ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יחזקאל בן שבת נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט נוהאד חסן

המערער
יחזקאל בן שבת
ע"י ב"כ: עו"ד ירון בן ארי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

כללי

1. לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 16.8.20 (להלן: "הועדה") ואשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור של 0% החל מיום 1.6.19, בגין תאונה מיום 6.11.18 (להלן: "ההחלטה").

2. עיקרי טענות ב"כ המערער:

א. הוועדה קבעה במסקנותיה, כי הנוזל הדלקתי אינו קשור לתאונה שכן לא אובחן בבדיקות MRI קרע במיניסקוס או נזק אוסטיוכונדראלי או גרמי אחר שיכול להסביר את נוכחות הנוזל התוך ברכי וכי לדעת הוועדה אין נכות הקשורה לתאונה הנדונה.

קביעה זו של הוועדה הינה שגויה שכן המערער מעולם לא סבל מכאבים בברכו הימנית בטרם התרחשות התאונה וכי אין לו מצב קודם לעניין ברך ימין.

ב. המערער נמצא במעקב אצל ד"ר פאר אורטופד מומחה ואשר קבע בבדיקתו מיום 19.11.19 כי הכאבים והנזק בברך ימין הם כתוצאה מהתאונה מיום 6.11.18 וכי הם קשורים בקשר סיבתי ישיר עם התאונה, מה גם שבברך שמאל אין כל תלונות על כאבים.

ג. כתוצאה מהתאונה ולאור ההחמרה הניכרת שחלה במצב הברך, בוצעו למערער פעמיים שאיבות תפליט דלקתי מהברך בכמות של 90 סמ"ק ו- 110 סמ"ק בהתאמה וניתנו לו זריקות דיפרוסמן נוספות למפרק הירך.

ד. הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 24.9.19 קבעה נכות יציבה בשיעור 0% וכי על החלטה זו הוגש ערר לוועדה הרפואית לעררים ואשר קבעה ביום 10.12.19 כי היא מקבלת את הערר וכי מצבו הרפואי של המערער תואם את קביעת הנכות הזמנית בשיעור של 20%.

ה. הוועדה מיום 16.8.20 קבעה בממצאיה, כי קיימת נפיחות של הברך עם חוסר יישור של 20 מעלות, כיפוף 140 מעלות וכי לדעתה אין נכות הקשורה לתאונה הנדונה.

ו. תשומת הלב לעובדה, כי האורטופד ד"ר בורינסקי שישב בוועדה לעררים מיום 16.8.20 וקבע כי לא קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות, הוא אותו רופא שישב גם בוועדה לעררים הקודמת מיום 10.12.19 וקבע כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות.

ז. הוועדה לעררים התעלמה ממצאי בדיקתה המקנים נכות, מקביעותיו של ד"ר פאר.

3. עיקרי טענות ב"כ המשיב:

א. יש לדחות טענות המערער שכן העדר עבר רפואי לא הוכח אלא נטען בעלמא וכי בהתאם לפסיקה די לה לוועדה כי תאמר שממצא זה או אחר אינו קשור לתאונה וכי הוועדה אינה מחויבת להצביע על הסבר למקור הליקוי.

ב. יש לדחות טענות המערער בכל הקשור למסמך הרפואי של ד"ר פאר שכן המסמך האמור בהתאם לנוסחו המצוטט בסעיף 4 להודעת הערעור, לא עמד בפני הוועדה וכי גם אם מסמך זה היה מונח בפניי הוועדה הרי שאינו בבחינת חוות דעת רפואית ואינו מסמך מהותי וכי המסמך היחיד אשר הוגש לוועדה לאחר הגשת הערר הינו המסמך הרפואי מיום 28.7.20 אליו התייחסה הוועדה.

ג. יש לדחות את טענות המערער בכל הקשור לקשר הסיבתי שכן הענקת נכות זמנית למבוטח אינה בבחינת קביעת קשר סיבתי וכי ידוע שדיון בעניין הנכויות הזמניות אינו דיון מעמיק כפי שזה מתקיים בשלב קביעת הנכות היציבה ולראיה הרי שבוועדה מיום 10.12.19 לא נערך כל דיון בשאלת הקשר הסיבתי.

ד. יש לדחות את טענת המערער בכל הקשור למומחה האורטופד שישב בשתי הוועדות שכן המדובר במומחה אחד מתוך שלושה שיושבים בהרכב הוועדה וכי קביעת הוועדה הינה קביעה הניתנת על ידי כלל חבריה גם אם הבדיקה הקלינית נעשית על ידי האורטופד.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כדלקמן:

4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון בשאלה משפטית בלבד, בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראה בנדון את פסק הדין בעב"ל 114/98 יצחק הוד נ' המל"ל, פד"ע ל"ד 213).

5. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, כמו גם בתגובת המשיב ובהשלמת הטיעון ושמעתי טיעוני הצדדים, וכן עיינתי בכל פרוטוקולי הוועדות הרפואיות שהתכנסו בעניינו של המערער, החל מהועדה מדרג ראשון שהתכנסה ביום 24.9.19 וכן הוועדה לעררים מיום 10.12.19 וכלה בוועדה לעררים נשוא תיק זה ואשר התכנסה ביום 16.8.20, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, וזאת מהנימוקים שלהלן:

א. יש לדחות את טענת המערער, לפיה נקבע קשר סיבתי בין אירוע התאונה לנכות, וזאת עת נקבעה נכות זמנית על ידי הוועדה הרפואית מיום 10.12.19 שכן, ההחלטה אליה מפנה המערער הינה החלטה הנוגעת לנכויות זמניות בלבד, החלטה אשר ניתנה ללא כל נימוק ו/או דיון ענייני בדבר הקשר הסיבתי בין המחלה אשר אובחנה בברך ימין, ועל כן אינה מהווה קביעה מבוססת ומנומקת המגיעה כדי החלטה סופית וחלוטה בסוגית הקשר הסיבתי בין המחלה לבין הליקוי.

ראו בעניין זה: עב"ל 264/03 פסח דוד נ' המל"ל, שם נאמר, כי: "... במקרים חריגים ניתן לקבוע בהחלטה מנומקת, כי לימים עשוי לחול שינוי בנוגע לקיומו של קשר סיבתי, או שלילתו. נימוקים המצדיקים שינוי החלטתה של ועדה רפואית, בדבר קיומו של קשר סיבתי או שלילתו, עשויים, בין היתר - ולא כרשימה סגורה - להיות אלה: שינוי העיתים; שינוי הנסיבות, לרבות גילוי עובדות חדשות שלא היו ידועות קודם לכן ושלא ניתן היה לבררן במועדן; שינוי במצב בריאותו של הנפגע; קביעת הוועדה הרפואית לפיה הנתונים המצביעים על קיומו או של קשר סיבתי, או תנאים השוללים קיומו, אינם מספיקים כדי לבסס מסקנה מוצקה דיה."

ב. על הוועדה לצאת לידי חובה בקובעה כי ממצא זה או אחר אינו קשור לתאונה והיא אינה מחויבת להצביע על מקור הליקוי.

ג. המסמך הרפואי מיום 19.11.19 אליו מפנה המערער לא עמד בפני הוועדה וכי בכל מקרה אין מדובר בחוות דעת רפואית ואינו בבחינת מסמך מהותי.

ד. אין מקום לקבל את טענת המערער בכל הקשור לזהות האורטופד שכן אין בעובדה שמומחה אחד בתוך הוועדה ישב בשתי וועדות, ובעניין זה מקובלים על בית הדין טעמי ההתנגדות שהעלה המשיב ולהפניה לפסיקה בעניין זה.

ה. לא עלה בידי המערער להצביע על כל פגם משפטי בפעולת הוועדה וניתן להגיע למסקנה כי לא נפלה כל טעות הגלויה לעין בפעולת הוועדה הרפואית לעררים.

6. אשר על כן, אני מורה על דחיית הערעור.

7. בנסיבות העניין, ועל אף התוצאה אליה הגעתי, ולאור מהות ההליך - אין צו להוצאות.

8. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ב, (09 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: יחזקאל בן שבת
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: