ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פונטביט בע"מ נגד אסתר בורוכוב :

לפני כבוד ה שופטת נועה גרוסמן

מבקשת

פונטביט בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יצחק מנדה

נגד

משיבים

1. אסתר בורוכוב
ע"י ב"כ עו"ד דורון אמיר (לצורך בקשה זו בלבד)
2. מיטל אופיר, עו"ד (נאמנת)
3. כונס הנכסים הרשמי

החלטה

הבקשה והתגובות:

1. לפני בקשת צד ג' לעיון בתיק הפש"ר. המבקשת הסבירה באמצעות תצהירה של עו"ד קרן בן יוסף התומך בבקשה, כי החייבת הגישה כנגדה תביעת נזיקין בבית משפט השלום בפתח תקווה, ת"א 63366-11-16 (להלן: " תביעת הנזיקין"). עוד הסבירה המבקשת, כי לצורך בירור תביעת הנזיקין יש חשיבות גדולה לבירור הכנסותיה ושכרה של החייבת, וכן מצבה הכלכלי הכללי. עיון בתיק הפש"ר יכול ויסייע בכך. ראו סעיף 3 לתצהיר התומך בבקשה.

2. נדרשה עמדת הצדדים הישירים לתיק. הנאמנת אשר לפי הוראות פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: " פקודת פשיטת רגל") נכנסת בנעלי החייבת בפן הכלכלי, הביעה הסכמתה למבוקש בהודעה מיום 26.8.2021. לעומת זאת, החייבת המשיבה 1 שהיא התובעת בתביעת הנזיקין, הגישה עתה התנגדות לבקשה. שם נטען, כי יש לה זכות מוקנית לשמירה על פרטיותה (סעיף 4 לתגובה מיום 9.9.2021). עוד טענה החייבת, כי הדרך הנכונה שעל המבקשת צד ג' להלך בה , היא הגשת בקשה באמצעות בית המשפט בו מתבררת תביעת הנזיקין (סעיף 5 לתגובה מיום 9.9.2021).

הדין והפסיקה:

3. המסגרת הנורמטיבית לשאלת זכות העיון בתיקי בית המשפט והיקפה מוסדרת בתקנות בית המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון").
תקנה 4 לתקנות העיון, היא זו העוסקת במבקש שאינו בעל דין.

4. במסגרת בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם בנבו, 8.10.2009) (להלן: "בג"צ האגודה לזכויות האזרח") שורטטו על ידי כבוד הנשיאה דאז בייניש (בהסכמת כבוד השופט (כתוארו אז) גרוניס וכבוד השופט לוי, גבולותיה, עקרונותיה ואופן יישומה של תקנה 4 לתקנות העיון.
בבג"צ האגודה לזכויות האזרח, נקבעו בין היתר העקרונות הבאים: נקודת המוצא היא כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. תפיסת יסוד זאת נובעת מההכרה במעמדו של עקרון פומביות הדיון, והיא מתחייבת ממנו (סעיף 24 לפסק הדין). לצורך יישום התקנה, נקבעו שלושה שלבים לבחינת העיון המבוקש: בשלב הראשון יש לבחון האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו שלילית, יש לבחון בשלב השני האם העיון הוא מוצדק. כאשר "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום".
אם המסקנה היא שיש הצדקה לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בשלב זה יש לבחון את האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (שם, פסקה 25).
"על מבקש העיון לגלות בתמצית את מטרת העיון, וזאת על מנת לאפשר לבית המשפט לערוך את האיזון הנדרש בין זכות העיון שלו לבין הזכויות או האינטרסים של העומדים מנגד; של המתנגד לעיון או של הציבור בכללותו. חובה זו אינה עולה כדי נטל שכנוע, שכן נטל זה - להצדיק מדוע יהיה על בית המשפט לסטות מנקודת המוצא של פומביות הדיון - מוטל על המתנגד לעיון ולא על מבקשו" .(שם, פסקה 26).

עוד אפנה לדברי כבוד השופטת חיות (כתוארה אז) בע"א 3976/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (פורסם בנבו, 25.10.04), פסקה 5, אשר הבהירה כי על פי תקנות העיון:
"רשאי כל אדם לעתור לעיון בתיק בית המשפט וזיקה או עניין אישי אינם תנאי מוקדם לזכות העיון. ההוראה בתקנות לפיה על המבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק נועדה לאפשר לבית המשפט, במקרים שהדבר נדרש, לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בעקבות העיון".
במסגרת בש"א 10092/17 צרניק נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.2.18), חידד כבוד השופט מינץ כי היקף זכון העיון בהתאם לתקנה 4 הנ"ל "...מושפע מעוצמת האינטרס של הצד המבקש, הנשקלת אל מול האינטרס של בעלי הדין בהליך או של צדדים שלישיים שעלולים להיפגע מהעיון".
(שם, פסקה 12).
ראו גם: החלטת כבוד השופט סולברג ברע"א 943/15 קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 23.6.15).

מן הכלל אל הפרט:

5. החייבת בענייננו הגישה תביעת נזיקין כנגד המבקשת, צד ג'. לצורך חישוב רכיב הפיצויים בתביעת נזיקין נודעת חשיבות למצבה הכלכלי של החייבת אז והיום וכן לבירור הכנסותיה אז והיום. כך מסבירה המבקשת בבקשתה בסעיף 3 לתצהירה של עו"ד קרן בן יוסף התומך בבקשה. טענה זו לא נסתרה כלל ועיקר ע"י החייבת, אלא שהיא מפנה את המבקשת לעתור לקבלת אותם נתונים דרך בית המשפט הדן בתביעת הנזיקין.

6. אינני מוצאת ממש בטענות החייבת כי פרטיותה עשויה להיפגע, אם תעיין המבקשת בתיק פשיטת הרגל שלה. מדובר בבירור כלכלי גרידא, כפי שהסבירה המבקשת עצמה.
הליך הפש"ר הנוכחי אינו מכיל טענות פרטיות ואינטימיות כאלה שלצורך ההגנה עליהן יש למנוע את הבירור המבוקש. יתר על כן, הנאמנת אשר נכנסת לנעליה של החייבת לצורך ההליך הנוכחי לפי הוראות פקודת פשיטת רגל (סעיף 124) נתנה הסכמתה לעיון המבוקש. מן הסתם מתוך מודעות לכך שהעיון נעשה מטעמים כלכליים ולצורך משפטי טהור.

7. התנגדותה של החייבת אינה מנומקת. היא העלתה טענה סתמית, שלא הוסברה כלל, כי העיון המבוקש "יפגע בפרטיותה" ללא הסבר כיצד תיפגע אותה פרטיות. הרי הנתונים המצויים בתיק, אותם אינה מעוניינת לחשוף לעיני המבקשת הם נתונים כלכליים טהורים הנחוצים לצורך בירור והכרעה בתביעת הנזיקין. הא ותו לא. הפניית המבקשת לעמול קשה על השגת הנתונים בדרך עקיפין, באמצעות בית המשפט המנהל את תביעת הנזיקין, אף היא אינה מהווה פתרון ראוי. לבית המשפט המנהל את תביעת הנזיקין אין ולא אמורה להיות גישה ישירה לתיק פשיטת הרגל. בירור אמיתי של הנתונים שמסרה החייבת במסגרת הליך פשיטת הרגל, והצלבתו עם הנתונים הנחוצים לצורך בירור תביעת הנזיקין, ייעשה בצורה המיטבית בדרך של התרת העיון המבוקש. דבר זה נחוץ לצורך בירור נכון של תביעת הנזיקין ולעשיית הצדק.
איני רואה כי פרטיותה של החייבת תיפגע כאן. נהפוך הוא. בתביעת הנזיקין יש הרבה יותר אפשרויות לפגיעה בפרטיות מאשר בהליך פש"ר, העיון בתיק הפש"ר יסייע להעמיד את תביעת הנזיקין על הקו הנכון - ולו מבחינה כלכלית.

8. אשר על כן, אני מתירה בזאת את העיון המבוקש.

סיכום:

9. מן המקובץ לעיל, מתקבלת הבקשה. אני מתירה למבקשת צד ג' לעיין בתיק הפש"ר של החייבת. המזכירות תפתח את התיק לעיונה.

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ב, 09 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פונטביט בע"מ
נתבע: אסתר בורוכוב
שופט :
עורכי דין: