ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רינת צדוק ברכה נגד ליאורה כהן :

בפני כבוד ה שופט איתי רגב

תובעת ונתבעת שכנגד

רינת צדוק ברכה

נגד

נתבעות ותובעות שכנגד
2. ליאורה כהן
3. דרורה פז

החלטה

לפני תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו לבית המשפט לתביעות קטנות.

בכתב התביעה (על סך 15,000 ₪) העלתה התובעת טענות נגד הנתבעות הנובעות מסכסוך מתמשך ביניהן, כשכנות. כתב התביעה כולל טענות בדבר שימוש לרעה בכספי נציגות הבית בו מתגוררים הצדדים, התקנת מצלמות ופריצת מנעולים, היזק בזדון, תלונות במשטרה והליכים קודמים, כולל לפני המפקחת על בתים משותפים.
בכתב התביעה שכנגד (על סך 33,800 ₪) ובכתב ההגנה מפני התביעה העיקרית העלו התובעות שכנגד טענות ביחס להטרדה מצד התובעת, על כך שהיא מנהלת בבית עסק לא חוקי, כי היא חייבת תשלומים לקופת הבית המשותף וכי חיבלה ברכושן של התובעות שכנגד וברכוש המשותף.

בדיון חזרו הצדדים על עיקרי טענותיהם.

ס' 60(ב) לחוק בתי המשפט קובע כי "בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן".
ברע"א 8144/04 מיכאל בודקר נ' ברטה בשקירוב (נבו 20.03.2005)‏‏ נקבע כי "התביעות הקטנות הוא מוסד שנולד (חוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ו-1976) כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול". מכאן, כי כאשר המדובר בעניין מורכב וסבוך הדורש בירור מקיף, אין מקום שהוא יידון במסגרת תביעה קטנה.
כך, ברת"ק (מחוזי ב"ש) 50190-09-16 מיכה דוד נ' רז הוכמן (נבו 21.02.2017)‏‏ נקבע "כאשר מדובר בתביעה שאינה מתאימה לדיון בבית משפט לתביעות קטנות, על בית המשפט אף מיוזמתו לפעול להעברת ההליך לבית משפט המוסמך - בענייננו בית משפט השלום. לפיכך, מקום בו בית המשפט היה סבור, כי ההכרעה השיפוטית במקרה זה נוגעת לסוגיות משפטיות, עובדתיות ואפילו אתיות, לא פשוטות ובכלל זה פרשנות פסק דין שניתן בהסכמה; הכרעה בטענות הנוגעות להסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין לעבודה; שאלת צירוף צד שמבקש להצטרף להליך; שאלות של יריבות ומעמד; יחסי שולח ושלוח; סוגיות של לשון הרע ביחס לפעולות שנעשו בלשכה ההוצל"פ במסגרת הליך שיפוטי; חובות עורך דין; ויחסי עורך דין לקוח - היה על בית המשפט מיוזמתו לפעול להעברת התיק לבית משפט שלום, וזאת אף אם המבקש בתחילת הדיון לא ביקש זאת."

שוכנעתי כי במקרה דנן נכון יהיה להעביר את התביעה ואת התביעה שכנגד לבירור בבית משפט השלום.
כתב התביעה משתרע על פני למעלה מ-80 עמודים (כולל נספחים) וכתב ההגנה מכיל כמעט 40 עמודים. התובעת, יוזכר, מצאה גם להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה שהגישו הנתבעות.
כתב התביעה שכנגד כולל בתורו 27 עמודים וכתב ההגנה לתביעה שכנגד – 8 עמודים נוספים.
לבד מכתבי טענות לא קצרים אלו הוגשו לתיק בית המשפט 19 בקשות שונות עוד טרם הדיון הראשון בתיק ובית המשפט נדרש ל-14 החלטות בעניינים שונים.
היקף זה, ואופי הטענות והבקשות והדרך בה הוגשו, מלמד על מורכבות ההליך ועל הקושי לפניו ניצבות התובעת והתובעות שכנגד בהצגת טענותיהן ובבירורן הענייני והממוקד.
שוכנעתי כי ההכרעה השיפוטית במקרה דנן תצא נשכרת לו יהיו הצדדים מיוצגים ולו יזכו ליד מקצועית מכוונת שתוביל אותם בנבכי ההליך (אמנם, זכות לייצוג ניתן, במקרים חריגים, להתיר גם בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות – אולם לא מצאתי את התועלת בפתרון ביניים זה).

אני מורה על העברת הדיון לבית משפט השלום.
התביעה והתביעה שכנגד יתבררו, על פי סכומן, בדיון מהיר.
עד ליום 15.10.21 יפעלו הצדדים להתאמת כתבי הטענות להליך בבית משפט השלום וישלמו את הפרשי האגרה, על פי הצורך. כל הודעה או בקשה נדרשת הנובעת מהאמור (כולל באשר לייצוגן של בעלות הדין) תוגשנה עד לאותו מועד.

למעקב המזכירות.

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ב, 09 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רינת צדוק ברכה
נתבע: ליאורה כהן
שופט :
עורכי דין: