ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דורון בוק נגד דומיקאר בע"מ :

לפני כבוד ה רשמת הבכירה ליאת ירון

תובע

דורון בוק

נגד

נתבעת
דומיקאר בע"מ

פסק דין

ביום 5.7.20 הוגשה התביעה דנן, שעניינה נזק שנגרם לרכב התובע כתוצאה מתאונה, שהתרחשה ביום 24.2.17, בה היה מעורב רכב הנתבעת (להלן: "התאונה").
במסגרת התביעה, מבוקש לפסוק הסך של 8,940 ₪, הכולל סך של 800 ₪ בגין השתתפות עצמית בה נשא התובע, סך של 1,140 ₪ בגין השתתפות עצמית לירידת ערך בה נשא התובע, סך של 2,000 ₪ בגין "אי נוחות בזבוז זמן ועוגמת נפש", וסך של 5,000 ₪ בגין "התייקרות פרמיה".

ההליכים שקדמו למתן פסק הדין וטענות הצדדים

עובר להגשת התביעה דנן התנהלו שני הליכים נוספים ביחס לתאונה, בין הנתבעת בהליך דנן למנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ, שבטחה את רכב התובע בעת הרלבנטית - האחד במסגרת תא"מ 33974-03-18 והשני במסגרת תא"מ 7828-11-19.

ביום 5.11.19 ניתן פסק דין בתא"מ 33974-03-18, במסגרתו אושר הסכם פשרה בין הצדדים לאותו הליך, בו נקבע כי התובע נושא באחריות של 60% להתרחשות התאונה ונהג רכב הנתבעת נושא באחריות של 40%. באותו פסק דין נקבע כי חלוקת האחריות האמורה תחייב גם במסגרת תא"מ 7828-11-19, תוך שסכומי הפיצוי וההוצאות, לרבות שכ"ט עו"ד, הוכתבו לפרוטוקול (להלן: "פסק הדין בהליכים האחרים").

התביעה דנן הוגשה כאמור לאחר מתן פסק הדין בהליכים האחרים.
ביום 7.9.20 הוגש לתיק כתב הגנה מטעם הנתבעת.
ביום 9.10.20 שולם לתובע על ידי הנתבעת סך של 776 ₪, המהווה 40% מסכום ההשתתפויות העצמיות בהן נשא התובע (סך סכום ההשתתפויות העצמיות מסתכם ב- 1,940 ₪), זאת בהתאם לחלוקת האחריות שנקבעה בפסק הדין בהליכים האחרים.
הסך האמור שולם באמצעות שיק (להלן: "השיק").

במעמד הדיון שהתקיים לפני, הבהיר התובע כי מששולם הסכום האמור, הוא תובע את סכום אגרת בית משפט בגין הגשת התביעה דנן בתוספת שכר טרחת עו"ד, שכן התשלום בוצע על ידי הנתבעת מעבר לשלושים ימים מעת משלוח דרישתו הראשונה לתשלום עובר להגשת התביעה, וממילא בוצע מעבר לשלושים ימים מעת הגשת התביעה, והכל בניגוד לקבוע בחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח").
כן הבהיר, כי מבוקש היתר לפיצול סעדים על מנת שיוכל לתבוע את הנזק בגין הפסד הנחת היעדר תביעות, אם וככל שנגרם כתוצאה מהתאונה מושא התביעה.

מנגד, טוענת הנתבעת כי התובע אינו זכאי לתשלום סכום ההוצאות ושכר טרחת עו"ד שעה שלא פנה אליה עובר להגשת כתב התביעה על מנת לייתר ההליך הנוכחי, והכל כאשר קיים מעשה בית דין נוכח פסק הדין בהליכים הקודמים.
עוד טוענת הנתבעת, כי ממילא לא הוכחו ראשי הנזק הנתבעים בגין "אי נוחות, בזבוז זמן ועוגמת נפש" ו- "התייקרות פרמיה", ומשכך התובע לא זכאי לפיצוי בגינם.

הדיון נקבע ליום 3.5.21 אלא שנדחה עקב אי התייצבות הנתבעת. ביום 3.6.21 התקיים דיון אליו התייצבו ב"כ הצדדים, התובע ונציג הנתבעת, עו"ד עמי אביעד (להלן: "עמי").

לאחר הדיון הצדדים הגישו סיכומים וכעת בשלה העת למתן פסק הדין.

הכרעה

בסעיף 23 (א) לחוק חוזה הביטוח נקבע כדלהלן:
"משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו"
בסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח נקבע כדלהלן:
"תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי סעיף 23(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים".
.
התובע אמנם טוען כי ביום 11.3.20 – קרי, עובר להגשת התביעה, נשלח אל הנתבעת מכתב דרישה לתשלום אלא שהאחרונה לא שילמה לו מאום, אך הנתבעת מכחישה האמור, תוך שעמי העיד כי: "לשאלת ביהמ"ש איך אני מתייחס לטענה לפיה הנתבעת קיבלה מכתב דרישה עובר להגשת כתב התביעה אני משיב שלא היה ולא נברא. פעם ראשונה שפנו אלינו היה באמצעות מכתב של ביהמ"ש ולא ראיתי את הטענה" (עמ' 4 שורות 19-21 לפרוטוקול).

התובע לא הציג אסמכתא כלשהי כי אותו מכתב שלטענתו נשלח אל הנתבעת (ועותק ממנו צורף לסיכומי התובע) אכן התקבל אצל הנתבעת – ממילא לא צורף אישור מסירה ומשכך לא הוכחה הטענה האמורה.

לצד האמור, אין מחלוקת כי כתב התביעה הוגש לבית המשפט ביום 5.7.20.
עמי העיד כי כתב התביעה התקבל אצל הנתבעת ביום 28.7.20: "ת. לפי הרישום שלי ב-28.7" (עמ' 5 שורה 2 לפרוטוקול).
בסיכומיה, טענה הנתבעת כי הסכום שולם ביום 7.9.20, אלא שלא הציגה אסמכתא לתמיכה באמור וממילא האמור לא מתיישב עם עדותו של עמי :
"לשאלת ביהמ"ש מתי שולם הסך של 776 ₪ אני משיב ששלחנו שיק ב-7.9.20 לעו"ד חליפה.
הוא נפרע לא משהו מידיעה אישית אבל לפי חשבונות שלנו נפרע ב-9.10.20"
(עמ' 4 שורות 22-23 לפרוטוקול).
אף אם השיק נשלח אל התובע ביום 7.9.20 (וכאמור לא הוצגה אסמכתא לתמיכה באמור) הרי שהסכום התקבל אצל התובע רק ביום 9.10.20.

שעה שהסכום ששולם על ידי הנתבעת התקבל אצל התובע ביום 9.10.20 –בעוד שכתב התביעה הומצא לידי הנתבעת ביום 28.7.21, הרי שהתשלום בוצע לאחר פרק הזמן בן שלושים הימים, הקבוע בסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח.

עמי העיד כי כתב התביעה הועבר על ידי הנתבעת לעו"ד מטעמה ביום בו התקבל – 28.7.20 (עמ' 5 שורה 28 לפרוטוקול), וכי התשלום בוצע לאחר שהנתבעת התייעצה עם עוה"ד מטעמה (עמ' 4 שורה 27 ועמ' 5 שורה 30 לפרוטוקול), אלא שלא מצאתי באמור משום צידוק לביצוע התשלום באיחור, שכן כפי שפורט לעיל, התשלום שבוצע על ידי הנתבעת היווה 40% מסכומי ההשתתפות העצמית בהן נשא התובע , וחושב בהתאם לפסק הדין שניתן בהליכים האחרים עובר להגשת התביעה דנן והיה ידוע לנתבעת (ושלשיטת הנתבעת בעצמה מהווה מעשה בית דין).

מדובר בחישוב אריתמטי פשוט ואף אם לשיטת הנתבעת יתר הסכומים הנתבעים לא הוכחו, היה עליה להסדיר התשלום האמור ללא דיחוי ולא מצאתי כי היתה מניעה כלשהי בנסיבות, להסדירו תוך 30 ימים בהתאם לקבוע בחוק חוזה הביטוח.

עמי נשאל אודות המועד ביצוע התשלום והעיד כי: "ת. אם מדברים על חובות אז חובה של תום לב. מבחינתי מרגע שהוגשה תביעה משפטית אני במשטר של תקנות סדר הדין האזרחי. המועד הקובע הוא המועד להגשת כתב ההגנה. ואכן הסכום שלא שנוי נשלח במועד" (עמ' 5 שורות 22-24 לפרוטוקול).
לא מצאתי כי באמור יש מענה ענייני לשאלה מדוע שולם לתובע התשלום שאינו שנוי במחלוקת, באיחור.

אף אם בסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח המילה "תביעה" נזכרת במובן דרישה מהמבטח (ובהקשר זה ראו את שנקבע בע"א 3812/91 ג'רייס נ' "אריה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ פ"ד מח (3) 441), הרי שלא מצאתי כי שעה שהוגשה נגד המבטחת תביעה לבית המשפט, האמור פוטר את המבטחת מתשלום סכום שאינו שנוי במחלוקת בהתאם לסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח, ובמסגרת הזמנים הקבועים שם, שכן כתב תביעה ממילא מהווה דרישה מפורשת לתשלום תגמולי ביטוח.

בנסיבות אלה, ממילא לא שוכנעתי כי כטענת הנתבעת התובע התנהל בחוסר תום לב עת הגיש התביעה דנן, שכן גם לאחר הגשתה לא ראתה הנתבעת לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת במועד – מה שיכול היה לייתר המשך ניהול ההליך ולחסוך בהוצאות.
למען הסדר הטוב אוסיף, כי הסכום לא שולם לתובע באמצעות העברה בנקאית בהתאם לקבוע בסעיף 27א לחוק חוזה הביטוח, מבלי שניתן טעם ענייני לכך.

בהינתן האמור, אני מקבלת טענת התובע לפיה על הנתבעת לשאת בהוצאות ההליך ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע (בנוסף לסכום ששולם לו על ידה) את סכום האגרה בגין ההליך דנן בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך של 1,200 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים מעת המצאת פסק הדין לידי הנתבעת, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

מתירה לתובע לתבוע הפסד בגין היעדר הנחת תביעות, אם וככל שנגרם הפסד כאמור כתוצאה מהתאונה מושא התביעה, ובהתאם לחלוקת האחריות בפסק הדין בהליכים הקודמים (קרי- 40% מההפסד).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 60 ימים.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ב, 12 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דורון בוק
נתבע: דומיקאר בע"מ
שופט :
עורכי דין: