ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אופיר אלבז :

בפני כבוד הנשיא רון שפירא

המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
אופיר אלבז ת"ז XXXXXX783
ע"י ב"כ עו"ד עידית רייכרט

החלטה

בפניי בקשת המדינה המערערת לעיכוב ביצוע העונש אשר הושת על המשיב במסגרת גזר הדין בת"פ 27514-06-19, מיום 04.07.2021. זאת במסגרת ערעור על גזר הדין שהוגש ביום 01.09.2021.
ביום 04.07.2021 ניתנו הכרעת דין וגזר דין בתיק נשוא ערעור זה , בו הורשע המשיב על פי הודאתו בעבירות של הפרת אמונים, עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין, ביחד עם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא ביחד עם סעיף 438 לחוק העונשין. יצוין כי מדובר בעבירות שנעברו בשנת 2014. כתב האישום הוגש בחודש יוני 2019. כאמור, הנאשם הודה ודינו נגז ר ביום 4.7.2021.
בגזר דינו השית עליו בית משפט קמא צו של"צ בהיקף של 250 שעות (כאשר פסק הדין מגדיר את מקום ביצוע השל"צ ואופי הפעילות), מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים, והתחייבות למשך שנתיים להימנע מלעבור את העבירה בגינה הורשע. למערערת הוקצבו 45 ימים לערעור, וניתנה הוראה להעביר העתק מפסק הדין לשירות המבחן, כדי שיציג את תכנית השל"צ לאישור בפני בית משפט קמא תוך 45 יום.
שלושה ימים לאחר מכן, ביום 7.7.21, הוגשה לבית משפט קמא בקשת שירות המבחן לאישור תכנית של"צ למשיב, אשר אושרה בו ביום על ידי בית המשפט.
ביום 01.09.2021 הוגשה על ידי המבקשת הודעת ערעור על גזר הדין, יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע העונש מושא החלטה זו. לפי המבקשת, מטרת עיכוב הביצוע הוא לשמר את סיכויי הערעור, אשר ייפגעו משמעותית במידה והמשיב יחל בביצוע צו השירות לתועלת הציבור. בית המשפט ביקש מהמדינה להבהיר את השיהוי שבהגשת הערעור ביחד עם בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. ביום 03.09.2021 הוגשה הבהרה מטעם המבקשת. לפיה, בקשת שירות המבחן לאישור תכנית השל"צ מיום 07.07.2021 לא הועברה לעיונה, וכך גם החלטת בית המשפט קמא המאשרת את הבקשה. כמו כן נטען כי המשיב טרם התחיל בביצוע השל"צ.
לאור העיכוב הממושך בהגשת הערעור והבקשה ובשים לב לנטען , הוריתי לב"כ המשיב להגיש תגובה בכתב לבקשה.
בתגובת ב"כ המשיב מיום 05.09.2021 הובהר כי המשיב החל בביצוע השל"צ בהתאם לתוכנית שאושרה, והודגש מחדלה של המבקשת והשיהוי בהגשת הערעור על גזר הדין והבקשה לעיכוב ביצוע הצו ש בצדו. במסגרת הדיון שנערך ביום 12.09.2021 הצהירה ב"כ המשיב כי ההחלטה המאשרת את תכנית השל"צ נצפתה על ידה במערכת נט המשפט ביום 7.7.21 בשעות הערב המוקדמות , ובהתבסס עליה החל המשיב להיערך לקראת תחילת ביצוע השל"צ.
בדיון שנערך עמדו הצדדים על טענותיהם, השיהוי בהגשת הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע מחד גיסא, והפגיעה בסיכויי הערעור עם השלמת העונש שהוטל על המשיב מאידך גיסא. לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע השל"צ. אבהיר להלן:
הטעם הראשון לדחיית הבקשה הוא שהמערערת אינה טוענת ואינה מפרטת בבקשה לעיכוב ביצוע מדוע סבורה היא כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, באופן המצדיק את עיכוב הביצוע של עבודות השל"צ . נזכיר כי אחד מהטעמים לעיכוב ביצוע של גזר דין הוא הטענה כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים. טענה זו כלל לא נטענה בבקשה שהוגשה ולא שוכנעתי מעיון בגזר הדין ובטענות הודעת הערעור כי אכן סיכויי הערעור להתקבל מובהקים וברורים .
מעיון בגזר הדין המפורט עולה כי בית המשפט שקל מכלול שיקולים הנוגעים לעניין. בין היתר ציין בית המשפט קמא את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, את עברו הנקי של המשיב/הנאשם והדגיש כי הנאשם לא לקח בפועל כספים לכיסו אלא פעל בשליחותם של אחרים (סעיף 21 לגזר הדין) . המערערת אינה מציינת בהודעת הערעור מי הם אותם אחרים שהיו מעורבים בפרשה , האם הועמדו לדין ומה העונש שנגזר עליהם. בשים לב לחלקו של המשיב בפרשה לא ברור אם קיים ומה הפער בענישה בין עונשו של המשיב לבין עונשם של האחרים, ככל שאלו הועמדו לדין ונענשו.
בית משפט קמא ציין במסגרת נימוקיו מכלול של שיקולים נוספים לעונש שנגזר, לרבות עדויות שהובאו בפני בית המשפט לזכותו של המשיב וכל יתר הנתונים שפורטו בהרחבה בגזר הדין. יש לציין כי בית משפט קמא לא ק יבל את הבקשה של שירות המבחן להימנע מהרשעת הנאשם ואולם בחר להקל בעונשו משיקולי שיקום. לכל אלו לא הייתה כל התייחסות בבקשה לעיכוב ביצועו של השל"צ. אוסיף עוד גם כי בהודעת הערעור לא מצאתי התייחסות של ממש לנימוקי בית משפט קמא בנוגע לרכיבי העונש שנגזר, המצביעים על פניהם כי נפל פגם בגזר הדין המצדיק את התערבות ערכאת הערעור. נזכיר לעניין זה כי "הלכה היא כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בחומרת העונש שנקבעה על ידי הערכאה הדיונית, אלא בנסיבות חריגות שבהן נפלה טעות מהותית ובולטת בגזר הדין, או שעה שהעונש שהוטל חורג באופן קיצוני מהענישה המקובלת במקרים דומים" ע"פ 7069/20 יוסף אבו חדיר נ' מדינת ישראל (11.02.2021)‏ ; ראו עוד: ע"פ 5307/17 חלאג' נ' מדינת ישראל (12.7.2018) ; ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' יוסף דלאל (03.09.2015)‏‏ . בנסיבות שבפני ניתן לומר כי הודעת הערעור מצביעה עי על פניו חלה בגזר הדין טעות בולטת המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור והחמרה בעונש, וכפועל יוצא מבהירה את סיכויי הערעור להתקבל ואת העילה לעיכוב ביצוע השל"צ.

הטעם השני הוא האיחור שבהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע השל"צ. אמנם ככל הנראה חלה תקלה מסוימת בכל הנוגע לידוע המאשימה בהגשת תכנית השל"צ ע"י שירות המבחן ובאישורה (ולכך אתייחס בהמשך) ואולם ניתן היה להודיע על כוונה לערער על עצם גזר הדין עוד בטרם הומצאה תכנית השל"צ. לא נאמרה כל אמירה לעניין זה כאשר בית המשפט הורה על הגשת תכנית השל"צ. כאמור, הערעור הוגש לאחר קרוב לחודשיים ממועד מתן גזר הדין, כאשר המדינה הייתה צריכה להיות מודעת לכל האפשרויות לרבות כי בפועל מיועד המשיב/נאשם לבצע של"צ ולפעול בהתאם , בין היתר בדרך של הגשת בקשה לעיכוב ביצוע השל"צ עוד בטרם הוגשה התכנית הסופית לאישור בית המשפט [ראו: עפ"ג (מחוזי י-ם) 48691-12-19 מדינת ישראל נ' ארז יעקב עמוס (02.01.2020) ]. בנסיבות שבפנינו מדובר בשיהוי בלתי מוסבר ובלתי סביר בהגשת הבקשה .
הטעם השלישי הוא שבפועל החל המערער לבצע את עבודות השל"צ ועד היום ביצע לפחות את חלקן. תחילת ביצוע השל"צ אינו מונע את עיכוב המשך ביצועו ואולם מהווה נימוק כבד משקל שלא להורות כן [לעניין זה ראו: רע"פ 6374/08 ‏ ‏ אלון גנני נ' מדינת ישראל (6.2.2012) אושר בדנ"פ 1537/12 מדינת ישראל נ' אלון גנני (20.5.2012); ראו גם רע"פ 6219/12 אדם סרוסי נ' מדינת ישראל (5.6.2014) והדברים שנאמרו בפסקי הדין הנ"ל בהתאמה המתחייבת למקרה שבפני. ער אני לקביעה שונה בע"פ 11115/08 מדינת ישראל נ' פלוני (7.1.09) אלא ששם היו נסיבות שונות ובית המשפט גם סבר כי ישנו סיכוי לקבלת הערעור. בכל הנוגע לפסק הדין אליו הפנתה המערערת ב ע"פ 2938/08 מדינת ישראל נ' אוסאמה אגבריה (13.4.08) נזכיר כי מדובר בריצוי עבודות שירות, בשונה משל"צ ובנסיבות עבירות חמורות יותר ]. סבור אני כי במכלול הנסיבות תחילת ריצוי השל"צ מהווה גורם בעל חשיבות לעניין שקילת עיכוב הביצוע של עצם הריצוי וזאת מהטעם שהוגש ערעור.
נזכיר עוד, לעניין זה, כי עצם ריצוי השל"צ אינו מונע מערכאת הערעור "...להטיל על הנאשם כל עונש הערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו" וזאת בשים לב להוראות סעיף 213(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 כפי שתוקן בתיקון מס' 77 משנת 2017 [ראו לעניין זה: ע פ"ג (מחוזי באר שבע) 27720-12-19 מדינת ישראל נ' טל דה לוין (29.01.2020)‏‏ ; עפ"ג (מחוזי י-ם) 48691-12-19 מדינת ישראל נ' ארז יעקב עמוס הנ"ל]. מכאן גם שהמשך ריצוי השל"צ אינו פוגע בהכרח בסיכויי הערעור, הגם שאין ספק כי נתון זה יישקל ע"י המותב שידון בערעור, במסגרת מכלול שיקוליו. ‏‏
מטעמים אלו סברתי שאין מקום לעכב את ביצוע גזר דינו של בית משפט קמא, שבחלקו כבר בוצע.
בשולי האמור, אם כי לא כעניין שולי, מצאתי לנכון להבהיר ולהתייחס לסוגיית המצאת הודעת שירות המבחן על הגשת תכנית של"צ וההחלטה לאשר את תכנית השל"צ לידי הפרקליטות. אבהיר כי בהליך זה אותרו כשלים שראוי לתקנם לעתיד. עם זאת לא ראיתי בכך עילה לעכב את ביצוע השל"צ.
מערכת נט המשפט שולחת לב"כ צדדים איתות המצביע על מתן החלטה. אותו איתות מאפשר לצדדים לבצע כניסה יזומה לתיק בית המשפט, המתנהל בנט המשפט, ולעיין בהחלטה. במקביל קיימת אפשרות למזכירות לבצע דיוור של החלטה לצדדים, לעיונם.
מעיון בתיק בית משפט קמא עולה כי החלטת בית משפט קמא המאשרת את תכנית השל"צ נחתמה ביום 7.7.21 שעה 16:53. מזכירות בית משפט ביצעה דיוור של ההחלטה על אישור תכנית השל"צ אך ורק לשירות המבחן וזאת במסגרת דואר אלקטרוני שנשלח ביום 8.7.21 שעה 10:50 וכן בדואר רשום . לא בוצע דיוור יזום של ההחלטה לפרקליטות או לסנגורית. עם זאת מערכת נט המשפט הוציאה את ההתראה האלקטרונית על קיומה של החלטה בתיק לצדדים. הסנגורית, שקיבלה את ההתראה, ביצעה כניסה יזומה לתיק המתנהל בנט המשפט וצפתה בהחלטה. ככל הנראה בפרקליטות לא בוצעה פתיחה יזומה של התיק המתנהל בנט המשפט על בסיס ההתראה שנשלחה , זאת בהתאם לשיטת העבודה שם, וכפועל יוצא לא ידע הפרקליט המטפל על קיומה של ההחלטה.
סבור אני כי טוב הייתה עושה המזכירות לו שלחה דיוור אלקטרוני יזום של ההחלטה לב"כ הצדדים. אי משלוח הדיוור האלקטרוני מהווה, לטעמי, תקלה שיש לבחון לעתיד לבוא. עם זאת התקלה העיקרית היא, ככל הנראה, בשיטת העבודה של מזכירות הפרקליטות. כי הרי חיווי אלקטרוני בנוגע לקיומה של החלטה נשלח לצדדים והראיה היא כי הסנגורית קיבלה את החיווי ועיינה בהחלטה בסמוך למועד שנחתמה. ככל הנראה מזכירות הפרקליטות אינה מנהלת מעקב אחר החיווי האלקטרוני המגיע בתיקים השונים ואינה מעבירה את ההודעה כי יש לעיין בתיק לפרקליט המטפל בתיק (כך ככל הנראה, וכפי שגם עלה מההסברים של הפרקליטה שהופיעה בפני). ראוי כי על רקע נסיבות המקרה שבא בפני במסגרת הליך זה תעשה בחינה של נהלי העבודה גם בפרקליטות כדי למזער את האפשרות לתקלות מסוג זו שאותרה במסגרת הדיון בתיק זה.
כאמור, לא ראיתי בתקלה זו עילה לעכב את ביצוע השל"צ, וזאת מהטעמים שפורטו. ראוי כי התקלה תיבחן ותת וקן לעתיד לבוא. עם זאת, במכלול הנסיבות, אינני רואה עילה לעכב את ביצוע גזר הדין, לרבות רכיב השל"צ שהמשיב כבר החל בביצועו.
החלטה זו ניתנה בהעדר הצדדים והמזכירות תוודא העברתה לב"כ הצדדים.
עותק מההחלטה יועבר גם לפרקליטת המחוז, לעיונה, כדי לבחון את השתלשלות העובדות בדיוור ההחלטה במקרה שבפני ולשקול צעדים למניעת תקלות לעתיד . עותק גם יועבר לידיעת המזכיר הראשי של בית משפט השלום בחיפה.

ניתנה היום, ז' תשרי תשפ"ב, 13 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.

רון שפירא, נשיא


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אופיר אלבז
שופט :
עורכי דין: