ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בדיר יוסף נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט עמית בר

מבקשים

בדיר יוסף

נגד

משיבים

  1. מדינת ישראל
  2. משטרת ישראל-פניות נהגים

החלטה

בפני בקשה להורות על הארכת מועד להישפט בדו"ח מספר 50152960352 , זאת מכוח סעיף 230 ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 .

ביום 11.11.2018 הגיש המבקש למפנ"א שתי בקשות להישפט יחד באותה מעטפה, זאת לגבי שתי דוחות תעבורה שונים .

לטענת המבקש, שתי הבקשות הוגשו יחדיו על ידי בא כוחו ונשלחו כפריט דואר אחד בדואר רשום מהיר.
לטענתו, עקב ליקוי של מפנ"א, אשר התקבל לידם פריט הדואר, לא טופל הדוח נשוא בקשה זו, ואילו הדוח השני בבקשתו טופל .
המבקש ציין, כי נודע לו אודות הדוח עת קיבל הודעה כי קיים לחובתו תיק במרכז לגביית קנסות.
המבקש צרף לבקשתו תצהיר אשר תומך בבקשתו וכן צילום של שתי הבקשות שנשלחו למפנ"א באותו מועד על ידי עורך דינו .

המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה. לדבריה, המבקש לא הגיש בקשה להישפט בהתאם לסד הזמנים הקבוע. לטענת המשיבה, היה על המבקש לבדוק את טענותיו מול מפנ"א סמוך לשליחת הבקשות.

דיון

השיקולים להם בית המשפט נדרש בדונו בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם. על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים ;
האחד – סיבה מוצדקת להימנעות של המבקשת מלהגיש במועד את הבקשה להישפט.
השני – אם יגרם למבקש עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו.

טעמים אלה אינם מצטברים. ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03) , פסקה 8:

"יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...".

אין חובה לדון בבקשה זו במעמד שני הצדדים.
ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם):

"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה"

ובהמשך:
"כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין אשר נגרם למבקש, ישקול בית המשפט אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים על מנת לבחון את תקפותה של הטענה, או להחליט, גם מבלי לקיים דיון כזה, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו".

בעניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון. ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 5445/08 להב שמואל נ' מדינת ישראל (26.10.08) וגם ע"פ (ירושלים) 2224/08 מוסברג עופר נ' מדינת ישראל (30.10.08).

בחנתי את טענת המבקש;

הַפְּנִיָּה של המבקש למפנ"א
בנוגע לטענה כי המבקש פנה בסד הזמנים למפנ"א על מנת להישפט בגין הדוח.
בוצעה פניה אחת שכוללת שתי בקשות . ייתכן כי אם כל דוח היה נשלח בנפרד, היה קל יותר לעקוב אחרי הדברים.

השיקול המרכזי למתן הארכת מועד להישפט הוא החשש לעיוות דין.
המשיבה לא הציגה בפני בסיס לטענתה לגבי זה שלא התקבל לידה שתי בקשות, אלא ציינה בתגובתה כי " נראה כי לא הוגשה בקשה להיפשט בגין דוח זה".

מאידך, הזמן הרב שעבר ללא שהמבקש או ב"כ בררו את מצב הדוח גרם לכך שהמצב הגיע למצב שהגיע, כאשר ביגיעה סבירה וברור לגבי מצבו של הדוח בסמוך למועד השליחה , ניתן היה לפתור את הבעיה בתחילתה ולא להגיע למצב אליו הגענו היום.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בבקשה שבפני, מצאתי מקום להיעתר לבקשה בכפוף לתשלום הוצאות על ידי המבקש בסך 300 ₪ לטובת אוצר המדינה בגין התרשלותו בטיפול אודות בקשת הדוח נשוא הבקשה.

לאור האמור, שוכנעתי כי יש חשש ממשי לעיוות דין. מששוכנעתי כי יש חשש שיגרם למבקש עיוות דין במידה ולא יינתן לו יומו, מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה.

לאור האמור, אני מאריך המועד להישפט. וזאת בכפוף להצגת קבלה על תשלום הוצאות בסך 300 ₪ לקופת המדינה. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום ממועד החלטה זו .

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
5129371
54678313

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ב' תשרי תשפ"ב, 08 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בדיר יוסף
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: