ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוני גואטה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת תמר עציון פלץ
נציג ציבור (עובדים) מר יצחק רוזנברג

התובע
יוני גואטה
ע"י ב"כ עו"ד פנחס בראל
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אירית רייכנברג

פסק דין

התובע, יליד 1979, הועסק כמנהל סניף ברשת לממכר המבורגרים החל מיום 1.1.2019 ועד ליום 17.4.2019, ו מבקש מבית הדין לקבוע כי הפגימות שמהן סובל בשתי ברכיו מהוות פגיעה בעבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה.
תמצית טענות הצדדים :
התובע טוען כי עבודתו כמנהל סניף של רשת לממכר המבורגרים (להלן: המסעדה) נמשכה בין 10 ל- 12 שעות ביום על פני שישה ימים בשבוע , ובכל יום עבודה נדרש לעלות ולרדת כ- 20 מדרגות מספר רב של פעמים (כשעה וחצי-שעתיים ברציפות מדי בוקר, ופעמים רבות נוספות במהלך היום). זאת, תוך נשיאת סחורות ומשאות כבדים. פעולות חוזרות ונשנות אלה גרמו לתובע נזק מצטבר בברכיו, והובילו לקרע במיניסקוס בברך שמאל והחמרה במצב ברך ימין (שאף לאחר שנפגעה בעבר חזר התובע לתפקוד מלא). להוכחת תביעתו צירף התובע חוות דעת מטעם ד"ר ליאור דיין, שלפיה קיים קשר סיבתי בין הליקויים בברכיו של התובע לבין תנאי עבודתו לפיכך, טוען התובע, כי הוכיח תשתית עובדתית מתאימה להוכחת מיקרוטראומה, המצדיקה להורות על מינוי מומחה.
הנתבע סבור כי דין התביעה להידחות מאחר שהתובע לא הניח תשתית עובדתית מתאימה להוכחת מיקרוטראומה. לטענת הנתבע, התובע לא הוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, על פני פרק זמן משמעותי בשגרת עבודתו, ואף תקופת העבודה המיוחסת לפגיעה נמשכה זמן קצר בלבד (כשלושה וחצי חודשים), ומהווה שיקול נוסף אשר בהצטרפו לשיקולים נוספים מצדיקים אי מינוי מומחה.

דיון והכרעה
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995 מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה.
פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה תוכר , על פי הפסיקה, אם הוכח כי "במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסיבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/0-77 מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988)). על מנת להניח תשתית עובדתית כאמור נדרש המבוטח להוכיח "רצף אירועים חוזרים ונישנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. ביחס למהות התנועות נקבע כי הן אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. כן נקבע כי תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו.
יחד עם זאת, יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"" (עב"ל (ארצי) 53422-03-15 בכור - המוסד לביטוח לאומי, 6.3.2016, בסעיף 18 לפסק הדין והאסמכתאות שם ).
אשר לתקופת העבודה שבמהלכה עבד המבוטח הפסיקה לא הגדירה פרק זמן מינימאלי כתנאי להכרה במנגנון פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, אך "תקופה של פחות משנה על פי הפסיקה הינה שיקול שבהצטרפו לנסיבות נוספו ת אינו מצדיק מינוי מומחה רפואי (עב"ל (ארצי) 35304-06-18 יצחק ביטון - המוסד לביטוח לאומי, 25.3.2019, והאסמכתאות שם, להלן: פסק דין ביטון).
ביחס לפגימה בברכיים על פי תורת המיקרוטראומה נפסק, כי על המבוטח להוכיח "רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות, או חבלות בברכיים חוזרות ונשנות ללא הרף על פני ציר הזמן" (עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון (8.3.2010) , להלן: פס"ד בן סימון).
לאחר שבחנו את התשתית העובדתית שהניח התובע בפנינו, בראי ההלכה הפסוקה שהובאה לעיל השתכנענו, כי לא עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, לצורך מינוי מומחה.
ראשית, אשר לקיומן של תנועות זהות או זהות במהותן, ספק רב אם ניתן לבודד את פעילות העלייה במדרגות מכלל הפעולות הפיזיות שביצע התובע בעת עבודתו במסעדה, וניכר כי התובע ביצע פעולות מגוונות.
כך, בתביעת ההכרה שהגיש לנתבע תיאר התובע את תנאי עבודה ככוללים "עמידה ממושכת, העלאת סחורות במדרגות" (סעיף 3 לטופס התביעה מיום 28.4.2019), ובשאלון למבוטח בגין מיקרוטראומה ברכיים (להלן: שאלון למבוטח) ציין התובע, כי "לצורך העלאת הסחורות למעלה צריך להתכופף ולהרים ארגזים לקומה השניה והורדת אוכל מוכן מהמטבח בקומה השניה לפס שנמצא בקומה הראשונה. צריך להוציא שולחנות וכסאות החוצה כדי לשטוף את המסעדה" ( סעיף ב2 לשאלון למבוטח). ודהיינו, התובע תיאר עבודה מגוונת של עמידה, כיפוף, עלייה במדרגות, הרמת שולחנות וכסאות ופעולות ניקיון (וראו גם בעדותו של התובע, פרוטוקול דיון 9.6.2021, עמ' 2 ש' 29-31 ועמ' 1 ש' 1-34).
גיוון זה עולה גם משאלון למעסיק בגין מיקרוטראומה (להלן: שאלון למעסיק) שבו ציין מנכ"ל המסעדה, מר אשר לו, כי התובע היה אחראי על ניהול הסניף ועל "כל פעולות המסעדה בין השאר ניהול מלאי ומחסן, שירות לקוחות, ניהול מטבח, ניהול צוות וניקיונות" (ראו בסעיף ההערות ובסעיפים 2 ו- 9 לשאלון למעסיק).
שנית, ואף אם ניתן היה לבודד את העלייה והירידה במדרגות מכלל הפעולות, הרי שלא עלה בידי התובע להוכיח כי מדובר ב תנועות חוזרות ונישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודתו.
בסעיף 4 לשאלון למבוטח ציין התובע כי מדי בוקר הוא מבצע פעולות תפעול משך כשלוש שעות, ולאחר מכן "עבודת פס על הרגליים". בסעיפים 7-8 לשאלון ציין, כי הרמת והורדת המשאות במדרגות לא נמשכו ברציפות על פני כל היום אלא כשעה-שעתיים בלבד, שמתוכן "שעה- שעה וחצי בבוקר ואחר הצהריים השלמות". תיאור זה מתיישב גם עם האופן שבו תיאר התובע את עבודתו בעדותו, ומלמד כי העלייה והירידה במדרגות נמשכו פרק זמן קצר משנטען.
לכך יש להוסיף, כי תקופת עבודתו של התובע במסעדה נמשכה כשלושה וחצי חודשים בלבד, ומדובר בנתון המצדיק, בהצטרפו לנסיבות שתוארו לעיל, את דחיית התביעה ( ראו פסק דין ביטון, לעיל, וההפניות שם).
לפיכך, הרי שלא עלה בידי התובע להוכיח תנועות זהות/זהות במהותן חוזרות ונישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר.
אשר להסתמכות התובע על חוות דעת ד"ר ליאור דיין מיום 28.6.2020, הרי שעיון בחוות הדעת מעלה כי ד"ר דיין ביסס את מסקנתו, בין היתר, על הקביעה כי התובע לא דיווח על כאבים בברך שמאל לפני תחילת עבודתו במסעדה ( סעיף 1 למסקנת חוות הדעת).
אולם, מסקנה זו עומדת בסתירה לתיעוד רפואי שהוצג לתובע בעת חקירתו הנגדית שממנו עולה, כי התובע פנה לד"ר אבירם גולד, אורתופד, ביום 1.6.2016 בגין "כאבים בברך שמאל לאחר עמידה ממושכת, היתה החמרה לאחר משחק כדורגל לפני שבועיים, נחבל גם בקרסול השמאלי" ( מוצג נת/1), וביום 9.11.2016 מתועד ביקור חוזר בפני ד"ר גולד, שבו צוין כי "יש שיפור בכאבים, אך עדיין הכאבים מופיעים בזמן עומס, מתקשה עדיין לשבת על הברכיים" ( מוצג נת/2).
לאור כל האמור השתכנענו, כי לא עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה המצדיקה מינוי מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי שבין הליק ויים בברכיו לבין תנאי עבודתו, והתביעה נדחית.
כמקובל בהליכים מסוג זה, אין צו להוצאות.
זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ה' תשרי תשפ"ב (11 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר יצחק רוזנברג
נציג ציבור (עובדים)

תמר עציון פלץ, שופטת


מעורבים
תובע: יוני גואטה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: