ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סבטלנה פרנזה נגד עזר מציון :

לפני:

כבוד הרשמת מרב חבקין

התובעת
סבטלנה פרנזה
ע"י ב"כ: עו"ד חאתם נעאמנה
-
הנתבעת
עזר מציון
ע"י ב"כ: עו"ד אודליה שלום

פסק דין

האם זכאית התובעת לתשלום הפרש פיצויי פיטורים – זו השאלה הדרושה הכרעה בהליך שלפניי.

העובדות
התובעת הועסקה בנתבעת כמטפלת סיעודית מחודש 1/2012 ועד לחודש 10/2012 ובמסגרת עבודתה זו טיפלה בגב' קלופוט אלנה ז"ל (להלן – המנוחה) עד לפטירתה של האחרונה .

במסגרת העסקה זו הנתבעת שימשה כספקית שירות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 ומשכך נשאה בתשלום שכרה של התובעת בהתאם למכסת שעות הסיעוד שאישר המוסד לביטוח לאומי למנוחה.

בקרן לעובדים זרים (להלן – הקרן) נצברו לתובעת כספי הפיצויים והתגמולים שהופרשו לתקופה 11/2016 ועד לסיום עבודתה (נספח 2 לכתב ההגנה) .

בהתאם לכתב ההגנה הופרשו לקרן סך של 7,367 ₪ ברכיב פיצויים . על פי הנטען בכתב התביעה הופרשו לקרן סך של 7,131 ₪ בלבד ברכיב פיצויים.

הסכום שנרשם בכתב ההגנה כצבירת כספי פיצויים תואם את הפירוט המצטבר בתלושי השכר לתקופה הרלבנטית ואת נתוני ההפקדות לקרן בהתאם לדוחות רשות האוכלוסין וההגירה (נספח 2 לכתב ההגנה) ומשכך יש לקחת בחשבון סכום זה.

בנוסף שילמה הנתבעת לתובעת השלמ ת פיצויים בסך 2 ,996 ₪ בהתאם לתלוש חודש 10/2020.

סה"כ שולמו לנתבעת סך של 10,363 ₪ עבור פיצויי פיטורים.

ההליך המשפטי
ביום 24.11.20 התובעת הגישה תביעתה לתשלום הפרש פיצויי פיטורים ובד בבד עתרה לשמיעת עדותה המוקדמת.

ביום 9.12.20 נשמעה עדותה המוקדמת של התובעת.

ביום 3.1.21 הוגש כתב ההגנה אליו צורפו בין היתר כל תלושי השכר של התובעת .

ביום 8.4.21 התקיים דיון מוקדם. ב"כ התובעת לא התייצב לדיון.

שני הצדדים הגישו הודעה כי מוסכם שהכרעה תינתן על יסוד החומר הקיים בתיק.

ביום 3.5.21 ניתן צו לסיכומים.

התובעת לא הגישה סיכומיה. הנתבעת הגישה סיכומיה המהווים חזרה על כתב ההגנה.

המחלוקת וטענות הצדדים
לטענת התובעת, היא זכאית לפיצויים בהתאם לשכר יסוד בסך 3,086 ₪ במכפלת שנות עבודתה (8.8 שנים) , ולכן סכום הפיצויים עומד על סך של 27,156 ₪. מסכום זה יש לנכות את התשלום מהקרן (ברכיב הפיצויים) וכן השלמת פיצויים ששילמה הנתבעת ומכאן שלשיטת התובעת נותרה יתרה בסך של 17,039 ₪ לתשלום.

לטענת הנתבעת, בתקופה החל מחודש 11/2016 שולמו כספי הפיצויים לקרן שהוקמה בהתאם לתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן – תקנות פיקדון עובדים זרים ). בתקופה האמורה בוצעה הפרשה לפיצויים בשיעור 8.3% מהשכר ובכך לשיטתה יצאה הנתבעת כדי חובתה לתשלום הפיצויים בגין תקופה זו (להלן גם – התקופה השנייה).

לגבי התקופה מחודש 1/2012 עד 10/2016 (להלן גם – התקופה הראשונה), הנתבעת לטענתה ביצעה הפרשה בשיעור 8.3% מהשכר בכל חודש, והסכום הופקד בחשבון בנק בו נצבר סך של 2,996 ₪. סכום זה שוובעת בתלוש השכר האחרון.

עוד טענה הנתבעת כטענה חלופית, כי ככל שיקבע לגבי התקופה הראשונה שיש לערוך את תחשיב הפיצויים בהתאם לממוצע ה משרה במכפלת השכר השעתי האחרון (29.12 ₪) , ההפרש לזכות התובעת יעמוד על סך של 571 ₪ בלבד (נספח 4 לתביעה).

דיון והכרעה
לאחר עיון במסמכים מצאתי כי התובעת זכאית להפרש פיצויים בסכום שצוין בכתב ההגנה כטענה חלופית וכי יש הצדקה לחייב את התובעת בהוצאות הליך זה. להלן נימוקיי הכרעתי בתמצית.

כתב התביעה מבוסס על תחשיב פיצויים המתאים ל עובד המקבל שכר חודשי. התובעת בתביעה ציינה את הסכום ששולם לה ברכיב הודעה מוקדמת בתלוש השכר האחרון והכפילה סכום זה בשנות עבודתה.

תחשיב זה אינו רלבנטי לתובענה הנדונה. על פי תלושי השכר (שאין מחלוקת לגבי מהימנותם) התובעת הועסקה כעובדת שעתית, אשר היקף העסקתה השתנה לאורך השנים ובהתאם למכסת שעות הסיעוד שאושרה למנוחה (נספח 1 לכתב ההגנה). גם התובעת בעדותה אישרה כי היקף המשרה השתנה לאורך השנים (פרו' עמ' 2 ש' 12).

משכך, את תחשיב הפיצויים יש לערוך בהתאם ל נפסק בפרשת ע"ע (ארצי) 44824-03-16‏ ‏ י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' ‏ADHENOM BERH TEAMI (4.6.17) . בעניין זה נקבע, כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה, לצורך קביעת השכר הקובע לתחשיב פיצויי הפיטורים יש לחשב את היקף המשרה הממוצע בכל תקופת העבודה ולהכפילו בשכר השעתי האחרון.

התובעת לא ערכה תחשיב רלבנטי, אלא כאמור ערכה תחשיב המבוסס על היקף משרה של כ-90 שעות חודשיות, כפי שהיה היקף המשרה בסיום תקופת העבודה . התובעת התייחסה לנתון זה ביחס לכל שנות העבודה. בפועל , במרבית תקופת העבודה היה היקף המשרה נמוך בהרבה , ולמעשה עד לחודש 3/2018 היקף המשרה היה כ-22 שעות עבודה בחודש ברוב המכריע של החודשים.

די באמור לעיל ללמדך, כי התביעה מבוססת על הנחה שגויה בתכלית בכל הנוגע לתחשיב הפיצויים.

התובעת לא התמודדה בכל דרך עם טענותיה של הנתבעת בכתב ההגנה לגבי חישוב פיצויי הפיטורים.

התובעת לא תיקנה את חישוביה ולא ערכה תחשיב נגדי המבוסס על היקף המשרה לאורך כל תקופת העבודה.

אין זה מתפקידו של בית הדין לערוך תחשיבים עבור התובעת.

גם אם יש לצאת מנקודת מוצא, כי הסכומים שנצברו בחשבון הבנק ובקרן אמורים להיזקף "על חשבון" פיצויי פיטורים ולא במקומם , כפי שסבורה הנתבעת, התחשיב של סכום הפיצויים המגיע על פי חוק אמור להיעשות תוך חישוב היקף המשרה הממוצע לכל התקופה. את היקף השעות הממוצע יש להכפיל בשכר השעתי האחרון ובשנות העבודה.

הנתבעת ביצעה תחשיב זה לגבי התקופה הראשונה בלבד (מחודש 1/2012 עד 10/2016). לפי תחשיב הנתבעת ההפרש לתשלום בין הסכום המגיע על פי חוק לבין הסכום ששולם הוא בסך 571 ₪ בלבד (נספח 4 לכתב ההגנה) .

לטעמי יש לקבוע, כי התובעת זכאית להפרש זה בהתאם לנפסק בעניין ע"ע (ארצי) 20004-12-17‏ ‏ קפלן את לוי בע"מ - ‏gotom radlat (29.4.19) (להלן – עניין רדלט).

בעניין רדלט נקבע ביחס לכספים שהופקדו לפוליסות פרט בחברת ביטוח כי :

"הפקדת תשלום בגובה חלקו של המעסיק במרכיב התגמולים ובמרכיב הפיצויים לקופת גמל לפי ההסדר החל על הצדדים, אינה יכולה לבוא במקום פיצויי פיטורים לנוכח הוראת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים המחייבת כי הפקדות שתבואנה במקום פיצויי פיטורים תבוצענה לקופת גמל. עם זאת, ככלל, ככל שהצבירה בתכנית הביטוח תועבר לידי העובד, אין מניעה כי הסכום הצבור שמקורו בהפקדות המעסיק (להבדיל מהפקדות העובד) ייזקף על חשבון הפיצוי שעל המעסיק לשלם לעובד הזר...".

ניתן להקיש מדברים אלה גם לגבי הפקדות לחשבון הבנק שביצעה הנתבעת לגבי התקופה הראשונה . על כן , זכאית התובעת להפרש בסך 571 ₪ לתקופה הראשונה .

הנתבעת לא ערכה תחשיב דומה לתקופה השנייה (11/2016 עד 10/2020), שכן לשיטתה יצאה כדי חובתה בתקופה זו בהפרשות לקרן לרכיב פיצויים בשיעור 8.3% שבוצעו בהתאם לתקנות פיקדון עובדים זרים .

בעניין רד לט, הדיון לא נגע להפקדות לקרן מכוח תקנות פיקדון עובדים זרים.

נושא דומה נדון לאחרונה בעניין ברע (ארצי) 52980-11-20 י.ב. שיא משאבים בע"מ - TEAME FSAHAYE KIBROM WONDEM DRAR (2.9.21) (להלן – פרשת קיברום). השאלה באותה פרשה נגעה לתשלומי מעסיקים לחשבון פיקדון עבור עובדים מסתננים בענף הניקיון . נקבע , כי תשלומים אלה אינם מחליפים את התשלום שעל מעסיק לשלם לקופות, אלא באים על חשבונו בלבד.

בשונה מפרשת קיברום, אשר דנה במצב בו הפרשות לפיקדון עובדים מסתננים היו בשיעור נמוך מההפקדות על פי צווי ההרחבה , בענייננו, ההפרשות לקרן ברכיב הפיצויים הן בשיעור מקסימלי (8.3%) וחלות מחודש העבודה הראשון לפי תקנות פיקדון עובדים זרים. ההסדר החוקי ביחס לעובדים הזרים בענף הסיעוד מעניק אפוא זכות מיטיבה לכאורה ביחס לצווי ההרחבה . השאלה, האם לגבי עובדים בענף הסיעוד ההפקדות לקרן בהתאם לתקנות פיקדון עובדים זרים באות במקום תשלום פיצויים (להבדיל מעל חשבונם) טרם נדונה במפורש בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

למעלה מהדרוש, יצוין, כי גם אם אניח שיש להתייחס להפקדות לקרן בתקופה השנייה כבאות על חשבון הפיצויים , ולא במקומם, נדרש לערוך את תח שיב הפיצויים בהתאם להיקף המשרה הממוצע במכפלת תעריף שכר השעה האחרון ולקזז את הכספים שהופקדו בקרן .

על פני הדברים, מדובר בהפרש באותו סדר גודל בקירוב של ההפרש לתקופה הראשונה, ואף נמוך ממנו . זאת משום שההפרש ב ין גובה השכר השעתי בזמן אמת לעומת שכר אחרון היה נמוך יותר בתקופה השנייה לעומת התקופה הראשונה.

ויובהר, אין זה מתפקידו של בית הדין לבצע תחשיבים אלה , וגם אין מקום להתייחס לשאלה העקרונית לגבי עצם הזכאות להפרשים הללו בכל הנוגע לתקופה השנייה, שעה שהתובעת לא טענה בעניין.

לסיכום, בכל הנוגע לתקופה השנייה, מבחינה אריתמטית ככל שקיימ ת זכאות להפרש, ה וא עומד על סדר גודל של פחות מ-570 ₪. משלא הוגש כל תחשיב על ידי התובעת לתקופה זו, וגם לא הועלו טענות ממשיות בשאלת עצם הזכאות להפרש זה, אין לפסוק לתובעת דבר ביחס לתקופה השנייה.

סוף דבר:

התובעת זכאית להפרש פיצויי פיטורים בסך 571 ₪. סכום זה ישולם לתובעת בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין אצל הנתבעת וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (24.11.20) עד לתשלום בפועל.

אשר להוצאות: התובעת עמדה על המשך הליך זה במלואו גם לאחר שהוגש כתב הגנה מפורט בצירוף אסמכתאות . התובעת לא פנתה טרם הגשת התביעה לנתבעת לברר את חישוב הפיצויים, שמא היה ניתן להגיע להסכמות לגבי ההפרש הזניח הקיים מבלי להידרש להליך משפטי.

נוכח הפער הניכר ביותר בין סכום הזכייה לבין סכום התביעה , ומשהוגשה תביעה שאינה מבוססת על תחשיב רלבנטי לנסיבות העניין , מצאתי , כי מדובר במקרה בו קמה הצדקה לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 4,000 ₪ לתשלום בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין אצלה.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 15 ימים ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"א, (05 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: סבטלנה פרנזה
נתבע: עזר מציון
שופט :
עורכי דין: