ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד אלדד אוחיון נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

המערער:
דוד אלדד אוחיון
ע"י ב"כ עו"ד יוסף גבאי

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת ה של הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.2.2021 ( להלן - ההחלטה ו-הוועדה בהתאמה), אשר דחתה את הערר בנוגע לכף רגל שמאל ולנכות הנוירולוגית בעמוד שדרה מותני, קיבלה את הערר בעניין נכות אורתופדית בעמוד השדרה המותני, ו קבעה כי שיעור נכותו של המערער בגין הליקוי בעמוד השדרה המותני עומד על 5% בהתאם ל סעיף 37(7)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן - התקנות) לאחר ניכוי 5% בגין עבר קודם .
במעמד הדיון המקדמי שהתקיים בתיק, הסכימו הצדדים כי עניינו של המערער יושב לוועדה על מנת שתערוך למערער בדיקה קלינית של כף רגל שמאל, ו במידה והמערער לא ישתף פעולה הוועדה תזהיר אותו כי עליו לשתף פעולה וכי בהעדר שיתוף פעולה תגיע להחלטה בהתאם. כמו כן, הוסכם כי על הוועדה לתת התייחסותה לחוות דעתו של ד"ר גיא פרידמן מיום 1.12.2020 בעניין כף רגל שמאל ולבחון האם יש בכל האמור בכדי לשנות מהחלטתה.
משכך, הצדדים נותרו חלוקים בשאלת ניכוי 'עבר קודם' משיעור נכותו של המערער בלבד .
תמצית טענות הצדדים
לטענת המערער, הועדה ניכתה את עברו הרפואי ביחס לעמוד השדרה המותני מבלי לנמק את החלטתה ו מבלי להצביע על נתונים מוכחים בדבר עבר קודם. כמו כ ן, נטען כי הוועדה לא נתנה למערער ו לבא כוחו זכות טיעון בסוגיה זו .

לטענת המשיב, בענ יין ניכוי עברו הרפואי של המערער קיים תיעוד בכרטיס הרפואי מקופת החולים המעיד על הגבלות תנועה בכיפוף הגב התחתון בין השנים 2010 – 2017. כמו כן, נטען כי יש לדחות את טענת המערער לגבי זכות הטיעון.

דיון והכרעה
החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית-הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995 (להלן – החוק).
במסגרת סמכותו של בית-הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית-הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק; חרגה מסמכותה; שקלה שיקולים זרים; או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. הפגם המשפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים יכול להתבטא בסטייה מהוראות החוק והתקנות או בפגם בסדרי עבודתה של הוועדה (עב"ל 10014/98 הוד – המ וסד לביטו לאומי (28.4.1999)).
אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הינה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).
וכן נפסק בעניין זה כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק" (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).
ממצאי בדיקתו הקלינית של המערער על ידי הוועדה תועדו בפרוטוקול הוועדה כך:
"בבדיקה נוירולוגית: כוח גס ברגליים תקין, כולל פלקסיה דורסלית ופלנטרית בשתי כפות הרגליים. החזרי פיקה ואכילס הופקו סימטרים. סימן לסג שלילי דו"צ. בבדיקת תחושה מוסר על ירידה בתחושה בכל גפה שמאלית תחתונה לא בפיזור שורשי.
בבדיקה אורטופדית. אינו מאפשר לבדוק את כף רגלו.
לעניין עמ"ש מתני – תנועות סיבוביות והטיות צדדיות של פלג גוף עליון תקינות. בכיפוף קדמי מתכופף עם קצות האצבעות ומגיע איתן עד מתחת לברכיים. מבחן שובר משופט קיימת התארכות של 3.5 ס"מ."
מסקנות הוועדה פורטו בפרוטוקול הוועדה כך :
"מבחינה אורטופדית – הוועדה מותירה על כנה את הנכות כפי שנקבעה בדרג 1 התואמת את מצבו לעניין כף רגל שמאל וגב תחתון.
הועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר פרידמן מתאריך 01/12/20 – ומקבלת את המלצתו לעניין גובה הנכות בעמ"ש מתני ומכך מנכה את הנכות במחציתה וזאת לאור עבר רפואי עפ"י הכרטיס הרפואי. לעניין כף הרגל – הועדה אינה מקבלת את המלצתו מכיוון שלא ניתן היה לבצע בדיקה.
מבחינה נוירולוגית – הועדה עיינה בחוות דעו של ד"ר פרידמן וינה מקבלת אותה מאחר וממצאי בדיקת הועדה שונים ממצאיו והועדה קובעת כי לא נותרה נכות נוירולוגית בגין התאונה הנדונה. "
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכת בי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. ונפרט.
הוראות סעיף 120 לחוק קובעות כדלקמן :
120 (א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פג יעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
בהתאם להלכה הפסוקה, עת מנכה ועדה מנכותו של מבוטח בשל 'מצב קודם' בהתאם לסעיף 120 ל חוק, עליה להצביע על נתונים מוכחים שאובחנו במערער בטרם קרות תאונת העבודה, והמצביעים על 'מצב קודם' התואם סעיף מסעיפי הליקויים (דב"ע (ארצי) נג/01-46 מרגוליס - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364 (1993)).
בענייננו, קבעה הוועדה כי היא מקבלת את חוות דעתו של ד"ר פרידמן מיום 1.12.2020 לעניין גובה הנכות בגין הליקוי בעמוד השדרה המותני, וקבעה כי יש לנכות מנכות זו מחצית " לאור עבר רפואי עפ"י הכרטיס הרפואי". באם תתקבל טענת המשיב כי יש לראות את החלטת ועדת הערר בצירוף החלטת הוועדה מדרג ראשון שבה, לטענתו, קיים פירוט מספק של עברו הרפואי של המערער לעניין הניכוי האמור, הרי שלכאורה, על בית הדין להעביר תחת שבט ביקורתו המשפטית את החלטת הוועדה מדרג ראשון בנוסף להחלטת הוועדה הרפואית לעררים, דבר המנוגד להוראות החוק והפסיקה הרלוונטית.
זאת ועוד, בהתאם להלכות בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, אין להשקיף על ועדת ערר כעל ערכאת ערעור שכל תפקידה מתמצה בקיום ביקורת על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, אלא שההליך בפני ועדת הערר מחייב כניסה מחדש לעובי הקורה וקביעת ממצאים עדכניים, על-פי מכלול הנתונים המובאים בפניה ועל-פי הבדיקות שהיא מקיימת. כך שלמעשה, החלטת הוועדה מדרג ראשון, נבלעת בהחלטת ועדת הערר הדנה בעניינו של המבוטח NOVO DE (ראה: בג"ץ 1082/02 המוסד לביטוח לאומי - בית הדין הארצי ושטרן פ"ד נז (4) 2003) ; בר"ע (ארצי) 47291-09-17 המוסד לביטוח לאומי- אבו סרחאן (30.1.2018); בר"ע (ארצי) 28602-10-18 ט.פ - המוסד לביטוח לאומי (16.10.2018) ;עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי - המוסד לביטוח לאומי (22.6.2006)).
עיינתי במסמכים הרפואיים אשר צורפו על ידי המשיב לכתב תשובתו, אך לא מצאתי כי יש בהם כדי לשנות מהחלטתי, שכן על הוועדה ולא על המשיב להפנות לנתונים מוכחים הנדרשים לפי הפסיקה לצורך ניכוי מצב קודם, ומשלא עשתה כן, נפל פגם בהנמקתה. זאת, בשים לב כי בפרוטוקול הוועדה בסעיף פירוט המסמכים אשר עמדו בפני הוועדה, כלל לא מופיע כר טיס רפואי או תיק רפואי. כל שמצוין בו הן בדיקות הדמיה, תיעוד ביקור במלר"מ המאוחר למועד התאונה, חוות דעת אורתופדית וכן ערר המערער.
בשולי הדברים ולמען הסדר הטוב, יצוין כי עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי נפלה שגגה בפרוטוקול הוועדה עת צוין בו (עמוד 7 מתוך 8) כי סעיף האבחנה לאחר הניכוי הוא סעיף 37(7)(א), כאשר בהתאם לחוות דעתו של ד"ר פרידמן, אותה מקבלת הוועדה, סעיף הליקוי הוא 37(7)(ב). על הוועדה היה לציין את סעיף הליקוי המתאים בעמודה הרלוונטית ובעמודת 'אחוז נכות' היה עליה לציין כי לאור ניכוי מצב קודם שיעור נכות הוא 5%.
כמו כן, בעמודת 'אחוז נכות' צו ין בערבוביה כי בוצע ניכוי מצב קודם "לאחר ניכוי גורם השפעה", כאשר בעניינו כלל לא נבחנה שאלת ייחוס גורמי השפעה בהתאם להוראות סעיף 118 ל חוק.
אחרית דבר
על יסוד האמור לעיל, עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 22.2.2021 על מנת שתפעל כדלקמן:
תערוך למערער בדיקה קלינית של כף רגל שמאל. במידה והמערער לא ישתף פעולה , הוועדה תזהיר אותו כי עליו לשתף פעולה וכי בהעדר שיתוף פעולה תגיע להחלטה בהתאם.
תיתן התייחסותה לחוות דעתו של ד"ר גיא פרידמן מיום 1.12.2020 בעניין כף רגל שמאל ותשקול האם יש בכל האמור בכדי לשנות מהחלטתה.
תבחן בשנית את החלטתה בדבר ניכוי מצב קודם בגין הליקוי בעמוד שדרה מותני.
תשומת לב הוועדה כי ככל שתשקול להפחית משיעור נכותו של המערער בגין מצב קודם (היינו מצב שקדם לתאונת העבודה), יהא עליה להדריך עצמה לפי הלכת מרגוליס - לעשות כן רק ככל שאובחנו במערער ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה, התואמים סעיף מסעיפי הליקויים, ובשיעור הקבוע באותו סעיף. ובמילים אחרות - על הוועדה לשאול עצמה אילו נבדק על ידה המערער לפני קרות תאונת העבודה, האם היה נקבע לו שיעור נכות לפי אחד מסעיפי הליקויים. רק ככל שהתשובה חיובית (ויש לנמק זאת כמקובל), ניתן לנכות את שיעור הנכות שהיה נקבע כאמור, משיעור הנכות הכולל.
המערער ובא כוח ו יוזמנו לטעון בפני הוועדה בעילת ההחזרה.
הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.
משעה שהערעור התקבל, המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 2,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום , שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ב, (12 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: דוד אלדד אוחיון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: