ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ירון גולוד נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

המערער
ירון גולוד
ע"י ב"כ: עו"ד אברמזון
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ברעם

פסק דין

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר התכנסה לאחר מתן פסק דין בתיק ב"ל 19121-06-19 (להלן: "פסק הדין המחזיר").

רקע עובדתי
ביום 8.1.2017 נפגע המערער בתאונת עבודה אשר הוכרה על ידי המשיב.

וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכויות בתחומים שונים. על החלטת הוועדה הוגש ערר לאחריו ניתן פסק הדין המחזיר, במסגרתו נקבע כדלקמן:

"עניינו של המערער יושב לוועדה באותו הרכב על מנת שתידרש לאמור בתעודה רפואית של ד"ר שששון מיום 4.10.18 ותבהיר האם יש באמור בה כדי לשנות מהחלטתה בעניין כתף ימין".

לאור פסק הדין המחזיר התכנסה הוועדה הרפואית לעררים ביום 20.8.2020 וקבעה כדלקמן:

" הוועדה עיינה בפסק הדין המפנה לחוות דעתו של ד"ר ששון 4.10.18 ד"ר ששון מציין בפרק הסיכום ומסקנות בחוות דעתו כי החולה פיתח תסמונת "כתף יד" לא רק בגלל אי תנועתיות הכתף אלא מתברר באופן שלא ניתן לוויכוח שהנפילה על המרפק גרמה לקרע. למרות דעתו של ד"ר ששון כי קביעה זו אינה ניתנת לוויכוח הוועדה סבורה אחרת ובקשה תימוכין "להנחה זו בזמן אמת". לפיכך בפרוטוקול 26.2.19 ציינה הוועדה כי לא מצאה מסמך המקשר בין קיומם של כאבים לכתף ימין אך בקשה (ועצרה את הדיון) מהתובע וב"כ להמציא מסמך ראשון לאחר התאונה המציין כאבים בכתף. מאחר ומסמך זה לא הומצא סיכמה הוועדה בישיבתה 16.5.19 כי הערר נדחה. הוועדה אינה רואה בחוות דעתו של ד"ר ששון מתאריך 4.10.18 כמסמך המקשר בין התאונה לתלונות על כאבים בכתף ימין".

תמצית טענות המערער
המערער חזר על כל טענותיו ביחס לוועדה הקודמת שם טען כי הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר ששון, התעלמה מתוצאות בדיקתה הקלינית על פיה מצאה כי קיימת הגבלה בכתף והסתפקה בשלילת הקשר הסיבתי ללא הסבר תוך התעלמות מהעובדה כי למערער אין עבר רפואי המעיד על בעיה בכתף.

עוד טען המערער כי הוועדה לא הבהירה את הפער בין המסקנה אליה הגיע ד"ר ששון ומסקנתה שלה אשר שללה את האמור בחוות הדעת. הוועדה חזרה על נימוק בעניין "מסמך חסר" ולא קיימה אחר הוראות פסק הדין המחזיר. כמו כן הוועדה לא הסבירה ממה נובע הקרע בפרט שעה שבנסיבות מקרה זה למערער אין עבר רפואי בכתף עובר לתאונה. הוועדה אף לא התייחסה לעובדה כי בתעודה הרפואית נכתב כי מדובר בקרע טראומטי בגיד הכתף ולא הבהירה האם הקרע קשור לתאונה ובכך לא קיימה אחר הוראות פסק הדין המחזיר.

תמצית טענות המשיב
משהערעור אינו מצביע על פגם משפטי בהחלטת הוועדה אין בית הדין מוסמך להתערב בהחלטה לפיכך, דין הערעור להידחות.

בהודעת הערעור מנסה המערער לבצע "מקצה שיפורים" לפסק הדין אשר ניתן בהסכמה ואשר עליו לא הוגש ערעור. משעה שהוועדה התכנסה מכוח פסק דין עליה להתייחס אך ורק לאמור בו ואין מקום לטענות אשר לא קבלו התייחסות במסגרת פסק הדין המחזיר.

הוועדה קיימה אחר הוראות פסק הדין במלואן ונימקה ברורות מדוע אינה מקבלת את קביעת ד"ר ששון לפיה יש קשר בין התאונה ובין הפגיעה בכתף ימין על כן, יש לדחות את הערעור.

המסגרת הנורמטיבית
סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מסמיך את בית הדין לדון בערעור על החלטה של הועדה הרפואית לעררים בשאלות משפטיות בלבד, ועל-פי ההלכה נדרש בית הדין לבחון אם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 213).
אשר לוועדה המתכנסת מכוח פסק דין נקבע, כי על ועדה זו להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין, וביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת אך לשאלה, אם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין (ראה דב"ע נא/01 – 29 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160; עב"ל 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 8.1.2008). בהתאם לכך, הביקורת השיפוטית של בית הדין על החלטת ועדה שהתכנסה לאחר פסק דין , מוגבלת לבחינת שאלה יחידה – האם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין ( עב"ל (ארצי) 53609-12-10 זכריה עודי – המוסד לביטוח לאומי (17.2.14).
מן הכלל אל הפרט
לאחר בחינת מסמכי התיק ושקילת טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, ואפרט.

אין חולק כי במסגרת פסק הדין לא נתנו לוועדה הוראות נוספות לעניין בחינת המסמכים הרפואיים אליהם מפנה ב"כ המערער וקביעותיה הקודמת בעניין הגבלה בכתף. הצדדים הסכימו להחזיר את העניין לוועדה לעררים אך ורק לצורך התייחסות הוועדה לחוות דעתו של ד"ר ששון.

בהתאם לכך בחנה הוועדה את חוות דעתו של ד"ר ששון והבהירה כי אינה מסכימה עם קביעתו על פיה הנפילה על המרפק גרמה לקרע בכתף. עוד פרטה הוועדה כי ניתן "להתווכח" על קביעתו של ד"ר ששון ולצורך כך בקשה מהמערער כי ימציא מסמכים רפואיים בזמן אמת ולאחר התאונה המציינים כאבים בכתף. משעה שהמערער לא המציא את המסמך המבוקש סברה הוועדה כי יש לדחות את הערעור וזאת לאור חוסר הסכמתה עם עמדתו של ד"ר ששון ומשסברה כי אין בחוות דעתו כדי להצביע על כל קשר בין התאונה ובין התלונות על כאבים בכתף ימין.

נוסף על כך , בקשת המערער להחזיר את עניינו אל הוועדה הרפואית על מנת שיונחו בפניה תצהירי עדים לאירוע מטעם התובע וכן על מנת שתעיין היא במסמכים רפואיים נוספים, אינה בגדר הסכמות הצדדים במסגרת פסק הדין המחזיר לפיכך, לא מצאתי כי יש בטיעון זה כדי ללמד על פגם אשר דבק בהחלטת הוועדה המחייב השבת עניינו של המערער לבחינה חוזרת. בהתאמה הוועדה אינה נדרשת להבהיר כיצד נגרם הקרע בכתף או מקורו שעה שהסכמת הצדדים ניתנה אך ורק ביחס להתייחסות הוועדה לחוות דעתו של ד"ר ששון.

לאור כל המקובץ, לא מצאתי כי הוועדה התעלמה מחוות דעתו של ד"ר ששון. נהפוך הוא. כפי שפורט לעיל הוועדה הבהירה כי אינה מסכימה עם קביעותיו בפרט שעה שלא מצאה מסמך המקשר בין קיומם של כאבים בכתף ימין ובין התאונה ואף עצ רה את הדיון על מנת לאפשר למערער להמציא מסמך סמוך לתאונה המלמד על כאבים בכתף ימין. בהערת אגב אציין כי בוועדה הרפואית מיום 12.11.2018 ציינה הוועדה כבר במועד זה , כי הרישום הראשון בעניין כאבי כתף ימין קיים כחצי שנה לאחר האירוע על כן סברה כי לא קיים קשר סיבתי בין התאונה ובין הכאבים בכתף. הוועדה לעררים סברה אף היא כי לא קיים קשר בין הליקוי בכתף ובין התאונה משעה שאין כל תיעוד רפואי בעניין כאבים בכתף סמוך לתאונה.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל , משעה שהוועדה מלאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר , בחנה את חוות דעתו של ד"ר ששון והבהירה מדוע אינה מקבלת את קביעותיו, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה אשר קיימה את מצוות פסק הדין המחזיר לפיכך, דין הערעור להידחות.

כמקובל בהליכים מסוג זה, אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ב, (12 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: ירון גולוד
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: