ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרית רביבו נגד ליהי מור מועלם :


בפני כבוד ה שופט בן ציון ברגר

מבקשים

שרית רביבו

נגד

משיבים
ליהי מור מועלם

החלטה

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה להשכיר את ביתה לכל מטרה שאיננה למגורים ובכלל זה למטרות חופשה, אירוח ונופש.
המבקשת מציינת כי היא ובעלה (שאינו צד לבקשה) רכשו ביום 9.11.2016 בית מגורים בהרחבה במושב עין יעקב. ככול הנראה המבקשת אינה מתגוררת בבית מאז רכישתו ועד מועד הגשת הבקשה שכן טענה שהיא עתידה להיכנס לגור בביתה בשבועות הקרובים.
לטענתה במגרש הצמוד לביתה מצוי ביתה של המשיבה אשר עושה שימוש ביחידות הדיור לצורכי נופש ואירוח (צימרים) במקום למגורים . המבקשת טוענת שלא פנתה למשיבה עד כה שכן לא התגוררה בבית.
לטענת המבקשת נודע לה שהמשיבה מתכוונת לעזוב את בית המגורים ולהפעילו כמתחם נופש- וילת אירוח, כראיה לכך, צורפו פרסומים שונים. הפעלת בית המגורים כוילת אירוח תגרום למבקשת מטרד חמור ולא תאפשר לה שימוש סביר בביתה.
המבקשת טוענת שהבקשה לצו מניעה זמני נסמכת על חוזה הפיתוח בין רמ"י לבין המשיבה המגדיר את הקצאת המגרש למגורים, על הפרת חוק רישוי עסקים וחוק התכנון והבניה, ועל עילת מטרד ליחיד.
המשיבה מנגד מכחישה אחת לאחת את טענות המבקשת טוענת שהשימוש ביחידת הדיור שלה הוא למטרות מגורים בלבד. בעוד ש-2 היחידות הנוספות הממוקמות בקומה התחתונה של המגרש משמשות לאירוח בהתאם לתוכנית ג/10535 המאפשרת ייעוד מגורים ואירוח במגרשים .
לטענת המשיבה, המבקשת מבססת את הבקשה על שמועות חסרות בסיס והפרסומים שהוצגו מתייחסים ליחידת האירוח של הוריה הנמצאת במקום אחר במושב (בחלק הוותיק של המושב).

ביום 12.7.21 נדונה בפני הבקשה לצו מניעה זמני , לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והנספחים השונים , לא נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד שכן, הצגת הדברים על ידי המבקשת יש בה כדי להטעות ולו גם בשל העובדה שעל פי התוכניות והיתר הבניה ניתן לבנות בכל מגרש עד שתי יחידות אירוח (צימרים) לצד בית המגורים העיקרי. לכן קבעתי בהחלטה הנ"ל :
" לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה איני סבור שיש להעתר לבקשה במעמד צד אחד אלא יש לבחון את הבקשה במעמד שני הצדדים ובנוכחות נציג מוסמך של המושב ולהלן טעמי:

על פי חוזה החכירה שצורף נראה כי בכל מגרש ניתן לבנות את בית המגורים ועוד שטח המיועד לקייט (צימרים).
על פי הנטען בבקשה יש למשיבה היתר בניה ואישורים להפעלת הצימרים.
מתוכן ההתכתבויות והפרסומים שצורפו עולה שמתחם הבית שבו שני צימרים פועל מזה תקופה ממושכת ועוד בטרם רכשה המבקשת את ביתה. יתר על כן, מההתכתבות בין הצדדים עולה לכאורה מדברי המשיבה שבית המגורים להבדיל מהצימרים אף הוא מושכר למשפחות לצורכי חופשה.
לא הובהר במסגרת הבקשה האם מצתה המבקשת את כל האפשרויות העומדות לרשותה כגון פנייה לנציגים המוסמכים של המושב , פנייה למח' רישוי עסקים במועצה האזורית ו/או אפילו לרמ"י .

שקלול של כל ההיבטים לעיל מביא למסקנה שיש לערוך בירור מוקדם בטרם מתן צו או דחייתו.
במיוחד כאשר אין כל מניעה על פי דין להפעיל במקום מתחם קייט הבנוי מהפעלה של צימרים כפי שהדבר נעשה בפועל".

ביום 20.7.21 קיימתי דיון במעמד הצדדים וכן, במעמד מזכיר המושב.
בדיון העיד מר שומר מזכיר המושב אשר אפיין בעדותו את המושב כמושב שעיקר פרנסת תושביו הוא על תיירות וקייט והדבר נעשה כחלק ממדיניות רחבה של הגורמים המיישבים נוכח מצב החקלאות בארץ. להלן תמצית מעדותו:
"המושב עצמו הוא תיירותי. הבסיס שלו הוא מושב חקלאי, נוסד בשנת 53, משנות 00 בערך לאור המצב החקלאות בארץ נעשתה הכוונה גם מצד המיישבים לעבור לנופש ותיירות כמקור פרנסה, לא סמכנו יותר על החקלאות. ולכן כמעט 60% מהמושב מתפרנסים על בסיס נופש ותיירות.
כשאני מגדיר נופש ותיירות מבחינת המושב זה אומר שאנשים חברים מהמושב או בכלל כולל ההרחבות ניתנה להם האפשרות וזה לא מחייב להקים 2 יחידות ארוח בתוך המגרש, מתחת או מעל. אז הם רשאים לארח אנשים וזה מקור הכנסה שלהם. ואז הם מתפרנסים מזה. אין כלל כמה אנשים יבואו, האם גזע כזה או כזה או מין כזה או אחר. מי שמגיע והוא נורמטיבי הוא בא ואז מתפרנסים ממנו. אם הוא מגיע לשירה, ריקודים או תפילה אין לנו מעקב ולא כתוב אם יש מניעה או לא. ......" (פ' עמ' 2).
עיון בחוזה החכירה שצורף לבקשה מעלה שנושא השימוש במגרש לצורך בניית צימרים מובנה בחוזה החכירה:

כאן המקום להוסיף שב"כ המבקשת ציין בדיון שכוונת הסעד לצו מניעה זמני היא למנוע את הפיכת בית המגורים העיקרי למתחם אירוח ולא להגביל את השימוש בצימרים : " אני עומד על העניין שצו המניעה דכאן הוא אך ורק על בית המגורים".

דיון
לאחר שבחנתי את טענות המבקשת איני נעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני.
ראשית , המבקשת אינה מתגוררת בבית המגורים שלה ומתבססת על שמועה ששמעה ועל פרסומים שונים שלכאורה מתייחסים לביתה של המשיבה (יחידת הדיור העיקרית) פרסומים שהוכחשו על ידי המשיבה שהסבירה שהפרסומים מתייחסים לבית הוריה הנמצא במקום אחר במושב.

טענות המבקשת לפיהן למטרד ליחיד אינן מבוססות הן לנוכח העובדה שעל פי היתר מראש ניתן לבנות בכל מגרש יחידת אירוח של עד 40 מטר ובסה"כ שתי יחידות בשטח של 80 מטר. המשיבה בעניין זה אינה שונה מיתר חברי המושב כפי שהעיד גזבר המושב ובנתה על פי היתר שתי יחידות אירוח. השימוש ביחידת אירוח אינו מוגבל בדרך כלשהו למספר אנשים כפי שמבקש ב"כ המבקשת להציג כאילו צימר מיועד לבני זוג או למשפחה מצומצמת אלא העיקר הוא האופן שבו משתמשים ביחידות האירוח ובמקרה דנן לא הובאה כל ראיה שהשימוש בצימרים נעשה באופן לא סביר. יתר על כן, המבקשת לא הצביעה על שימוש לא סביר ביחידת המגורים העיקרית של המשיבה מלבד השמועות והפרסומים לכאורה שהמוכחשים על ידי המשיבה. לכן, לא רק שלא הועמדה תשתית ראייתית ולו גם ראשונית לעוולת המטרד יש לראות במדיניות המותוות על ידי הרשויות לעסוק בתיירות נופש באמצעות מתן היתר מראש לבניית יחידות קייט כל אחת עד 40 מטר כסותרת מכללא את טענות המבקשת לעוולת המטרד כל שכן, לא הוכח בפני מטרד כאמור , כל שכן כאשר הצימרים מופעלים מזה תקופה ממושכת. יתר על כן, בהתייחס לדירת המגורים העיקרית לא הוכח שיחידה זו הושכרה כמתחם אירועים או אם הושכר האם נעשה בו שימוש החורג מגבולות הסביר.
יש לזכור כדי ליצור מטרד אין צורך להשכיר את יחידת האירוח כמתחם אירוח או לצאת ממנו ודי שהמשיבה תנהל אורח חיים של מסיבות, קריוקי , בינגו וכל פעילות העלולה ליצור רעש והזמנת אורחים רבה כאשר היא עצמה מתגוררת ביחידה המגורים העיקרית ואולי אף משתתפת באותן מסיבות. האם בעל נכס/דירה אינו יכול לעשות מסיבה בביתו? התשובה כך היא חיובית אך מותנית בשימוש סביר דהיינו שמירה על עוצמת רעש מותרת, שמירה על שעות הרעש, שמירה על ניקיון, ומניעת הפרעה לאחרים.
ברור אפוא, שבהעדר ממצאים על מטרד בפועל אין לבקשה למתן צו מניעה זמני בסיס ראייתי כל שכן כפי שלמדנו שמרבית תושבי המושב עין יעקב עוסקים במתן שירותי נופש וקייט בהיתר כפי שהעיד מזכיר המושב.
יתרה מזאת, מזכיר המושב מר שומר אף העיד שהמוסדות המיישבים מכוונים את תושבי המושב לעסוק בתיירות כמקור פרנסה ועמדת המושב עצמו היא לאפשר לתושבי המושב לעסוק בתיירות נופש כפי שהעיד:
"עמדה כללית של המושב שכל המוסדות המיישבים דוחפים אותנו לכיוון זה כמקור פרנסה.
יש מדיניות כשאתה עושה הרחבות הבית שאותו משתכן בונה הוא בעקרון למגורים אבל יש לו אפשרות לשתי יחידות – צימרים כדי להתפרנס מהם. אבל יש אפשרות ואנו לא מתנגדים כי אדם שבונה בית ויש לו 2 יחידות ארוח ומחליט לצאת לקנדה לשנה ומשכיר את הבית. אין לנו התנגדות. הבית הוא בית מגורים עם שייכות לנופש. אין לנו התנגדות שאותו אחד יצא לקנדה ואותו אחד ששוכר ממנו ימשיך את מה שהוא התחיל בהפעלת 2 יחידות.
נניח לבן אדם יש צימר 40 מטר הוא החליט לארח בתוך הצימר 40 אנשים, מבחינתנו אין מניעה ובלבד שזה יהיה בצימר. בית המגורים ישמש כבית מגורים.
לשאלה האם אנו במסגרת המושב יש לנו מנגנון בקרה לגבי התנהלות החברים ואין לנו מנגנון של מבקר ולא עושים סיורים בביתם. ברגע שאותו מתיישב שגר בבית ויש לו ילדים בגן או בבית הספר מבחינתי הוא גר במושב. מותר לו להתפרנס משני הצימרים".

לאור האמור ובהעדר כל תשתית ראייתית למתן צו מניעה זמני בשים לב שאפשרות הנופש והקייט בצימרים הצמודים ליחידות הדיור העיקריות מובנות בחוזה החכירה של רמ"י עם כל תושב במושב ואין מניעה לקבל היתר לבנייה של הצימרים ולא הוכח בפני כי באיזה מסגרת חוקית נקבעו הגבלות על מס' המשתמשים בצימר , הרי שאופן השימוש ביחידת הדיור העיקרית ובצימרים הצמודים נעשה על בסיס של עקרון סבירות השימוש.

במקרה הנדון וכפי שציינתי לעיל, לא שוכנעתי שהמשיבה חרגה משימוש סביר בביתה (יחידת הדיור העיקרית + שני צימרים צמודים). לכן, הבקשה לסעד זמני של צו מניעה זמני נדחית.

מאחר והבקשה עוסקת ביחסי שכנות (המבקשת והמשיבה) כשל כל אחד מהצדדים זכות קניינית בביתו, אני סבור שעל מנת שלא להחריף את מערכת היחסים בין הצדדים, כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' תשרי תשפ"ב, 13 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שרית רביבו
נתבע: ליהי מור מועלם
שופט :
עורכי דין: