ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סוזי איבגי נגד מרגלית נימני :

בפני כבוד הרשמת הבכירה טלי מירום

התובעות

1.סוזי איבגי
2.בר מרדכי

נגד

הנתבעת

מרגלית נימני

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבה של תובעת מס' 2, מסוג דייהטסו סיריון, הנהוג בידי אמהּ, תובעת מס' 1 (להלן: הנהגת), בתאונת דרכים שאירעה ביום 7.6.2020 בעיר חדרה, במעורבות רכבה של הנתבעת, מסוג מיצובישי פג'ארו.
אין חולק כי התאונה אירעה בעת שהנתבעת נסעה כאשר מאחוריה נוסעת הנהגת; בשלב מסויים עצרה הנתבעת את נסיעתה ולאחר מספר שניות החלה לנסוע לאחור, מבלי לתת דעתה לרכב הדייהטסו שמאחוריה, ופגעה בו. למעשה אין הנתבעת כופרת באחריותה לאירוע התאונה.
המחלוקת בין הצדדים נסבה על היקף הנזקים שאירעו בתאונה, כאשר לטענת התובעות, כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת נפגעו ברכב הדייהטסו הפגוש הקדמי, מכסה המנוע והפנס הראשי השמאלי, ואילו לטענת הנתבעת, כל שאירע בפגיעה הוא שפשוף בצדו השמאלי של הפגוש הקדמי, אות ו הסכימה, כבר במעמד חילופי הדברים בין הנהגת ובינה לאחר התאונה, לתקן על חשבונה.
אין חולק, כי מיד לאחר התאונה, כאשר השתיים בחנו את נזקי התאונה, הן התייחסו לפגיעה בפגוש הקדמי בלבד; רק ביום 13.7.2021, כחודש ימים לאחר התאונה, כתבה הנהגת לנתבעת הודעת וואטסאפ לפיה - "שכחתי לעדכן אותך, ששניה וחצי אחרי שהגעתי לעבודה באותו היום שמתי לב שיש שקע ממש קטן במכסה המנוע." לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, היא ראתה את הפגיעה במכסה המנוע מיד לאחר התאונה, אולם לא ייחסה אותה לתאונה אלא לנזק קודם ברכב הדייהטסו . בהתאם, הן בכתב ההגנה והן בדיון שהתקיים בפניי, חזרה ונתנה הסכמתה לשאת בעלות תיקון הפגוש הקדמי, אולם סירבה לשאת בעלות תיקון מכסה המנוע. בנוסף טענה בכתב ההגנה, כי הפנס לא נשבר בתאונה ועל כן אין עליה לשאת בעלות החלפתו.
בדיון בתובענה מסרה הנהגת, כי כאשר רכשה בתה את הרכב לא היתה בו פגיעה כלשהי, וכי מאז ועד לאירוע התאונה לא היה הרכב מעורב בתאונת דרכים, למעט כאשר נפגע מאחור בחנייה לפני כשנה. כאשר התבקשה להסביר כיצד לא שמה לב לפגיעה במכסה המנוע במעמד בדיקת הרכב מיד לאחר התאונה השיבה הנהגת, כי - "הנתבעת כל כך מיהרה וכל העניין לקח 5 עד 7 דקות והתמקדנו בשפשוף. לא ראיתי את הפגיעה במכסה. ישר הסתכלנו על השפשוף ואז היא אמרה לי, עזבי עזבי, נסגור את העניין בלי לערב ביטוח [...] זה צבע שקצת קשה לראות אותו בזווית מסויימת. רק כשמתמקדים רואים את זה." (עמ' 1, ש' 26-22).
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענותיהן של התובעות ושל הנתבעת ואת ראיותיהן, מצאתי לנכון לקבל את התביעה במלואה. להלן טעמיי, שיובאו בתמצית, בהתאם להוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.
ראשית דבר, מצאתי לנכון לקבל את עדותה של הנהגת לפיה רכב הדייהטסו לא היה מעורב בתאונות נוספות מלבד התאונה נשוא התביעה (וכן התאונה הנוספת, בה נפגע הפגוש האחורי, ואשר אינה רלוונטית לפגיעה נשוא התביעה). התרשמתי כי דבריה אלו שיקפו את האמת ומצאתי לנכון לתת בהם אמון. עדות זו לא נסתרה על ידי הנתבעת, לא בחקירה נגדית של הנהגת ולא על ידי הצגת נתונים אודות עברו הביטוחי של הרכב או אודות תאונות נוספות בהן היה מעורב לכאורה טרם התאונה נשוא התביעה; זאת בשים לב לכך שכאמור, הנתבעת אישרה כי ראתה את השקע במכסה המנוע מיד לאחר התאונה, ומכאן שאין להלום כי זה נגרם בשלב מאוחר יותר.
אוסיף, כי בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי לאחר שהשתיים פנו למוסך על מנת שזה יכריע האם הפגיעה במכסה המנוע יכולה היתה להיגרם בתאונה שבה נפגע הפגוש הקדמי, מסר להן בעל המוסך כי אין באפשרותו לקבוע זאת בוודאות; גם בכך יש כדי לתמוך בקביעה כי הנתבעת לא סתרה את גרסת הנהגת לפיה הפגיעה האמורה נגרמה בתאונה. זאת ועוד, הנתבעת אישרה כי לא ביקשה מהתובעות להעמיד את רכבן לבדיקה על ידי שמאי מטעמה ובפועל לא הציגה חוות דעת כזו.
שנית, מקובל עליי הסברה של הנהגת, אשר בעדותה מצאתי לנכון לתת, כאמור, אמון, לפיו השתיים מיהרו להמשיך לעבודתן ועל כן התמקדה בפגיעה הברורה והנראית היטב לעין בפגוש הקדמי - שפשוף בולט בצבע שחור שלא ניתן להתעלם ממנו - בעוד שהחמיצה את הפגיעה הנוספת במכסה המנוע, אליה שמה לב רק בהמשך היום. אכן, סבורתני כי היה מקום שהנהגת תעדכן מיידית את הנתבעת בדבר הנזק הנוסף אליו שמה לב מאוחר יותר, ולא רק לאחר כחודש ימים; עם זאת, אין בכך כדי לסתור את גרסת הנהגת לפיה נזק זה נגרם בתאונה.
שלישית, מעיון בתצלומי שני כלי הרכב, שצולמו מיד לאחר התאונה וצורפו לכתב התביעה, ובשים לב לכך שרכבה של הנתבעת הוא רכב מסוג ג'יפ, שבחלקו האחורי גלגל רזרבי בולט, הרי שמבחינת היתכנות הפגיעה במכסה המנוע, זו אפשרית לאור ההתאמה בין גובה מכסה המנוע של הדייהטסו ובין חלקו התחתון של הגלגל הרזרבי ברכב הפג'ארו.
מכל אלו אני מקבלת את טענת התובעות וקובעת, כי הן הפגיעה בפגוש הקדמי והן הפגיעה במכסה המנוע נגרמו בתאונה; אשר על כן, על הנתבעת לשאת בעלות תיקוני הפחחות והצבע, אשר על פי חוות דעת שמאי התובעת מסתכמת בסך של 2,925 ₪.
אשר לפנס הקדמי השמאלי: זה ממוקם הן בסמוך מאוד לפגוש הקדמי שנפגע והן בסמוך מאוד למיקום הפגיעה במכסה המנוע. כאמור, קביעתו של שמאי התובעת, לפיה מדובר בנזק שנגרם בתאונה, לא נסתרה על ידי הנתבעת בחוות דעת שמאי מטעמה. מכאן שעל הנתבעת לשאת גם בעלות החלפתו של הפנס הראשי השמאלי, בסך של 910 ₪, בצירוף עלות עבודות החשמל בסך של 117 ₪.
מכל אלו אני קובעת, כי על הנתבעת לשאת בעלות התיקונים על פי חוות דעת שמאי התובעות בסך כולל של 3,952 ₪. בנוסף על הנתבעת לשאת בעלות שכר טרחת השמאי בסך של 600 ₪.
סך הכל על הנתבעת לשלם סך של 4,552 ₪.
מצאתי לנכון לציין לחיוב את הודאתה של הנתבעת באחריותה לאירוע התאונה מיד לאחר התרחשותה ואת נכונותה לשאת בעלות תיקון הנזק לפגוש הקדמי; זאת במיוחד בנסיבות רפואיות חריגות אותן פירטה בדיון. אשר על כן, מצאתי לנכון לחייבה בגין הוצאות אגרת הגשת התביעה בלבד, קרי, 50 ₪, ולא בהוצאות משפט נוספות.
סוף דבר
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת מס' 2, בעלת הרכב, סך כולל של 4,602 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ב, 12 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סוזי איבגי
נתבע: מרגלית נימני
שופט :
עורכי דין: