ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יפים גיסר נגד בנק טפחות למשכנתאות בע"מ :

בפני כבוד השופטת נבילה דלה מוסא, סגנית נשיא

מבקשים

  1. יפים גיסר
  2. ויקטוריה גיסר

נגד

משיב

בנק טפחות למשכנתאות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נאדר אליאס

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהליך דנן בתאריך 18.11.2015, בגין תרמית והתגלותן של ראיות חדשות.
יוער, כי בקשה דומה הוגשה בתאריך 11.12.2018 ללא כל נימוק או עילה לביטול פסק הדין ומטעם זה נדחתה. ובחלוף מעל שנתיים ובתאריך 18.5.2021 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו.
בבקשה נטען בין היתר, כי במהלך הדיונים עו"ד מטעם הסיוע המשפטי אשר ייצג את המבקשים בהליך, לא פנה לבית המשפט בבקשה לחייב את הבנק בגילוי המסמכים הרלוונטיים הנחוצים לצורך גילוי האמת וכי זו הייתה רשלנות של עו"ד אשר הובילה להחלטה לא צודקת.
עוד טענו המבקשים, כי בלשכת הסיוע המשפטי נפתח בחודש מרץ 2020 תיק מס' 17250/20, אך לא מונה עו"ד וזאת אחת הסיבות שגרמה לשיהוי בהגשת הבקשה.
טענו המבקשים, כי נציגי המשיב רימו את בית המשפט משטענו, כי החתימה לצד מועד שמירת הריבית נחתמה ביום 14.7.96, בית המשפט קיבל את ההצהרות הכוזבות של נציגי המשיבה כנכונות, וייחס להסכם מיום 3.7.96 מעמד של טיוטה, ואילו ההסכם מיום 14.7.96 "כהשלמת הליך העריכה של ההסכם הראשון", כך שאלמלא התרמית ההחלטה הייתה אחרת ולטובת התובעים, במסקנה זו גם תומך מכתב הבנק מתאריך 20.10.2008.
עוד טענו המבקשים, כי עדות העד של המשיבה מר חיים זילבר, הייתה עדות שקר, כך שידיעותיו אינן משקפות את המציאות, והעד פירש את העובדות באופן שקרי תוך שהוא בוחר אך ורק מצג שנוח לו ולמסקנה שהוא מסיק.
לגבי הראיות החדשות שהתגלו טוענים המבקשים, כי הראיה המהותית החדשה, היא המידע של הבנק לגבי החלטת הוועדה הבין-משרדית מחודש 2/2016, כאשר לבנק אין הסברים מדוע לא ביצע החלטה דומה מיום 10.7.2002.

תגובת המשיבה
המשיבה מתנגדת לבקשה ועותרת לדחייתה בהיותה בקשת סרק, נעדרת כל בסיס משפטי או עובדתי. נימקה המשיבה, כי הבקשה מהווה ניסיון להפוך את פסק הדין הסופי והמנומק שניתן לא בדרך של ערעור תוך ניסיון לעקוף את סדרי הדין, וזאת בחלוף כ-6 שנים ממתן פסק הדין, מנימוק סתמי, כאשר אין בפועל שום "ראיות חדשות" או "תרמית".
הוסיפה המשיבה, כי הטענות שהועלו בבקשה הן טענות עובדתיות שכבר נדונו ונדחו, ומקומ ן, היה אך ורק במסגרת ערעור, כאשר טענות אלה מכוונות נגד מסקנות עובדתיות ומשפטיות של בית המשפט; המבקשים בחרו לא להגיש ערעור על פסק הדין על אף שהיו מיוצגים ובכך הם בחרו לא למצות את זכותם המהותית לערער על פס"ד. עוד הוסיפה המשיבה, כי מאז מתן פסק הדין המבקשים מנסים בכל דרך להפוך את פסק הדין שלא בדרך של ערעור, גוררים את המשיבה להליכי סרק, שגוזלים ממנה זמן והוצאות משפטיות ונדחים פעם אחר פעם על ידי הערכאות המשפטיות.
עוד טענה המשיבה, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה בהיעדר "ראיות חדשות" ו"תרמית". ביו היתר, פירטה המשיבה, כי בפועל אין טענה של תרמית, אלא, מדובר אך ורק באי הסכמה עם מסקנות בית המשפט והעלאת טענת סרק חסרת כל בסיס של "עדות שקר"; המבקשים לא עמדו בתנאים הנדרשים לשם ביסוס טענת מרמה שתצדיק ביטול פסק הדין.
עוד עותרת המשיבה לחיוב המבקשים בהוצאות לדוגמא בגין הליכי הסרק שמוגשים נגדה, בניסיון להפוך פסק דין מפורט ומנומק, בחוסר תום לב ולא בדרך המקובלת של הגשת ערעור.

דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות הן על הסף והן לגופה. כמפורט להלן.
כידוע, ההלכה הפסוקה הכירה באפשרות לבטל הכרעה שיפוטית חלוטה בשל "תרמית" ו -"התגלותן של ראיות חדשות", ונקבע, כי הדרך הדיונית הנכונה להגיש את הבקשה ל-"משפט חוזר" אזרחי היא בפתיחתו של הליך חדש, ולא בהגשת בקשה במסגרת ההליך המקורי שהסתיים זה מכבר , כך נפסק בע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ''ד נז(3) 366, (371-373) (2003):
"ההסדר החקיקתי לקיומו של "משפט חוזר" שבגדרו ניתן להעמיד לדיון מחדש (de novo) עניין שהוכרע בפסק-דין חלוט, הוגבל לפלילים (ראו: סעיף 19 לחוק-יסוד: השפיטה וסעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984). בדין החרות לא נקבע הסדר דומה לבירורו של עניין אזרחי, אך כבר נקבע, בעקבות פסיקה אנגלית, כי חרף היעדרו של הסדר חקיקתי מקביל, נתונה לבית-משפט אזרחי סמכות טבועה לבטל פסק-דין חלוט בהתקיים נסיבות שבהן שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים של מעשה-בית-דין (...). הפסיקה שבה נדונה האפשרות לעריכתו של "משפט חוזר" בעניין אזרחי התייחסה בעיקר למקרים שבהם הסתמך המבקש על עילת תרמית, היינו הטענה כי פסק-הדין שניתן נגדו הושג במירמה, אך הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק-דין גם בשל עילות נוספות, ובראשן העילה בדבר התגלותן של ראיות חדשות ( ....). הכוונה למקרים שבהם לאחר שניתן פסק-דין סופי נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין ..."

ועוד נפסק
"... הדרך הדיונית הנכונה להגיש את הבקשה ל"משפט חוזר" אזרחי היא בפתיחתו של הליך חדש, ולא בהגשת בקשה במסגרת ההליך המקורי שהסתיים זה מכבר. כן ראוי להוסיף כי מאחר שהדיון בבקשת הביטול כרוך, מעצם טבעו, בהגשת ראיות חדשות ובבירור עובדתי, הרי שככלל יש להגישה כתובענה בסדר דין רגיל (ראו את גלגוליה הכושלים של הבקשה ל"משפט חוזר" בעניין ע"א 4958/99 עין גב – קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ [9], בעמ' 19)." (ההדגשה שלי נ' ד' מ')

המבקשים לא פעל ו בדרך הדיונית הנכונה לשם ביטול פסק הדין מחמת תרמית והתגלותן של ראיות חדשות, בקשה דנן הוגשה במסגרת ההליך שנידון לפני והוכרע מעל כ -5 שנים ולא בדרך פתיחת הליך חדש ונפרד, ומטעם זה דין הבקשה להידחות על הסף .

למעלה מהצורך ייאמר, כי גם לגופם של דברים דין הבקשה להידחות, עסקינן בטענות בעלות אופי ערעורי שאינן מהוות עילה לביטול פסק הדין , כנדרש בהלכה הפסוקה.

הטענה של המבקשים, בעניין תרמית אינה מבוססת על עובדות מוצקות וטענות של ממש המעידות על כך , שכן, לא כל טענה בעלמא שהעדות שנשמעה הינה עדות שקר יש בה כדי להצדיק ביטול פסק דין חלוט וקיום משפט חוזר. נוסף לכך, על פי ההלכה הפסוקה יש להוכיח שהראיות המוכיחות את טענת המרמה מתבססות על אירוע שהתרחש לאחר פסה"ד, או על ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסה"ד ולא ניתן היה להשיגן במהלך ההתדיינות הראשונה אף בשקידה סבירה, או על ראיה החיצונית למשפט עצמו (ראו: ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ, (25.2.2010)). הבקשה שלפני אינה מצביעה על קיומן של ראיות כאמור , ה מבקשים אינם מצביעים בבקשתם על אירוע שהתרחש לאחר פסק הדין או על ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין וכדו' אשר בהוכחתם יהיה ניתן לבטל את פסק הדין בשל "תרמית".

לגבי התגלותה של ראיה חדשה: ייאמר, כי עסקינן בטענה סתמית שכן אין מדובר בראיה חדשה העשויה לשנות את פני ההכרעה שהתקבלה מיסודה. וכפי שטענה המשיבה בצדק בתגובתה, המסמך הנטען "החלטת הוועדה בשנת 2016" ניתן כ-14 שנים לאחר מתן החלטת הוועדה בבקשה משנת 2000, ואינה רלוונטית להחלטה משנת 2016. ציינה המשיבה, כי כל בקשה לוועדה הבין-משרדית נבחנת לאור נסיבותיו האישיות של המבקש אותה בעת הגשת הבקשה, ובהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה הבין-משרדית היושבת בדיון בה.
נוסף לאמור לעיל אעיר, כי השיהוי הניכר בהגשת הבקשה מטה את הכף לטובת סופיות הדיון .

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות תוך חיוב המבקשים בהוצאות בקשה זו בסך של 2,000 ₪. הסכום ישולם תוך 60 יום מהיום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ט אלול תשפ"א, 06 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יפים גיסר
נתבע: בנק טפחות למשכנתאות בע"מ
שופט :
עורכי דין: