ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלון פרוש נגד פריסילה וונדי הרוש :

בפני כבוד הרשמת הבכירה טלי מירום

התובע

אלון פרוש

נגד

הנתבעות

1.פריסילה וונדי הרוש
2.לימור שגיב

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, הנהוג בידי אשתו שלומית (להלן: שלומית), בתאונת דרכים שאירעה ביום 20.11.2019 בפארק התעשיה הצפוני בקיסריה, במעורבות רכבה של נתבעת מס' 2, הנהוג בידי גיסתה, נתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת).
טענות התובע וראיותיו
בכתב התביעה טען התובע, כי התאונה אירעה במעגל תנועה דו נתיבי, כאשר שלומית נסעה בנתיב השמאלי בו, במטרה להמשיך ישר לכיוון מקום עבודתה, דהיינו, לצאת ביציאה הראשונה, ואילו הנתבעת נסעה בנתיב הימני במעגל התנועה, וביקשה לפנות ממנו שמאלה, דהיינו, לצאת ביציאה השניה. נטען, כי בהתאם לסימונים שעל הכביש מיד לפני מעגל התנועה, מהנתיב הימני ניתן לנסוע ישר בלבד ואילו מהנתיב השמאלי ניתן לנסוע ישר ושמאלה. נטען, איפוא, כי הנתבעת, שפנתה שמאלה מהנתיב הימני המיועד לנסיעה ישר בלבד, היא האחראית לאירוע התאונה.
לתמיכה בטענותיו צירף התובע לכתב התביעה את מפת האזור מתוך "google maps"; תכנית תנועה של מעגל התנועה; והתכתבות בינו ובין רביב לוטם, מנהל שומה ותשתיות בחברה לפיתוח קיסריה, מְנהלת האזור, בה מאשר מר לוטם כי תכנית התמרור המאושרת של מעגל התנועה מורה כי מהנתיב הימני ניתן לנסוע ישר בלבד ואין לפנות ממנו שמאלה. בנוסף הגיש התובע סרטון בו תיעד בצילום בטלפון הנייד שלו שיחה בינו ובין שלומית מצד אחד, עם הנתבעת מצד שני, דקות ספורות לאחר אירוע התאונה, כאשר הוזעק למקום התאונה על ידי שלומית (להלן: הסרטון). בסרטון מתועדת שלומית כשהיא מסבירה כי נסעה בנתיב השמאלי במעגל התנועה, ואילו הנתבעת חתכה אותה כאשר פנתה מהנתיב הימני שמאלה. בהמשך מצולמת הנתבעת כשהיא מסבירה את אופן אירוע התאונה: היא נסעה בנתיב הימני ואילו שלומית - בשמאלי; התובע שואל את הנתבעת האם רצתה לפנות שמאלה מהנתיב הימני והנתבעת משיבה - "נכון"; השלושה צועדים אל מעבר החציה שלפני הכניסה למעגל התנועה בכיוון נסיעתן של השתיים, כאשר ניתן לראות כי לפני מעבר החציה ישנו סימון ברור של חיצים על הכביש: על הנתיב הימני - חץ ישר ואילו על הנתיב השמאלי - חץ ישר וחץ שמאלה. תוך כדי צעידה אומר התובע "את רוצה, נלך למשפט, מה שתחליטי נעשה." בהמשך אומרת הנתבעת שתפנה לחברת הביטוח ותברר מולה, והתובע משיב - "אין בעיה, תפעילי את מי שאת רוצה".
עוד צורף לכתב התביעה מכתב דחייה מיום 26.12.2019 של חברת הביטוח מגדל בע"מ, מבטחת השימוש ברכב הנתבעת, בו נימקה את דחיית דרישתו של התובע לפיצוי בכך שהאחריות לתאונה אינה מוטלת על הנתבעת, שכן "על פי גרסת המבוטח, נהג רכב התובע סטה לתוך נתיב נסיעת המבוטח ובכך גרם לתאונה".
טענות הנתבעת וראיותיה
בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי אכן, בתחילה התכוונה לפנות שמאלה מהנתיב הימני, מתוך מחשבה שבמעגל התנועה ישנם שני מסלולים הפונים שמאלה; אולם כאשר הבינה ששלומית אינה מבחינה בה ומתחילה לסטות לנתיב הימני, החליטה הנתבעת להיצמד לנתיב הימני ולהמשיך ישר, אלא ששלומית סטתה לתוך נתיב נסיעתה ופגעה ברכבה. נטען, כי הסרטון (שלא היה בידי הנתבעת בעת עריכת כתב ההגנה) הינו מגמתי, כאשר התובע מכניס דברים לפיה של הנתבעת, וכי צולם תוך כדי שהתובע מתחקר את הנתבעת באגרסיביות ובעת ששלומית צועקת עליה; עקב כך נכנסה הנתבעת ללחץ ולחרדה ודבריה הובנו שלא כהלכה. עוד נטען, כי במועד אירוע התאונה היה מעגל התנועה נתון בשיפוצים ועל כן התימרור לא היה ברור. בנוסף נטען, כי הסימון על הכביש היה מטעה וגרם לנתבעת לסבור כי הינה רשאית לפנות שמאלה מהנתיב הימני.
בנוסף טענה הנתבעת כי לרכב בו נהגה נגרמו נזקים משמעותיים. לכתב ההגנה צורפה הצעת מחיר לתיקון הנזקים מאת מוסך רשיד בעלות של 4,563 ₪ וקבלה על תיקון הנזקים מאת מוסך רידאן בעלות של 3,159 ₪. הנתבעת עתרה לקיזוז סכום זה מכל סכום שייפסק, אם בכלל, לתובע, בצירוף הוצאות משפט והוצאות התייעצות עם עורך דין.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת ראיותיהם, מצאתי לנכון לקבל את התביעה ברובה. להלן טעמיי, אשר יובאו בתמצית, כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

נסיבות התאונה
ראש וראשון, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת לפיה הגרסה אותה מסרה מיד לאחר התאונה, ואשר תועדה בסרטון, נמסרה על ידיה תחת לחץ או הכוונה מצדם של התובע או של שלומית, או כי מי מהם שם דברים בפיה. צפיתי מספר פעמים בסרטון ולא התרשמתי כי אלו היו פני הדברים. אכן, אין להוציא מכלל אפשרות כי הן שלומית והן הנתבעת היו נסערות במידת מה, מטבע הדברים, בהיותן מעורבות בתאונת דרכים; ואולם, התרשמתי כי הנתבעת מסרה את גרסתה לאירוע התאונה ביוזמתה, באופן חופשי ובקור רוח. לא מצאתי כי התובע או שלומית הרימו עליה את קולם או פנו אליה באורח מאיים או פוגעני, להיפך: התרשמתי כי התובע פנה אליה בנימוס ובאורך רוח. טענת הנתבעת, לפיה הסרטון ערוך ונחתכו ממנו הקטעים בהם צעקו עליה השניים, לא הוכחה, ולמעשה נסתרה כאשר במהלך הדיון הציג התובע את קובץ הסרטון המלא מתוך הטלפון הנייד שלו, ולא התרשמתי כי זה נערך.
במסגרת דבריה כפי שתועדו בסרטון הבהירה הנתבעת כי ביקשה לפנות שמאלה מהנתיב הימני, מפני שלא סברה כי הדבר אסור ; אדרבא, היא טענה בפני התובע, תוך כדי צעידה אל מעבר החציה, כי כלי רכב רבים פונים שמאלה מהנתיב הימני; אציין, כי מצפייה בסרטון, לא נראה כל רכב הפונה שמאלה מהנתיב הימני, אלא כל כלי הרכב שפנו שמאלה במעגל התנועה, והיו רבים כאלו, עשו זאת מהנתיב השמאלי. מכל מקום, לכל אורך הסרטון לא טענה הנתבעת ולו פעם אחת, כי ברגע האחרון החליטה להמשיך ישר בנתיבה, משום שהבינה כי שלומית אינה רואה אותה, ומעולם לא טענה כי שלומית היא זו שסטתה אל תוך הנתיב שלה.
מן המפורסמות הוא, כי גרסה הנמסרת באופן ספונטני מיד ובסמוך לאחר אירוע התאונה, בטרם קיבל בעל הדין ייעוץ מגורם כלשהו, נהנית ממידה רבה של אותנטיות ושל מהימנות ויש לייחס לה משקל רב. כאמור, משלא מצאתי ממש בטענות הנתבעת בדבר אילוץ, הפעלת לחץ, איום או הפחדה מצד שלומית והתובע, אני מייחסת לגרסתה המתועדת בסרטון משקל משמעותי ביותר, וקובעת כי זוהי גרסתה האותנטית לאירוע התאונה. ב דומה אני קובעת, כי גם גרסתה של שלומית, שתועדה בסרטון, ולפיה הנתבעת ניסתה לפנות שמאלה מהנתיב הימני וחתכה אותה, נהנית ממידה רבה מאוד של מהימנות.
אוסיף, כי הגרסה לפיה שלומית היא זו שסטתה לתוך נתיב הנסיעה של הנתבעת מעולם לא נטענה גם במסגרת תכתובת הוואטסאפ בין הצדדים, שצורפה לכתב התביעה. אדרבא, במסגרת הודעה ששלח בעלה של הנתבעת לתובע, הוא כתב כי - "דבר אחרון, התקנות לגבי כיכרות. המונח לנסוע ישר בכיכר אומר להקיף את המעגל. אתה יכול לבדוק עם אבא של אישתך. התייעצתי עם עורך דין לענייני תעבורה, הוא צחק ואמר שבמצב כזה שופט אף פעם לא יקבע לטובת אף צד." מבלי להתייחס לתוכן דבריו של עורך הדין, כפי שאלו הובאו בהודעה, עצם העובדה שהויכוח בין הצדדים נסב על השאלה מה פירוש נסיעה ישר במעגל תנועה מלמדת על כי זו היתה המחלוקת ביניהם, קרי, האם רשאית היתה הנתבעת לפנות שמאלה מהנתיב הימני, ולא עניין סטייתה הנטענת של שלומית מנתיבה אל תוך נתיבה של הנתבעת, שכלל לא עלה בתכתובת.
זאת ועוד, בטופס ההודעה על התאונה לחברת הביטוח, שנערך על ידי בעלה של הנתבעת ביום 24.11.2019 ואשר צורף לכתב ההגנה, נמסרה הגרסה הבאה: "המבוטח רצה להמשך ישר (כלומר, להמשיך להקיף את הכיכר) בנתיב החיצוני והפוגע רצה לצאת מהכיכר מהנתיב הפנימי, לכן פגע במבוטח." גרסה זו זהה לחלוטין לגרסה שמסרו הן שלומית והן הנתבעת בסרטון, אם כי בניסוח שונה במקצת; מכל מקום, על פי גרסה זו ביקשה הנתבעת לפנות שמאלה במעגל התנועה (או, כלשונה, "להמשיך להקיף את הכיכר"), בדיוק כפי שמסרה בסרטון; בעוד שהגרסה לפיה בסופו של דבר החליטה לנסוע ישר, ואילו שלומית היא זו שסטתה לתוך הנתיב שלה, נעדרת ממסמך זה לחלוטין. שוב, מדובר במסמך שנערך על ידי בעלה של הנתבעת ארבעה ימים בלבד לאחר התאונה, ועל כן יש לייחס לו מידה רבה של מהימנות, וכפועל יוצא - משקל משמעותי. לא זו אף זו, הגם שטופס ההודעה חתום בידי בעלה של הנתבעת ולא על ידיה, אך בהנחה כי הגרסה המפורטת בו נמסרה לו על ידי הנתבעת, יש לראות בגרסה זו משום הודאת בעל דין.
יתרה מכך, הגרסה המאוחרת, לפיה שלומית סטתה לתוך נתיב הנסיעה של הנתבעת, אף אינה מתיישבת עם מצב הדברים בשטח ועם הגיונם של דברים: הכביש היוצא ממעגל התנועה ישר, קרי, ביציאה הראשונה, אף הוא בעל שני נתיבים; לא היתה, איפוא, לשלומית כל סיבה הגיונית לסטות לתוך נתיב נסיעתה של הנתבעת. אכן, לעתים מתרחשות תאונות במקרים בהם שני הנתיבים שבתוך מעגל התנועה משתלבים לנתיב אחד בלבד ביציאה ממנו, כאשר כל אחד מכלי רכב היוצאים באותה היציאה מנסה להיכנס ראשו ן אל נתיב היציאה; ואולם במקרה דנא, כאשר הנתיב השמאלי במעגל התנועה ממשיך ישר ביציאה ממעגל התנועה, ומימינו הנתיב הימני שבמעגל התנועה, אין כל הגיון בסטייה מנתיב לנתיב.
גם מיקום הפגיעות בכלי הרכב תואם את גרסתה של שלומית לתאונה, כפי ששיחזרה בדיון באמצעות רכבי צעצוע: על פי התמונות שהוצגו, הפגיעה ברכב התובע היא בפינה הימנית של הפגוש הקדמי ואילו הפגיעה ברכב הנתבעת משתרעת מהחלק הקדמי של הדלת הקדמית השמאלית ועד לכנף הקדמית השמאלית. מיקום זה של הפגיעות עולה בקנה אחד עם אירוע התאונה לפי גרסתה של שלומית (והגרסה הראשונית של הנתבעת) , קרי, כי רכב הנתבעת, אשר פנה שמאלה דרך נתיב נסיעתה ישר של שלומית, פגע בפינת הפגוש הקדמי של רכב התובע באזור הכנף הקדמית של רכב הנתבעת, ותוך כדי המשך נסיעה נמשכה הפגיעה עד לדלת. אמת, מיקום הפגיעות בכלי הרכב עשוי להתיישב גם עם הגרסה לפיה סטתה שלומית מהנתיב השמאלי אל נתיב הנסיעה של הנתבעת; ואולם, משעה שאין מיקום הפגיעות בכלי הרכב שולל את גרסת שלומית לתאונה, יש בו כדי לחזק את שאר הראיות התומכות בגרסה זו, כמפורט לעיל. אוסיף, כי במיקום זה של כלי הרכב מיד לאחר התאונה, קרי, כאשר המגע בין כלי הרכב הוא בפינה הקדמית הימנית של רכב התובע מחד, ובחלקה הקדמי של הדלת הקדמית השמאלית של רכב הנתבעת, ניתן לקיים שיחה בין שתי הנהגות; אני דוחה איפוא את טענת הנתבעת שעלתה בדיון, לפיה עצם העובדה שהשתיים קיימו שיחה במקום התאונה, בעודן יושבות כל אחת ברכבה, שוללת את גרסת התובעת ואת מיקום כלי הרכב על פיה.
מכל אלו, אני מעדיפה את גרסתה הראשונית של הנתבעת לאירוע התאונה, כפי שזו תועדה בסרטון ובטופס ההודעה על התאונה, על פני גרסתה המאוחרת, בה טענה לסטייה של שלומית אל תוך נתיב נסיעתה שלה. לאור הגרסה המתועדת בסרטון ובטופס ההודעה, אין לי אלא להצר על שינוי הגרסה המגמתי מצדה של הנתבעת, ואני דוחה את הגרסה המאוחרת מכל וכל.
אוסיף, כי יש טעם רב לפגם בניסוח כתב הגנה הכופר בתוכנו של סרטון, ואף מעלה טענות בדבר צילומו תוך כדי אילוץ הנתבעת למסור גרסה שתתאים לאינטרס התובע, וטענות בדבר עריכתו המגמתית, כל זאת מבלי לראות את הסרטון עצמו, ודומני כי מוטב היה לולא היו טענות אלו נטענות על ידי הנתבעת.
מכל האמור לעיל אני קובעת, כי התאונה אירעה בעת שהנתבעת ביקשה לפנות שמאלה (קרי, לצאת ביציאה השניה ממעגל התנועה) מהנתיב הימני, ונכנסה אל תוך נתיב הנסיעה של שלומית, שנסעה ישר, קרי, ביקשה לצאת ביציאה הראשונה ממעגל התנועה.
האחריות
עיון בתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: התקנות) מלמד, כי הן אינן כוללות הגדרה של מעגל תנועה ולא הוסדרו בהן כללי נהיגה מיוחדים לנהיגה בו, לא כל שכן במעגל תנועה דו נתיבי; מעגל תנועה נזכר רק בתקנה 64(ז) לתקנות, המורה כי נהג המתקרב למעגל תנועה שלפניו מוצב תמרור 303 ייתן זכות קדימה לרכב הנמצא בתוך מעגל התנועה.
בנסיבות אלו, ובהתאם לפסיקת בתי המשפט שדנו במקרים דומים, יתר כללי הנהיגה בתוך מעגל התנועה ייגזרו מכללי הנהיגה הכלליים הקבועים בתקנות, תוך התאמתם לנסיבותיו של מעגל התנועה ( ראה בעניין זה תא"מ (ת"א-יפו) 40023-05-14 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' רחמים בע"מ [12.8.2015]; ת"ק (חדרה) 60001-12-20 מהא אבו מוך נ' קשר רנט א קאר בע"מ [14.7.2021]).
בראש ובראשונה, מקום בו סומנו כיווני הנסיעה בנתיבי מעגל התנועה בתמרור או בסימון חצים על הכביש, יש לנסוע על פי סימון זה. במקרה דנא, כפי שניתן לראות באופן ברור בסרטון, סומנו בחצים כיווני הנסיעה בשני נתיביו של מעגל התנועה; סימונים אלו מחייבים את הנוהגים בו (תקנה 36(ד) לתקנות). אין בידי לקבל את טענת הנתבעת, לפיה החצים המסומנים על הכביש היו מטושטשים, באשר טענה זו נשללת מניה וביה בסרטון שהוצג, בו נראים סימוני החצים בבירור; כן אין בידי לקבל את טענתה, כי הסימונים היו מבלבלים משום שמעגל התנועה היה מצוי בשיפוצים, באשר הסימונים היו ברורים ומפורשים ואינם מותירים מקום לפרשנות , ואילו בסרטון לא נראו עבודות שיפוץ כלשהן במקום. לכך יש להוסיף, כי הנתבעת העידה כי היא נוסעת במקום מזה שנתיים, בדרכה למקום עבודתה. חזקה, איפוא, כי היא מכירה היטב את מעגל התנועה ואת חוקי הנסיעה בו.
אעיר, כי הודעת הדוא"ל של רביב לוטם מהחברה לפיתוח קיסריה, אשר צורפה לכתב התביעה, בה הוא מאשר כי מהנתיב הימני במעגל התנועה ניתן לנסוע ישר בלבד, אינה מעלה ואינה מורידה, שכן היא עצמה נסמכת על הסימון המחייב שעל הכביש, כפי שזה הוצג בסרטון ובתמונות מקום התאונה שהגישו שני הצדדים.
נוכח קביעתי, כי הנתבעת ביקשה לפנות שמאלה במעגל התנועה מהנתיב הימני, אשר על פי סימונו הנסיעה בו מותרת ישר בלבד, יש לקבוע כי בעשותה זאת הפרה הנתבעת את תקנה 36(ד) לתקנות וכי נסעה בניגוד לסימון החץ בנתיב נסיעתה , כל זאת תוך התעלמות מהאפשרות כי הנוהג בנתיב השמאלי יבקש לנסוע ישר, כפי שהינו רשאי לעשות על פי הסימון שעל הכביש . מכאן שהינה נושאת באחריות לאירוע התאונה.
אבהיר, כי גם לו הייתי מקבלת את טענתה של הנתבעת, לפיה סימוני החצים במקום לא היו ברורים או מטעים, הרי שגם אז הייתי מוצאת לנכון להשית עליה את מירב האחריות לתאונה; שכן על יסוד כללי הנהיגה הכלליים יש לקבוע כי גם בהעדר תמרור הקובע את כיווני הנסיעה בנתיב ו/או סימון על גבי הכביש, נסיעה ישר במעגל תנועה דו נתיבי מותרת משני הנתיבים, בעוד שפניה ימינה במעגל התנועה מותרת אך ורק מהנתיב הימני ואילו פניה שמאלה במעגל התנועה מותרת אך ורק מהנתיב השמאלי; תקנה 43(א)(3) לתקנות קובעת, כי נוהג המבקש לפנות שמאלה מכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר יתחיל את פנייתו מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה. משילוב הוראות התקנות האמורות עולה, כי אם ביקשה הנתבעת לפנות שמאלה במעגל התנועה, היה עליה להיכנס אליו מהנתיב השמאלי, וממנו לפנות שמאלה, ואסור היה לה להיכנס אליו מהנתיב הימני ולבצע ממנו את הפניה שמאלה, כפי שעשתה בפועל.
אכן, לו זה היה המצב, ייתכן שהיה מקום לייחס לתובעת אשם תורם, אם כי בשיעור מזערי, וזאת משום שנהיגה ישר מהנתיב השמאלי הפנימי כרוכה בחציית הנתיב הימני החיצוני של מעגל התנועה; נהיגה כזו יש לבצע בהתאם להוראות התקנות הנוגעות לסטייה מנתיב וחצייתו, קרי, רק כאשר ניתן לעשות כן בבטחה, ללא הפרעה לתנועה ומבלי לסכן אדם או רכוש (תקנות 40 ו - 41 לתקנות), ותוך תשומת לב מירבית לנוהגים נוספים במעגל התנועה; אלא שבמקרה דנא, כאשר נוכח סימוני החצים על הכביש לא היתה שלומית אמורה לצפות כי רכב הנוסע בנתיב הימני ינסה לפנות שמאלה, בניגוד מוחלט להוראת החצים, אינני מוצאת לנכון לייחס לה אשם תורם כלשהו.
אשר על כן, אני קובעת כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת במלואה על הנתבעת, ומכאן שעליה לפצות את התובע על הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה.
כפועל יוצא, אני מורה על דחיית טענות הקיזוז שבפי הנתבעת, וקובעת כי אין היא זכאית לקבלת פיצוי כלשהי מהתובע ו/או משלומית בגין הנזקים שנגרמו לרכבה של נתבעת מס' 2.
הנזק
התובע הציג הצעת מחיר לתיקון הרכב על סך של 1,390 ₪ וכן חשבונית וקבלה מיום 5.12.2019 ממוסך אבני על סך של 1,391 ₪. על פי מסמכים אלו כלל התיקון יישור הפגוש הקדמי הימני, יישור הכנף הקדמית הימנית וכיוון פרונט . מתצלומי הרכב שהציג ו הצדדים עולה, כי אלו הן הפגיעות שנגרמו בתאונה. הנתבעת לא סתרה ראיה זו ולא הציגה הצעת מחיר או חוות דעת סותרת. אני דוחה, איפוא, את הכחשת הנזקים שבכתב ההגנה. אבהיר, כי בית המשפט העליון פסק לא אחת, כי הצעת מחיר עשויה לשמש כראיה לקיומו של נזק ולעלות תיקונו (רע"א 2413/18 קלופשטוק נ' סטריקוב [4.9.2018] ), במיוחד במקרה בו היקף הנזק אינו מצדיק הוצאות נוספות בגין חוות דעת שמאי. על כן אני מקבלת את הצעת המחיר כראיה לשיעור הנזק שנגרם לתובע, ואת החשבונית והקבלה כראיה לסכום ששולם עבור תיקונו של נזק זה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,391 ₪.
התובע עתר בנוסף לפצותו בגין 4 שעות תשלום למטפלת, לפי 50 ₪ לשעה, סך הכל 200 ₪, זאת כיוון שלטענתו נדרשו שלושה ימי עבודה לתיקון הרכב, ובימים אלו נאלצו התובע ושלומית לנסוע בתחבורה ציבורית, מה שגרם לאיחור באיסוף ילדיהם מהגנים ובתשלום נוסף למטפלת. התובע לא הציג ראיות בדבר משך זמן שהותו של הרכב במוסך ובדבר עלות התשלום למטפלת; עם זאת, אין ספק שהתנהלות ללא רכב צמוד מקשה על ההתנהלות היומיומית וגורמת חוסר נוחות וטרחה.
בנוסף ביקש התובע לחייב את הנתבעת לפצותו בגין 15 שעות עבודה אותן הקדיש לטיפול בתביעה, לפי עלות של 126.37 ₪ לשעה, סך הכל 1,896 ₪. גם מרכיב זה של התביעה לא הוכח, משלא פורטו הפעולות שבוצעו כנטען ולא הוצגו אסמכתאות לעלות שעת עבודה. זאת ועוד, דומני כי מדובר בדרישה שהינה על הצד הגבוה, והמתקרבת לשיעור הנזק לרכב עצמו. עם זאת, אין ספק כי היה על התובע להקדיש זמן והוצאות לצורך הטיפול בתיקון הרכב ובהגשת התביעה.
בשקילת טענות התובע במישור זה, מצאתי לנכון לפסוק לו, בגין שני מרכיבי הפיצוי לעיל, ועל דרך האומדנא, סכום כולל של 1,000 ₪ בגין הוצאות טרחה וטרדה. בסכום זה לקחתי בחשבון, בין השאר, את התכחשותה של הנתבעת לגרסתה הראשונית לגבי אירוע התאונה, מה שאילץ את התובע להשקיע מאמץ מוגבר באיסוף ראיות להוכחת התביעה, לרבות פניה לחברה לפי תוח קיסריה והגשת מפות ותכנית תנועה.
אני מקבלת איפוא את התביעה ברובה ומחייבת את נתבעת מס' 1 לשלם לתובע סך של 2,391 ₪.
בנוסף תישא נתבעת מס' 1 בהוצאות משפט (אגרת משפט והוצאות התייצבות התובע ושלומית לדיון) בסך כולל של 700 ₪.
הסכום הכולל בסך של 3,091 ₪ ישולם לתובע על ידי נתבעת מס' 1 בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
התביעה נגד נתבעת מס' 2 נדחית בהעדר עילת תביעה, בהיותה בעלת הרכב ולא הנהגת בו במועד התאונה. משזו לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון, אין צו להוצאות בעניינה.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
המזכירות תשיב לתובע את ההתקן הנישא שהגיש לתיק .

ניתן היום, ז' תשרי תשפ"ב, 13 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלון פרוש
נתבע: פריסילה וונדי הרוש
שופט :
עורכי דין: