ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כבהא ויאם נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

מבקש

כבהא ויאם

ע"י ב"כ עוה"ד רפיק עסלי (בהעברה מעוה"ד אסאלה עדווי)

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית, לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

רקע

1. ביום 27.8.21 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים, מתוקף סמכותה של קצינת מתנ"א צפון, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה (להלן: "הצו").

2. הצו ניתן בקשר לדו"ח הזמנה לדין וכתב אישום מס' 10251819578 (להלן: "הדו"ח") בו נטען כי באותו יום – 27.8.21 בשעה 23:33 נהג המבקש ברכב מ.ר. 67-586-73 (להלן: "הרכב"), בכביש מס' 6 בק"מ 199.9 מצפון –דרך מהירה שהמהירות המירבית המותרת בה היא 110 קמ"ש, במהירות של 164 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

3. בעקבות כך, נערך למבקש שימוע על ידי קצינת משטרה, שבסיומו הוחלט לפסול את רישיון הנהיגה שלו למשך 30 ימים.

טענות הצדדים

4. בבקשתו לביטול הפסילה טענה ב"כ המבקש כי :
תוכן טופס השימוע שנערך לו שגוי שכן במסגרת השימוע יוחסה לו נהגה במהירות של 164 קמ"ש במקום 90 קמ"ש שעה שהמהירות המותרת בכביש שבו נסע היא 110 קמ"ש ולעיתים אף 120 קמ"ש (תמרור דיגיטלי מתחלף) . בנוסף לכך לא יתכן ששעת ביצוע העבירה – 23:33 תהיה זהה לשעה שבה נערך השימוע – כך עולה מהטופס.
לו היה המבקש נוהג במהירות של 160 קמ"ש ולא 164 קמ"ש, היתה המשיבה מסתפקת במתן דו"ח של ברירת משפט ורשיון הנהיגה שלו לא היה נלקח ממנו כלל וכלל.
בחומר החקירה אין דו"ח עיכוב – עובדה הפוגעת גם היא בזכויות המבקש.

5. בהתייחסותה לטענות אלה, אשירה ב"כ המשיבה כי בטופס השימוע אכן נפלה טעות בציון מהירות הנסיעה המותרת בכביש, בכך שבמקום מהירות של 110 קמ"ש נכתבה מהירות של 90 קמ"ש, אלא שלא היתה זו העילה היחידה שבגינה נפסל המבקש מלנהוג למשך 30 ימים, שכן מדובר במי שיש לו ותק נהיגה של שנתיים בלבד וכבר הספיק לצבור לחובתו 4 הרשעות קודמות שבגין אחת מהן תלויה ועומדת כנגדו פסילה על תנאי בת 3 חודשים. משכך בקשה ב"כ המשיבה כי אותיר את החלטת הקצינה על כנה.

דיון והכרעה

6. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק החקירה הכולל את דו"ח השוטר, מזכר אודות נסיבות הארוע, פרוטוקול השימוע וגליון הרשעות התעבורה הקודמות של המבקש, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

ואלה טעמי:

השיקולים המנחים את בית המשפט בבקשות כגון דא, שניים המה - קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש ומסוכנתו לשלום הציבור כנוהג ברכב (ר' בש"פ 8450/02 זינגר נ' מדינת ישראל).

מתיק החקירה עולה כי רשיון הנהיגה של המבקש (יליד שנת 2002) הוצא בשנת 2019, וכי במהלך השנתיים שחלפו מאז ועד כה, נצברו לחובתו 4 הרשעות קודמות בעבירות של נהיגה ללא חגורת בטיחו ת (ב"מ), נהיגה ללא מלווה בשעת לילה שבגינה נשפט ונדון ביום 2.12.19 לפסילה בפועל בת 3 חודשים ופסילה על תנאי בת 3 חודשים למשך 3 שנים (שתהא ברת הפעלה היה ובבוא העת הוא יורשע בתיק הנוכחי – ר.ס.מ), כיסוי או ציפוי שמשת רכב בניגוד לתקנות (ב"מ) ונהיגה ברכב לא תקין שהשימוש בו נאסר, עבירת ב"מ אותה ביצע ביום 18.6.21.
פרוטוקול השימוע שנערך למבקש מלמד על הטעות שאכן נפלה ברישום מהירות הנסיעה המותרת בכביש שבו נתפס המבקש בעת שנהג במהירות של 164 קמ"ש. בתגובתו להאשמה המיוחסת לו, אמר המבקש: "דודה שלי נפטרה. אתמול תיקנתי את הגיר ורציתי לבדוק את ההילוכים, אני מכונאי רכב".

בבחינת שאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש בעבירה המיוחסת לו, מצאתי כי יש בידי המבקשת ראיות שהן מספיקות לשלב זה, ולכן כל שנותר לי הוא להכריע בשאלת מסוכנותו. דעתי בנוגע לשאלה זו היא כי מדובר בנהג שאופן התנהלותו בכביש מלמד על מידת מסוכנות גבוהה, שיש בה כדי להצדיק את פסילתו המינהלית למשך 30 ימים. המבקש, שהוא צעיר בן כ- 19 שנים, קבל את רשיון הנהיגה שלו לפני כשנתיים בלבד ומאז נהג ברכב ללא מלווה בשעת לילה שבה היה עליו לעשות כן, נדון לפסילה בפועל ולפסילה על תנאי ולמרות זאת נראה כמי שלא היסס לפני שזמן לא רב לאחר מכן נהג ברכב שהשימוש בו נאסר ועתה החליט "לבדוק את ההילוכים" ברכב בדרך של נסיעה במהירות מופרזת כל כך של 164 קמ"ש בכביש מס 6.

במצב הדברים המתואר לעיל, אף אנוכי סבורה כי לא הטעות שנפלה ברישום מהירות הנסיעה המותרת בפרוטוקול השימוע, היתה זו שהובילה להחלטה בדבר פסילתו המינהלית, אלא הצטברות הנתונים שיש בהם כדי ללמד על מידת מסוכנותו הגבוהה של המבקש.

אשר לטענה בדבר השעה בה נערך השימוע לעומת השעה בה בוצעה העבירה – מפרוטוקול השימוע עולה בבירור כי השעה בה נערך השימוע היתה 23:56, דהיינו 23 דקות לאחר השעה בה בוצעה העבירה הנדונה (23:33).

7. סוף דבר, מפני כל הטעמים שפורטו לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה ולהותיר את תקופת הפסילה המינהלית בת 30 הימים על כנה.

התוצאה היא אם כן שהבקשה נדחית .

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשפ"א, 05 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כבהא ויאם
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: