני . ש שירות המבחן התרשם ממנו כאדם שומר חוק. לטענת ב"כ המשיב יש להם להציע מערך פיקוח שעבר את המשוכה של שירות המבחן, שהתרשם שמדובר במשפחה נורמטיבית. שירות המבחן הביא בשיקוליו את גילו הצעיר של המשיב והעובדה שזה מעצרו הראשון, עצור לתקופה ארוכה של חודש וחצי. לטענת ב"כ המשיב הוא הבין את הלקח והבין את החומרה של המעשים ומכה על חטא, שירות מבחן העריך רמת סיכון נמוכה. לטענת ב"כ המשיב מוצעת חלופה הולמת לבית המשפט. הפנה להחלטת בית המשפט העליון, לאור ההפליה, הוא סבור שיש לשחרר את המשיב למעצר בית.

כתב האישום שהוגש כנגד המשיב
על פי עובדות כתב האישום ביום 12.5.21, עובר לשעות הערב ועל רקע המצב ששרר במדינת ישראל כמפורט בהרחבה בכתב האישום, קשר המשיב ואחרים קשר לפגוע בערבים על רקע לאומני אידיאולוגי וממניע גזעני בשל מוצאם הלאומי אתני ולצורך כך נסעו ברכבו של אדם אחר למסגד בסידני עלי בהרצליה במטרה לאתר ערבים ולפגוע בהם. וזאת כאשר האדם אחר מצויד בסכין.
בהמשך בסמוך לשעה 21:45 עם עזיבת ניידת המשטרה את שטח החניון, התקרבו כל חבורת הנאשמים, בניהם המשיב שבפניי לרכבו של הקורבן ואז החל האירוע כמפורט בהרחבה בכתב האישום. וחלקו של המשיב הנו יידוי אבנים במתלונן וברכבו. ובהמשך האחר בחבורה דקר את הקורבן בנוכחות המשיב. והחבורה כולה נמלטה מן המקום.
במעשיו המתוארים בהרחבה בכתב האישום, חבל המשיב שבפני במתלונ ן בצוותא חדא עם אחרים, בכוונה מחמירה, ממניע לאומני אידיאולוגי, במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור ובמעשה היה פגיעה חמורה בגופו של אדם וברכושו וכן פגעו במזיד ברכב, ממניע גזעני מוצאו הלאומי האתני של המתלונן.

תסקיר שירות המבחן
בעניינו של המשיב התקבל תסקיר שירות מבחן למבוגרים מיום 30.8.21 לפיו הנאשם כבן 22, רווק, טרם מעצרו התגורר בדירה שכורה בעיר פ"ת יחד עם בת זוג ועובד בקיוסק אשר בבעלותו מזה כשנה וחצי.
שרות מבחן פירט בהרחבה אודות משפחת מוצאו של המשיב ותפקודם ויחסם התקין. המשיב שיתף כי סיים 11 שנות לימוד , דיווח כי כנער היה מעורב עם החוק והופנה לשרות מבחן לנוער ותיקיו נסגרו ללא כתבי אישום. מסר כי פוטר משרות צבאי בשל אי התאמה, כשברקע גם מוטיבציה נמוכה מצידו והעדפתו להשתלב בעבודה. ובהמשך כאמור פתח עסק עצמאי מסוג קיוסק. שלל שימוש בסמים או צריכת אלכוהול.
שרות מבחן פירט אודות מפגשו עם המשיב והתרשמותם מחוויות המעצר שהינה מוחשית ומרתיעה עבור המשיב.
שרות מבחן ציין כי מתיאוריו של המשיב עולה כי תופס עצמו כמי שנגרר להתנהגות בעייתית, מבלי להעמיק בהשלכות ובבעייתיות שבכך. המשיב ביטא בפניהם עמדות מתונות ושומרות חוק, שלל מעורבות בהתנהגות פעילה ובעייתית על רקע אידיאולוגי מכל סוג בעבר, כשמחשיב מעצרו ונסיבותיו כאירוע חריג ונקודתי אשר אינו מאפיין את אורח חייו וביטא נכונות לשיתוף פעולה עם שרות מבחן ועמידה בתנאים שיקבעו.
שרות מבחן פירט בהרחבה אודות הערכת הסיכון שביצעו למשיב. ומציין כי מכל הפרמטרים ששקלו מלמדים על רמת סיכון נמוכה להישנות התנהגות אלימה מצידו ובאם תתרחש תוצאותיה צפויות להיות ברמה בינונית. להערכתם הסיכון ממוקד בעיקר בצורך בהוכחה עצמית בפני סביבתו החברתית ואפשרות להתנהגות בעייתית ופורצת גבול במסגרתה.
שרות מבחן פירט בתסקיר אודות מקום ומסגרת פיקוח מוצעת, נפגשו בהוריו של המשיב וכן באחיו ובקרוב משפחה נוסף. כאשר כל ארבעת המפקחים ששוחחו עימם הם נעדרי מעורבות עם החוק. ולהתרשמות שרות מבחן המפקחים המוצעים ערוכים לבסס כלפיו בקרה ופיקוח סמכותי ויוכלו להוות עבורו גורם ממתן ומציב גבול ויהיה ביכולתם למלא את משימת הפיקוח באופן יעיל ומותאם למוקדי הסיכון בחייו ולכן להערכת שרות מבחן הם מתאימים לשמש כמפקחים עליו.
לאור כל האמור בהרחבה בתסקיר, שרות מבחן המליץ על שחרורו של המשיב לחלופה בבית הוריו ובפיקוח המפקחים. וכן המליצו על הטלת צו פיקוח מעצרים למשך חצי שנה, במסגרתו יפעלו לשלבו בטיפול מתאים בשירות המבחן.

דיון והכרעה
בית המשפט יאמר בראשית הדברים כי מותב זה אומנם לא נתן את ההחלטה בראיות. אולם מותב זה מכיר את הראיות היטב נוכח העובדה כי בפרשיה זו בכתב אישום כנגד אחרים שהיו מעורבים באירוע האלימות ניתנה החלטה בראיות. בית המשפט לצורך הדיון במסוכנות נחשף ל- 3 אמרות המשיב במשטרה כך שיש לבית המשפט תמונה ראייתית כוללת בעניינו של המשיב.

השאלה הטעונה הכרעה בהחלטה זו היא האם יש בחלופה כדי לאיין את מסוכנות המשיב ? לחובת המשיב עומדת חומרת מעשיו של המשיב, שהשתתף באירוע אלימות קשה כלפי אזרח המדינה בשל מוצאו הערבי. מנגד עומדת לזכות המשיב האמור בתסקיר שירות המבחן שיש בו כדי ללמד סנגוריה על המשיב.

בית המשפט בשלב הדיוני הנוכחי נדרש לאזן בין שיקולי חומרת המעשים ומסוכנות המשיב לבין האפשרות לאיין מסוכנות זו. לצורך בחינת המסוכנות והאפשרות לאיין אותה בית המשפט נסמך על תסקיר שירות המבחן, שהוא הגורם המקצועי , שתפקידו לבחון סיכון והאפשרות לאיין אותו.

תסקיר שירות המבחן התייחס לאפשרות לאיין מסוכנות המשיב והערכה העיקרית היא כי הסיכון הוא בהיגררות המשיב אחרי חברה שולית. "להערכתנו, בהקשרים חברתיים ומתוך צורכי השתייכות חברתית, עלול לפנות לדרכי פתרון בעייתיים ואלימים, תוך חשיבה לטווח קצר, קושי בהפעלת שיקול דעת, ובקביעת גבולות להתנהגותו" בהמשך כתב שירות המבחן "להערכתנו הסיכון ממוקד בעיקר בצורך בהוכחה עצמית בפני סביבתו החברתית ואפשרות להתנהגות בעייתית ופורצת גבול במסגרתה."

בהליכי מעצר ההלכה בבית המשפט העליון היא כי בית המשפט נדרש תמיד לבחון אפשרות לחלופה ורק במקרים בהם קיים סיכון אמתי , ממשי ומידי לציבור מפני המשיב בית המשפט יקבע כי יש מקום למעצר המשיב עד לתום ההליכים כנגדו. חומרת העבירה בתיק זה היא ברמה גבוהה ולא בנקל בית המשפט יורה על חלופת מעצר מאחורי סורג הבריח בסוג העבירות הללו. אולם, במקרה הנוכחי הסיבה היחידה למעצרו של המשיב היא חומרת העבירה. חומרת העברה, כשהיא עומדת לבדה למול יתר השיקולים, אינה יכולה להביא לעולם לתוצאה שלא ניתן לאיין את מסוכנות המשיב. תגובה של מעצר בכל מקרה בו בית המשפט יקבע כי העבירה היא חמורה הופכת את היוצרות. לכאורה תוצאת קביעה כי מדובר בעברה חמורה ולכן אין צורך בבחינת חלופה באופן אוטומטי חוטאת לדין הנוהג. בית המשפט בכל מקרה ומקרה נדרש לבחון חלופת מעצר גם כאשר הוא קובע כי בוצעה עבירה חמורה מאד כמו במקרה שלנו . ככל שבית המשפט סבור כי ניתן לאיין מסוכנות בין במעצר באיזוק אלקטרוני או בחלופת מעצר בית, הרי שהוא נדרש להחליט בהתאם.

אני סבור כי נסיבותיו של המשיב שלפני במסגרת אירועי הלינץ' שאירעו במדינת ישראל בתקופת טווח הזמנים של מבצע שומר החומות הוא ייחודי. מבלי להפחית בחומרת המעשים ואני סבור שמדובר במקרה חמור מאד. הרי, שנוכח הערכה זו של שירות המבחן כי מדובר במסוכנות ממוקדת . בית המשפט נדרש לבחון האם ניתן לאיין מסוכנות המשיב. בהתייחס לאמור בתסקיר שירות המבחן כי המסוכנות של המשיב מתמקדת בהקשרים חברתיים ורצון להשתייכות, העובדה כי מדובר במשיב צעיר בן 22 שזה לו מעצרו הראשון, העובדה כי מדובר במשיב נעדר עבר פלילי , הערכת שירות המבחן כי הסיכון להישנות התנהגות אלימה הוא נמוך, חלקו של המשיב באירוע שמסתמך בעיקר על הלכת השיתוף, אני סבור כי יש להורות על מעצרו של המשיב באיזו ק אלקטרוני.

מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני צריך ויעשה תוך צמצום למינימום הקשרים החברתיים השוליים ובנסיבות אלו יש מקום על איסור יצירת קשר טלפוני או דיגיטלי כל שהוא שיש בכוחו כדי להוות סיכון למשיב, בנוסף יש מקום לקבל את המלצת שירות המבחן לעניין צו פיקוח מעצרים.

ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ב, 14 ספטמבר 2021, בנוכחות הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: שקד סיבוני
שופט :
עורכי דין: