ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניס קושניר נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט ניצן סילמן

העורר

דניס קושניר

נגד

המשיב
מדינת ישראל

החלטה

1. ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט שלמה מיכאל ארדמן) בתיק מ"ת 39384-05-21 מיום 1.9.21.

2. כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש – בת זוג, עבירת תקיפת סתם – בן זוג. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים.

3. עניינו של העורר הובא בפניי במסגרת הליך קודם עמ"ת 58457-05-21 מסגרתו בחנתי את חומר הראיות בתיק, וראיתי לקבוע כי קיים קושי בהגדרת העורר והמתלוננת כבני זוג, קיים קושי בקביעה כי העבירות בוצעו על רקע שימוש באלכוהול, אך קיים מסד ראייתי, לכאורי, לאישומים עצמם, הגם שמסד זה אינו חף מקשיים.

4. נוכח ריבוי הקשיים הושב התיק לבית משפט קמא ונוכח הקשיים הראייתיים הורה בית המשפט קמא ביום 10.6.21 על שחרור העורר לחלופה, מעצר בית מלא, בבית אחות העורר בנהריה.

5. ביום 24.8.21 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, מסגרתה ביקש לאפשר לו "חלונות התאווררות" בהיקף של 4 שעות ביום.

6. ביום 1.9.21 דן בית משפט קמא בבקשה, התיר חלון של פעם בשבוע למשך שעתיים, והפנה את עניינו של העורר לשירות המבחן לבחינת הקלות נוספות בתנאי מגבלות החירות המוטלים על העורר. על החלטה זו נסב הערר.

7. שמעתי היום טענות הצדדים באריכות. המקרה אכן מעורר התלבטות, עת נוכח הקושי הראייתי, היעדר עבר לחובת העורר, והתנהלותו הנורמטיבית לכאורה עד הלום, ניתן היה לשקול גם הקלות נוספות. עם זאת, לאחר שהתלבטתי, סבורני כי בשלב זה אין מקום להתערבות בהחלטת בית משפט קמא.

8. ראשית, ספק אם פרק הזמן שחלף עד הלום מצדיק עיון מחדש. אזכיר, כי אמנם מושג חלוף הזמן הינו מושג גמיש אך בין יתר השיקולים יש להביא בחשבון קירבת מקום המתלוננת (וכאן מדובר באותה עיר), הליכי טיפול (וכאן אין הירתמות טיפולית לעת זו), וכן חומרת המגבלה על החירות (ראה בש"פ 3221/19 עבד אלרחמן נ' מ"י). ככל שתנאי מגבלת החירות חמורים יותר, פרק הזמן לבחינה יתקצר.

9. שנית, למעשה מדובר בהחלטת ביניים – בית משפט קמא לא הכריע בבקשה לפתיחת חלונות, אלא הקל קמעא והפנה לתסקיר. ככלל התערבות בהחלטות ביניים מצומצמת.

10. שלישית, הקושי הראייתי כבר שוקלל בהעדפת חלופה, במיקום אשר הוצע, אף בלא המתנה לתסקיר. יש לזכור כי סופו של יום, נקבע כי קיימת תשתית, וגם אם הגדרת בני זוג אינה קיימת, הסוכנות הספציפית עדיין עומדת. כשם שקיימת מקבילית בין עוצמת הראיות לבין העדפת חלופה, קיימת מקבילית בין עוצמת העילה לבין תנאי מגבלות החירות, וזאת גם כאשר עוצמת הראיות מוחלשת, ראה לעניין זה בש"פ 4738/14 פלוני נ' מ"י.

11. רביעית, ואולי עיקר - להבנתי אמורה המתלוננת להעיד ביום 3.10.21. מדובר בפרק זמן של עוד כ 20 ימים בלבד. יש לנקוט זהירות בשינוי תנאי מגבלות החירות, במיוחד במיקום החלופה, ויש להעדיף לבחון את השינוי לאחר עדות המתלוננת. על כן, גם בהינתן כי המתלוננת ביקשה לבטל תלונתה, דבר שאינו נדיר בנסיבות דא, מוטב לשקול השינוי לאחר העדות, במיוחד כשפרק הזמן אינו רב עד מועד הדיון.

12. בנסיבות אלה, ככל שתסתיים עדות המתלוננת, ניתן יהיה לשוב ולעתור ואולי להקל הקלות נוספות, אף טרם קבלת התסקיר (במיוחד לאור לוחות הזמנים הקיימים כיום לקבלת תסקיר למי שאינו עצור), להרחיב את כמות הימים, והכל על מנת לאזן בין החומרה, המסוכנות וחזקת החפות.

לעת זו, איני רואה להתערב.

ניתנה היום, ו' תשרי תשפ"ב, 12 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דניס קושניר
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: