ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניסן שמש נגד בכור ניסנוב :

לפני כבוד ה שופט מוחמד חאג' יחיא

התובע

ניסן שמש
ע"י ב"כ עו"ד ציון גבאי

נגד

הנתבע
בכור ניסנוב
ע"י ב"כ עו"ד אייל שטרנברג

החלטה

לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים לעניין הבקשה לסילוק התביעה על הסף מפאת התיישנות, הגעתי לכלל דעה, כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות, וכי מקומה של טענת ההתיישנות להתברר בהליך גופו. אסביר.

לכאורה, עילות התביעה התיישנו זאת בהינתן מועד ההלוואה האחרונה שניתנה – כנטען על-ידי התובע – לנתבע (22.4.2007). התביעה הוגשה רק ביום 28.7.2020. ואולם, מנגד, נשען התובע על הוראות סעיפים 7 ו-8 בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 אשר משעות את מרוץ ההתיישנות. לדבריו, מעולם לא שקט על שמריו וכי פקד את הנתבע השכם והערב וזה הבטיח לו הבטחות שווא. בשנת 2015 השיב הנתבע לתובע סך 35,000 $ כחלק מפירעון ההלוואות. טענה זו מגובה בתצהיר של אחי הנתבע (צורף לכתב התביעה). לדברי התובע (סעיף 12 בתגובתו), רק בשנת 2015 "נודע שלא יקבל את כספו חזרה".

ובכן, השתהות התובע בהגשת תביעתו מעוררת קושי רב שכן חלפה שנה למצער בין התיישנות ההלוואה האחרונה לכאורה ועד גילוי הידיעה הנטענת. למיותר לציין, כי קושי זה עולה בעוצמתו ביחס להלוואות הקודמות, כל שכן ביחס להלוואה מחודש 10/2004 שתקופת פירעונה כפי שנטען היא 10 חודשים ממועד נטילתה.

ואולם, אינני מתעלם מטענתו העובדתית של התובע לפיה במרוצת השנים, לכאורה, נתן הלוואות לנתבע (כך נטען) וזה טרם פרע אותן. התובע טוען כי נתן אמון בנתבע. בנדון דנן, עולות שאלות עובדתיות רבות, בין השאר: האם הלוואות אלו, ככל שניתנו לנתבע, היו מהתובע או מבני משפחתו; האם אלו נפרעו במלואן או בחלקן, ובכל מקרה, מה פשר מסמכי "היתר-עסקה" שחתום עליהם הנתבע לכאורה; מדוע התובע המשיך ליתן הלוואות לנתבע במרוצת השנים שעה שהאחרון אינו פורע למצער את הקודמות; מה הסברו של הנתבע לתשלום סך 35,000 $ שאחיו העיד בתצהירו כי הוא (הנתבע) השיב לתובע (סעיף 9 בתצהיר), ועוד שאלות שבעובדה.

לא אכחד, התביעה אינה נקייה מספקות ומקשיים לכאורה הן בהקשר זה הן בנושאים נוספים. עם זאת, היא מעוררת כאמור שאלות שבעובדה, ובכל אופן, בחינת התחולה של סעיפים 7 (בעיקר) ו-8 בחוק ההתיישנות, מצריכות בירור עובדתי. לא התרשמתי כי מדובר בבירור מורכב במיוחד, אך מקומו להיעשות בתביעה גופה.

הלכה מושרשת בפסיקתנו לפיה סילוק על הסף של תביעה הוא סעד קיצוני שיינתן רק במקרים בהם ברור, כי גם אם יוכחו מלוא הטענות בכתב התביעה, אין אפשרות של ממש שהתובע יוכל לקבל את הסעד המבוקש על-ידו [רע"א 8524/10 טיב הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' פרימיום קלאס בע"מ (31.1.2011); רע"א 410/11 סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ נ' רו"ח ברדיצ'ב (3.10.2011)]. עוד מורה פסיקתנו, כי ככלל, כאשר נדרש בירור עובדתי על מנת להכריע בבקשה לסילוק על הסף, הדבר מצדיק לדחות את הבקשה ולאפשר את המשך הבירור במסגרת ההליך גופו [רע"א 2127/18 ארבל מרכז גריאטרי בע"מ נ' משרד הבריאות (31.12.2018); רע"א 3910/19 ש.ח. פארק פיתוח וגינון (1986) בע"מ נ' עיריית מעלות (10.7.2019)].

ביישום של הלכות אלו על המקרה לפנינו, קובע בזאת שהבקשה לסילוק על הסף נדחית, אך מקומה של טענת ההתיישנות להתברר בהליך גופו [רע"א 6938/19 דני אילני נ' פייר ברוך (20.8.2020)].

מובהר למען הסר ספק, כי אין בהחלטה זו, הבעת עמדה ביחס ליתר טענות התביעה וההגנה, וטענות הצדדים בנדון שמורות להם.

לקידום ההליך, מורה לתובע להגיש את תצהיריו וראיותיו תוך 45 יום.

הנתבע יגיש את תצהיריו וראיותיו, תוך 45 יום לאחר מכן.

מובהר, כי אי-הגשת תצהירים וראיות בפרק הזמן שנקבע, יכולה להביא למחיקת ההליך, לחיוב בהוצאות לטובת הצד שכנגד או לטובת אוצר המדינה.

נקבעת בזאת ישיבת קדם-משפט לאחר תצהירים, ליום 31.1.2022 בשעה 10:00. מובהר כי גם התובע והנתבע עצמם מתבקשים להתייצב לדיון במועדו.

שאלת ההוצאות תתברר בסוף ההליך.

המזכירות – להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, ו' תשרי תשפ"ב, 12 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ניסן שמש
נתבע: בכור ניסנוב
שופט :
עורכי דין: