ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה דורון אזולאי נגד גילי שרעבי :

בפני כבוד ה שופטת טלמור פרס

המבקש
(הנתבע)

שלמה דורון אזולאי

נגד

המשיבים
(תובעים)

  1. גילי שרעבי
  2. אייל שרעבי

החלטה

לפני בקשת המבקש-הנתבע, לחיוב המשיבים- התובעים בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו.

עסקינן בתביעה כספית בסך של 400,000 ₪ שהגישו התובעים כנגד הנתבע בעילה של לשון הרע, במסגרתה נטען כי הנתבע פרסם במספר הזדמנויות, במרשתת ובווטצאפ הודעות, מודעות ו 'פוסטים', בהם כינה את התובעת בכינויי גנאי וקללות, חשף את התובעים ללעג ולקלס, ופגע באיכות חייהם.

לטענת הנתבע בבקשתו, התביעה משוללת סיכוי ויש לדחותה; סכום התביעה מופרז ואינו תואם את הוראות חוק לשון הרע , המ גבילות את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק והתביעה הוגשה לשם עשיית עושר .
לטענתו, התובע ת סובלת מבעיות נפשיות ועוסקת ב"שיימינג" וסכסוכים, חלקם מופנים כלפיו הנתבע . לטענתו, התובעת עומדת בראש קבוצה בפייסבוק, משתמשת בשמות בדויים, ומשתלחת בנתבע במילים קשות ובוטות, ואף הסיתה קבוצה של טוקבקיסטים כנגדו, שגידפו, קיללו וביזו אותו ב עבר וגם בהווה.
באשר לפרסומים המיוחסים לו, טוען הנתבע כי הדברים שפורסמו לכאורה , פורסמו במסגרת דף הפייסבוק של ו, ולא באופן פומבי, ולפיכך לא ברור כיצד נחשפו אליהם התובעים.
כמו כן, אין ממש בטענת התובעים כי מעמדם נפגע בשל הפרסומים, שכן התובעים אינם משתייכים למעמד אישי או חברתי גבוה, כך לטענת הנתבע.

אשר ליכולתם הכלכלית של התובעים, טוען הנתבע כי בבקשת התובעים לפטור מתשלום אגרה , לא גילו התובעים עובדות מהותיות, ביניהן עובדת היות התובעת חייבת מוגבלת באמצעים והיותה עובדת שכירה . הנתבע טוען כי לאור מצבם הכלכלי של התובעים והשמטת העובדות הנוגעות למצבם הכלכלי, בעת הגשת הבקשה לפטור מ אגרה (בקשה שנדחתה), הרי שאין מדובר בתובעים תמימים, ו בהתחשב אף בסיכויי התביעה, יש לקבוע ערובה מתאימה , ביחס לסכום התביעה להבטחת הוצאותיו.

הנתבע מוסיף וטוען, כי טענות הנתבעים בכתב התביעה, נטענו זה מכבר כטענות הגנה במסגרת תובענה שהגיש הנתבע כנגד התובעת, וכי היה עליה להגיש תביעה שכנגד באותה מסגרת אשר הייתה מתבררת כבר אז.

לבקשה צורפו נספחים המלמדים לשיטת הנתבע על מצבם הכלכלי של התובעים ועל פעילויותיה של התובעת במרשתת.

חרף החלטתי מיום 3.8.21 לא הוגשה תגובת התובעים לבקשה, והחלטה זו ניתנת בהיעדר תגובתם.

דיון והכרעה:

בהתאם להוראות תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018 (להלן – התקנות), בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. לעניין זה, יפים הדברים שנקבעו ביחס לתקנה במתכונתה הקודמת (היא תקנה 519(א) ל תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984).

נפסק, כי שיקול-דעתו של בית-המשפט במסגרת תקנה 519(א) רחב הוא. במסגרת זו על בית -המשפט, מחד, להתחשב במטרות התקנה – הבטחת תשלום הוצאות הנתבע ככל שהתביעה נגדו תידחה, וצמצו ם האפשרות ל הגיש תביעות סרק, ומאידך, לאפשר גישה לבתי-המשפט לשם הגנה על זכויות (ראו: ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר בע"מ; רע"א 2146/04 מ"י נ' עזבון המנוח המנוח באסל ואח' (פורסם במאגרים משפטיים)).
יודגש, כי הכלל על פי הוראות התקנה, הינו אי-הפקדת ערובה והחריג הוא הפקדתה, ונקבע כי "אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור אלא במצבים נדירים ובנסיבות חריגות" (רע"א 8575/14 חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ פסקה 10 (נבו, 30.12.14)).

בעת שקילת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה, על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה כנגדו. התקנה על-פי לשונה אינה קובעת מהן אמות המידה להחלתה, ובפסיקה הותוו מספר שיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון בבואו לצוות על מתן ערובה, וביניהם: מצבו הכלכלי של התובע; סיכויי ההליך; מורכבות ההליך; מיהות הצדדים, התנהלותם ותום ליבם; תושבות חוץ ואי-ציון מען עדכני בכתב התביעה (רע"א 1741/17 עפר גפני נ' צור אבולניק, "נבו" (05.04.2017)‏‏).

הפסיקה גיבשה כללים מנחים בהם יש מקום לעשות שימוש בתקנה, או להימנע מכך. כך, כאשר מדובר, בין היתר, במצב כלכלי ירוד של התובע וסיכויי תביעה קלושים, תהא נטייה להורות על הפקדת ערובה לשם הבטחת הוצאות הנתבע. עם זאת, נקבע כי אין להטיל על אדם הפקדת ערובה בשל עוניו בלבד, וכי יש לעשות שימוש בכלי זה באופן חריג ובמצבים נדירים.

גובה הערובה יקבע בסבירות ובמתינות פן יהא בכך כדי לפגוע פגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות.

יצוין, כי ככל שבקשה להפקדת ערובה מוגשת בשלב מתקדם יותר של ההליך, כך יש יותר סיכוי שבידי בית המשפט יהיו אינדיקציות טובות יותר שיסייעו בהערכת סיכויי התביעה. מאידך, ככל שהבקשה מוגשת בשלב מאוחר יותר של ההליך הרי שההצדקה להטלת ערובה פוחתת שכן ההנחה היא שהנתבע כבר נשא ברוב עלויות ההליך.

בענייננו, ניתן לנסות ללמוד על מצבם הכלכלי של התובעים מבקשתם לפטור מתשלום אגרת משפט. הגם שנטען שם כי הם מחוסרי יכולת כלכלית, קבעה כבוד השופטת ברכה לכמן, כי אין מקום להיעתר לבקשה, בין היתר בשל היעדר אסמכתאות מספקות להוכחת מצבם הכלכלי הרעוע הנטען על ידי התובעים, וכן בשל מסקנתה כי התובעת היא בעלת נכס, בית שקיבלה בירושה במושב ארבל. אציין כי במסגרת הדיון באותה בקשה, טען הנתבע כי התובעים מחזיקים ברכב שעלויות אחזקתו גבוהות, כי אורח חייהם בזבזני, כי התובעים בעלי נכס פרטי המצוי על נחלה שחלקה מושכרת, וכי הם מגדלים בה סוסים בעלויות גבוהות . עוד טען הנתבע, כי התובע עובד במשרה חלקית וכעצמאי וידם של התובעים משגת ייצוג משפטי.

נוכח טענותיו הסותרות של הנתבע ביחס למצבם הכלכלי של התובעים, ובשים לב לקביעותיה של כבוד השופטת לכמן במסגרת אותה בקשה, איני רואה מקום לקבוע מסמרות באשר למצבם הכלכלי של התובעים, ואין ביכולתי לקבוע בשלב זה ועל סמך החומר המצוי בתיק, כי מצבם הכלכלי ירוד, באופן שלא יאפשר נשיאה בהוצאות ההליך, ככל שתיפסקנה בהמשך.

אשר לסיכויי התביעה - ההליך מצוי בשלב מוקדם, בסמוך לאחר הגשת כתבי טענות, כך שיש קושי לקבוע בשלב זה מסמרות בדבר סיכויי ההליך. כאמור, מדובר בתביעה בגין לשון הרע. מכתב התביעה לא לגמרי ברורות העובדות המבססות את עילת התביעה: מהו הפרסום האסור, מי נחשף אליו ובאיזו מסגרת בדיוק הוא נעשה. מנגד, הנתבע בכתב ההגנה מודה בפרסום פוסטים פוגעניים כנגד התובעים ובנה של התובעת, (ס' 24-27 לכתב ההגנה), אף שלא ברור האם מדובר באותם פרסומים הנטענים של ידי התובעים בכתב התביעה. כמו כן הנתבע אינו טוען כי עומדות לו הגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע. במצב דברים זה, בו עומדים בפני בית המשפט כתבי הטענות של הצדדים בלבד, טרם התקיים דיון מקדמי וטרם נשמעו ראיות הצדדים, קיים קושי רב להעריך את סיכויי ההליך לשבט או לחסד.

לאור האמור, ובאיזון הנדרש בהתאם לפסיקה, בין זכות הגישה לערכאות של התובעים, לנזק העלול להיגרם לנתבע ככל שתידחה התביעה כנגדו, ומשלא ניתן לקבוע כבר עתה כי מדובר בתביעה משוללת כל יסוד וסיכוי, ואף לא הוכח טעם כלכלי מובהק - הרי שזכות ם של התובע ים במקרה זה גוברת, ויש לדחות את הבקשה.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

בהיעדר תגובת התובעים אין צו להוצאות.

5129 371המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' תשרי תשפ"ב, 12 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלמה דורון אזולאי
נתבע: גילי שרעבי
שופט :
עורכי דין: